טיוטה מסורסת של חוק האקלים: "יעקב אשר ועידית סילמן נכנעו לפקידי האוצר"

בטיוטה חדשה של חוק האקלים התבטלה הבטחה לסיוע ממשלתי לרשויות עניות, על מנת שיוכלו להכין תכנית היערכות להצפות, גלי חום והשלכות נוספות של שינויי מזג האוויר. מחר (שלישי) יתכנס דיון נוסף בהצעת החוק בוועדת הפנים והסביבה, בראשות ח"כ יעקב אשר. 

החוק מעורר התנגדויות רבות בקרב ארגוני חברה אזרחית, תוך ביקורת על היעדרות עקבית מצד השרה להגנת הפנים והסביבה, עידית סילמן, שוויתרה על ההובלה של הצעת החוק ומשא ומתן מול האוצר לטובת הפיכתו לבעל ערך.

קבלו את כל כתבות הסביבה מהארץ והעולם – בניוזלטר "הגחלילית"

"ממשלת ישראל בחסות משרד האוצר ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, החליטו לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של ההתמודדות עם משבר האקלים", מסר מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה. "ממשלה צינית בתמיכת יושב ראש ועדה חלש, תשקר לעולם שישראל אישרה חוק אקלים מודרני. בפועל, זהו חוק אנטי סביבתי. אם השרה להגנת הסביבה תתמוך באישורו במתכונת זו, הכתם השחור יוטבע בראש ובראשונה על שמה".

אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, הוסיף כי "יעקב אשר ועידית סילמן, שנכנעו לפקידי משרד האוצר, מועלים בתפקידם ובוגדים בציבור הבוחרים שלהם. אנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להפיל את החוק הזה".

הפערים החברתיים יעמיקו

כפי שהוכח בהתמודדות עם נגיף הקורונה, לרשויות המקומיות ישנו תפקיד מכריע במצבי חירום. גם בתחום ההיערכות למשבר האקלים, התושבים תלויים ביכולתה של הרשות להכין את התשתיות ותוכניות המגירה למזג אוויר קיצוני. מדובר בהשקעה שיכולה להציל חיים: אסון המעלית שאירע בתל אביב לפני כחמש שנים, שבו נהרגו דין שושני וסתיו הררי כשטבעו בהצפה כשהם לכודים במעלית, הוכיח את השלכות הזנחת התשתיות וההתגברות אירועי ממטרים עזים וממוקדים בימי החורף.  

לכן, בגרסת החוק הקודמת, הוועדה בראשות ח"כ אשר הצליחה להגיע להישג כשנקבע כי רשויות מקומיות מאשכול חברתי נמוך (1-5) זכאיות לסיוע ממשלתי להכנת תוכנית הערכות "לשם הכנת תכנית ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי תקציב לשם סיוע לרשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 5", אלא של"שקוף" נודע כי משרדי הממשלה ובהם האוצר, הפעילו לחצים על אשר לבטל את הסעיף התקציבי. 

• "מנגנון השמדה עצמית": ארגוני הסביבה מזהירים מחוק האקלים
• "יש לחץ חיצוני להעברת חוק האקלים, הממשלה לא מייצגת את האינטרס הציבורי"
• מהארכיון: האוצר מסרס את חוק האקלים – שמות הפקידים צריכים להיחשף

בגרסה הנוכחית לא רק שאין מימון אלא שאותן רשויות יכולות לבקש פטור מהאוצר וכך לעקוף את חובתן להגן על התושבים: "רשות מקומית רשאית שלא להכין תכנית היערכות לשינוי אקלים אם לא קיבלה סיוע ממשלתי מתקציב המדינה לשם הכנתה", נכתב בנוסח האחרון. נקבע כי רשות שזכאית לבקש פטור חייבת לעמוד בכל התנאים הבאים: שייכות לאשכול חברתי-כלכלי 1 עד 7, זכאות למענק איזון, היעדר תכנית היערכות לשינוי אקלים.

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה תומך ברשויות מקומיות בהיבט זה דרך קולות קוראים, אבל לרשויות מקומיות רבות אין משאבים לגשת לקולות הקוראים, ובנוסף, אין להן יחידה סביבתית או אדם הממונה על העניין ליישום הקולות, כך שזה לא רלוונטי עבורן. 

ביקורת נוספת שעלתה היא כלפי המועד המחייב להכנת תכנית היערכות – יוני 2031, שש וחצי שנים מהיום. יש לציין כי חלק מהערים הגדולות כבר הכינו תכנית כזו, בתל אביב לדוגמה, היא קיימת כבר כמה שנים. "זהו חוק שהמונח 'צדק אקלימי זר לו'", טען עו"ד ברכה.

חוק נדיב בפטורים

גם בהיבט היערכות משרדי ממשלה, החוק משאיר פתח גדול להתחמקות מאחריות. בגרסה הקודמת ועדת הפנים סיפקה פתח מילוט: משרד ממשלתי שמוביליו חושבים כי תוכנית ההיערכות למשבר האקלים לא רלוונטית לתחומו, יכול להגיש בקשה ולקבל פטור בהחלטת ממשלה. 

לסעיף היתה הסתייגות משמעותית שהכילה רשימה של משרדי ממשלה שלא זכאים לפטור: "הממשלה לא תפטור מהכנת תכנית היערכות את המשרדים האלה: הגנת הסביבה, האנרגיה והתשתיות, התחבורה והבטיחות בדרכים, הפנים, החקלאות וביטחון המזון, הכלכלה, בינוי ושיכון". בגרסה הנוכחית הרשימה נעלמה לחלוטין, כעת כל משרד שמעוניין בכך, יכול להוציא פטור מתוכנית הערכות. בין היתר – משרד האוצר עצמו, שהיה לו משקל משמעותי בעיצוב החוק והפעלת התנגדויות. 

ארגוני הסביבה התריעו היום כי מהנוסח הנוכחי של החוק ירדו סעיפים המחייבים אישור של ועדת הפנים והסביבה, כשלב שמאפשר פיקוח על הממשלה. כך למשל, הממשלה יכולה לשנות את יעדי הפחתת פליטות פחמן בצו ממשלתי – וכעת אפילו לא צריכה לעבור דרך הכנסת כדי לאשר אותו, כפי שהייתה אמורה לעשות על פי הטיוטה הקודמת של החוק.

בחברה להגנת הטבע ציינו יעדי ההפחתה צריכים להיות מחייבים ויש לדרוש החזרה של אישור הוועדה בכנסת. בנוסף, ציינו כי דרושה מסגרת תקציבית לחוק, והוסיפו כי "יש להקטין את הכוח הגדול שיש כרגע לגופים הכלכליים במועצת האקלים ולאורך החוק, שמייצרים הטייה פרו תעשייה ברורה ועלולים לסכל פעולות הנדרשות להשגת יעדי החקיקה".

במגמה ירוקה מסרו כי מתכננים יחד עם סיעות האופוזיציה להגיש כ-20 אלף הסתייגויות על נוסח החוק במטרה לעכב את הליך החקיקה ולהכניס בו שינויים. "לשם השוואה, שיא ההסתייגויות נרשם בביטול עילת הסבירות, אז הגישה האופוזיציה כ-28 אלף הסתייגויות", הוסיפו.

מטעמו של ח"כ יעקב אשר נמסר בתגובה: "בנוסח המקורי של החוק לא היה כלל תיקצוב לרשויות, יו"ר הוועדה ח"כ אשר הכניס לנוסח סעיף תקציבי המחייב את משרד האוצר לסייע תקציבית לרשויות מוחלשות, אלא שבגלל ויכוח על מקור התקציב, שונה הנוסח לכך שרשות מוחלשת שלא תקבל סיוע תהיה פטורה מתוכנית". לטענתו "עדיין משרד האוצר יהיה חייב לסייע", חרף מחיקת הסעיף. עוד הוסיף כי "בתוכנית היערכות, שר במשרד ממשלתי יכול לבקש פטור, וזקוק לאישור השר/ה להגנת הסביבה, ולאחר מכן יעבור לאישור ממשלתי".