ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הממשלה ביטלה חוק אפקטיבי בשביל רעיונות ממוחזרים, והחלופות למס על החד-פעמי תקועות

מעקב "שקוף": המשרד להגנת הסביבה התחייב להציג דרכי פעולה שונות לצמצום צריכת מוצרים חד פעמיים, אך עד כה לא הוצגו כאלה ומאז הביטול עברה כמעט שנה וחצי. המשרד להגנת הסביבה: מגבשים תוכנית רב שנתית לטיפול בפסולת הפלסטיק והיא נמצאת בשלביה הסופיים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שנה וחצי ללא פתרון. כלים חד פעמיים בסופר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

חלפה כמעט שנה מאז שהמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן התחייב להציג חלופות לביטול המס על הכלים החד פעמיים. אלא שלא רק שאין חלופה שיכולה היתה להניב הכנסות לקופת המדינה, אז בינואר האחרון הממשלה האריכה את ביטול המס. בינתיים, בין סל הפתרונות של המשרד להגנת הסביבה במקום חקיקה אפקטיבית: קמפיין משפיענים, נסיעות לכנסים בינלאומיים ומחזור – בעיקר של רעיונות ישנים. 

כך למשל, בין היתר הסבירו במשרד להגנת הסביבה את העשייה בתחום בספטמבר האחרון: "השבוע בניו יורק, במסגרת מפגש שרי הקואליציה של אמנת הפלסטיק הגלובלית וכחלק מדיוני האמנה הגלובלית המתהווה שאליה הצטרפה ישראל, תבטא השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, את מחויבות ישראל לנושא". ואם לא די בזה, באפריל האחרון נציגי המשרד השתתפו בדיונים לגיבוש אמנת הפלסטיק הבינלאומית החדשה. הנציגים שעוסקים בתחומים מקצועיים במשרד, הצטרפו ל"קואליציית המדינות השאפתניות" שבה חברות 64 מדינות. האמנה אמנם טרם נחתמה, ובישראל אין עדיין צעדים משמעותיים בתחום, אלא שגם פה, במשרד התהדרו בעשייה "עמדת ישראל הושמעה", הבהירו. ומה באשר לתוכנית מקומית כחלופה לביטול המס? אין. 

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

עוד במשרד ציינו כי "מחזור חייב להגיע לצד צעדי חינוך והסברה מגיל צעיר". והוסיפו כי "המשרד להגנת הסביבה  נמצא בשיתוף פעולה עם משרד החינוך להטמעת נושאים אלו במערך השיעורים מגיל גן עד כיתה יב'". אלא שמדובר במהלך שהחל ואף הבשיל עוד בתקופת השרה תמר זנדברג.

מעט לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-25 הממשלה מיהרה לנקות את השולחן של ממשלת השינוי, וביטלה את המס על השימוש בכלים חד פעמיים. המשרד להגנת הסביבה התחייב להציג חלופות שיסייעו לצמצום צריכת הפלסטיק בתוך חצי שנה, אך עד כה לא הוצגו כאלה ומאז הביטול עברה כמעט שנה וחצי. 

המשרד התנגד, אך לא סיפק חלופה. השרה סילמן, ארכיון (צילום: שיר תורם, פלאש 90)

ההחלטה לבטל את המס התקבלה ברקע התנגדות המשרד להגנת הסביבה. בהודעת המשרד לפני ביטול ההחלטה הודו ביעילות המיסוי ובהשפעתו על צריכת הכלים החד פעמיים: "נוכח ההשפעות החיצוניות השליליות והנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם של כלים העשויים מפלסטיק, קידמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר מיסוי על כלים אלו, במטרה לצמצם את צריכתם וכך גם את הנזקים לסביבה ולבריאות הציבור". במשרד הדגישו כי "המס שנכנס לתוקף בנובמבר 2021 גרם לירידה בצריכה לפי התחזית של עבודת המטה שאפיינה את גמישות הביקוש למוצרים שעליהם חל המס".

הקמפיין המוצלח שירד לטמיון

ביטול המס גם הוריד לטימיון קמפיין מושקע ויקר על חשבון משלם המסים. מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מעמותת "הצלחה", מתארים כי המהלך הכולל נחל הצלחה. הקמפיין חולק לשני חלקים, שעסקו בצמצום השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. "מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות לנושא ולתרום לצמצום השימוש בכלים חד פעמיים והעלאת השימוש בכלים רב פעמיים", כתבו. חלקו הראשון של הקמפיין עלה כ-3.5 מיליון שקל והשני 1.8 מיליון, סך הכל יותר מחמישה מיליון שקלים שהושקעו בפרסום במגזרים הכללי, החרדי והערבי ובכל המדיות. 

במשרד להגנת הסביבה מודים בתגובה כי המהלך כולו היה אפקטיבי וההסברה כולה עלתה למשלם המסים כ-6.5 מיליון שקלים. "הקמפיין נתפס כאהוד חשוב משכנע ורלוונטי, בעל רמת יעילות גבוהה יחסית לממוצע הקמפיינים של לשכת הפרסום הממשלתית בהיקף השקעה דומה", מסרו בתגובה. "נרשמה מגמת ירידה בדיווח על השימוש בכלי חד פעמי באופן יומיומי ושוטף בבית וניכרת מודעות גבוהה לנזקים הסביבתיים בשימוש בחד פעמי".

כך למשל, לפני המס כ-9% מהנשאלים במדגם מהמגזר הכללי לא השתמשו בכלים חד פעמים ואילו לאחר הקמפיין הראשון המספר עלה ל-29% שהצהירו כי אינם משתמשים בחד פעמי. גם תדירות השימוש ירדה משמעותית, לפני המס 36% השיבו כי הם משתמשים באופן יומיומי בכלים חד פעמיים, ואילו אחרי הקמפיין השני המספר צנח ל-22% מהמשיבים. גם במקומות עבודה הקמפיין הורגש, ומ-8% שהצהירו כי משתמשים בחד פעמי במקומות עבודה, המספר ירד בחצי לאחר הקמפיין השני. השינוייים ניכרים כמעט בכל תחום: טיולים 57% משתמשים לפני המס, ולאחרי הקמפיין השני המספר ירד ל-48%. באופן שוטף בבית כמעט מחצית מהמישבים הצהירו כי הם משתמשים בחד פעמי, ואילו אחרי הקמפיין השני המספר ירד ל-31%. 

"בעקבות המס והקמפיין – ירידה בשימוש בחד פעמי פלסטיק, וכן צמצום השימוש בחד פעמי", כתבו בחברת הסקרים. "בשימוש יומיומי, החלת המס הובילה לירידה בשימוש כמעט בכל מקום". עוד הוסיפו כי השפעת הקמפיין "תרמה לצמצום השימוש בארוחות שישי, לאחר הקמפיין – עלייה במודעות לנזק לבעלי חיים ולנזקים הכלכליים". הקמפיין מתייחס בעיקר לחלקו הראשון והיקר יותר. יש לקחת בחשבון שהחלק השני של הקמפיין התרחש בתקופת החגים, פסח ויום העצמאות, מה שבתורו עלול להטות את התוצאה. 

"אין שום סיבה להשתמש בפלסטיק חד פעמי, והחלופות בדמות כלים רב פעמיים זמינות ונגישות" הבהיר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "שום צעדי הסברה וחינוך לא ישתוו לצעד פשוט של חקיקה לאיסור מכירה או מיסוי משמעותי של חד"פ כך שהמזהם באמת ישלם".

עוד הוסיף כי "הדרך הנכונה, הזולה והידידותית ביותר לסביבה להפחית את נזקי השימוש בפלסטיק – זיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים החל בהפקת הנפט וזיקוקו, עבור בייצור הפלסטיק ועד להשלכתו לפח או במרחב הציבורי – היא להפחית את השימוש במקור, ובעיקר את השימוש בפלסטיק חד פעמי". 

צלחות חד פעמיות בסופרמרקט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

גם במגזר החרדי לקמפיין ולמס היתה השפעה, אולם היא בעיקר ניכרה בשימוש השוטף ופחות בימי הולדת, חגים ואירועים מיוחדים. כך למשל, לפני המס 84% הצהירו כי השתמשו באופן שוטף ויומיו בכלים חד פעמיים בבית. המספר ירד ל-69% אחרי הקמפיין הראשון. "בעקבות הקמפיין ניכרת עלייה במודעות לנזק הבריאותי ולנזק לבעלי חיים" כתבו. "לצד זאת עלייה גם בשיעור הסבורים כי כלי חד פעמי כלל לא מזיקים. באופן כללי – ניכר כי המודעות לנזקים במגזר החרדי נמוכה בהשוואה למגזר הכללי".

השפעת הקמפיין והמס פחתה במגזר הערבי, שם לא הורגש כמעט שינוי. "השפעה חיובית לקמפיין ניכרת בעלייה בשיעור המשתמשים לעתים רחוקות ובירידה בשיעור המשתמשים בחד פעמי 4-5 פעמים בשבוע וכן בירידה בשימוש באופן שוטף בבית ובארוחות שישי", סיכמו. "בניגוד לכך, לאחר ירידה שנבעה מהחלת המס, לאחר הקמפיין נמצאה דווקא עלייה בשיעור המשתמשים באופן יומיומי". 

יש לציין כי עיקר משאבי הפרסום הושקעו במגזר הכללי בשני הקמפיינים. כך למשל, בקמפיין הראשון הושקעו 2.7 מיליון במגזר הכללי, לעומת 389 אלף ו-467 אלף במגזר החרדי והערבי בהתאמה. הפערים דומים גם בקמפיין השני, שם הושקעו 1.5 מיליון שקל במגזר הכללי לעומת כ-130 אלף בשני המגזרים האחרים. 

במשרד להגנת הסביבה לא הגיבו לפניית "שקוף", אלא רק לאחר מספר תזכורות ובאיחור של שלושה שבועות. התגובה לא כללה כל חידוש משמעותי וכמובן גם לא מועד לתוכנית חדשה. בתגובה המשרד הציג אוסף של רעיונות, חלקם ממוחזרים או בכלל פרי הממשלה הקודמת.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה עושה כמיטב יכולתו לענות לפניות במועדן ולעמוד בלוחות הזמנים. אנו מקבלים את הביקורת על הזמן שחלף עד למסירת התגובה, ונפעל לצמצם את לוחות הזמנים בהמשך.

המשרד להגנת הסביבה התנגד לביטול המס על החד פעמי וכך גם השרה להגנת הסביבה, אשר גיבתה את עמדת גורמי המקצוע והתנגדה לכך בהצבעת הממשלה. על כן, המשרד נמצא בגיבוש תוכנית רב שנתית לטיפול בפסולת הפלסטיק הכוללת צעדים לטווח מיידי, בינוני וארוך, והיא נמצאת בשלבי הגיבוש הסופיים. 

במקביל, ממשיך המשרד  בקידום אסטרטגיית משק פסולת בר-קיימה באמצעות אימוץ עקרונות של כלכלה מעגלית: צמצום פסולת במקור (לרבות גמילה מפלסטיק חד פעמי), שימוש מחדש ומיחזור פסולת על פני הטמנתה, הגברת המיחזור באמצעות תשתיות קיימות לצד הקמת מתקני קצה למיחזור חומר אורגני, הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת ורק לבסוף הטמנה.

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה


א. קידום והטמעת החלטת הממשלה מספר 1418 בנושא איסור רכש ושימוש בכלים חד פעמיים בממשלה https://did.li/IXUlC , בין היתר באמצעות פורום רכש ציבורי ירוק בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומנהל הרכש ובאמצעות הטמעה במכרזים רלוונטיים (שירותי הסעדה, רכש שירותים לאירועים ) במשרדי הממשלה. כמו כן, ניתן למצוא באתר המשרד את המדריך לצמצום השימוש בכלים חד פעמיים במקומות עבודה: https://www.gov.il/he/pages/say_goodbye_to_disposable_utensils

ב. הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים במוסדות חינוך – לשם כך תמך המשרד להגנת הסביבה עד כה ב-174 רשויות בסך כולל של 45 מיליון שקל, עבור התקנת כ-7,000 מדיחים, ורכישת כלים רב פעמיים בגני הילדים של אותן הרשויות. במקביל, עוברים הצוותים החינוכיים הדרכות תואמות גיל בנושאי מיחזור ושמירה על הטבע והסביבה.

ג. חוק הפיקדון – לאחרונה סיים המשרד להגנת הסביבה תהליך היוועצות עם גורמי עניין, בנוגע לחוק הפיקדון, וכעת אנשי המקצוע במשרד עובדים על כתיבת RIA ופרסומה לציבור. במסגרת תיקון חוק הפיקדון שואף המשרד, בין היתר, להעלות את ייעדי האיסוף של מכלי משקה ריקים מיעד של 71% ומיעד הדו-שנתי עומד על 73%. בנוסף בוחן המשרד את האפשרות לחייב שימוש בפלסטיק ממוחזר.

ד. תמיכה בהקמה ושדרוג במפעלי מיחזור – המשרד פרסם בשותפות עם משרד הכלכלה מקצה ראשון של "תכנית ירושלם- לקידום כלכלה מעגלית" על שם ירושלם ברוך ז"ל בסך של 400 מיליון שקל – עבור תמיכה בהקמה ושדרוג של מפעלי מיחזור. עוד בנושא מיחזור הפלסטיק, תקצב המשרד את מכון התקנים לטובת אימוץ שמונה תקנים טכניים למיחזור פלסטיק אשר יסייעו לתעשיית מיחזור הפלסטיק בישראל לעמוד בסטנדרטים מתקדמים אשר מאפשרים לשמור על ערך הפלסטיק הממחוזר בישראל. https://www.gov.il/he/pages/greener-future

ה. אמנות בינלאומיות – באחרונה התקיים המושב הרביעי במסגרת דיוני המשא ומתן לגיבוש אמנת הפלסטיק הבינלאומית החדשה – לה שותפה ישראל. עמדת ישראל הושמעה והוצהרה במהלך הוועידה בנושאים רבים, עמדה שאפתנית התומכת בהפחתת ייצור הפלסטיק, איסור הייצור והשימוש בפולימרים מסוכנים, החלת עקרונות כלכלה מעגלית לכלל שרשרת החיים של הפלסטיק ועוד. בנוסף, במסגרת עמדת המדינה, נכללו: הצעה לצמצום השימוש במוצרים בני תחליף, הנחייה על הקמת מערך אחריות יצרן במדינות למגוון גדול של מוצרים, וכן חיזוק מערך ניטור תנועות פסולת הפלסטיק ברמה הלאומית והגלובלית. אנו צופים כי אמנה שאפתנית, שצפויה להיחתם במהלך 2025, תכתיב את התוכנית הלאומית של ישראל בנושא מניעת זיהום הפלסטיק ותכלול את כל האמצעים, היעדים והמטרות שהוזכרו במסגרת הטיפול האפשרי בנושא מצד המשרד והרגולציה, ועוד אמצעים ופעולות רבות.

ו. חינוך לקיימות – המשרד להגנת הסביבה סבור כי לצד צעדים חקיקתיים, הפחתת השימוש בחד פעמי, הפחתת השימוש במשאבים (ובכללם הפלסטיק) ומיחזור חייב להגיע לצד צעדי חינוך והסברה מגיל צעיר. על כן, המשרד להגנת הסביבה נמצא בשיתוף פעולה עם משרד החינוך להטמעת נושאים אלו במערך השיעורים מגיל גן עד כיתה יב'. עוד נציין כי המשרד להגנת הסביבה תומך ביישום מערכי שיעור בנושאים הללו גם במערכת החינוך הבלתי פורמלי, באמצעות תמיכות ברשויות המקומיות ובתנועות הנוער.

2. המשרד להגנת הסביבה מקיים פעילות הסברה באופן שוטף להעלאת מודעות הציבור לנזקי הפלסטיק ובכלל זה כלים חד פעמיים ומניעה במקור.

א. המשרד בפעילות הסברה ייעודית לכלל הציבור ולקהלי יעד בנושא צמצום השימוש בכלים חד פעמיים בעלות של 6.5 מיליון שקל ב-2022. קמפיין זה לווה בסקר אפקטיביות אשר הראה כי הקמפיין נתפס כאהוד חשוב משכנע ורלוונטי, בעל רמת יעילות גבוהה יחסית לממוצע הקמפיינים של לשכת הפרסום הממשלתית בהיקף השקעה דומה. מטרת הקמפיין הייתה לצמצם את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים ולהרחיב את השימוש בכלים רב פעמיים. נרשמה מגמת ירידה בדיווח על השימוש בכלי חד פעמי באופן יומיומי ושוטף בבית וניכרת מודעות גבוהה לנזקים הסביבתיים בשימוש בחד פעמי.

ב. קמפיין חוף נקי עסק במניעת השימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים ועלותו הייתה כ-2.3 מיליון שקל.

ג. קמפיין משפיענים בנושא חוף נקי בדגש על שימוש בכלים רב פעמיים בחופים בעלות של 50 אלף שקל.

ד. בהמשך לתמיכת המשרד ברשויות מקומיות לרכישת מדיחי כלים והוצאת הכלים החד פעמיים מגני הילדים, ליווה המשרד את המהלך בקמפיין לעידוד השימוש במדיחי כלים וצמצום השימוש בכלים חד פעמיים, בעלות של כחצי מיליון שקל.

ה. נושא צמצום השימוש בכלים חד פעמיים והעלאת המודעות לנזק הסביבתי בשימוש בהם עולה באופן תדיר בפעילות המשרד ברשתות החברתיות. המשרד הפיק מגוון סרטים בנושא זה אשר קודמו באופן ממומן וזכו למיליוני צפיות בכל הנכסים הדיגיטליים ובכלל זה: פייסבוק, טיק טוק, אינסטגרם, יוטיוב, לינקדין, טלגרם ואיקס (טוויטר לשעבר).
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,914 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!