כשהממשלה מכוונת את החץ על מח"ש – המפגינים יהיו הראשונים להיפגע

"את עם סממנים שמסמנים אותך עם המחאה", אמר השוטר לשכנה של כבוד השר ניר ברקת (ליכוד), לפני שהכניס אותה בכוח לניידת ועצר אותה. לראשה היה כובע שעליו כתוב "דמוקרטיה". השכנה, ד"ר רננה קידר, ניסתה להסביר שרצתה לגשת לבתה בת ה-14, שעמדה ליד קבוצה של חמישה מבוגרים ושלושה ילדים שמחו מול בית השר למען שחרור החטופים מעזה. זה לא עזר. 

יחד עם מפגינה נוספת, שושן דולגופולסקי גבע, הן נאזקו והובלו בכוח לניידת, לעיני ילדיהן. בתחנת המשטרה נדרשו להתפשט, ושוטרות ביצעו עליהן חיפוש בעירום, פרקטיקה המתאימה לחשדות חמורים להימצאות כלי נשק. לאחר ארבע שעות הן שוחררו. 

הקו המשטרתי לזיהוי "סממנים" מחאתיים כעילה למעצר, המשיך גם בחקירות. לפי דיווח של ניר חסון ויהושוע (ג'וש) בריינר מ"הארץ", החוקרת טענה בפני העצורה כי אסור להפגין. "השוטרת אמרה לי בחקירה – 'את מבינה שהפגנה זה לא חוקי?", סיפרה ד"ר קידר בדיווח. "מבחינתה להפגין זה לא חוקי, לכאן הגענו, שהפגנות זה לא חוקי".

המקרה מצטרף לשורת תלונות על אלימות משטרתית מול מפגינים המוחים נגד הממשלה, תלונות שחלקן מגיעות לשולחן המחלקה ליחידות שוטרים (מח"ש), גוף ביקורתי בעל סמכות, הפועל תחת הפרקליטות. אלא שהצעת חוק חדשה מבקשת להפוך גם אותו לפוליטי. דמיינו את תלונת שכנתו של השר מגיעה למחלקה, שהמפקד שלה מונה על ידי שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) וכפוף למנכ"ל המשרד, מינוי פוליטי גם הוא של לוין, חבר מפלגתו של ברקת.

ברקע המלחמה המתמשכת, שמשנה את פניה במהירות ומותחת את סבלנות הציבור הישראלי עד לקצה, יש מי שבשבילו הכול עובד כרגיל. מגיש ההצעה, ח"כ משה סעדה (ליכוד), מקדם את ההצעה באופן נמרץ תוך ניצול אובדן הקשב הציבורי בימים אלו. סעדה, ששימש בעבר סגן ראש מח"ש וניהל עד לאחרונה תביעה משפטית מול היחידה, מבקש לערוך שינויים שימנעו לטענתו את ניגוד העניינים המובנה בין הפרקליטות למשטרה. אך בפועל, במקום לדאוג למבנה שיאפשר עצמאות וכוח לגוף המוחלש, הוא הופך אותו נתון לגחמות הפוליטיקאים. 

בדיון שנערך בתחילת החודש בכנסת הזהיר המשנה ליועמ"שית שרון אפק כי "יש סיכון עצום בפוליטיזציה של הגוף הזה. הוא עלול להיפגע מלחצים פוליטיים ולהיות מוטה הרבה יותר". לדברי אפק, "העיקרון החשוב ביותר למח"ש וגופי אכיפת החוק הוא העצמאות שלהם ויש לעשות הכל שלא יהיו לחצים פוליטיים של שום ממשלה ושום כנסת. הניתוק מהפרקליטות, מהסביבה הטבעית שלו, מגדיל את הסיכון להשפעה של גורמים פוליטיים".

המקרים מהם מזהיר אפק אינם פרי דמיונו או נבואת זעם מוגזמת. ההתערבות הפוליטית בעבודת המשטרה ובחקירות הפכו למאורע שכיח תחת הממשלה הנוכחית. תחקיר "עובדה" חשף שרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ביקשה לשלוח לשר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה דרישה לעודד קצין משטרה שהפעיל אלימות נגד מפגינים שמחו מול ביתה בתקופת הקורונה. 

בחודש מרץ 2023, בעת הפגנה בתל אביב, השליכו חמישה שוטרים, וביניהם רפ"ק מאיר סוויסה, רימוני הלם לעבר מפגינים. על פי כתב האישום נגד סוויסה, דבר זה נעשה בניגוד לנוהל ההפעלה המשטרתי והוביל לפציעתם של מפגינים. אלא שלמרות העדויות שעלו בחקירת מח"ש, החליט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקדם את סוויסה. 

נראה שהחוק להחלשת מח"ש אינו אלא לבנה נוספת שמנסה לפרק שר המשפטים יריב לוין מחומת הדמוקרטיה הישראלית. שר המשפטים שאחראי על קידום המהפכה המשפטית ההרסנית, לא מתכוון לעצור גם נוכח המלחמה וסימן השבוע את מטרות המלחמה. "אנחנו ננצח במערכה הזאת", אמר בריאיון לערוץ 14, "אבל הניצחון הזה תלוי בזה שנהיה נחושים". הניצחון במערכה מול מערכת בג"ץ ומערכת המשפט, כמובן. העברת מח"ש לשליטה פוליטית תקל על שוטרים לפגוע במפגינים ועשוי לדכא מחאה שצפויה להתחדש ממש בקרוב, עם חידוש החקיקה נגד הדמוקרטיה.