עידית סילמן במשרד להגנת הסביבה: שלוש שנים של שכרון כוח וחדלות אישים

לפני ארבע שנים רעדה הכנסת. עידית סילמן, יושבת ראש הקואליציה, הודיעה שהיא מתנתקת מ"ממשלת השינוי" – והקואליציה של נפתלי בנט ויאיר לפיד איבדה את הרוב. הממשלה התפוררה, הבחירות הוקדמו ובנימין נתניהו חזר לשלטון והקים את ממשלת הימין הקיצוני שהביאה לעולם את ההפיכה המשטרית, הפוליטיזציה הממאירה של שירות המדינה ושנתיים וחצי של מלחמה עקובה מדם.

ב-8 בנובמבר 2022, שבוע אחרי הבחירות ההן, הונח על שולחנו של נתניהו מכתב יוצא דופן. שורה של ארגוני סביבה, בהם "צלול", "מגמה ירוקה" ו"אדם טבע ודין", ביקשו למנות את גילה גמליאל לתפקיד השרה להגנת הסביבה. גמליאל, ח"כית ושרה ותיקה מהליכוד, כבר כיהנה בתפקיד בעבר ונתפסה כבעלת ברית פוטנציאלית מבחינת הארגונים – מינוי מקצועי, לפחות בסטנדרטים של הפוליטיקה הישראלית.

אלא שנתניהו סבר אחרת. הוא מסר את התפקיד לסילמן כגמול עבור הפלת "ממשלת השינוי". כעת, אחרי יותר משלוש שנים ועם התקרבות מועד הבחירות, הגיע זמן הסיכומים.

כפי שניתן היה לצפות מהמינוי התלוש, הקדנציה של סילמן רצופה כשלונות. סיכמנו אותם כאן בחמישה פרקים. לשם ההגינות ניסינו למצוא גם הישגים, ואפילו מצאנו אחד – אבל גם על ההישג היחיד הזה מאפילה כוכבית ענקית.

1. המשרד להגנת הסביבה נכשל בהגנה על הסביבה

הכהונה של סילמן רצופה הצהרות ריקות מתוכן. זמן לא רב אחרי הניצחון בבחירות ביטלה הממשלה את המס האפקטיבי שהוטל על רכישת כלים חד פעמיים. במעמד הביטול התחייב המשרד להגנת הסביבה להציג חלופות בתוך חצי שנה, אלא שההבטחה מעולם לא מומשה. אגב כך זכינו לחזות במופע ויראלי של סילמן מחלקת קולה בכוסות פלסטיק בבית חולים.

הפלסטיק הוא רק סימפטום. בראשית כהונתה הובילה סילמן את הממשלה להחליט על הקמת ועדת שרים לענייני אקלים. הממשלה הקצתה לה סמכויות, מינתה חברים ויושבת ראש (סילמן) – אך הוועדה מעולם לא התכנסה.

גם בשטח, כשנדרשת פעולה למניעת נזק ממשי לציבור, סילמן מבטיחה ונעלמת. כך קרה למשל עם אזור התעשייה באשדוד, שהוא אחד המתחמים המזהמים בארץ. את הזיהום סופגים בעיקר תושבי השכונות הצפוניות של אשדוד והשכונות החדשות של יבנה. לאחר מאבק ציבורי מתוקשר, מחאה ודיונים בכנסת, סילמן הכריזה על תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר באזור – והתושבים נשמו לרווחה.

אלא שעד מהרה התברר שהשרה שוב הפריחה אמירות ריקות. התוכנית כלל לא זכתה לגיבוי ממשלתי, והיא מונחת על המדף כבר חודשים ארוכים. התושבים, בינתיים, ממשיכים להיחנק. כשביקשו ממנה לקדם עניינים – סילמן ביקשה מהם לעזור לה בגיוס שרי הממשלה הרלבנטיים וראשי הערים, מטלה פוליטית שבימים כתיקונם היה מצופה ממנה לטפל בה.

סילמן הסבה נזק גם לתושבי ערד. בהובלת נתניהו החליטה הממשלה לקדם כריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לעיר המדברית – תוך ביטול החלטה של הממשלה הקודמת שלפיה יתקיים דיון עקרוני על משק הפוספטים לפני ביצוע מהלכים בלתי הפיכים. הכרייה המזהמת עוד לא החלה, אבל כעת היא קרובה מתמיד. סילמן יכולה היתה למנוע או לפחות לעכב את התהליך, אך לא עשתה זאת.

מופעי אוויר חם ליוו את כהונתה של סילמן לכל אורך הדרך. קחו לדוגמה את חוק האקלים. סילמן קידמה אותו, אך לאחר שאושר בוועדת הפנים של הכנסת – השרה לא הצליחה להגיע להסכמות עם שאר משרדי הממשלה, ותהליך החקיקה נתקע.

כך קרה גם עם החוק שנועד להסדיר את הטיפול בפסולת בניין, סוגיה שנעשתה בינתיים אקוטית יותר לנוכח ההרס הרב שהביאה עמה המלחמה. סילמן פִרסמה סרטון מביך שבו העניקה עוגה ליו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר, כאות תודה על קידום החוק. אלא שהחוק עדיין תקוע, וקשה להאמין שבחודשים הספורים שנותרו עד תום כהונת הממשלה מישהו יטרח להעבירו.

מבחינת סילמן, יש לציין, פסולת בניין היא לא בעיה כה בוערת. דו"ח שפִרסם משרדה גורס שכ-90% מפסולת הבניין בארץ נשלחת למִחזור – נתון שמציב את ישראל בצמרת העולמית בתחום. אלא שלמרבה המבוכה המצב בשטח שונה לגמרי. כפי שנחשף ב"שקוף", בשיחה סגורה הודה איש מקצוע במשרדה של סילמן שהנתון מעורר הגאווה כלל אינו נכון.

על איזה הישג סילמן כן חתומה? תחת הנהגתה, המשרד להגנת הסביבה העביר רפורמה בחוק אוויר נקי. אלא שכאן מגיעה הכוכבית: מה שהחל כחוק תקדימי וחשוב עבר שינויים וקיצוצים שהובילו להענקת פריבילגיות מפליגות לתעשייה על חשבון הסביבה.

2. הרס היחסים עם ארגוני הסביבה

השרה סילמן נכנסה רשמית לתפקידה בינואר 2023, ומיד סימנה את גבולותיו: בכנס האקלים של "הארץ" הבהירה שתמו הימים שבהם המשרד להגנת הסביבה תִפקד כגורם מפקח. "חשוב לי לומר שאני מודעת לתדמית של השוטר שדבקה בנו במהלך השנים, הרגולטור שרודף לעתים אחרי יזמים, תעשיינים וחברות", אמרה. "המסר שיוצא היום לאותם יזמים, תעשיינים וחברות הוא חד וברור: אני רואה בכם שותפים לדרך, ולא מכשול שיש לסלק".

באותה הזדמנות סיפרה סילמן שהספיקה כבר לפגוש רבים מבכירי התעשייה, ושנוכחה לדעת שהם "אנשי חזון" ש"מפרנסים אלפי משפחות". את ארגוני הסביבה, השותפים ההיסטוריים והטבעיים של המשרד, היא עדיין לא פגשה באותה נקודת זמן.

אבל היא כן תועדה בכנס הפרטי סביבה 2050, שבו השתתפו נציגים בכירים מחברות מזהמות דוגמת בז"ן, כימיקלים לישראל, קצא"א ונשר. המשרד להגנת הסביבה אף שילם למארגנים 50 אלף שקל כדי להשתתף באירוע. בשעה שמחוץ לכנס הסגור הפגינו עשרות פעילי סביבה, סילמן עסקה בעיקר במינגלינג. רק לאחר פניית "שקוף" היא ניאותה לצאת אל הפעילים.

בשנה שלאחר מכן הובילה סילמן מסע הרס שיטתי של מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם ארגוני החברה האזרחית, שחלקם פועלים כזרוע משלימה של המשרד ומסייעים לאנשיו בתחומי הפיקוח והמחקר. המשרד אפילו נהג לשלם להם על כך – עד שסילמן הורתה על ביטול התמיכות, אף שכבר הוקצה להן תקציב ייעודי ממקורות חיצוניים.

ארגוני הסביבה עתרו נגד ההחלטה – וסילמן, במופע מבעית, הפיצה ספין שקרי שתיאר אותם כשמאלנים נכלוליים שמנסים למצוץ מיליונים מתקציב המדינה תוך התחזות לארגונים ירוקים. על הדרך פיזרה המצאות על החלטה שבג"ץ כלל לא קיבל, בדיון שאליו היא כלל לא הגיעה.

הפלירטוט של סילמן עם עולמות השקר הגיע לשיא במקרה שבו הכחישה אמירה שלה לגבי הצורך "לירות באנשים" שמעלים באש פסולת – אף שהאמירה נאמרה בפורום פומבי, תועדה בווידיאו ודווחה באמצעי התקשורת.

3. חוסר שקיפות וניצול פוליטי של דוברות המשרד

המשרד להגנת הסביבה חולש על מאגרי ידע ייחודיים ומעסיק קאדר רחב של אנשי מקצוע. עד שהגיעה סילמן, סוכני הידע הללו נהגו להעביר מידע ועדכונים לעיתונאים דרך דוברות המשרד. אלא שבמקביל לסכסוך המחריף עם ארגוני הסביבה, סילמן הצליחה להסתכסך גם עם העיתונות. כתוצאה מכך, בדוברות המשרדית לא עונים לכתבים באופן רציף, ולפעמים גם מחרימים אותם במשך חודשים ארוכים.

בשלב מסוים החלה הדוברות לשרבב את שמה של סילמן לכל הודעה לתקשורת, גם כאשר השרה כלל לא היתה קשורה לתוכן הדברים. לאחר הפרסום ב"שקוף", משרד המשפטים התערב ועצר זאת. השימוש הפוליטי בדוברות המקצועית כולל גם עיכוב פרסומי דו"חות בלתי מחמיאים, והפצת שלל תמונות מחמיאות של השרה מציצה מאוטובוס או ממששת אלמוגים בחליפת צלילה כאילו היתה משפיענית רשת.

בנובמבר 2024 עזבה את המשרד הדוברת גיתית פנקס לאחר כמעט עשור בתפקיד. לאחר עזיבתה נחשפה ב"שקוף" התנהלות תמוהה: מנכ"ל המשרד, רמי רוזן, ביטל את מועד המכרז לבחירת דובר חדש בבהילות, בלילה שלפני המיונים. בשיחה עמו סיפק נימוק מוזר: "הייתי גמור".

לימים זכה בתפקיד רועי שחם, איש מקצוע ותיק שמילא תפקידי דוברות בשירות הציבורי. המדיניות נותרה בעינה: במשרד של סילמן ממשיכים להתעלם מפניות עיתונאיות, ומשתפים פעולה עם מסע הקידום העצמי של השרה.

איך יודעים שמדובר במדיניות? סילמן לא מחרימה רק את העיתונאים. בניגוד לחלק ניכר מהשרים, היא מסרבת לחשוף את יומני הפגישות שלה ומתעלמת מבקשות חופש מידע שמוגשות למשרדה. הליכים משפטיים שנפתחו עקב כך אילצו אותה לחשוף את המידע, ולשלם לעותרים.

היומנים נחשפו לבסוף, אבל בצורה עקומה. בלשכת סילמן טִשטשו מפגש שקיימה בתחילת הקדנציה עם גוף בשם "הפורום לרציונליות סביבתית", שמאחוריו עומדת קבוצה של מכחישי אקלים. במקום לציין את פרטי הפגישה ושמות המשתתפים, ביומן שנמסר לפרסום הופיע סיור בכפר נוער שכלל מפגש על "סוגיה בוערת בנוגע לתפקוד המשרד ומדיניות סביבתית בישראל".

בהמשך, בעקבות עתירה, מסרה סילמן יומן שבו הוסתרה פגישה עם הנהלת נשר, מהמפעלים המזהמים בארץ. יומן אחר העלה שרוב עיסוקה בתקופה הרלבנטית היה מפגשים פוליטיים עם פעילי ליכוד וראשי רשויות.

4. ההתפוררות המואצת של המשרד להגנת הסביבה

בתקופת כהונתה של סילמן התחולל במשרד להגנת הסביבה גל עזיבות חסר תקדים. המצב הגיע לשיאו במאי 2025: מסמך פנימי שנחשף ב"שקוף" העלה ש-10% ממשרות המטה במשרד אינן מאוישות – כולל תפקידים מרכזיים דוגמת המדען הראשי. מאז כניסתה של סילמן לתפקיד פרשו מהמשרד שלושה מנכ"לים, בהם שניים שמינתה בעצמה. המנכ"ל הנוכחי, רמי רוזן, נבחר אף שאין לו ניסיון משמעותי בתחום.

גל העזיבות החל באמצע 2023, חודשים אחדים לאחר תחילת כהונתה. רשימת העובדים הוותיקים שעזבו, פרשו או יצאו לחופשה ללא תשלום כוללת את היועצת המשפטית הוותיקה, שני סמנכ"לים, כמה ראשי אגפים ותחומים ושורה של עובדים בלשכת השרה – דוברים, יועצים ועובדי מזכירות.

תקן המדען הראשי, אחד התפקידים המרכזיים והקריטיים בעבודת המשרד, עדיין אינו מאויש. הוואקום נמשך קרוב לשנתיים, ונובע ממחדל מתמשך של השרה סילמן והמנכ"ל רוזן. ב"שקוף" נחשף כי לאחר שהחל תהליך הסינון, המועמדים נדהמו לקבל הודעה שלפיה המכרז מבוטל ואם ברצונם להישאר במירוץ עליהם להתחיל את התהליך מחדש. מנציבות שירות המדינה, שאחראית על ביצוע ההליך בפועל, נמסר בשעתו כי אחת הסיבות המרכזיות לביטול היא חוסר התפקוד של המשרד.

5. מבוכה אחר מבוכה בסושיאל

את רשימת הכשלונות של השרה סילמן ראוי לחתום בתופעה שמייצגת את התקופה והאקלים הפוליטי שבהם צמחה: האופן שבו הצורך הנואש ביחסי ציבור מייצר תקריות סושיאל מביכות.

ההתנתקות של סילמן מ"ממשלת השינוי" לוותה בסערת רשת מהונדסת סביב ההיתר להכניס חמץ לבתי חולים בפסח. סילמן, שייצגה אז מצביעים מהציונות הדתית, השתמשה בכך כתירוץ לעריקה לשורות הליכוד.

מי שציפה לעקביות ודאי התבדה. בשנה שעברה, עם השבתן של חמש מהחיילות שנחטפו במתקפת 7 באוקטובר, צצה בחשבון האינסטגרם של סילמן ברכה נלהבת. עיתונאית חדת עין, שני אשכנזי מ"כלכליסט", הבחינה שהפוסט עלה במהלך השבת ועקצה את השרה שומרת המצוות. הדוברת של סילמן, ויקה וורטמן, נחלצה להגנת הבוסית: "אני התרגשתי והעליתי".

השנה, בניסיון לדגמן עשייה מקצועית, פִרסמה סילמן איור של עצמה ושל תחומי העיסוק שלה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית כחלק מטרנד מקוון. משום מה, הכלי הטכנולוגי בחר לענוד לצווארה תליון עם צלב. הדוברת וורטמן שוב נשלחה לנקות אחרי השרה: "מציעה לך להיבדק אצל מומחה, זה בהחלט לא בושה גם ברוב המקרים", הגיבה בתוקפנות בעקבות העיסוק בפדיחה, וצירפה תצלום של תליון אחר ואיום בתביעת דיבה.

בהזדמנות אחרת עלה בחשבון האינסטגרם של סילמן סרטון שבו היא נואמת מול ראש ממשלת אלבניה, אך אף אחד בקהל לא מקשיב. המבוכה המקוונת, מעשה ידי השרה ולשכתה, הגיעה עד "ארץ נהדרת".

מבוכה נוספת נרשמה כשסילמן העלתה תצלום שלה עם ד"ר מיקי הרן, עורכת כנס סביבה 2050, דירקטורית בכימיקלים לישראל וגרושתו של ראש הממשלה נתניהו. הגולשים לעגו לסילמן, והתמונה נעלמה כלעומת שבאה.

סילמן, אשת שיווק במקצועה, אמורה היתה לדעת איך לחמוק מתאונות רשת מהסוג הזה. הריבוי שלהן מסגיר מידה של פאניקה. התכלית העיקרית של הפעילות המקוונת הזאת נועדה לקדם אותה מול קהל הבוחרים ולסדר לה מקום ברשימת הליכוד גם בכנסת הבאה.

סקרים שנערכו בחודשים האחרונים מנבאים שאם נתניהו לא ישריין לה מקום, כפי שעשה בבחירות הקודמות, סילמן צפויה להיפלט מהמערכת הפוליטית עם תום כהונת הממשלה. הרווח יהיה כולו שלנו.