עוד סמכויות לבתי הדין הרבניים: ארגונים מזהירים מפגיעה בזכויות נשים

ועדת החוקה של הכנסת תתכנס היום (שלישי) לדון בהצעת חוק שנויה במחלוקת של ח"כ משה גפני וחברי כנסת אחרים ביהדות התורה, שמטרתה להגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים. הצעת החוק מבקשת להעניק לבתי הדין הדתיים סמכות להכריע בסכסוכים באמצעות בוררות בעניינים אזרחיים, כחלופה לבתי המשפט. שורה ארוכה של ארגונים אזרחיים הזהירו כי הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים עלולה לפגוע במערכת המשפט, בקבוצות מיעוט ובזכויות נשים.

לפי הצעת החוק, ניתן יהיה לקיים את הבוררות רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו לכך את הסכמתם בכתב ובתנאי שאחד הצדדים הינו בן דתו של בית הדין. אם אכן הושגה הסכמה, בית הדין הדתי יהיה רשאי לדון ולפסוק בעניין המובא לפניו – לפי הדין הדתי ולא המשפט הישראלי. על פי לשון ההצעה, אם לא צורפה הסכמתו של מי מהצדדים, בית הדין ישלח הודעה לאותו צד שטרם הביע הסכמתו ויביא לידיעתו את האפשרות העומדת בפניו להסכים לכך שבית הדין ידון בעניין.  

באופן מעשי, מעבר לבעייתיות שעולה ממתן סמכויות מוגדלות לגוף שיפוטי אלטרנטיבי, החוק עשוי להעמיד בסכנה את זכויותיהן של נשים רבות. למרות שבעבר פסק בית המשפט העליון כי יש לעגן בחקיקה את התנהלות בתי הדין הדתיים כגוף שעורך בוררות, שורה של ארגונים לזכויות אזרח וזכויות נשים הזהירו כי מדובר במדרון חלקלק. על פי עיקר הטענות, קיימת סכנה בהגדלת סמכוית בתי הדין הרבניים על חשבון מערכת המשפט האזרחית, כשהקורבנות האפשריים יהיו קבוצות חלשות יותר בחברה.

"חשש לכפייה על נשים"

במכון הישראלי לדמוקרטיה הטילו ספק בכך שיכולה להתקיים הסכמה מלאה ברצון חופשי, בשל המבנה הסמכותני של חברות דתיות. בנייר עמדה שכתבו במכון נטען כי חשש כבד יותר להסכמה בהיעדר רצון חופשי עולה כאשר מדובר באדם שהוא חלק מקהילה דתית: "עלול להתקיים מצב בו הסכמתו של אדם שכזה להתדיין בפני הערכאה הדתית תנבע כתוצאה מלחצים משפחתיים, חברתיים או קהילתיים שידרשו ממנו לעמוד בפני הדין הדתי".

במכון טענו כי במקרה זה, "ההסכמה, שנועדה להגן על קהלים שאינם מעוניינים להישפט לפי דין דתי, לא מספקת פתרון ראוי לבעיה. ההיפך הוא הנכון: ההצעה מאפשרת לצדדים לכפות את הדין הדתי תוך ניצול פערי כוח ומעמד תוך פגיעה באוטונומיה של הפרט". במילים אחרות, הסכמה מלאה ואמיתית יכולה להתקיים רק בין שני כוחות שקולים ומאוזנים. עולה החשש כי במקרים רבים תיכפה על צדדים חלשים הסכמה להתדיינות, ובפרט על נשים.

שיפוט והכרעה לפי דין תורה כפי שהוא מיושם כיום בבתי הדין הרבניים הממלכתיים הוא דין מפלה ובעייתי לנשים ולקבוצות נוספות, לפי טענות קואליציית ארגונים המייצגים נשים בבתי הדין הרבניים. בנוסף, בניגוד ליכולת של כל אדם בעל השכלה וניסיון משפטי לבקש להתמנות לשופט או שופטת במערכת בתי המשפט או להתמנות כבוררת, אין כך הדבר בבתי הדין הרבניים. גם כיום, רק גברים יכולים להתמנות להיות דיינים במוסדות דתיים.

"עד כה התנהלו בתי הדין באופן שמקדם ומנציח אפליה כלפי נשים ופגיעה קשה בזכויותיהן, ולאור המינויים החדשים מהשבוע האחרון שמחריפים את הבעיה, אין עילה לתקווה לשיפור", מסרה ל"שקוף" אמונה קליין בר-נוי, מנהלת אסטרטגיה ומדיניות ציבורית בארגון חופות. 

גם הבעייתיות בנוגע לאפשרות של הסכמה מדעת גוברת ביחס לנשים רבות בישראל. בזירות שונות במציאות של שנת 2025 לנשים כוח מיקוח מופחת, כמו למשל בשוק העבודה. נשים משתכרות בממוצע בשכר נמוך יותר מגברים, ועובדות פעמים רבות בתחומי תעסוקה שאין בהם יכולת מיקוח גבוה ואפשרויות תעסוקה הינן מוגבלות. עובדות בתחומי משק הבית והניקיון וכן סייעות בחינוך לגלי הרך יהיו חשופות ללחצים להסכים להליך בוררות במסגרת בתי דין דתיים, וקיים חשש כי זכויותיהן ייפגעו.

"החוק מציג מראית עין של זכות בחירה, אך בפועל יוצר מצב בעייתי במיוחד עבור צדדים חלשים", הוסיפה קליין בר-נוי. "הניסיון מלמד שלנשים לעיתים קרובות אין זכות בחירה אמיתית והן נאלצות להסכים לדון בבית הדין בלחץ מהצד החזק, ורבים מהצדדים אינם מבינים את המשמעויות של דיני ממונות הלכתיים, בעיקר מי שאינם יהודים ואינם מודעים שהדין ההלכתי מוטה נגדם מראש. במקום להרחיב סמכויות, יש לתקן תחילה את הכשלים הבסיסיים במערכת".

ברוח המהפכה משפטית

הצעות דומות הוגשו גם בכנסות קודמות, אך הפעם קשה לנתק את החקיקה מההקשר הרחב של מגמה ורצון להחליש את בתי המשפט בישראל. הצעת החוק עשויה לפגוע באופן ורחב בשלטון החוק ובעקרון אחדות מערכת המשפט, כשתוביל בפועל לפיצול ואף לפירוק מערכת המשפט הממלכתית למערכות שיפוטיות שונות, על ידי יצירת מערכת דינים מקבילה, ושעלולה אף לעמוד בסתירה לחוקי המדינה.

בנוסף, החוק עשוי להוביל לפגיעה משמעותית בזכויות יסוד. כך, כאשר בתי הדין הדתיים ידונו בסכסוך על פי הדין הדתי, זכויות הנובעות מהדין הכללי המחייב, כמו זכויות יסוד חוקתיות וזכויות המוגנות בדינים אזרחיים כדוגמת חוקים בתחום הגנת הדייר, עלולות לא להוות בסיס להכרעה והפונים לבתי הדין יוותרו ללא כל הגנה.