בחסות המלחמה: צה"ל ושב"כ ימשיכו להחזיק בסמכות לחדור למחשבי מצלמות

צה"ל ושב"כ ימשיכו להחזיק בסמכות לחדור למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות ללא ידיעתם בעליהם – הכנסת אישרה אתמול (רביעי) את הארכת הוראת השעה של החוק שמעניק לגופי הביטחון סמכויות נרחבות. 13 חברי כנסת תמכו בהארכת תוקף החוק וארבעה התנגדו.

לפי החוק שתוקפו הוארך עד לסוף שנת 2025, מנהלים בשב"כ וקצינים בצה"ל יכולים להסמיך חיילים ועובדי שב"כ לבצע חדירה למחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ולבצע פעולה בו, גם בלי ידיעת בעל חומר המחשב. מדובר בפעולות הקשורות במידע חזותי המופק מהמצלמות, מידע שעלול, לפי החוק, לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה ואת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל וכן את ביטחון המדינה.

על פי דברי ההסבר, הארכת הוראת השעה מתבצעת כעת "בשים לב להימשכות הלחימה, הערכת גורמי המקצוע היא שקיים בעת הזו צורך ביטחוני בהמשך מתן הסמכויות הנתונות בחוק לצה"ל ולשב"כ, ולשם כך נדרש להאריך פעם נוספת את תוקפו של החוק".

בפעם הקודמת שבה הוארך תוקפו של החוק, בדצמבר האחרון, ההסבר היה: "לנוכח הימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל' והצורך בשימור הסמכויות הקבועות בהוראת השעה".

בטיוטת החוק הודגש כי אם יסתיימו אותן "הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת המלחמה", לפני שתסתיים חצי השנה שניתנה להארכת הוראת השעה, לא יהיה ניתן להשתמש בסמכויות אלו.

על פי סקירת הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת השבוע, "בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום המסמיכות את צה"ל לבצע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמות נייחות, ולבצע בו פעולות. זאת, נוכח החשש הממשי מפני גישה של האויב למידע המופק במצלמות הפזורות ברחבי המדינה, ומהסכנה הגלומה בכך לביטחון המדינה ולרציפות התפקוד המבצעי של צה"ל. שלושה ימים לאחר מכן הותקנו תקנות שעות חירום שהקנו סמכויות דומות גם לשב"כ". אותן תקנות הפכו לחוק שנחקק בחקיקה ראשית, שתוקפו כעת הוארך פעם נוספת.

במכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו בדצמבר 2023 חוות דעת שעוסקת בהשפעת הסמכות החדשה על זכויות אזרח. "מדינת ישראל מצויה בשעה קשה והצורך של צה"ל והשב"כ בסמכות המעוגנת בהצעת החוק הוא מובן וברור", נכתב, אך ציינו מספר דגשים שיש לשים לב אליהם, "על מנת למקד ולהדק את הסמכויות ולהבטיח שפגיעתן בזכויות יסוד תהא במידה שאינה עולה על הנדרש". בין הדגשים אותם ציינו: הסמכת גורם אחד בלבד, צה"ל או השב"כ, על מנת למנוע ביזור הסמכות המאפשרת פגיעה משמעותית בזכות לפרטיות או כפילות ביצועה. עוד התייחסו גם למיקום המצלמה וביקשו להבהיר האם מדובר במצלמה נייחת הממוקמת במרחב הציבורי או קולטת מידע מהמרחב הציבורי בלבד.

בשנתיים בהן הוא מכהן בתפקיד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הרחיב מתחת לרדאר את סמכויות השוטרים והמשטרה, שקיבלו עוד כוח וכלים שעלולים לפגוע בזכויות אזרח, חלקם עברו תחת המטרה המוצהרת לפעול מול ארגוני פשיעה במגזר הערבי. בין החוקים שעברו: הרחבת סמכות שוטר לבצע חיפוש ללא צו מבית משפט ושימוש במצלמות המנטרת תנועת כלי רכב למעקב אחר ארגוני פשיעה.