"הצעה שעושה ציד פוליטי של השיח החברתי והציבורי בישראל"

עם שובה של הכנסת לפעילות שוטפת לאחר הפגרה, בוועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן (הציונות הדתית) החלו לקדם את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד) שתקבע מס של 80% על תרומות לעמותות שהגיעו מיישויות מדיניות זרות. ארגוני חברה אזרחית וח"כים מהאופוזיציה טענו נגד החוק כי הוא "נועד לחסל את החברה האזרחית".

על פי הצעת החוק, כל תרומה "שקיבלה עמותה מיישות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בשיעור של 80%". לצד זאת, קובע החוק החרגה: "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתרומה כאמור בנסיבות מיוחדות".

בנוסף, החוק מבקש למנוע מהעמותות הללו את הגישה לערכאות משפטיות. על פי ההצעה, "לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה".

תכלית ההצעה היא, לכאורה, להבטיח שההחלטות המדיניות, המשפטיות והחברתיות בישראל יתקבלו מתוך שיקולים מקומיים ולא בהשפעת גופים חיצוניים. חלק מאותן עמותות שייכללו בחוק מביעות הסתייגות מהמדיניות הישראלית, ואכן משפיעות על השיח הבינלאומי. הן מציבות, גם אם לא באופן ישיר, זרקור על התנהלות הדרגים המדיניים והצבאיים, מה שלטענת חלק מהם מוביל לעתים לסנקציות בינלאומיות, כדוגמת צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. בפועל, החוק עלול להביא לפגיעה חמורה ולא שוויונית בעמותות ובארגונים.

קלנר אמר בדיון הכנה לקריאה ראשונה של ההצעה כי "החקיקה הזאת היא חלק מהמלחמה למען המפעל הציוני. כדי שארגונים שמייצגים אינטרסים של מדינות זרות לא ירדפו את החיילים שלנו וכדי שהחיילים שלנו הם אלה שיעצבו את עתיד המדינה ולא מדינות זרות". עוד הוסיף קלנר כי "המדינה אינה למכירה. אין לי בעיה עם ארגוני חברה אזרחית אבל יש לי בעיה עם ארגוני ממשלות זרות. בין 2012 עד 2024 יותר מ-1.3 מיליארד שקלים זרמו ממדינות זרות ל-83 ארגונים חוץ פרלמנטריים בישראל. זו מציאות פסיכית שמעוותת את השיח".

את הנתונים האלה קיבל קלנר, ככל הנראה, מידי ארגון "אם תרצו", שהיו"ר שלו שי רוזנגרטן הציג בדיון מצגת שלמה ובה נתונים על כספים שהועברו ממדינות שונות לארגונים בישראל. היו"ר רוטמן איפשר לרוזנגרטן זמן רב להציג את הנתונים ולא איפשר לחברי הכנסת מהאופוזיציה לשאול אותו שאלות. 

חברת הכנסת אפרת רייטן (עבודה) תקפה את נוכחותו של יו"ר אם תרצו. "גם על פי בית המשפט, נקבע שיש לו (לארגון, ש.ב) קווי דמיון פשיסטים אחרי שניסו לפגוע בחופש הביטוי. והם אלה שמנהלים פה את הדיון כדי לסתום את הפה לעמותות אחרות. זה שפל חדש", אמרה. היא התייחסה גם לכך שחלק מהעמותות אמנם לא מקבלות את תמיכתן ממדינות זרות, אך כן מקבלות תרומות בסכומים גדולים מתורמים אנונימיים שמייצגים אינטרסים זרים. "'קהלת', 'אם תרצו', 'הביטחוניסטים' – כל התרומות שלהם מחו"ל. אז זה בסדר שזה פרטי? אז אפשר להביא לוביסטים? כשזה פשיסטי, ימין, תורמים אנונימיים – זה בסדר. אבל כשזה דברים שמבקרים את הממשלה – אתם באים וסותמים להם את הפה". 

"יש פה הצעה שפוגעת בחופש העיסוק והביטוי, עושה ציד פוליטי של השיח החברתי והציבורי בישראל, מניעת גישה לערכאות לעמותות שפשען הוא שהן ביקורתיות מדי או מבטאות עמדות שלא נוחות לממשלה", אמרה ח"כ אורית פרקש (המחנה ממלכתי). "הרציונל של הצעת החוק הוא לגיטימי – לא רוצים שמדינות יבחשו במדינות זרות. אבל האירוע שהכי מעסיק את הציבור הישראלי כרגע זו פרשת קטאר. איך החוק הזה מטפל בה? התשובה היא – הוא לא. זו הצעת חוק שכאילו באה לטפל בהשפעה על התודעה הציבורית אבל בפועל היא עושה את ההיפך – מטרתה היא פוליטית". 

פרקש התייחסה גם לסעיף ההחרגה. "ההצעה הזאת מסמיכה את שר האוצר להחליט אם עמותה מסוימת נראית לו או לא", טענה. על כך אמר קלנר בהמשך הדיון כי "עמותה שלא מפריעה לאף אחד שר האוצר יחריג אותה.

אני לא רוצה שעמותה שנויה במחלוקת פוליטית תקבל את כל הכסף". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ענתה על כך כי "יצא המרצע, אתה לא רוצה שיפריעו לשלטון".

"חלק מכוונת המחוקק היא למנוע קמפיינים של עידוד הצבעה בחברה הערבית", הוסיף ח"כ אחמד טיבי (תע"ל). "החוק פוגע בין היתר בעמותות שתפקידן לעודד יציאה לבחור".

"הגיע הזמן להגיד את הדברים – זה חוק רדיפת החברה האזרחית שהוקמה כדי למסד את הערכים הכי בסיסיים של חופש ביטוי, ביקורת וסגירת פערים ומאבק באפליות", הוסיפה ח"כ עאידה תומא-סלימאן. "החוק הזה יוצר מסננת, נותן מפלט לכל מי שתומך באידיאולוגיה שממשלת הימין תומכת בה ורוצה לסתום את הפה ולבטל את ארגוני החברה האזרחית. בלי הארגונים האלה לא יהיה קול לקבוצות מוחלשות, וזה מה שהם רוצים. לא רוצים שערכי זכויות האדם יישמעו, ערכי הדמוקרטיה".

"הממשלה פועלת לחיסול המרחב הדמוקרטי, אחרי שנבחרה באופן דמוקרטי", אמר יו"ר חד"ש איימן עודה. "פעם זה נגד בתי המשפט, פעם זה נגד כלי התקשורת, פעם זה בעד פסילת מפלגות. עוד חוק, ועוד סעיף, עוד מפלגות באופוזיציה, ועכשיו ארגוני חברה אזרחית. באפס ממלכתיות. מנצלים רוב שנבחר באופן דמוקרטי כדי לחסל כל אלטרנטיבה, כדי להמשיך בשלטון לנצח. זה מה שקורה לנגד עינינו באופן עקבי. אפס איזונים, אפס תפיסה חוקתית, אפס דמוקרטיה". 

ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) טען כי בשל פעילות העמותות הממומנות על ידי מדינות זרות, "השיח זוהם, האינטרס הלאומי נפגע, שאותו מייצגים תושבי יהודה ושומרון ואזרחי ישראל שחשופים לפגיעה מהארגונים האלה. כשמדינה זרה נותנת כסף לארגון כלשהו היא מבקשת לקדם את האינטרס שלה, שנוגד לא פעם את האינטרס של מדינת ישראל. המצפן המוסרי של ישראל הוסת על ידי מדינות זרות".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה כי באופן עקרוני היא תומכת בהצעת החוק, אך הוסיפה כי "בשום פנים ואופן זו לא העת לדון בזה. כל מה שלא קשור למלחמה – לא מוכנה לדון בזה. הדיון הזה צריך לסיים אותו ולחדש אחרי המלחמה".