תקנים חסרים ועזיבות: מסמך פנימי משרטט תמונה עגומה במשרד להגנת הסביבה

מסמך פנימי של המשרד להגנת הסביבה משרטט את משבר כוח האדם במשרד, שקיבל תאוצה אחרי הקמת ממשלת נתניהו ומינוי השרה הנוכחית, עידית סילמן. לפי המסמך, שמעודכן לחודש מאי, כ-10% מהמשרות במשרדה של סילמן אינן מאוישות. מדובר ב-22 תקנים מתוך כ-200 עובדי מטה – מהמדען הראשי ועד תפקידים במשטרה הירוקה ובתחום הטיפול בפסולת. הרקע לכך הוא גל עזיבות מתמשך שמסרב לדעוך גם בחודשים האחרונים ומצב כללי של כאוס ניהולי.

מאז כניסת סילמן לתפקיד פרשו מהמשרד שלושה מנכ"לים, בהם שניים שמינתה בעצמה. המנכ"ל אסף יזדי היה האחרון לעזוב בינואר השנה, לאחר שהחליף את גיא סמט, עובד מדינה ותיק שפרש מהשירות הציבורי אחרי שנים ארוכות. מאז פברואר מכהן בתפקיד המנכ"ל רמי רוזן, שהגיע למשרד ללא ניסיון משמעותי בתחום.

גל העזיבות החל ב-2023, באמצע השנה הראשונה לכהונתה של סילמן. רשימת העובדים הוותיקים שעזבו, פרשו או יצאו לחופשה ללא תשלום כוללת את סמנכ"לית התעשיות שולי נזר, היועצת המשפטית הוותיקה עו"ד דלית דרור, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה יובל לסטר וכן עובדים בכוורת של השרה עצמה, דוברים, יועצים ועובדי מזכירות.

לאחרונה נחשף ב"שקוף" שלרשימת העוזבים הצטרפו גם מנהל אגף התחבורה רן רייז, ראש אגף שינויי אקלים ומיטיגציה ד"ר גיל פרואקטור, וד"ר רם אלמוג, ראש תחום תכנון וליווי פרויקטים לאומיים באגף התכנון הסביבתי.

מאז נובמבר 2022 אין במשרד ממונה על יישום חוקי אחריות יצרן בתחום הפסולת, ומאז פברואר 2023 חסרים מרַכז בכיר באגף התחבורה וממונה אתרי הטמנה. במשטרה הירוקה חסרים ארבעה תקנים, בהם שניים שאינם מאוישים מאז 2024 – רכז בכיר לתחום הפיקוח והאכיפה ומרַכז פיקוח וחקירה.

מצבת כוח האדם החסרה במשרד להגנת הסביבה מורגשת היטב ומשפיעה על טיב העבודה. בהיעדר איוש, לעתים קרובות נטל העבודה מוטל על עובדים שרמת המומחיות שלהם אינה מספקת, ושממילא כורעים תחת העומס הרב.

תת האיוש פוגע בשירות שניתן לאזרחים. התפקוד של המשטרה הירוקה משפיע ישירות על איכות החיים בישראל: אנשיה אחראים לשמירה על הניקיון בשטחים פתוחים, מטפלים בשריפות פסולת אסורות ובתופעת המערומים הבלתי חוקיים, ואמורים למנוע השלכת חומרים מסוכנים שעלולה לעלות בחיי אדם ולפגוע בטבע. המשטרה הירוקה גם מנהלת תיקי חקירה, אוספת ראיות ומלווה את הטיפול בעברייני סביבה עד העמדתם לדין. הכשלים במשטרה הירוקה, בהם בעיית התקנים החסרים, עמדו במרכז דו"ח מבקר מדינה שפורסם ב-2023.

כבר שנה שעובדי המשרד מתמודדים גם עם היעדר מדען ראשי, אחרי פרישתה של פרופ' נגה קרונפלד-שור. המדען הראשי או המדענית הראשית הם בסיס הידע המקצועי במשרד – הם אלה שתפקידם ומומחיותם מסמיכים אותם להכריע בשורה של שאלות מדעיות מאתגרות לגבי כימיקלים מזהמים, למשל, ולהתוות את דרך הטיפול הראויה במפגעים סביבתיים.

מוקדם יותר השנה פורסם ב"שקוף" שחלק מהמשרות במשרדו של המדען הראשי, אלו של בעלי התפקידים שאמורים למלא את מקומו של המדען בהיעדרו, אינן מאוישות. מדובר בצוות קטן שבשיאו כלל שישה אנשים. חלקם עזבו, ושתיים קרובות לגיל פרישה. גורמים במשרד חוששים שהדבר יוביל לאובדן הזיכרון הארגוני.

"סילמן צריכה להפנים שהאחריות עליה"

נכון לחודש מאי, המועד שבו נחתם המסמך, גם במחוזות המשרד מורגש מחסור בכוח אדם. במהלך המלחמה נגד איראן התפוצץ טיל במתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה. במחוז היו חסרים אז ארבעה אנשי צוות. אחדים מהתפקידים אמנם היו בשלבי איוש, אך במקרה מורכב וחסר תקדים מסוג זה יש צורך בצוות מיומן.

זאת ועוד, הנחיות פיקוד העורף אסרו על עובדים מהמשרד להגנת הסביבה, שגויסו למילואים ומתמחים בטיפול בחומרים מסוכנים, לשרת באזור העבודה שלהם, וזאת מחשש להעמידם בניגוד עניינים. מדובר בעובדים עם רקע מקצועי ספציפי וחיוני שנאלצו לשרת במחוזות שהם לא מכירים בתקופה הקריטית של המלחמה. "התמודדנו עם פערים בכוח האדם", הודה גורם שעובד בתחום. "הפערים נבעו בין היתר מגיוס אנשי מילואים, פינוי מיישובים והורים לילדים שנותרו ללא מסגרות בגלל פערי מיגון".

המסמך נחשף בעקבות בקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע. "המידע חושף תמונה קשה לגבי התפקידים הקריטיים ביותר בניהול המשרד להגנת הסביבה, ובמיוחד באשר לשומרי הסף שאמורים להבטיח אכיפה סביבתית, ניטור איכות אוויר ומים, והגנה על משאבי הטבע", אומר עו"ד דן רוזנטל מהתנועה. "הדברים עולים לכדי פגיעה ממשית ביכולת של המדינה לבצע את תפקידה הבסיסי ולהגן על בריאות האזרחים ועל הסביבה עצמה. על השרה סילמן להפנים שהאחריות למצב של חוסר תפקוד מובנה בתחומי הליבה של המשרד רובצת עליה".

יש כמה סיבות לקושי באיוש המשרות במשרד להגנת הסביבה. מעבר לכישלון הניהולי במשרד ותנאי השכר הלא מפתים, אנשי מקצוע רבים נמנעים מלהצטרף לשירות הציבורי מחשש לפוליטיזציה והתערבות לא עניינית של הדרג הפוליטי בעבודתם. שורה של כתבות שפורסמו ב"שקוף" ובכלי תקשורת אחרים מצביעות על כך שמשרדה של סילמן הוא אחד המשרדים המרכזיים שסובלים מהתופעה.

סילמן והצוות המקצועי במשרד להגנת הסביבה סירבו להגיב לפניית "שקוף" בנושא במשך חודשים ארוכים. בשנה החולפת, עקב הביקורת על התפקוד הירוד של המשרד, עשרות פניות עיתונאיות מטעם "שקוף" נותרו ללא מענה. בחלק ניכר מהמקרים שבהם הפניות בכל זאת נענו, הדבר קרה לאחר שבועות ארוכים או לאחר הפרסום.

מדיניות התגובות ומסירת המידע של סילמן פוגעת בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת ועומדת בניגוד לחובה המוטלת על המשרד, שאמור לפעול במקצועיות מול העיתונות ולספק לציבור מידע מקיף ומהימן.

• לעיון במסמך המלא (קובץ Excel)