
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"נפגשנו בבית קפה ברחובות בערך לפני חודש. זאת היתה פגישה פוליטית. השרה עידית סילמן השתתפה בה, והיה איתה פעיל ליכוד. אמרתי לה שיש אצלנו בשכונה ביבנה יותר ויותר סיפורים על סרטן ומחלות שקשורות בזיהום אוויר, וזה הפך להיות שיח שמדאיג את כולם ברשתות.
"ישבתי מולה. זאת היתה פגישה ספונטנית, ושמתי את הדברים על השולחן כמו שהם, מהשטח. הסברתי לה שמתוקף העבודה שלי בנדל"ן אני רואה תנועה ביבנה הירוקה – לא מעט משפחות מוכרות את הבית שלהן, ואחרות שוקלות לעזוב את השכונה והסביבה. אנחנו סובלים יום-יום, שעה-שעה.
"סיפרתי לה מה אנחנו חווים כתושבים, לא בסיסמאות. נתתי דוגמאות מהזמן האחרון: למשל ילדה קטנה, בת של חברים, שחלתה בלוקמיה, משפחות שבהן האסתמה של הילדים החריפה. הדגשתי בפניה שזה כבר לא נראה כמו מקרה בודד. אנשים חוששים מזיהום האוויר שמגיע מאזור התעשייה הצפוני באשדוד, שנמצא ממש מול השכונה שלנו, מול החלון. סילמן ענתה לי שהזיהום שמגיע משם עלול עוד להחמיר בעתיד, במיוחד כשיעבירו לאשדוד מפעלים מאזורים אחרים בארץ, למשל מפרץ חיפה".
הדובר הוא אדיר קיסר, תושב יבנה, ממובילי המאבק נגד זיהום האוויר שמפיקים מפעלי אזור התעשייה הצפוני באשדוד. התשובה שקיבל מסילמן, אחרי שלוש שנות כהונה כשרה להגנת הסביבה, מדגימה את אוזלת היד המתמשכת שלה: אנשי המקצוע במשרד עובדים על תוכניות פעולה לצמצום הזיהום באזור, בדומה לתוכנית שהוכנה עבור מפרץ חיפה, מאז 2022. סילמן כביכול תומכת בתוכנית, אך אישורה תקוע בגלל אינטריגות פוליטיות.
"ביקשתי ממנה בצורה ברורה לקדם ולאשר את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות וזיהום אוויר באשדוד עוד לפני סיום הקדנציה שלה, ושאלתי אותה למה היא לא מתייחסת לפניות שלנו", אומר קיסר בשיחה עם "שקוף". "ומה היא ענתה? היא התחילה לגלגל את הכדור למשרדים אחרים. סילמן אמרה שזה לא באחריותה, שהיא עשתה הכל מבחינתה, ושהיא מחכה למשרדים האחרים שייתמכו בתוכנית.

"היא אמרה שיש לזה סיכוי רק אם אנחנו, התושבים, נרתום את כולם – את משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. היא הציעה שנפעיל את ראש עיריית יבנה. את מבינה? היא אמרה שמבחינתה אין לה בעיה לבוא ליבנה ולקדם את זה ב'שולחנות עגולים', אבל שהיא לא יכולה לעמוד מול המשרדים, וצריכה את כולנו איתה.
"אמרתי שלא יכול להיות שמבטיחים תוכנית ולא מקדמים אותה בפועל. הסבלנות שלנו נשחקת. אמרתי שאם לא נראה התקדמות אמיתית, המחאה הציבורית רק תחריף. כבר היום יש כעס ומרמור, ואנשים מרגישים שמדברים אבל לא זזים. כשמדובר בבריאות של הילדים שלנו ובאוויר שאנחנו נושמים, הציבור כבר לא מוכן להמתין בלי סוף".
אזור התעשייה הצפוני באשדוד הוא אחד המקומות המזוהמים בישראל, כך על פי נתונים עדכניים של המשרד להגנת הסביבה. מוקד הזיהום המרכזי הוא בית הזיקוק, שמדורג במקום הראשון ברשימה האדומה של המשרד בתחום עבירות זיהום מתוקף חוק אוויר נקי.

הצוות המקצועי שהחל לעבוד על התוכנית הוקם בתקופתה של השרה הקודמת, תמר זנדברג, תחת "ממשלת השינוי" שבה היתה חברה גם סילמן לפני עריקתה לליכוד. אחרי החלפת הממשלה, ומינויה של סילמן לשרה להגנת הסביבה, המשיך הצוות לגבש את התוכנית – אך זו מעולם לא הגיעה לקו הגמר ולאישור הממשלה. בינתיים הגיעה שנת 2026, שנת בחירות שבה ממילא קשה להעביר חקיקה ורפורמות, ותשומת הלב של כל השחקנים הפוליטיים ממוקדת בקמפיינים ובקלפי.
הספקות לגבי היכולת של סילמן להיאבק בזיהום החריג מלווים אותה מתחילת כהונתה. כשליש מתושבי אשדוד ויבנה שהצביעו בבחירות האחרונות נתנו את קולם לליכוד. בשתי הערים הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר, ובפער גדול מכל היתר. בקרב הפעילים, הזיהוי עם מפלגת השלטון היה מקור לאופטימיות – אבל לצד זה עלה חשש שסילמן אינה האדם המתאים לקדם תוכניות מורכבות, משום שהיא נטע זר בליכוד ושוריינה במפלגה רק בזכות עריקתה למחנה נתניהו.
הסימנים המדאיגים היו שם מההתחלה. באוקטובר 2024 דנה הכנסת בסוגיית הזיהום באשדוד בישיבה של הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. הדיון חתם סדרה של מפגשים בנושא, וסילמן אמורה היתה להשתתף בו – אך היא לא הופיעה. נציגים של המשרד להגנת הסביבה הציגו בקווים כלליים את התוכנית העתידית למאבק בזיהום והבטיחו שבתוך חודש היא תוצג להערות הציבור.

הטיוטה פורסמה לבסוף רק כעבור חצי שנה, במאי 2025, ובעיתוי תמוה: בזמן דיון בעתירה של "שומרי הבית" וארגונים נוספים נגד המשרד להגנת הסביבה בנוגע להקמת תחנת כוח חדשה באזור התעשייה באשדוד, שתפעל בטכנולוגיה מיושנת ומזהמת. אם לא די בכך, בהמשך נחשף ב"שקוף" כי הטיוטה הופצה בלי הסכמת משרד האנרגיה, שאמור להיות אחד הגורמים המרכזיים בגיבוש ומימוש התוכנית. במשרד, שבראשו עומד אלי כהן מהליכוד, גילו על כך דרך התקשורת.
בעקבות המחאה האזרחית והמעקב של "שקוף" הבטיחו במשרד להגנת הסביבה שבכל חצי שנה יתפרסם דו"ח ובו פירוט של הליכי האכיפה שנפתחו מול המפעלים באזור התעשייה. במשרדה של סילמן גם הבטיחו שהתגובות להערות הציבור יתפרסמו במהלך קיץ 2025. ואולם, אף אחת מההבטחות לא מומשה. נכון למועד כתיבת שורות אלה אין מענים, אין דו"חות ואין תוכנית – רק מצוקה עמוקה של תושבים שגילו בפגישה אקראית שהזיהום הכבד שפוגע בבריאותם לא מעניין איש.
לאחרונה, לאחר שאיבדו אמון בשרה סילמן, קיסר ושותפיו למאבק החליטו לשנות כיוון ופנו לשר האנרגיה אלי כהן. "אנחנו בקשר רציף איתו, משתפים אותו במה שקורה, והוא עוקב אחרי הפעילות והפניות", מספר קיסר. "הוא מכיר את המצוקה מהשטח. מבחינתנו הוא בהחלט גורם מרכזי שיכול לעזור להזיז דברים בתוך הממשלה".
סילמן, בתגובה, מאשרת את דבריו של קיסר בנוגע לכישלון בגיוס שאר משרדי הממשלה למאבק בזיהום. "עיכוב פרסום התוכנית נובע מהצורך להגיע להסכמות עם הגורמים הרלבנטיים בממשלה", מסר דובר המשרד להגנת הסביבה רועי שחם.
"המשרד להגנת הסביבה משלים בימים אלה את עבודת המטה המקצועית הנדרשת לפרסום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר באשדוד", הוסיף הדובר. "בכוונת המשרד לפרסם את המענה המלא להערות הציבור יחד עם פרסום התוכנית, כדי להציג לציבור תמונה מקצועית, שנערכה בין כלל הגורמים הממשלתיים הרלבנטיים, הנשענת על נתונים. נדגיש כי לעניין נתוני השימועים וההתראות באזור התעשייה, המשרד פועל לריכוז ולעדכון המידע באופן מלא, במטרה להביא לפרסום הנתונים בהקדם".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק