

ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקדם את "חוק הג'ובים" שהציע ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד). ההצעה של ואטורי עשויה לסלול את הדרך למינויים פוליטיים, ללא שקיפות, ברשות החברות הממשלתיות. לפי המצב הקיים, על מועמד להצהיר שאין לו כל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה, אחרת הוועדה לבדיקת מינויים לא תוכל להמליץ על מינויו. אלא שח"כ ואטורי מבקש לבטל את חובת ההצהרה על זיקה פוליטית. כיום, כאשר מתגלה זיקה שכזו, על המועמד להציג על פי החוק "כישורים מיוחדים" שיפשרו לו להתמנות לתפקיד למרות הקשר לשרי הממשלה.
עד כה, החוק הציב חסם בפני מינויים פוליטיים, כדי לוודא שהדירקטורים של רשות החברות הינם המועמדים המקצועיים הטובים ביותר, ולא מי שמקורבים ביותר לצלחת. זאת, כדי לוודא שהציבור מקבל את השירות הכי טוב ויעיל מחברות קריטיות כמו חברת החשמל, מקורות, דואר ישראל, רפאל, ועוד. הצעת הח"כ מהליכוד מעוניינת לחסל כליל את החסם, לבטל את חובת הצהרת הזיקה הפוליטית או הצורך להוכיח כישורים מיוחדים במקרה שמדובר בג'וב פוליטי.
הייעוץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו להצעת החוק במכתב לשר המשפטים לוין. לדברי הייעוץ המשפטי, "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה כדי להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית יעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו – ולא בשל קשריו".
בחוות דעת שכתב גיל לימון, המשנה ליועמ"שית גלי בהרב מיארה, הוסברה סיבת ההתנגדות לחוק, שמצטרף לדבריו לצעדים נוספים שמקודמים לאחרונה ויביאו לפוליטיזציה של השירות הציבורי: "קיים חשש כבד כי מינויים פוליטיים בלתי-הולמים לתפקידים הציבוריים החשובים הנדונים ינבעו מהזיקה הפוליטית של המועמד, תוך פגיעה במנהל התקין ובאינטרס הציבורי, אנו סבורים כי יש להתנגד להצעת החוק ואין לקדמה".
לפי התיאור של הצעת החוק, נראה כי אצל ואטורי החזק הוא החלש, בעל הג'וב הוא בעצם מיעוט נרדף. כך כותב ואטורי: "תיקון זה נועד לתקן עוול של שנים רבות שפוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לאחד מהתפקידים האמורים", הוא כותב. "כפועל יוצא מתיקון החוק, יתוקן גם הסעיף בשאלון, וכך מועמד לתפקיד שהוא פעיל פוליטית לא ייאלץ להצהיר על כך".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק