ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע את הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שיסדיר הקמה של מסגרת משפטית ייחודית להעמדה לדין של מבצעי טבח 7 באוקטובר. יחד עם פתרון מסוים לבעיה המשפטית המורכבת שמציבה ענישתם של מבצעי הטבח, החוק טומן בחובו גם כמה סעיפים שעלולים להוות פתח להרחבת הסמכות של הגורמים הפוליטיים על חשבון מערכת המשפט. במשרד המשפטים הביעו התנגדות לקידום ההצעה, ובחוות דעת שהגישו לוועדת השרים לחקיקה כתבו כי היא "פוגעת בעקרונות יסוד של השיטה המשפטית בישראל, ובעקרונות יסוד של המשפט הפלילי". היום (רביעי) צפוי החוק לעלות להצבעה בקריאה טרומית בכנסת.
ראוי גם לציין כי הצעת החוק הנוכחית מקודמת כהצעה פרטית, שאינה עוברת את מסלול החקיקה המורכב והדקדקני יותר של הצעת חוק ממשלתית, כפי שראוי היה שייעשה עם סוגייה כה הרת גורל. כדי לעקוף את מנגנון הייעוץ המשפטי לממשלה נוקטת הקואליציה פעם אחר פעם באותה פרקטיקה, שעליה נמתחה ביקורת חריפה בעבר מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת.
מה בעצם אומרת הצעת החוק, ומהם הסעיפים שעלולים להיות בעייתיים? ההצעה מבקשת לייסד בית דין מיוחד שיעסוק רק בעניינם של מי שנקבע שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר ובפעולות איבה שהתבצעו עד 14 באוקטובר 2023. בית הדין יורכב מ-15 שופטים, והחוק לא מפרט כיצד הם ימונו אליו.
ההצעה כן מסמיכה את שר המשפטים לקבוע, בהתייעצות עם שר החוץ, אם משפטן שאינו אזרח או תושב ישראל מחזיק בידע ובניסיון המתאימים לכהן בבית הדין המיוחד.
אחד הסעיפים הבעייתיים ביותר בהצעת החוק, לדברי דוקטור לירון לביא מפורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה בישראל, מוריד את הרף הפלילי הנדרש לשם ההרשעה, ומותיר את הסמכות לעשות זאת בידי שר המשפטים. על פי ההצעה, "בית הדין המיוחד רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, בין השאר בשים לב לצורך בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם, ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין זה".
לביא אומרת גם כי הקמת בית משפט מיוחד עלולה להיות בעייתית בפני עצמה. בשיחה עם "שקוף" היא מסבירה כי "הקמת בית משפט חלופי זו אחת הפרקטיקות שהשתמש בהן אורבן בהונגריה כדי להשתלט. לפי החוק, בית הדין שמקימים יהיה רק למחבלי הנוחבה, אבל אולי יש כאן פתח להרחבת סמכויותיו בהמשך".
"ב-2018 אישר הפרלמנט ההונגרי להקים בית משפט עליון נוסף שיעסוק ב'ניהול ציבורי', כולל חוקי בחירות, שחיתות והזכות להפגין", ממשיכה לביא. "השופטים של בית המשפט הזה ממונים על ידי שר המשפטים. אחת ההצדקות היתה שביהמ"ש הזה יהיה יעיל ועצמאי יותר (נשמע מוכר?)".
עוד קובעת הצעת החוק כי יוקם צוות היגוי שיורכב מנציגי שרי המשפטים, החוץ והביטחון, ש"יחליט בדבר הגשת כתב אישום נגד לוחם בלתי חוקי באירועי 7 באוקטובר, מתוך אלה שבעניינם קבע פרקליט המדינה כי ניתן להעמידם לדין פלילי בגין השמדת עם ואישומים נוספים". בהצעה נכתב עוד כי "הצוות יתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, לנסיבות העבירה, לזכויות נפגעי העבירה ולאינטרס הציבורי".
בחוות הדעת של משרד המשפטים נכתב עוד כי "חקירת מחבלי 7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
