לוין ימנה את ראש מח"ש? סעדה מקדם חוק השתלטות על מחלקת החקירות

האם בקרוב יוכל שר המשפטים יריב לוין למנות ראש מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) ולהשפיע על חקירת פרקליטים במסגרת היחידה? זהו תרחיש אחד מני רבים שעשוי להתממש אם תתקבל הצעתו של ח"כ משה סעדה (ליכוד). הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי דנה השבוע בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה של ח"כ סעדה, שלפיה המחלקה תישא "באחריות מנהלית" לביצוע תפקידה בפני שר המשפטים ותהא כפופה לפיקוח מנכ"ל משרד המשפטים.

בניגוד להיום, מוצע כי את ראש מח"ש ימנה שר המשפטים ולא ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה. כמו כן, מוצע לקבוע כי המחלקה לחקירות שוטרים תעסוק בחקירת עבירות תובעים מקרב הפרקליטות. במהלך הדיון בכנסת הביעו משפטנים את החשש מהפיכת מח"ש לגוף מושפע פוליטית ולפגיעה בתפקוד המחלקה. הוועדה התכנסה לאחר שצוות בחינה מקצועי שהוקם המליץ על הוצאת מח"ש מידי הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי.

מתוקף תפקידה, אחראית מח"ש לחקירתם של שוטרים, ונמצאת תחת פרקליטות המדינה כדי לנתק כל קשר בינה לבין המשטרה. לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות שבביצוען חשודים אנשי משטרה. כמו כן עוסקת מח"ש בחקירת חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי השב"כ, וזאת בהינתן הנחיה לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה.

בחודש יולי הבהירה ועדת האתיקה של הכנסת כי סעדה, לשעבר סגן ראש מח"ש, אינו רשאי לקדם את ההצעה, לאחר שהוא תבע את מח"ש בחצי מיליון שקלים. סעדה סיכם על פשרה עם מח"ש ועכשיו הוא מוסיף לקדם את החוק.

בהצעת החוק טוען סעדה כי נכון להיום קיים ניגוד עניינים בין המשטרה לפרקליטות, שאותו הוא מבקש לפתור בעזרת החוק. לדבריו, המשטרה והפרקליטות פועלות לקידום תיקים פליליים בשיתוף פעולה מלא, "ביחסי עבודה הדוקים ולצורך מימוש אינטרסים משותפים, למשטרה ולפרקליטות גם יחד. העבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים חריף, הן מצד האינטרסים המקצועיים המשותפים והן מצד יחסי העבודה הקרובים, כאשר החלטות בעניין פתיחת חקירה, פיקוח על החקירה במח"ש, והגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר נתונות לפרקליט המדינה".

סעדה מסביר בהצעת החוק כי "כל עוד מח"ש היא חלק אורגני מהפרקליטות, לא ניתן לצפות לחקירה חסרת פניות כאשר מדובר בבכירים במשטרה, שעימם יש קשרי עבודה הדוקים". הוא מוסיף כי גם כאשר מדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות, "מי שמוסמך כיום לעסוק בכך זו המשטרה, וניגוד העניינים החמור עומד בעינו".

המשנה ליועמ"שית שרון אפק שנכח בדיון והיה חלק מצוות הבדיקה, הסכים עם החשש הקיים לניגוד עניינים, אך טען כי "יש סיכון עצום בפוליטיזציה של הגוף הזה. הוא עלול להיפגע מלחצים פוליטיים ולהיות מוטה הרבה יותר". לדברי אפק שהציג את דעת המיעוט בצוות הבדיקה, "העיקרון החשוב ביותר למח"ש וגופי אכיפת החוק הוא העצמאות שלהם ויש לעשות הכל שלא יהיו לחצים פוליטיים של שום ממשלה ושום כנסת. הניתוק מהפרקליטות מהסביבה הטבעית שלו מגדיל את הסיכון להשפעה של גורמים פוליטיים". הוא מדגיש כי "למצבי ניגוד עניינים ספציפיים אפשר למצוא פתרונות, וסטטיסטית רוב התיקים נוגעים לשוטרים בדרגות נמוכות ולא לבכירים", כך שאין היכרות בדרך כלל בין הנחקרים לחוקרים.

העברת מח"ש לאחריות שר המשפטים ומנכ"ל משרדו עלולה להפוך את החלטות המחלקה לנתונות להשפעה פוליטית. לדוגמה, יכול שר המשפטים להשפיע על פתיחת חקירה נגד פרקליטה שעסקה בתיק של מקורבו הפוליטי או להתנקם ולהשפיע על קידום של חוקר במח"ש כתנאי לפעולה משפטית נגד פרקליט.

מה קורה בעולם?

 אפק הזכיר מחקר השוואתי שנעשה ביותר מ-40 מדינות מערביות ומצא כי תמיד המחלקה שעוסקת בחקירת שוטרים היא חלק מהתביעה. הגוף האחראי להעמדה לדין של שוטרים הוא חלק מהפרקליטות.

בהמשך הדיון דיבר השופט בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שעמד בראש הצוות לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים: "המרכיב המרכזי שהוביל את מסקנת הצוות הוא החשש מניגודי עניינים. הצוות שלנו מונה ביוני 2023, לפני שנתיים, בעקבות דוחות מבקר המדינה שהציפו את ניגוד העניינים בין מח"ש לפרקליטות המדינה. השתדלתי מאוד לדחוף לכך שאנחנו לא ועדת חקירה ולא עוסקים בבירור עניינים קונקרטיים בדוחות, אלא למצוא פתרון לבעיות שהמבקר הציף".

לדברי מודריק, "פרקליטות המדינה או מח"ש כחלק ממנה הם גוף אחד שהאינטרסים שלו מאוחדים". הוא הציג דוגמה לניגוד עניינים אפשרי כשמגיעים למצב שאפשר לחסל משפטית ראש ארגון טרור ובאמצע מהלכי משפט נכנסת חקירת מח"ש. השאלה מה עדיף, "האם המהלך נגד ראש ארגון טרור או נגד החוקר הראשי בתיק. אם ההכרעה נתונה בידי פרקליט המדינה לא ברור איך תוכרע".

מודריק ציין גם כי יש ממש בטענה שלפיה ההפרדה המבנית תיצור גוף חלש שיכול להיפגע מכל רוח, והדגיש כי אם רוצים באמת ליצור גוף עצמאי, צריך לאפשר לו את המערכת הלוגיסטית ואת כל המערכות התומכות כך שיוכל לעמוד על רגליו. "כאן עולה השאלה תחת איזו מסגרת ממשלתית הגוף הזה יהיה נתון ורוב הצוות נמנע מלהמליץ בנושא", אמר. לדבריו, הצוות לא המליץ להעביר את חקירת הפרקליטים תחת מח"ש, וטען כי יש לקיים בדיקה נפרדת לכך.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר לסיכום כי "אין כמעט חקירות בכירים כי לא מוגשות תלונות כדי לא להסתבך איתם, זה יכול להיות סיבה או תוצאה. אני רוצה שהמשטרה תוכל לומר שהיא חוקרת את מי שהיא רוצה ולא באישור הפרקליטות, כדי שלא תהיה תלות. הסוגיה היא עצמאות מוסדית של המשטרה שניתן לה סמכות ושיקול דעת עצמאי שכיום הוא תחת הפרקליטות". בשבוע הבא יתקיים דיון נוסף בנושא בוועדת החוקה ותיתכן הצבעה לקראת קריאה ראשונה.