הליכוד מקדם את "חוק הג'ובים" ונלחם על זכויות פעילים פוליטיים

ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד נחלץ לעזרת הפעילים הפוליטיים, שמצטיירים מהצעת החוק שהוא מקדם כמיעוט אתני שחווה פגיעה קשה בזכויותיו. לפי ההצעה, שעולה לדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום שלישי הקרוב, תיסלל הדרך למינויים פוליטיים, ללא שקיפות, ברשות החברות הממשלתיות.

עד כה, החוק הציב חסם בפני מינויים פוליטיים, על מנת לוודא שהדירקטורים של רשות החברות הינם המועמדים המקצועיים הטובים ביותר, ולא מי שמקורבים ביותר לצלחת. זאת, כדי לוודא שהציבור מקבל את השירות הכי טוב ויעיל מחברות קריטיות כמו חברת החשמל, מקורות, דואר ישראל, רפאל, ועוד. המנגנון, הצולע כשלעצמו, מגדיר כי אם פוליטיקאי מעוניין לקדם מועמד מטעמו לתפקיד בכיר, ויש לו זיקה פוליטית אליו, הוא צריך להוכיח כי למועמד יש "כישורים מיוחדים" שמצדיקים את הצנחתו לתפקיד.

כך למשל, לפני שבני גנץ כשר ביטחון "הצניח" את יו"ר העבודה לשעבר, עמיר פרץ, לתפקיד יו"ר תע"ש (התעשייה האווירית) ב-2021, הוא היה צריך לטעון כי יש להנ"ל כישורים מיוחדים לתפקיד. במקרה זה אגב, ועדת המינויים לא השתכנעה כי פרץ ראוי למסלול עוקף. בצעד קיצוני, חברי הממשלה עקפו את חוות הדעת הזו.

כעת, לאחר שנים של זלזול משני צדי המתרס הפוליטי בכללי המנהל התקין, הצעת הח"כ מהליכוד מעוניינת לחסל כליל את החסם, לבטל את חובת הצהרת הזיקה הפוליטית או הצורך להוכיח כישורים מיוחדים במקרה שמדובר בג'וב פוליטי (היא משאירה את הצורך כשיש זיקה עסקית בין השניים).

קריאה מודרכת בדברי ההסבר של החוק היא מעניינת – נראה כי אצל ואטורי החזק הוא החלש, בעל הג'וב הוא בעצם מיעוט נרדף. כך כותב ואטורי: "תיקון זה נועד לתקן עוול של שנים רבות שפוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לאחד מהתפקידים האמורים", הוא כותב. "כפועל יוצא מתיקון החוק, יתוקן גם הסעיף בשאלון, וכך מועמד לתפקיד שהוא פעיל פוליטית לא ייאלץ להצהיר על כך".

השפעות זרות

ביום ראשון עולות הצעות חוק נוספות ראויות לעיון: ח"כ נאור שירי (יש עתיד) הגיש הצעת חוק לחובת דיווח על מינוי יועצים חיצוניים לנושאי משרה ציבורית כמו ראש ממשלה, שרים ומנכ"לי משרדים ממשלתיים. בהצעה נכתב כי היא נועדה "לקדם את השקיפות, טוהר המידות והאמון הציבורי בנבחרי הציבור ובדרג הבכיר בשירות המדינה, באמצעות הסדרת חובת הדיווח על מינוי יועצים חיצוניים לנושאי משרה בכירה". 

ההצעה הוגשה ברקע פרשת "קטאר-גייט" שבמסגרתה שלושה מיועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו חשודים שקיבלו שכר עבור עבודה שביקשה קטאר במקביל לעבודתם כיועציו. נתניהו ניסה לטשטש את קשר עם אחד מהיועצים, אלי פלדשטיין, וטען שהועסק בידי משרדו ולא בלשכתו. בהצעה נכתב כי "היעדר דיווח וחובת פיקוח, עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים, השפעות זרות, קבלת החלטות בלתי ענייניות או פגיעה באמון הציבור בין במישרין ובין בעקיפין".

מאז הכנסת ה-20 הוגשו הצעות חוק להחלת הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון באופן רשמי, ומעולם לא קודם הדבר בחקיקה. ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הגישה הצעת חוק דומה ולפיה "המשפט, השיפוט, המונהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון". ניתן להעריך שגם הפעם הממשלה תדחה את קידום ההצעה בטיעונים שונים.

ח"כ פנינה תמנו שטה ומתן כהנא (המחנה הממלכתי) הציעו לשנות את חוק גירוש משפחות המחבלים כך שיופעל נגד כל מי שתמך אקטיבית במחבל ולא רק מעצם היותו בן משפחה. במקום "גירוש משפחות מחבלים" יבוא "לגירושו של מי שמעודד או מסית לטרור". 

לדברי המציעים, הדבר יאפשר לגרש תומכי טרור שלא מנעו או דיווחו כמו שותפים לדירה או בני/ות זוג לדוגמה. "יודגש כי הצעת החוק נועדה לטפל גם במקרים של תמיכת מפורשת במעשי הטרור ולכן הוסרה המילה 'אהדה' מהחוק המקורי, כדי שמקרה של ביצוע 'לייק' בלבד לא יהיה עילה לגירוש".

נוסף על כך, התיקון של תמנו שטה וכהנא מכניס סעיף נוסף שמחייב הגשת חוות דעת ביטחונית כדי לאפשר גירוש. בשיחה עם "שקוף" הסבירה תמנו שטה כי "פוליטיקאי לא יכול להחליט את מי לגרש ואת מי לא בלי חוות דעת מקצועית. אין לו את המידע והידע כדי להכריע, צריך מידע מודיעיני".

ברקע הדברים, חברי האופוזיציה התנגדו להצעת החוק שכבר אושרה בקריאה שנייה ושלישית, בין היתר בשל פיטורי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, וספגו בשל כך ביקורת מהקואליציה.