שב"כ וצה"ל יוכלו להמשיך לחדור למצלמות ללא ידיעת המשתמש "בשל התמשכות המלחמה"

ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה אתמול (ראשון) לדון ב-24 הצעות חוק, כאשר חברי הוועדה תמכו ב-10 הצעות והתנגדו לשתיים. בין ההצעות שאושרו הייתה הצעה להאריך את הוראת השעה שאפשרה לשב"כ ולצה"ל סמכויות נרחבות.

מדובר בחוק ממשלתי – חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3) – מדובר בהארכת הוראת השעה בפעם נוספת לחצי שנה עד סוף חודש יוני 25'.

• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"
• "זו אחת משורת הצעות שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם"
• ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל

לפי החוק שהקואליציה מבקשת כעת להאריך את תוקפו, מנהלים בשב"כ וקצינים בצה"ל יכולים להסמיך חיילים ועובדי שב"כ לבצע חדירה למחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ולבצע פעולה בו, גם בלי ידיעת בעל חומר המחשב. מדובר בפעולות הקשורות במידע חזותי המופק מהמצלמות, מידע שעלול, לפי תזכיר החוק, לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה ואת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל וכן את ביטחון המדינה לפי ייעוד שב"כ ותפקידיו.

בממשלה מסבירים את הארכת הוראת השעה "לנוכח הימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל' והצורך בשימור הסמכויות הקבועות בהוראת השעה".

בטיוטת החוק הודגש כי אם יסתיימו אותן "הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת המלחמה", לפני שתסתיים חצי השנה שניתנה להארכת הוראת השעה, לא יהיה ניתן להשתמש בסמכויות אלו.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

במכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו חוות דעת לפני שנה, עם פרסום החוק. "מדינת ישראל מצויה בשעה קשה והצורך של צה"ל והשב"כ בסמכות המעוגנת בהצעת החוק הוא מובן וברור", נכתב, אך ציינו מספר דגשים שיש לשים לב אליהם, "על מנת למקד ולהדק את הסמכויות ולהבטיח שפגיעתן בזכויות יסוד תהא במידה שאינה עולה על הנדרש". בין הדגשים אותם ציינו: הסמכת גורם אחד בלבד, צה"ל או השב"כ, על מנת למנוע ביזור הסמכות המאפשרת פגיעה משמעותית בזכות לפרטיות או כפילות ביצועה. עוד התייחסו גם למיקום המצלמה וביקשו להבהיר האם מדובר במצלמה נייחת הממוקמת במרחב הציבורי או קולטת מידע מהמרחב הציבורי בלבד.

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) חברים עשרה שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והרבה ממה שמתחולל בה נותר הרחק מעין הציבור.

ומה עוד אושר בוועדת השרים? חברי הוועדה תמכו גם בהצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – בדיקות תקינות שנתיות ותיעודן), של חברת הכנסת אתי עטייה (ליכוד). לפי ההצעה, מכשירי החייאה הנמצאים במקומות ציבוריים יועברו למד"א לבדיקה שנתית.

מנגד, הדיון על הצעתו של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) העוסקת בדרישת פירוט מקורות רכוש בלתי מוסבר מאדם הפעיל בארגון פשיעה, נדחה בשבועיים. מדובר בהצעה הבאה להילחם בהון השחור ובפשיעה המאורגנת דרך סנקציות כלכליות. לפי ההצעה, ביהמ"ש המחוזי יהיה רשאי, לבקשת קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, לדרוש מאדם המזוהה כפעיל בארגון פשיעה להסביר את מקור רכושו אם קיים פער משמעותי בין רכושו להכנסותיו המוצהרות. במידה וההסבר לא יתקבל – ביהמ"ש יוכל לצוות על חילוט הרכוש בהליך אזרחי.

גם הדיון על הצעתם של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) וולדימיר בליאק (יש עתיד) נדחה בשבועיים – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית ושובר זיכוי לצרכן בדרך מקוונת). מדובר בהצעה הבאה להקל על הצרכנים כך שהם יוכלו לבחור אם יקבלו חשבונית או שובר זיכוי באופן דיגיטלי או בהעתק פיזי, כך שבמידה והחשבונית או השובר ילכו לאיבוד, לא יהיה מפח נפש לצרכן והוא יוכל להחליף את המוצר או להשתמש בשובר.

נשארו בחוץ:

חברי הוועדה התנגדו להצעת חוק העברת הודעת פטירה של חברות הכנסת מיש עתיד קארין אלהרר ומירב בן ארי. ההצעה מבקשת להגדיר בחוק מספר רשויות שיהיו מחויבות אחת לחודש לקבלת רשימת הודעות הפטירה מהחודש הקודם, וכך לחסוך ממשפחות שבן משפחתן נפטר להתמודד עם הליכים ביורוקרטיים אל מול גופים ורשויות ממשלתיות שאינם נמנים עם רשימת הנמענים של הודעת הפטירה.

הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנפקת תעודות בגרות), של חברי סיעת רע"ם. ההצעה באה לסייע לתלמידים המסיימים את בחינות הבגרות ולימודיהם העל-יסודיים להירשם ללימודים אקדמיים בלי שיפסידו את שנת הלימוד האקדמית הסמוכה לסיום לימודיהם העל-יסודיים. לפי ההצעה, משרד החינוך יחויב למסור את תעודות הבגרות לא יאוחר מחודשיים לאחר שנערכה בחינת הבגרות האחרונה שעשה התלמיד ועל חלוקתן יהיה מופקד המוסד החינוכי שבו סיים התלמיד את לימודיו.

למסמך המרכז את כל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.