אושר בוועדה: פקחים עירוניים יוכלו לעכב אזרחים ולבצע חיפוש גופני

בשנת 2011 חוקק החוק שהעניק לראשונה סמכויות שיטור לפקחים ברשויות מקומיות. זה החל בהוראת שעה, פיילוט מצומצם בכמה רשויות מקומיות, שבהן הפקחים קיבלו לידיהם סמכות לדרוש מסמכים, לעכב אזרחים ולחפש בגופם במקרים מסוימים. הוראת השעה הזאת הוארכה בגרסאות שונות עם השנים, עד שהיום (שני) אישרה הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) את הגרסה שתהפוך לחוק קבע במדינה. 

מטרת הצעת החוק היא לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות בתחומי איכות החיים ולסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גניבה, או נזק חמור לרכוש המתבצעות במרחב הציבורי. זאת, על פי יוזמי ההצעה, "במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכל מבלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין".

הסמכויות שיינתנו לפקחי השיטור המקומיים לפי החוק החדש כוללות בין היתר דרישת מסמכים מזהים מאזרחים, עיכוב עד להגעת שוטר, חיפוש בגופו או ברכבו של אזרח. 

ההצעה אושרה ללא מתנגדים בוועדה, בתמיכת נציגי האופוזיציה, שציינו כי באופן חריג לכנסת הנוכחית, הדיונים התקיימו בצורה מעמיקה ובשיתוף פעולה נדיר בין חברי הכנסת ובין נציגי משרדי הממשלה. 

חבר הוועדה גלעד קריב (עבודה) אמנם הצביע בעד החוק וציין כי "התוצאה הסופית טובה יותר מנוסח החוק שאיתו התחלנו את המהלך". אך לצד זאת הוא הזהיר מפני "הכוונות המקוריות של המשרד לביטחון לאומי וועדת השרים לחקיקה", ש"מלמדות על תפיסה שגויה ולא מעוגנת בחוק של חלוקת העבודה בין השר לדרג המקצועי של המשטרה". כלומר קריב הזהיר מפני הפוליטיזציה שהחוק החדש יביא עימו. "אם זה היה תלוי בי – כל האירוע של מערך השיטור העירוני היה מתחולל במשטרה פנימה ולא במשרד לביטחון לאומי", אמר. 

קריב אף הסביר כי במצב תקין לא היה צורך בחוק הנוכחי, וכי הוא "משקף חולשה יתרה של מעגלי הביטחון האישי במדינה. בשיטה הישראלית רשויות מקומיות לא צריכות להתעסק עם פעולות שיטור. ולכן בצד הברכות על החוק, אסור לנו להקל ראש בעובדה שהחוק הזה משקף את המצב המאד מורכב של הביטחון האישי במדינה ואת הקושי של המשטרה לעמוד בכל המשימות שלה".

"אם החוק הזה, במקום תוספת כוח יהפוך בחלוף השנים להיות ציר המאמץ המרכזי של אכיפת החוק בעבירות שהן לא פשעים חמורים – יצא שכרנו בהפסדו", הבהיר קריב. "אני מוטרד מהמגמה של הפרטת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. זה מביא אותנו לחוסר שוויון ובעיות באכיפת החוק, הטלת עומסים לא הגיוניים על השלטון המקומי, שצריך להתעסק במשימות אחרות. מקווה שהחוק הזה לא יבוא על חשבון בניין הכוח של המשטרה הכחולה". 

במהלך הדיונים על החוק הציגה גם האגודה לזכויות האזרח את עמדתה. עוד מחקיקת הוראת השעה בשנת 2011 התנגדו בארגון לחוק. "יש לנו קושי עקרוני עם ההפרטה של המשטרה וההסתמכות על כוחות עירוניים לצורך מתן מענה לזכות הבסיסית של תושבי המדינה לקבל ביטחון מהמדינה לפי הצרכים שלהם ובאופן שוויוני", אומרת ל"שקוף" עורכת הדין דבי גילד-חיו מהאגודה. "אחת הבעיות העיקריות היא שזה הופך את השירות הזה של הבטחת ביטחון לתושבים לתלוי במצב הכספי של הרשות. כלומר פוגע בשוויון בסיסי בין התושבים במדינה". 

גם גילד חיו אומרת כי הנוסח שאושר לבסוף הוא עדיף על פני הנוסח ההתחלתי, אך מוסיפה כי "בהקשר של ההפרטה עצמה והסמכויות שמועברות לפקחים – זה נושא נוסף, בעייתי לכשעצמו. ההצעה מרחיבה באופן דרמטי את גודל הכוח של השיטור העירוני ואת הסמכויות שלו ואת אזורי הפעילות שלו". 

"זה נכון שהמשטרה במחסור אדיר של כוח אדם ובבעיה קשה של ריבוי משימות, אבל דרך המלך היא לחזק את המשטרה באופן משמעותי, ולהסתמך בראש ובראשונה עליה שתיתן את המענה לסוגיות של ביטחון התושבים", מבהירה גילד-חיו. "החוק הזה ביחד עם מהלכים נוספים מהשנים האחרונות מעיד שאנחנו הולכים בכיוון ההפוך לגמרי. אנחנו נראה יותר ויותר הסתמכות על מענים חלופיים כמו נשק פרטי, כיתות כוננות, שיטור עירוני להבטחת הביטחון של התושבים. וכמובן שבפועל בשטח אנחנו כבר רואים וכנראה שזה יהיה ביתר שאת אחרי החקיקה הזאת, שהכוחות הללו ופעילותם זולגים לתוך תחומים שהם לא נועדו לטפל בהם כמו פח"ע או אלימות במשפחה ועוד".