ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עבר בטרומית: החוק שיאפשר להעמיד לדין אדם שעשה "לייק" לתוכן מסית לטרור

הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך כוללת אפשרות להעמיד לדין אדם שנקבע לגביו שיש "אפשרות סבירה" שיבצע מעשה טרור - הגדרה הנתונה לפרשנות. לפי ההצעה, הסמכות להחליט על פתיחה בחקירה תעבור מידיה של הפרקליטות למשטרת ישראל, שנמצאת תחת סמכותו של יו"ר "עוצמה יהודית"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ח"כ לימור סון הר מלך במליאת הכנסת, ב-2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מליאת הכנסת העבירה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק המאבק בטרור – תיקון בסעיף "הסתה לטרור ברשתות חברתיות", שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). לפי הצעת "חוק הלייקים", כפי שהיא מוכרת בתקשורת, יהיה ניתן לזמן לחקירה ואף להעמיד לדין אדם שלחץ על כפתור ה"לייק" במדיה החברתית על תכנים שנחשבים על פי החוק הישראלי כמסיתים לטרור.

46 ח"כים תמכו בהצעת החוק, מול 27 מתנגדים. את ההצעה הציגו אתמול במליאה ח"כ סון הר מלך וחבר מפלגתה, שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית). אף ח"כ, מבין המתנגדים, לא עלה לדוכן המליאה. עתה, ההצעה עוברת לוועדת הכנסת שתקבע באיזו ועדה יתקיימו דיוני הכנתה לקראת העלאתה במליאה לקריאה ראשונה. 

נוסף להוספת רכיב ה"לייק" לחוק המאבק בטרור, ההצעה של ח"כ סון הר מלך כוללת שני תיקונים נוספים. נכון להיום, החוק קובע כי ניתן להעמיד לדין ולגזור עד שלוש שנות מאסר "בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית" שהמעשים יובילו לביצוע מעשה טרור. הצעת החוק מבקשת לשנות את ההגדרה מ"אפשרות ממשית" ל"סבירה" – הגדרה מעורפלת שניתנת לפרשנות רחבה.

תיקון נוסף שמציעה ח"כ סון הר מלך נוגע לאופן בו מוגש כתב אישום בגין הסתה לטרור ברשתות חברתיות. לפי החוק כיום, כתב אישום בנושא זה לא מוגש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. התיקון בחוק מציע להעביר את הסמכות למשטרת ישראל, שכיום נמצאת תחת סמכותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר – יו"ר מפלגתה של סון הר מלך. כלומר, המשטרה היא שתחליט מהי אותה "אפשרות סבירה" לביצוע מעשה טרור, שבגינה תוכל לזמן לחקירה ולהמליץ על העמדה לדין של אדם שלחץ על "לייק".

משקל יתר ל"לייק"

בנאומה במליאה, ח"כ סון הר מלך ביקשה לנמק את שלושת מרכיבי הצעת החוק. את הוספת ה"לייק" להגדרות החוק הקיים נימקה סון הר מלך במקרה של ד"ר איסלאם אבו עומר מבית החולים ברזילי. לדבריה, אבו עומר סימן "לייק" ל-32 פוסטים "המהללים את חמאס וחיזבאללה על מעשי הזוועה שלהם ב-7 באוקטובר… בין היתר עשה הרופא לייקים לפוסטים הסופרים את הרוגי הטבח וכיבוש טנק ישראלי על ידי כוחות החמאס, פוסט המתייחס להישגי החמאס שבו נכתב: 'אנחנו רגילים לשמוע על ניסים, עכשיו אנחנו רואים אותם', ופוסט שבו נכתב: 'המבצע הקרקעי כמתוכנן, והאויב יהיה המום כשהוא יתעורר מהשוק שלו'". 

העמדה המשפטית של הפרקליטות במקרה זה הייתה שמתן "לייק" אינו עולה לכדי פרסום, כהגדרת החוק, ומשכך, לא ניתן להעמיד את ד"ר אבו עומר לדין. "תיקון החוק שאני מציעה מבקש לשנות את המציאות האבסורדית ולאפשר להעמיד לדין בגין הסתה לטרור גם את מי שעושים לייקים או כל סימון המבטא תמיכה בפוסטים מסוג זה", אמרה חברת הכנסת.

אלא שלא בטוח ש"לייק" שווה ערך להסכמה מלאה, כשזה נוגע לחוויית הגולשים. רבים רואים במתן "לייק" כאקט ההזדהות הנמוך ביותר במדיה החברתית, וכזה שאין בו חשיבות גדולה. גולשים רבים לוחצים עליו באופן אוטומטי ומשיקולים שונים. לכן, "לייק" אינו דומה ל"שיתוף", וגם לא לתגובה. התיקון בחוק עשוי לתת לו משקל יתר ולשנות את הגישה שיש לגולשים לשימוש במדיה החברתית.

בן גביר בדיון בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איתמר בן גביר, בדיון בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

העברת הסמכות מהפרקליטות למשטרה

כדי להצדיק את התיקון בחוק שיעביר את הסמכות מידי היועץ המשפטי לממשלה למשטרה, ח"כ סון הר מלך נשענה על השתלשלות האירועים בעקבות ביקור שערך המופתי הראשי לשעבר של ירושלים ודרשן במסגד אל-אקצא, עכרימה צברי, בג'נין במסגרת משלחת לניחום משפחות מחבלים במחנה הפליטים. 

לדברי סון הר מלך, בביקור, שנערך ב-3 באוקטובר 2022, "נכח באופן בולט פתחי חאזם, אביו של המחבל ראאד חאזם, שביצע את הפיגוע הרצחני בתל אביב שבו נרצחו ברק לופן, איתם מגיני ותומר מורד". לדבריה, צברי, שמכהן לטענתה גם כחבר במועצת המנהלים של קואליציית הצדקה של חמאס, אמר במהלך הביקור את הדברים הבאים: "אנו מתגאים בעמדתו של אחינו אבו ראאד, אביו של המחבל ראאד חאזם, ואנחנו מבקשים רחמים על השהידים, כי השהידים האלה הם לפיד המראה את הדרך". לטענת סון הר מלך, ההתבטאויות הללו פורסמו, בין היתר, בעמוד פייסבוק המונה מעל 75 אלף עוקבים.  

סון הר מלך סיפקה דוגמאות נוספות למעשים ואמירות של צברי, שגררו הגשת תלונות של ארגון הימין לביא לגורמי האכיפה בישראל. אלא שהתלונה לא הובילה לחקירה והעמדה לדין של צברי. לדברי סון הר מלך, רק לאחר פנייה לבג"ץ ואירועי 7 באוקטובר, אישרה לבסוף היועצת המשפטית להגיש כתב אישום נגד צברי בגין שתי עבירות הסתה. 

"אני לא מוכנה לקבל זאת", אמרה סון הר מלך. "ולכן, הרכיב הראשון של החוק שהגשתי מבקש לאפשר למשטרה לחקור בכל מקרה של הסתה. אין שום סיבה להותיר זאת רק לאחר אישור הפרקליטות והיועצת המשפטית. אני משוכנעת שכאשר המשטרה תוכל לפתוח בחקירה בכל מקרה של הסתה, נוכל למנוע עבירות הסתה לטרור ביתר שאת".

ההבדל בין אפשרות "ממשית" ל"סבירה"

חברת הכנסת מ"עוצמה יהודית" לא נימקה במליאה מדוע החליטה להנמיך את הרף המאפשר העמדה לדין של אדם – מ"אפשרות ממשית" לביצוע מעשה טרור ל"אפשרות סבירה" בלבד. 

"התיקון מבקש להעמיד לדין כל מי שיש בגין פרסומו גם אפשרות סבירה לביצוע העבירה", אמרה במליאה, והוסיפה כי מבחינתה הכוונה ל"אמירות מסוימות שנראות מספיק סבירות כדי להבין שהכותב הוא תומך או מזדהה עם טרור, וברור כי במעשיהם הם מגבירים את החשיפה של הפוסט ליתר משתמשי הרשת החברתית". 

בחוק הישראלי, בדומה למקומות אחרים בעולם, לא מעמידים אדם לדין על פשע שלא בוצע, ושאין אפשרות ממשית כי יבוצע. 

בנוסף, ההגדרה "סביר" אינה ברורה דיה, כשהצעת החוק אינה מציינת אם נדרשת סבירות גבוהה, בינונית או נמוכה. כפי שהיא מנוסחת כרגע, ההצעה עשויה לאפשר לגורמים שונים להפעיל את החוק ברצותם, מסיבות שלא בהכרח קשורות למאבק בטרור. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

4 תגובות

  1. אז סון הרמלך שינתה עורה ועכשו היא תומכת ב"סבירות" ? בית המשפט יוכל להחליט על בסיס סבירות? כל הכבוד לימין המטורלל שמנהל מלחמת עולם נגד מושגים משפטיים שהוא לא הבין מלכתחילה ואחרי יומיים הוא מבקש לאמץ אותם….

    1. המלחמה לא הייתה נגד המושג סבירות, אלא נגד זה שבית המשפט יכול על פי מה שנראה לו (דגש על ה"לו") סביר או לא לשנות מה שקובעת הכנסת.

  2. זה נראה כאילו גטניו לא מצליח להבין את הצורך לשבור את הטרור ולנצח אותו. אני מניח שברור שכשסתם אדם מסמן איזה לייק תמוה לא ישר יקפצו עליו (אלא אם כן המשטרה מושחתת. והיא באמת מושחתת חלקית וזה בעיה אבל הצורך גדול), אבל כשרואים ערבי מסמן לייקים ומזדהה עם תכני טרור – ברור שהוא תומך טרור ואם תתעלם מזה זה בסוף יתפוצץ עליך.
    הערבים הם אויב מבפנים (הרבה מחקרים וסטטיסטיקות יכולים להוכיח את זה. וגם הגיון פשוט) ולא ייתכן שהם יחלמו לרצוח אותנו וילכו בינינו חופשי. וזה מה שקורה היום ומנסים לשנות. למה אנשים לא מבינים?!

    1. אין בעיה, אז למה לא עוצרים את אדון סמוטריץ על הסתה לטרור לאחר האמירה שלו לשרוף את חאוורה?
      במקום לחפש אנשים שעושים לייק צריך לצאת החוצה ולפתור את העניין מהשורש.
      זה אומר להעביר תקציבים לחינוך ותכנון עירוני למגזר הערבי ולשלב אותם בתעשייה.
      רק ככה הניכור שלהם ירד והמוטיבציה לשיתוף פעולה תעלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.