הממשלה ביטלה חוק אפקטיבי בשביל רעיונות ממוחזרים, והחלופות למס על החד-פעמי תקועות

חלפה כמעט שנה מאז שהמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן התחייב להציג חלופות לביטול המס על הכלים החד פעמיים. אלא שלא רק שאין חלופה שיכולה היתה להניב הכנסות לקופת המדינה, אז בינואר האחרון הממשלה האריכה את ביטול המס. בינתיים, בין סל הפתרונות של המשרד להגנת הסביבה במקום חקיקה אפקטיבית: קמפיין משפיענים, נסיעות לכנסים בינלאומיים ומחזור – בעיקר של רעיונות ישנים. 

כך למשל, בין היתר הסבירו במשרד להגנת הסביבה את העשייה בתחום בספטמבר האחרון: "השבוע בניו יורק, במסגרת מפגש שרי הקואליציה של אמנת הפלסטיק הגלובלית וכחלק מדיוני האמנה הגלובלית המתהווה שאליה הצטרפה ישראל, תבטא השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, את מחויבות ישראל לנושא". ואם לא די בזה, באפריל האחרון נציגי המשרד השתתפו בדיונים לגיבוש אמנת הפלסטיק הבינלאומית החדשה. הנציגים שעוסקים בתחומים מקצועיים במשרד, הצטרפו ל"קואליציית המדינות השאפתניות" שבה חברות 64 מדינות. האמנה אמנם טרם נחתמה, ובישראל אין עדיין צעדים משמעותיים בתחום, אלא שגם פה, במשרד התהדרו בעשייה "עמדת ישראל הושמעה", הבהירו. ומה באשר לתוכנית מקומית כחלופה לביטול המס? אין. 

עוד במשרד ציינו כי "מחזור חייב להגיע לצד צעדי חינוך והסברה מגיל צעיר". והוסיפו כי "המשרד להגנת הסביבה  נמצא בשיתוף פעולה עם משרד החינוך להטמעת נושאים אלו במערך השיעורים מגיל גן עד כיתה יב'". אלא שמדובר במהלך שהחל ואף הבשיל עוד בתקופת השרה תמר זנדברג.

מעט לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-25 הממשלה מיהרה לנקות את השולחן של ממשלת השינוי, וביטלה את המס על השימוש בכלים חד פעמיים. המשרד להגנת הסביבה התחייב להציג חלופות שיסייעו לצמצום צריכת הפלסטיק בתוך חצי שנה, אך עד כה לא הוצגו כאלה ומאז הביטול עברה כמעט שנה וחצי. 

ההחלטה לבטל את המס התקבלה ברקע התנגדות המשרד להגנת הסביבה. בהודעת המשרד לפני ביטול ההחלטה הודו ביעילות המיסוי ובהשפעתו על צריכת הכלים החד פעמיים: "נוכח ההשפעות החיצוניות השליליות והנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם של כלים העשויים מפלסטיק, קידמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר מיסוי על כלים אלו, במטרה לצמצם את צריכתם וכך גם את הנזקים לסביבה ולבריאות הציבור". במשרד הדגישו כי "המס שנכנס לתוקף בנובמבר 2021 גרם לירידה בצריכה לפי התחזית של עבודת המטה שאפיינה את גמישות הביקוש למוצרים שעליהם חל המס".

הקמפיין המוצלח שירד לטמיון

ביטול המס גם הוריד לטימיון קמפיין מושקע ויקר על חשבון משלם המסים. מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מעמותת "הצלחה", מתארים כי המהלך הכולל נחל הצלחה. הקמפיין חולק לשני חלקים, שעסקו בצמצום השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. "מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות לנושא ולתרום לצמצום השימוש בכלים חד פעמיים והעלאת השימוש בכלים רב פעמיים", כתבו. חלקו הראשון של הקמפיין עלה כ-3.5 מיליון שקל והשני 1.8 מיליון, סך הכל יותר מחמישה מיליון שקלים שהושקעו בפרסום במגזרים הכללי, החרדי והערבי ובכל המדיות. 

במשרד להגנת הסביבה מודים בתגובה כי המהלך כולו היה אפקטיבי וההסברה כולה עלתה למשלם המסים כ-6.5 מיליון שקלים. "הקמפיין נתפס כאהוד חשוב משכנע ורלוונטי, בעל רמת יעילות גבוהה יחסית לממוצע הקמפיינים של לשכת הפרסום הממשלתית בהיקף השקעה דומה", מסרו בתגובה. "נרשמה מגמת ירידה בדיווח על השימוש בכלי חד פעמי באופן יומיומי ושוטף בבית וניכרת מודעות גבוהה לנזקים הסביבתיים בשימוש בחד פעמי".

כך למשל, לפני המס כ-9% מהנשאלים במדגם מהמגזר הכללי לא השתמשו בכלים חד פעמים ואילו לאחר הקמפיין הראשון המספר עלה ל-29% שהצהירו כי אינם משתמשים בחד פעמי. גם תדירות השימוש ירדה משמעותית, לפני המס 36% השיבו כי הם משתמשים באופן יומיומי בכלים חד פעמיים, ואילו אחרי הקמפיין השני המספר צנח ל-22% מהמשיבים. גם במקומות עבודה הקמפיין הורגש, ומ-8% שהצהירו כי משתמשים בחד פעמי במקומות עבודה, המספר ירד בחצי לאחר הקמפיין השני. השינוייים ניכרים כמעט בכל תחום: טיולים 57% משתמשים לפני המס, ולאחרי הקמפיין השני המספר ירד ל-48%. באופן שוטף בבית כמעט מחצית מהמישבים הצהירו כי הם משתמשים בחד פעמי, ואילו אחרי הקמפיין השני המספר ירד ל-31%. 

"בעקבות המס והקמפיין – ירידה בשימוש בחד פעמי פלסטיק, וכן צמצום השימוש בחד פעמי", כתבו בחברת הסקרים. "בשימוש יומיומי, החלת המס הובילה לירידה בשימוש כמעט בכל מקום". עוד הוסיפו כי השפעת הקמפיין "תרמה לצמצום השימוש בארוחות שישי, לאחר הקמפיין – עלייה במודעות לנזק לבעלי חיים ולנזקים הכלכליים". הקמפיין מתייחס בעיקר לחלקו הראשון והיקר יותר. יש לקחת בחשבון שהחלק השני של הקמפיין התרחש בתקופת החגים, פסח ויום העצמאות, מה שבתורו עלול להטות את התוצאה. 

"אין שום סיבה להשתמש בפלסטיק חד פעמי, והחלופות בדמות כלים רב פעמיים זמינות ונגישות" הבהיר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "שום צעדי הסברה וחינוך לא ישתוו לצעד פשוט של חקיקה לאיסור מכירה או מיסוי משמעותי של חד"פ כך שהמזהם באמת ישלם".

עוד הוסיף כי "הדרך הנכונה, הזולה והידידותית ביותר לסביבה להפחית את נזקי השימוש בפלסטיק – זיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים החל בהפקת הנפט וזיקוקו, עבור בייצור הפלסטיק ועד להשלכתו לפח או במרחב הציבורי – היא להפחית את השימוש במקור, ובעיקר את השימוש בפלסטיק חד פעמי". 

גם במגזר החרדי לקמפיין ולמס היתה השפעה, אולם היא בעיקר ניכרה בשימוש השוטף ופחות בימי הולדת, חגים ואירועים מיוחדים. כך למשל, לפני המס 84% הצהירו כי השתמשו באופן שוטף ויומיו בכלים חד פעמיים בבית. המספר ירד ל-69% אחרי הקמפיין הראשון. "בעקבות הקמפיין ניכרת עלייה במודעות לנזק הבריאותי ולנזק לבעלי חיים" כתבו. "לצד זאת עלייה גם בשיעור הסבורים כי כלי חד פעמי כלל לא מזיקים. באופן כללי – ניכר כי המודעות לנזקים במגזר החרדי נמוכה בהשוואה למגזר הכללי".

השפעת הקמפיין והמס פחתה במגזר הערבי, שם לא הורגש כמעט שינוי. "השפעה חיובית לקמפיין ניכרת בעלייה בשיעור המשתמשים לעתים רחוקות ובירידה בשיעור המשתמשים בחד פעמי 4-5 פעמים בשבוע וכן בירידה בשימוש באופן שוטף בבית ובארוחות שישי", סיכמו. "בניגוד לכך, לאחר ירידה שנבעה מהחלת המס, לאחר הקמפיין נמצאה דווקא עלייה בשיעור המשתמשים באופן יומיומי". 

יש לציין כי עיקר משאבי הפרסום הושקעו במגזר הכללי בשני הקמפיינים. כך למשל, בקמפיין הראשון הושקעו 2.7 מיליון במגזר הכללי, לעומת 389 אלף ו-467 אלף במגזר החרדי והערבי בהתאמה. הפערים דומים גם בקמפיין השני, שם הושקעו 1.5 מיליון שקל במגזר הכללי לעומת כ-130 אלף בשני המגזרים האחרים. 

במשרד להגנת הסביבה לא הגיבו לפניית "שקוף", אלא רק לאחר מספר תזכורות ובאיחור של שלושה שבועות. התגובה לא כללה כל חידוש משמעותי וכמובן גם לא מועד לתוכנית חדשה. בתגובה המשרד הציג אוסף של רעיונות, חלקם ממוחזרים או בכלל פרי הממשלה הקודמת.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה עושה כמיטב יכולתו לענות לפניות במועדן ולעמוד בלוחות הזמנים. אנו מקבלים את הביקורת על הזמן שחלף עד למסירת התגובה, ונפעל לצמצם את לוחות הזמנים בהמשך.

המשרד להגנת הסביבה התנגד לביטול המס על החד פעמי וכך גם השרה להגנת הסביבה, אשר גיבתה את עמדת גורמי המקצוע והתנגדה לכך בהצבעת הממשלה. על כן, המשרד נמצא בגיבוש תוכנית רב שנתית לטיפול בפסולת הפלסטיק הכוללת צעדים לטווח מיידי, בינוני וארוך, והיא נמצאת בשלבי הגיבוש הסופיים. 

במקביל, ממשיך המשרד  בקידום אסטרטגיית משק פסולת בר-קיימה באמצעות אימוץ עקרונות של כלכלה מעגלית: צמצום פסולת במקור (לרבות גמילה מפלסטיק חד פעמי), שימוש מחדש ומיחזור פסולת על פני הטמנתה, הגברת המיחזור באמצעות תשתיות קיימות לצד הקמת מתקני קצה למיחזור חומר אורגני, הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת ורק לבסוף הטמנה.