
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אחרי שהפסיד בבחירות לכנסת ה-26 ומחנהו קיבל 53 מנדטים בלבד, עלה ביממות האחרונות חשש מפני ניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעכב את פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות או את השבעת הכנסת החדשה.
כדי להבין מה נתניהו יכול לעשות, והיכן יכולתו מוגבלת, נסקור את לוחות הזמנים הקבועים בחוק ואת האפשרויות לעכב או לטרפד כל אחד מהשלבים.
חלק מההליכים, ובהם הטלת המנדט והשבעת הכנסת, יכולים להתקיים במקביל ואינם מותנים זה בזה. הדירוגים בסוף הקטעים הם הערכות של הסיכוי לעיכוב או לשיבוש, בהתאם לאפשרויות המשפטיות ולתמונת המצב הפוליטית.
מועד: עד יום רביעי הקרוב, 4 בנובמבר 2026
סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות בתוך שמונה ימים מיום הבחירות. במקרה של הבחירות לכנסת ה-26, המועד האחרון הוא 4 בנובמבר. האחריות לפרסום מוטלת על ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד השופט נעם סולברג.
נתניהו עשוי לנסות, באמצעות שליחים מטעמו, לעכב את הפרסום או למנוע אותו. עם זאת, החוק קובע מועד ברור, ואחרי הסרטון שפורסם היום הסיכוי שסולברג ייתן יד לעיכוב שאין לו בסיס משפטי נראה קטן.
לאחר פרסום התוצאות אפשר לערער עליהן במסלול הקבוע בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת: ערעור בחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, ככלל בתוך 14 יום מהפרסום.
ערעור כזה צריך להצביע על ליקוי שעשוי היה להשפיע על התוצאות. החוק אף קובע במפורש כי ערעור בחירות לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאותיו לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שקיבלה.
סיכוי לשיבוש: קטן – החוק קובע מועד לפרסום, והגשת ערעור על התוצאות אינה מעכבת את עבודת הכנסת.
מועד: בתוך שבעה ימים מפרסום התוצאות הרשמיות – לכל המאוחר ביום רביעי, 11 בנובמבר 2026, אם התוצאות יפורסמו ב-4 בנובמבר
סעיף 7(א) לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי נשיא המדינה יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות. עליו לעשות זאת בתוך שבעה ימים מפרסום תוצאות הבחירות. אם התוצאות יפורסמו לפני 4 בנובמבר, גם המועד האחרון להטלת המנדט יוקדם.

לפי הפרסומים, הנשיא יצחק הרצוג הודיע כי יחל לקבל את נציגי הסיעות ביום רביעי השבוע. נתניהו כנראה מבין שסיכוייו לקבל ראשון את המנדט קטנים: מחנהו קיבל 53 מנדטים, וגם בתוכו לא כולם מבטיחים להמליץ עליו. ביהדות התורה נשמעים קולות הקוראים להמליץ על גדי איזנקוט או להימנע מהמלצה על מועמד כלשהו.
איזנקוט נראה כרגע כמועמד המוביל לקבלת המנדט, גם אם אביגדור ליברמן יחליט שלא להמליץ על איש. אין חובה שמועמד יקבל המלצות של 61 חברי כנסת כדי שהנשיא יטיל עליו את התפקיד. גם מספר הממליצים אינו מכריע לבדו: לנשיא נתון שיקול דעת, ובמרכזו הסיכוי של המועמד להרכיב ממשלה.
גם אם נתניהו ושותפיו יחרימו את ההתייעצויות בבית הנשיא, החרם כשלעצמו לא ימנע מהרצוג להטיל את המנדט. אין גם חובה לעשות זאת לפני השבעת הכנסת החדשה, שנקבעה ל-10 בנובמבר.
סיכוי לשיבוש: קטן – חרם על ההתייעצויות אינו מקנה לנתניהו זכות וטו על החלטת הנשיא.
מועד: יום שלישי הבא, 10 בנובמבר 2026
סעיף 1(א)(1) לחוק הכנסת קובע כי הכנסת החדשה תתכנס לישיבתה הראשונה ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות, בשעה ארבע אחר הצהריים. במקרה הנוכחי מדובר ב-10 בנובמבר.
במועד זה תתקיים ישיבת הפתיחה החגיגית של הכנסת ה-26, ובה יצהירו חברי הכנסת אמונים. השתתפותם של נתניהו או של חברי סיעתו אינה תנאי לקיום הישיבה או לתחילת עבודתה של הכנסת.
בשנים האחרונות השתמש נתניהו בהחרמה ובערעור על הלגיטימיות של הליכים שלא תאמו את רצונו, כפי שעשה לאחר בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. ביממות האחרונות הוא ואנשיו משגרים רמזים לאפשרות שלא יכיר בתוצאות הבחירות.
אם חברי הליכוד יחרימו את ישיבת הפתיחה, יהיה לכך משקל ציבורי ופוליטי, אך החרם לא יעצור את הכנסת החדשה. מי שייעדר מהישיבה יוכל להצהיר אמונים בישיבה הראשונה שבה ישתתף.
החרמת טקס ההשבעה היא דבר אחד, סירוב להצהיר אמונים זה כבר סיפור אחר. סירוב מתמשך עלול להוביל לשלילת שכר ולפגיעה בזכויות אחרות, ובהן מימון העסקת יועצים.
גם מידת התמיכה בחרם בתוך מחנה נתניהו אינה ברורה. ספק אם יהדות התורה, ואולי גם ש"ס, ירצו להשתתף במהלך כזה לאורך זמן.
סיכוי לשיבוש: קטן – חרם עשוי לפגוע במעמד הציבורי של הטקס, אך אינו מונע את כינוס הכנסת ואת עבודתה.
מועד: אפשר לקיים את הבחירה לפני הקמת הממשלה; לפי התקנון, יש לעשות זאת לכל המאוחר בישיבה שבה תיכון הממשלה החדשה
בחירת יו"ר הכנסת אינה חייבת להתקיים בישיבת ההשבעה. עד לבחירת יו"ר חדש ימשיך לכהן יו"ר הכנסת היוצאת, אם נבחר מחדש לכנסת. תקנון הכנסת קובע כי היו"ר החדש ייבחר לכל המאוחר במועד כינון הממשלה; אם שתי ההצבעות מתקיימות באותה ישיבה, בחירת היו"ר קודמת להצבעה על הממשלה.

עם זאת, יו"ר הכנסת אינו רשאי להשתמש בשליטתו בסדר היום כדי לסכל לאורך זמן את רצונם של רוב חברי הכנסת לבחור לו מחליף. דרישה של 61 חברי כנסת אינה מחייבת בהכרח הצבעה כבר בישיבת הפתיחה, אך היא מגבילה מאוד את האפשרות לדחות אותה משיקולים פוליטיים.
התקדים הבולט הוא "בג"ץ אדלשטיין" ממרץ 2020. יו"ר הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לקיים בחירות ליו"ר הכנסת ה-23, למרות דרישת הרוב. בג"ץ הורה לו לכנס את המליאה לצורך הבחירה בתוך זמן קצר. גם לאחר שהודיע על התפטרותו ונעל את הישיבה, בית המשפט התערב כדי לאפשר את קיום ההצבעה.
סיכוי לשיבוש: בינוני – השליטה בסדר היום מאפשרת ניסיונות עיכוב, אך קיימת פסיקה המגבילה את האפשרות לסכל את רצון הרוב.
מועד: עד לכינון ממשלה חדשה – ללא תאריך סיום שנקבע מראש
ממשלת נתניהו ממשיכה לכהן בתקופת המעבר מכוח עקרון רציפות הממשלה. פרסום התוצאות, השבעת הכנסת והטלת המנדט אינם מסיימים כשלעצמם את כהונתה. הממשלה היוצאת ממשיכה במילוי תפקידיה עד שתיכון ממשלה חדשה.
כבר היו בישראל מקרים שבהם ממשלת מעבר המשיכה לכהן לאורך יותר מכנסת אחת. ממשלת נתניהו הרביעית, שהוקמה ב-2015 בכנסת ה-20, המשיכה לכהן בתקופת המשבר הפוליטי של 2019-2020, עד להקמת ממשלת נתניהו-גנץ בכנסת ה-23. בכנסות ה-21 וה-22 לא הוקמה ממשלה חדשה, והציבור נשלח שוב לבחירות.

זהו השלב שבו נפתח בפני נתניהו מרחב פעולה פוליטי רחב יותר: כל עוד אין הסכמות המאפשרות להקים ממשלה חלופית, הוא נשאר בתפקיד.
תנאי: בהצבעת האמון לאחר הבחירות נדרש רוב רגיל של תומכים מול מתנגדים
כן. אין חובה ש-61 חברי כנסת יצביעו בעד הממשלה החדשה. די שמספר התומכים יהיה גדול ממספר המתנגדים; הנמנעים אינם נספרים באף אחד מהצדדים. כך, למשל, ממשלת בנט-לפיד קיבלה את אמון הכנסת ב-2021 בתמיכת 60 ח"כים מול 59 מתנגדים ונמנע אחד.
יש להבחין בין מספר התומכים בהצבעת האמון לבין גודל הקואליציה. ממשלת מיעוט היא ממשלה שהסיעות המרכיבות את הקואליציה שלה מחזיקות בפחות מ-61 מושבים בכנסת. היא יכולה להישען על תמיכה מבחוץ או על הימנעות של מפלגות שאינן שותפות בקואליציה.

ממשלות כאלה פחות מקובלות בישראל, אך הן דפוס שלטוני מוכר במדינות סקנדינביה. בדנמרק, למשל, ממשלות מיעוט הן תופעה נפוצה. בנורווגיה יכולות ממשלות כאלה להישען על הסדרי שיתוף פעולה קבועים עם מפלגות אחרות או לגייס רוב לכל סוגיה בנפרד.
דפוס כזה עשוי לעודד התנהלות דמוקרטית יותר מזו של משמעת קואליציונית כמעט מוחלטת: הוא מחייב משא ומתן, פשרות וגיוס תמיכה גם מחוץ לממשלה. קושי להגיע להסכמה על סוגיה מסוימת אינו חייב להפוך אוטומטית למשבר המאיים על עצם קיומה.
לנתניהו יש אפשרות להרעיש, להחרים ולנסות לעכב, אך יכולתו לעצור את השלבים הראשונים מוגבלת: החוק קובע מתי לפרסם את התוצאות, מתי לכנס את הכנסת ובתוך כמה זמן על הנשיא להטיל את המנדט. גם בבחירת יו"ר כנסת מרחב התמרון של נתניהו קטן, במיוחד לאור פסיקת העבר במקרה אדלשטיין. מבחינת המפלגות המבקשות להחליפו, המשימה המכרעת היא לתרגם את תוצאות הבחירות להסכמות פוליטיות שיובילו מהלכי חקיקה והקמת ממשלה כלשהי. כל עוד הן אינן מצליחות בכך, נתניהו ממשיך לכהן – גם אחרי שהפסיד בבחירות.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
מה יש להגיד, אתם ממשיכים לעוות את המציאות.
נתניהו זכה בגדול הגוש הימני ניצח בגדול. ומה אתם עושים מוכרים את המדינה עם כתבות שקריות, משסעות…דייי כבר לשקרים שלכם.
עיתנואות פח!