"חוק המאבק בטרור לא נועד למשטר כל הבעת דעה"

האגודה לזכויות האזרח פרסמה אתמול (ראשון) חוות דעת שלילית על "חוק הלייקים" של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) – הצעת חוק שנועדה לאפשר למשטרה לזמן לחקירה ואף להעמיד לדין אדם שלחץ על כפתור ה"לייק" במדיה החברתית על תכנים שנחשבים על פי החוק הישראלי למסיתים לטרור. 

"חוק המאבק בטרור לא נועד למשטר כל הבעת דעה, או כל תמיכה בעמדה מסוימת, מסוכנת ככל שתהיה", כותבת עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח. "הוא נועד למנוע את המקום בו הבעת עמדה שתומכת באלימות תוביל לביצוע אלימות. שלילת חירות בגין סימון לייק חורג ממנדט זה". 

"חוות דעתם חשובה לי כקליפת השום", אמרה ח"כ סון הר מלך בתגובה לפניית "שקוף" בנושא (תגובתה המלאה של חברת הכנסת בסיום הידיעה). 

התיקונים המוצעים – והביקורת עליהם

ההצעה של סון הר מלך, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית בכנסת, כוללת שלושה תיקונים לחוק המאבק בטרור. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לשלושת תיקוני החקיקה המוצעים, בנייר עמדה שנוסח על ידי עו"ד שחטר.

ראשית, האגודה מתנגדת להרחבת ההגדרה "פרסום" בחוק המאבק בטרור, כך שתכלול גם סימון "לייק". לדברי שחטר, בעוד ששיתוף פוסט יכול בנסיבות מסוימות להיחשב לפרסום בזכות עצמו, לחיצה על "לייק" היא פעולה שפעמים רבות נעשית ללא מחשבה רבה, כדרך אגב, ואפילו בטעות. בנוסף, הפעולה אינה חשופה לעוקבים של מבצע ה"לייק" אלא רק למי שפרסם את הפוסט המקורי ו"אין בה כדי להפגין בפני ציבור מסוים עמדה", כך לדבריה. 

נכון להיום, חוק המאבק בטרור קובע כי ניתן להעמיד לדין ולגזור עד שלוש שנות מאסר "בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית" שהמעשים יובילו לביצוע מעשה טרור. תיקון נוסף שהצעת החוק של סון הר מלך מציעה הוא בשינוי ההגדרה מ"אפשרות ממשית" ל"סבירה".

גם לתיקון זה מתנגדים באגודה לזכויות האזרח. "המדובר בשינוי האיזון העדין שבין ההגנה על ביטחון המדינה לבין השמירה על חופש הביטוי", מסבירה שחטר. "מאחר שענייננו בחוק עמום, בהינתן שמדובר בהפללה של ביטויים בהתאם לנסיבותיהם, ונוכח היות מבחן ההסתברות מבחן משוער גם כך, הרי שההגנה על חופש הביטוי תתאפשר רק מקום בו תידרש הסתברות ממשית לביצוע מעשה טרור".

בדברי ההסבר להצעת החוק של סון הר מלך מצוין כי שינוי סעיף ההסתברות – מ"ממשית" ל"סבירה" – אינו אלא חזרה ללשון הצעת החוק המקורית. ואולם, מסמך העמדה של האגודה לזכויות האזרח חושף שבדיונים על חוק המאבק בטרור ב-2015 הוחלט לשנות את לשון החוק בשל החשש הממשי של חברי הכנסת כי "מבחן ההסתברות הסבירה יוביל לאכיפת יתר ולהשתקה של התבטאויות מותרות", לדברי שחטר. 

לבסוף, הצעת החוק של סון הר מלך מבקשת לבטל את אישור הפרקליטות בכל הקשור להפעלת החוק. לפי החוק כיום, כתב אישום בנושא הסתה לטרור מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה. התיקון מציע להעביר את הסמכות למשטרת ישראל, שכיום נמצאת תחת סמכותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר – יו"ר מפלגתה של סון הר מלך. 

"המדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי", אומרת שחטר. "בכל הכבוד לגורמי האכיפה, נוכח עמימות העבירה, היעדר ביקורת של גורם משפטי מומחה הבוחן בכלים משפטיים את האיזון בין ההגנה על הביטחון להגנה על חופש הביטוי, יוביל לשיטור יתר, לאפקט מצנן ולצמצום השיח".

שחטר מסבירה כי לא מדובר בחששות בעלמא. לדבריה, מאז פרוץ המלחמה, נעצרו אזרחים שהואשמו בעבירות ביטוי חמורות, כשהמשטרה זכתה לביקורת מהפרקליטות על "היד הקלה על ההדק" שהיא נקטה ביחס להתבטאויות מותרות. 

"דרדור המרחב הדמוקרטי"

הצעת החוק של סון הר מלך אינה יחידה בנוף ומשקפת במידה רבה את הלך הרוח במשכן. מאז 7 באוקטובר, עולות להצבעה עוד ועוד הצעות המבקשות להרחיב את חוק המאבק בטרור. 

ב-8 בנובמבר, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את "חוק המחשבות" הראשון בעולם. החוק אוסר על צריכה ממושכת של תכנים שמפיצים ארגוני חמאס ודאעש. הבעייתיות בחוק נובעת מהיחס המחמיר כלפי צרכני התכנים, עוד בטרם ביצעו מעשה כלשהו מעבר לצפייה עצמה.

בכך מופר כלל יסוד חשוב במשפט הבינלאומי: "אין עונשין על דברים שבלב". כלומר, הרשעת אדם על מחשבה לביצוע פשע, אפילו בטרם החל בהכנות, במקום על ביצוע בפועל או הכנות לקראת. 

"אנו חוששים שבאווירה הקיימת, שבה כולם מזועזעים מהטרור, בצדק, יעברו חוקים באופן מהיר מדי בלי לחשוב לעומק על ההשלכות; חוקים שיובילו לפגיעה בחפים מפשע ולדרדור המרחב הדמוקרטי", אמר אז מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח, עו"ד גיל גן-מור, בשיחה עם "שקוף".

תגובת ח"כ לימור סון הר מלך לפרסום עמדת האגודה לזכויות האזרח: "האגודה לזכויות האזרח בפעולותיה מוכיחה פעם אחר פעם שהלב שלה והקשב נתונים לתושבי עזה ויו"ש הערבים במקום לסבלם של אזרחי ישראל ותוכיח זאת גם העתירה האחרונה שלהם לאפשר ביקור של הצלב האדום אצל רוצחי הנוחבה. כאשר הם מתנגדים לחקיקה שלי אני משוכנעת כי אני בדרך הנכונה. לא אקבל מהם מוסר וחוות דעתם חשובה לי כקליפת השום".