ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בעוד כשבועיים צפויים להיפגש יחד, בכנס פרטי במלון הילטון, נציגי החברות הכי מזהמות בישראל ופקידי ממשל שתפקידם להלך עליהם אימים. על שפת חוף הים בצפון תל אביב, הם ישוחחו זה לצד זה בפאנלים שוחרי סביבה לכאורה, המתהדרים בכותרת "משבר האקלים: חדשנות, השקעות, מדיניות". עורכת התוכן של הכנס היא דירקטורית בתאגיד המזהם כיל שבבעלות עידן עופר, ד"ר מיקי הרן, לשעבר מנכל"ית המשרד להגנת הסביבה.
שתי דמויות בכירות ביותר נותנות את ההכשר לערבוב הון-שלטון ויחסי הציבור: נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג והשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. לאחרונה הרצוג הופיע בוועידת האקלים בשארם א-שייח והזהיר כי "המזרח התיכון על סף אסון", אך כעת מסייע למאמץ יחסי הציבור של החברות המהזמות. השרה, שרק נכנסה לתפקיד, לא הכירה את הנושא: בשיחה עם "שקוף" ביקשה לשלוח לה חומרים נוספים. גם מנכ"לית המשרד, גלית כהן, צפויה להשתתף בכנס.
בין הפסקות קפה ובופה מפנק, יתקיים מפגש בלתי אמצעי בין המפקחים למפוקחים – מי שאמורים לנהל מאבק איתנים זה בזה. כך למשל, תחת מושב בשם "בעיות ישנות, פתרונות ושחקנים חדשים", צפויים לשוחח יחד סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד, אלעד עמיחי וסמנכ"ל הקיימות של "נשר", עמית מרמור, כאשר במקביל, המשרד להגנת הסביבה נמצא בימים אלו ממש בהליך אכיפה נגד המפעל בשל בין היתר למעלה מ-50 תקלות ואירועים שיש להם פוטנציאל לפגוע בסביבה ובבריאות התושבים. רק לפני כשבוע יצאו התושבים להפגנה ראשונה מול המפעל, בטענה לאוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בו.
מרמור מ"נשר" מוזמן לכנס כיוון שהוא עוסק בנסיונות המפעל לשימוש באנרגיה ירוקה. אך במקביל, הוא משמש מעין זרוע לוביסטית שלו: הוא מייצג את המפעל מול הרגולטורים, מול התקשורת ובדיונים בכנסים והרצאות. רק לפני כמה חודשים תושבי רמלה והסביבה פגשו אותו בזמן דיון ציבורי על היתר הפליטה של המפעל, ומחו על כוונות נשר להגדיל את שריפת הפסולת כמקור אנרגיה.
בנוסף, לאחר פניית "שקוף" למשרד להגנת הסביבה עצמו, ביקשו להדגיש כי אינם נותני החסות למושב בהשתתפות "נשר" – ואף מסרו כי ישקלו מחדש את השתתפותם.
דובר בית הנשיא מסר בתגובה כי הם שולחים סרטון לכנס, והנשיא לא ישתתף באירוע. עוד הוסיף כי "נשיא המדינה שם לו למטרה להעלות לסדר היום את נושא משבר האקלים ואף הקים את פורום האקלים במטרה לקדם את העשייה בנושא". אלא שפורום האקלים, שבראשו עומד חבר הכנסת לשעבר דב חנין, כלל לא הוזמן לאירוע באופן רשמי.
"אני יודע שגישתו של הנשיא היא להביא את המסר לכל מקום אפשרי כדי לנסות ולתרום לשינוי הגדול שנדרש בישראל בנושא משבר האקלים", אמר חנין בשיחה עם "שקוף". "בדיוק הגישה הזו מנחה את הנשיא כשהוא מעלה את הנושא עם נציגי מדינות שונות וגורמים שונים בעולם ובישראל בלי קשר לשאלת יחסו אליהם", הסביר. חנין מציין כי בשיחות עם נציגי המפלגות לקראת הרכבת הממשלה, הרצוג העלה את נושא משבר האקלים "למרות שזה מחוץ לפרוטוקול".
בכנס משתתפים נציגי חברות מזהמות נוספות, שיציגו כלפי חוץ פעילות סביבתית ענפה כאשר בפועל הן תורמות למוקדי זיהום האוויר בישראל. בין היתר יגיעו מנהל בקבוצת בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן), נציג ממפעל "אגן אדמה" באשדוד ומנכ"ל קצא"א. בין נותני החסות המרכזיים, משרד עורכי הדין השלישי בגודלו בארץ, ארנון תדמור לוי, שמייצג בין היתר את חברת שפיר אנרגיה. לאחרונה אף התגאו במשרד שהחברה השלימה רכישת מניות בפז בתי הזיקוק אשדוד. הציבור שמבקש לשמוע את כולם, מוזמן לרכוש כרטיס ב-280 שקל.
רוב התוכן של הפאנלים עדיין לא פורסם לציבור, אך מרשימת המשתתפים עולה כי לצד החברות המזהמות, יתארחו על שפת הים הפקידות הבכירה של המשרד להגנת הסביבה: לצד המנכ"לית והשרה יגיעו גם סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, יובל לסטר, סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות, שולי נזר ומנהל אגף בכיר לשינויי אקלים ד"ר גיל פרואקטור. לצידם יאזינו להרצאות ויהנו מהמינגלינג אישי ציבור נוספים כמו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג ומנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, עוז כץ.
מרבית ארגוני הסביבה החליטו שלא להשתתף באירוע, למעט הארגון הוותיק "אדם טבע ודין", שאף הוציא כ-15 אלף שקל מתקציב העמותה לטובת מקום בכנס. מהארגון מסרו כי הם גאים ביכולת שלהם לשבת לצד בז"ן באותו הפאנל ולמחרת לעמוד מולם בבית המשפט. "נמשיך להיות הארגון האחראי והבוגר", אמרו. "ללא אותו שיח, לא היה בא אל העולם חוק אוויר נקי שאדם טבע ודין כתב ויזם, חוקי הפסולת למיניהם שנכתבו לראשונה במשרדי הארגון", טענו (תגובה מלאה בתחתית הכתבה).
אלא שארגוני סביבה אחרים סוברים אחרת. חברת הכנסת לשעבר סונדוס סאלח (תע"ל), המשמשת רכזת חוסן אקלימי ב"מרכז השל לקיימות", היתה בין משתתפות הכנס. לאחר פניית "שקוף" להנהלת הארגון, שמה הוסר מהרשימה: "מרכז השל לקיימות לא לוקח חלק בכנס סביבה 2050", אמרו בתגובה.
זו אינה השנה הראשונה שבה מתקיים הכנס. בשנה שעברה המשרד להגנת הסביבה אף נמנה על רשימת השותפים, כפי שפרסמה כתבת הסביבה לשעבר של "גלובס" שני אשכנזי (כיום בכלכליסט). יתכן שהביקורת של ארגוני הסביבה הובילה לזה ששמם לא מופיע בין השותפים, אלא רק ברובריקה נפרדת.
כמה זה עולה למשלם המסים? המשרד להגנת הסביבה מוציא 50 אלף שקל מהקופה הציבורית על מושב שהוא מפיק בכנס, בשם "כלים פיננסים ירוקים והזדמנויות עסקיות במעבר לכלכלה מאופסת פליטות", וזאת בנפרד מהפאנל שבו יחלוק מקום עם "נשר". המשרד עדכן כי בפאנלים של המושב ישתתפו בין היתר המפקח על הבנקים והחשב הכללי במשרד האוצר, לצד גופים פיננסיים ורגולטורים, אך ללא כל פירוט נוסף לגבי זהות המשתתפים.
על אף שהמושב ממומן מכיס הציבור, הציבור עצמו אינו מוזמן והוא יאלץ לרכוש כרטיס. "ניתן לצפות במושב און ליין", כתבו בתגובה במשרד. אך חשוב לציין שהפורמט ברשתות אינו מאפשר לשאול שאלות ולנהל שיח עם המשתתפים במושב של המשרד להגנת הסביבה, בדומה לאפשרות שניתנת לבכירי התעשיות שבכנס (התגובה המלאה בסוף הכתבה).
גם הרשות לחדשנות, רשות ממשלתית, מממנת את השתתפותה בכנס מתקציב משלם המיסים. מיכל רייספלד, סמנכ"לית השיווק ברשות סיפרה בשיחה עם "שקוף", שמדובר בהשקעה בגובה 20 אלף שקלים. "קנינו חבילת השתתפות, שבה מנכ"ל הרשות, דרור בין ירצה, וסמנכ"ל הנזק חנן ברנד יובילו פאנל בנושא השקעות בתחום האקלים", אמרה, אך לא עדכנה מי ישתתף בפאנל לצידם.
מאוחר יותר ביקשה להוסיף כי "מחובתנו כזרוע ההשקעות של מדינת ישראל להביא את הבשורה אודות ההשקעות שלנו לכמה שיותר אזרחים, זאת המטרה. התחומים בהם אנו משקיעים הם תחומים של אקוסיסטמים מתפתחים, מוצרים בסיכון גבוה ומוצרים עם החזר השקעה ארוך טווח. כל הכסף שלנו מושקע ב-1,500 חברות שמפתחות מוצרים טכנולוגיים חדשניים".
דיאלוג, מטיבו, כולל יותר ממחזיק עניין בודד, והתחום הסביבתי מורכב במיוחד. התקדמות סביבתית מתרחשת תוך אינטראקציה בין אינטרסים מגוונים, ומבוססת על זוויות ראיה שונות. "סביבה 2050" גאה להיות הגורם שבמשך 21 שנה מתייחד במתן במה לכלל המגזרים. הכנס אינו נוקט עמדה, אלא מאפשר את הצגת העמדות וההישגים של כל מחזיק עניין.
מתוך הערכה לתפקיד הביקורת, אנו מבקשים לכפור בהנחת היסוד כי "המפקחים והמפוקחים אמורים לנהל מאבק איתנים זה בזה". משפט מתסיס ופופולארי, אך חוטא לתפקידו האמיתי של הרגולטור, שאינו "להלך אימים", אלא להקפיד באופן מקצועי על עמידה בדרישות החוק, ולפעול לחינוך ולעידוד הטמעת פרקטיקות מיטביות אף מעבר לדרישות הציות. גם הרגולטור יודע שלא ניתן להתעלם מהעובדה הפשוטה: לא ניתן לקדם עשייה ושיפור בעולם האמיתי רק במלחמה, ודחיקת שחקנים אל מחוץ לשיח, השיפור יגיע דווקא מדיאלוג מקצועי בין כל המגזרים.
כאשר גורם כשקוף מתגאה שהצליח להפחיד עמותה (שבין מטרותיה הנחלת השיח הסביבתי למגוון מגזרים) ולהרתיע אותה מלהציג דבריה בכנס, מדובר בתרבות של השתקה. הניסיון להוסיף ל"סל ההישגים" גם את סילוקו של הרגולטור מהשיח הציבורי, רק תקדם את העברת השיח אל מאחרי דלתיים סגורות. האם אלו הערכים שראוי לקדם? ויותר מזה – האם זו הדרך היעילה להגיע להישגים סביבתיים?
החרמת התעשייה מהשיח לא תעלים, לא את התעשייה ולא את הצורך שלנו בשירותים שהיא מספקת לנו. ההנחה המוטמעת במאמר, שהדרך היחידה להגיע לקיימות הינה התעלמות מסקטורים שלמים (ייצור אנרגיה, פולימרים, מתכות, טיפול בפסולת) היא מאוד מפתה, אבל במציאות השיפור הסביבתי לא עובד ברבולוציה ומחיקת הישן, אלא באבולוציה, שיפור ושינוי מתמשך. שקוף מבקשים מהרגולטור שלא לדבר עם מפעל שמציע פתרון טיפול טרמי בפסולת, כאשר בישראל אין עדיין פתרונות מעגליים מספקים לטיפול באותה הפסולת. עד שימצאו פתרונות אחרים, אזי אחת האופציות הלגיטימיות, הריאליות והמתקדמות, למתן מענה לסוף חיי המוצר, הינה לשקול טיפול טרמי. בדיוק כמו בקופנהאגן, שם מתקן טיפול טרמי מהווה אתר תיירות מוביל. זכותם של תושבים לדגול בנימבי ולפעול כנגד פתרון זה, אבל לאף אחד אין זכות להטיל וטו על הדברות עם המפעל, ולהפוך את עצם הישיבה לצידו לדבר מוקצה!
התעשייה הישראלית מראה שיפור ביצועים מתמיד לאורך שנים וביצועיה במקרים רבים הם מהטובים בתחומם, זאת בדיוק בזכות הדברות הדדית. החרמת התעשייה עלולה להביא להפסקת החתירה המתמדת לשיפור, ולהעביר את העשייה והשיח הרחק מהעין הציבורית – אותה עין שסביבה 2050 מהווה לה במה מרכזית."
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק