ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כנס הקיץ של הכנסת הסתיים, וישנם סימני שאלה פוליטיים בנוגע לפתיחת המושב הבא ב-19.10 – האם יביא איתו מערכת בחירות נוספת? אך ללא קשר לתהפוכות הקואליציוניות, ניתן לסכם מגמה ברורה ומטרידה: הקואליציה הנוכחית קידמה במרץ בכנס האחרון, כמו בקודמיו, גל חקיקה רחב ועמוק, שאינו מהווה אוסף מקרי של יוזמות, אלא תוכנית שיטתית לשינוי יסודי של המבנה המשטרי והחברתי בישראל. אלה לא רק החוקים שנועדו לפגוע במערכת המשפט: בחינה מעמיקה של החוקים שנידונו, אלו שעברו ואלו שעדיין נמצאים בשלבי חקיקה, חושפת תמונה עקבית של צמצום שיטתי של מרחבים דמוקרטיים וסכנה גוברת לזכויות אדם ואזרח, לעיתים במסווה של מאבק בטרור או בחסות מצב המלחמה הבלתי נגמר.
מהצעת חוק העמותות, המאיימת על עצם קיומם של ארגוני חברה אזרחית, ועד לחוקי השתלטות על מנגנוני ביקורת כמו המחלקה לחקירות שוטרים; מהרחבת סמכויות לבתי דין רבניים, דרך "חוק הלייקים" המאיים על חופש הביטוי, ועד ליוזמות שפוגעות בזכויות אזרחיות של קבוצות מיעוט כמו איסור העסקת מורים עם תואר מהרשות הפלסטינית או שלילת מעמד מהורים או אחים של מורשעים בטרור.
כל אלה אינם אירועים מבודדים. הם חוליות בשרשרת אחת, שמטרתה לחזק את כוחו של השלטון על חשבון הפרט, להגביל ביקורת ולשנות את צביונה הדמוקרטי והליברלי של המדינה. הכנסת, במקום לשמש כבלם ליוזמות אלו, מנסה בחודשים האחרונים, בעזרת קואליציה כוחנית אך מפוררת, לקדם אותן.
סיקור של כל תהליך בודד לאורך המושב האחרון, חשף את היחס לגורמי המקצוע או האזהרות מפני השלכות החקיקה. אך במבט רוחב תוך חיבור הנקודות והתהליכים המתרחשים גם מחוץ לכנסת, מתבהרת הנסיגה הדמוקרטית. נציגי הקואליציה מחזקים את כוחו של השלטון על חשבון הפרט, פועלים להגביל ביקורת ולשנות את צביונה הדמוקרטי והליברלי של המדינה. הכנסת, שהפכה באופן כמעט מוחלט לזרוע של הממשלה, אינה משמשת כבלם ליוזמות אלו אלא מקדמת אותן – בעזרת קואליציה כוחנית אך מפוררת ואופוזיציה מוחלשת.
כדי להבין את עוצמת השינוי האפשרי ואת השפעתו על חיינו, די לדמיין תרחישים יומיומיים שעלולים להפוך למציאות מסוכנת. אזרח המוחה נגד הממשלה או נגד המלחמה ומביע את דעתו ברשתות החברתיות עלול למצוא את עצמו נחקר על "עבירות טרור" בגלל לייק או שיתוף פוסט בוטים מדי, אחרי ש"חוק הלייקים", תיקון לחוק המאבק בטרור המרחיב את הגדרת התמיכה בטרור נכנס לתוקף. החקירה נגדו עלולה להיפתח ללא אישורה של הפרקליטות, כפי שמאפשר החוק החדש. בעקבות זאת, גם אם ייקבע בסוף שאין מדובר בעבירה פלילית של ממש, העבר הביטחוני/פלילי של אותו אדם עלול להפוך למכשול משמעותי בחייו, שכן יוזמת חקיקה המקודמת בכנסת במקביל מבקשת לאפשר לכל מעסיק לקבל גישה לגיליון הרישום הפלילי של מועמד לעבודה.
הצעות החוק הללו לא מגיעות בחלל ריק, אלא בשילוב עם תהליכי הפוליטיזציה הקיימים כבר עכשיו במשטרת ישראל, בהובלת מי שהורשע בעצמו בטרור, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שורה של דיווחים ותחקירים עיתונאיים, כמו גם אזהרות של מפכ"לים יוצאים, מסמנים כי בהוראות השר מבוצעים מעצרי שווא שבהם היד קלה על ההדק, כשבמקביל השר משתלט על מערך הקידומים במשטרה ומתערב בהחלטות. החשש שהביעו באופוזיציה ובארגוני החברה האזרחית הוא כי מעצרים ופתיחה ובחקירות ישמשו ככלי בידי המשטר לדיכוי הפגנות, למשל כמו אלה שמול בית ראש הממשלה, או נגד הכיבוש, תוך הרחבה שכבר נעשתה של הגדרת ההסתה לטרור.
השפעת גל החקיקה הבלתי נגמר אינה מוגבלת רק לתחום הביטחוני: גם ארגוני חברה אזרחית, כמו אלו המסייעים לקבוצות חלשות או נלחמים על זכויות אדם, עלולים למצוא את עצמם תחת איום מתמיד של "חוק העמותות", שיטיל מס של 23% על תרומות ממדינות זרות, מס שדה פקטו מחסל רבים מהארגונים שאינם נהנים מעודף משאבים. לאחרונה התווסף סעיף מצמרר: הצהרת נאמנות שכוללת בין היתר הודאה על הימנעות מביקורת על הממשלה לשלוש שנים, שתפטור עמותה מהמס.
במקביל, כוחם של בתי הדין הרבניים צפוי לגדול משמעותית אם תאושר סופית הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, מה שעלול להשפיע על חייהם של אזרחים רבים מהמגזר החרדי בענייני מעמד אישי.
בתחום התקשורת פועלת הקואליציה במספר תחומים כדי להעביר שורה של חוקים שיגבילו את כוחם של כלי התקשורת שאינם מתיישרים עם הקו הממשלתי. גם בתחום הזה רוב יוזמות החקיקה נעצרו או הושהו בשל המשבר הקואליציוני.
במרחב הציבורי המוניציפלי, חוק הפיקוח העירוני שכבר אושר ונכנס לספר החוקים ירחיב את סמכויות הפקחים העירוניים ויאפשר הטלת קנסות וענישה בהליכים מקוצרים, ישפיע ישירות על ההתנהלות היומיומית של כל אזרח ברחוב. שילוב חוקים אלו, יחד עם יוזמות כמו חוק הג'ובים של ואטורי, המעצים את הפוליטיקאים על חשבון אנשי מקצוע בשירות הציבורי, עלול להוביל למדינה שבה הכוח מרוכז בידי השלטון, והאזרח נותר חשוף ופגיע יותר מולו.
לצד זאת, חשוב לשים לב כי הקואליציה, בחסות הקשיים הפוליטיים מול המפלגות החרדיות, לא הצליחה להשלים את כל הליכי החקיקה שהציבה לעצמה כיעד. "כמעט שום דבר עדיין לא עבר בכנס הזה, אלא בעיקר טרומית וועדת שרים", אומר ל"שקוף" דוקטור עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מבחינתם הכנס הזה היה כישלון מוחלט".
ולא רק חוקים שלא הגיעו כלל לקו הסיום: פוקס מסביר כי רבים מהחוקים עברו ריכוך, גם בשל מאמצי הח"כים מהאופוזיציה והיועצים המשפטיים, וגם בשל מאמצי נציגי החברה האזרחית בדיונים.
"הכנסת הזאת סופרת אותנו הרבה פחות מאשר בעבר אבל זה לא אומר שהם יכולים לבטל אותנו לחלוטין", אומר פוקס ביחס למכון הישראלי לדמוקרטיה וביחס לארגוני החברה האזרחית בכלל. "הם כן מקשיבים, וכן מעניין אותם מה חושב הציבור, ומעניין אותם מה ייחשב חוקתי. הם מקשיבים לעמותות לא רק כמראית עין, הם רוצים לדעת מה הבעיות בחוקים שלהם", הוא מוסיף. "זה מחזק ועוזר ליועצים המשפטיים. אני לא מרגיש שהעבודה שלנו לא משפיעה, היא כן משפיעה".
"הקואליציה הצליחה להעביר רק שני חוקים אנטי דמוקרטיים, שניהם בהוראת שעה", אומרת ל"שקוף" דוקטור לירון לביא מפורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה בישראל, שעוקבת אחר מהלכי החקיקה בכנסת. "האחד מאפשר חדירה לחומרי מחשב והשני מאפשר חריגה מתנאי הכליאה המינימליים. לכן, מצד אחד אפשר להגיד שהקואליציה, גם אם לא נכשלה – בהחלט לא הגיעה להישגים שקיוותה להם. מצד שני, היא המשיכה בכיוון האוטוקרטי במלוא המרץ ושישה חוקים הונחו לקריאה שניה ושלישית כך שאפשר להעביר אותם באופן מיידי".
גם לביא מתייחסת לכוחם של ארגוני החברה האזרחית להשפיע על התהליכים הללו. "לארגונים יש השפעה מכרעת", היא אומרת. "הנוכחות שלהם בוועדות והמעורבות שלהם אל מול חברי הכנסת של האופוזיציה היא מאוד משמעותית גם בכלים שהם נותנים וגם בקול שהם משמיעים".
ועדיין, לביא מביעה דאגה מהמגמה. "בכנס הזה הניחה וקידמה הקואליציה 47 הצעות חוק אנטי דמוקרטיות ובמידה רבה חזרה להפיכה המשפטית, עם 17 הצעות שמתמקדות בכך", היא מסבירה. "בנוסף, קידמה הקואליציה חוקים אנטי-דמוקרטיים בחסות המלחמה – הרחקת סטודנטים, 'חוק הלייקים', סמכות לשר התקשורת לסגור שידורי תקשורת זרה ועוד. למעשה, אנחנו רואים חזרה של התהליכים האנטי-דמוקרטיים במלואם ועל כל היבטיהם".
להשלמת התמונה הכוללת כדאי להביט גם על מה שקורה מחוץ לכנסת. לדברי עורכת הדין ענת טהון אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "הדברים הבעייתיים ביותר בכנס הקיץ הם חוץ-פרלמנטריים, ההדחות של ראש השב"כ ושל היועמ"שית". גם היא מצביעה על כך שהחרם החרדי על הקואליציה הביא במידה רבה לעצירת מהלכי החקיקה הבעייתיים, אך לדבריה, "עדיין יש הצעות חוק בעייתיות".
בשיחה עם "שקוף" מצביעה טהון גם על מגמה מדאיגה נוספת שעלתה בסקירה שערכה לצד עו"ד דפני בנבניסטי. "בוועדת השרים לחקיקה עבר צבר לא קטן של הצעות מאוד בעייתיות. בעבר ועדת השרים הייתה מחסום כלשהו בפני הצעות שצריכות לעבור עוד כברת דרך, ובמושב הזה עברו שם הצעות מרחיקות לכת – למשל החלפת שדרת הבכירים עם החלפת הממשלה, הפיכת הייעוץ המשפטי למשרת אמון, ביטול הוועדה המייעצת למינוי בכירים. נכון, זה עבר 'רק' ועדת שרים, אבל בעבר, אפילו במושבים של הקואליציה הזאת, הייתה עבודה מקצועית יותר מאשר עכשיו".
טהון מצביעה על כמה מאפיינים מרכזיים לכל הצעות החוק והיוזמות החוץ פרלמנטריות. אחת מהן, לדבריה, היא "יצירת תלות בממנה לתפקידים מקצועיים בשירות הציבורי, בניגוד לתפיסה שהשירות הציבורי מבוסס על מקצועיות ונאמנות לציבור. זה עובר כחוט השני בהצעות שעוסקות במינויים ובהתייחסות הייחודית לייעוץ המשפטי לממשלה. אלה הצעות שהיית מצפה שיהיה עליהן דיון עומק וזה לא נעשה, בלי להבין את ההשפעות של מהלכים כאלה על כלל השירות הציבורי".
לדברי טהון, המהלכים שמתרחשים מחוץ לכנסת הם חלק בלתי נפרד ממה שקורה בתוכה. "יש עבודה מקבילה מחוץ לכנסת ובתוכה. בנושא החלשת השירות הציבורי – ניתן לראות שם מהלך כולל גם של הצעות חקיקה, גם אם לא מתקדמות אך עלולות להשפיע ולהחליש את השירות הציבורי. וגם היחס שהשירות הציבורי מקבל בתוך הוועדות".
היחס שנציגי השירות הציבורי זוכים לו בוועדות מתבטא בין היתר בדיוני ועדת החוקה, שעליהם כתבנו ב"שקוף", שם היו"ר רוטמן מתנהג בכוחניות כלפי נציגי הייעוץ המשפטי ונציגי חלק ממשרדי הממשלה.
מאפיין נוסף ליוזמות החקיקה בכנס האחרון, לדברי טהון, הוא הפגיעה בחופש הביטוי, וגם כאן היא מבקשת להסתכל על התמונה הכוללת, ולא רק לחוקים המקודמים. כך למשל, העיסוק של הכנסת בהתבטאויות בתוך האוניברסיטאות, משפיע מעבר לחקיקה עצמה, שנתנה כלים לאכיפת הסתה במסדרונות. "יוצרים מצג שהבעיה בקמפוסים היא גדולה יותר ולכן צריך להרחיב את הרגולציה", היא אומרת. "יש פגיעה גם בעצמאות המוסדות וגם בחופש הביטוי, וניתן לחבר את זה למעצרים בהפגנות, בייחוד סביב ימי המלחמה עם איראן אבל לא רק. גם פה יש מהלכים משלימים מעבר להצעות החוק".
בסקירת הכנס כתבו במכון לדמוקרטיה כי "חודשי כנס הקיץ התאפיינו בהאצה משמעותית של המהלכים הפוגעים בליבת הדמוקרטיה בישראל. תקופה זו התאפיינה גם בהחרפת מצב החירום לנוכח המלחמה באיראן והגברת הלחימה בעזה, בצד פתיחת חזיתות נוספות שעדיין לא הובהרו, כמו לבנון וסוריה. מצב זה יצר מציאות שבה קל יותר להצר זכויות ולהרחיב סמכויות ממשלתיות, כמעט ללא פיקוח פרלמנטרי, אגב מיקוד הקשב הציבורי במצב המלחמה. בצל מצב החירום קודמו מהלכים הפוגעים בזכויות יסוד, בדגש על פגיעה בחופש ההפגנה, חופש הביטוי וחופש העיתונות".
החוקים המרכזיים שאושרו או התקדמו בכנס הקיץ של הכנסת:
הארכת תוקף החוק שמאפשר חדירה לחומרי מחשב – אושר סופית
חוק שלילת מעמד ממשפחות מחבלים – אושר סופית, הוגשה עתירה נגדו:
חוק הפיקוח העירוני – אושר סופית
חוק איסור העסקת מורים עם תואר מהרשות – אושר לקריאה שנייה ושלישית ומחכה לאישור סופי במליאה:
איסור פעילות בקמפוסים – אושרה לקריאה שנייה ושלישית, מחכה לאישור סופי במליאה:
חוק הלייקים – תיקון לחוק המאבק בטרור – עבר קריאה ראשונה ובדרך לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה:
חוק העמותות – בהכנה לקריאה ראשונה:
חוק הג'ובים של ואטורי – אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא התקדם מאז:
חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – נידון בוועדת החוקה וטרם אושר לקריאה ראשונה
חוק השתלטות על מח"ש – לא עבר קריאה ראשונה
חוק למינוי נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – אושר בוועדת השרים לחקיקה ולא קודם מאז
חוק הקמת בית משפט נפרד לעצורי הנוחבה – הועבר לוועדת החוקה אחרי אישור בטרומית ובוועדת השרים לחקיקה אך לא התקיים דיון:
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
