ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לפני הבחירות: מה נתניהו רוצה שתשכחו?

ראש הממשלה יודע שאתם זוכרים את ה"מתנות" והסיגרים, אבל כנראה ישמח שתשכחו איך התערב במינויים בשירות הציבורי, הסתיר את פגישותיו עם יצחק תשובה ודאג שנמשיך לממן לנצח את הוצאות ביתו הפרטי בקיסריה ● לקראת הבחירות: עובדות שראשי הרשימות לכנסת מקווים שלא תזכרו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בנימין נתניהו בתחילת משפטו, מאי 2020 (צילום: ראובן קסטרו, פלאש 90)

אפשר לטעות ולחשוב שהעובדה שבנימין נתניהו מתמודד בבחירות פעם אחר פעם – מעידה על כך שהוא אוהב דמוקרטיה. אבל האמת היא שבשנותיו הארוכות בשלטון הצטברו די הוכחות לכך שנתניהו מזלזל במוסדותיה, ובעקרונות של הפרדת רשויות ושומרי סף. 

הכנסת מציקה? נרסק את יכולת הפיקוח שלה על הממשלה. מפכ"ל המשטרה עלול לעשות בעיות? לא נמנה אותו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה? מיותר לי, תודה. פרקליט המדינה? חשב כללי באוצר? באמת שאין צורך. במקומם ימונו ממלאי מקום שקל בהרבה לפטרם ולכן הם תלויים בחסדיו. 

בשיחה שהוקלטה בינו ובין שר התקשורת לשעבר איוב קרא נתניהו זעם על כך שלא מאפשרים לערוץ 20 לשדר חדשות. לנתניהו הוצע לפזר את נבחרי מועצת הכבלים והלוויין – אך הוא לא מבין מדוע יש צורך בגוף שחוסם אותו וזועק: "למה לפזר? בוא נבטל אותה". ניהול המדינה הופקד בידי מי שברשותם הנכס היקר ביותר לראש הממשלה – נאמנות חסרת גבולות.

את כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו, בהם הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, כבר לא נשכח. אבל למטה תראו נתונים נוספים על התנהלותו, כאלה שהוא בונה על כך שיתאיידו מהזיכרון הציבורי ביום שנגיע לקלפי. 

עוד "בשקוף" לקראת בחירות 2021:

לקראת הבחירות, אנחנו מפרסמים עובדות על ראשי המפלגות – שהם היו רוצים שתשכחו. לפני ההצהרות וההבטחות שנועדו לגרום לנו להצביע להם בקלפי, חשוב שהם יידעו שאנחנו זוכרים היטב כיצד התנהלו בעבר. אחרי בנט, לפיד, הורוביץ, ליברמן, גנץ וזליכה – הנה רצף עובדות על ראש ממשלתנו, יו"ר הליכוד, שהוא היה מעדיף שתשכחו.

ניהול כושל ודילים מאחורי הגב של הציבור

כראש ממשלה הפקיר נתניהו את האינטרס הציבורי משיקולים אישיים ומינה שוב ושוב אנשים לא ראויים לתפקידים בכירים. 

  • זה התחיל מזמן, עוד בקדנציה הראשונה מ-1997, אז מינה נתניהו לתפקיד היועמ"ש את רוני בראון כחלק מדיל מלוכלך: החשוד בפלילים דאז אריה דרעי יקבל עסקת טיעון נוחה, בתמורה לתמיכת ש"ס להסכם חברון. 
  • הדיל נחשף ודרעי בסוף הורשע. זה לא הפריע לנתניהו למנות ב-2016 שוב את דרעי, ששוב חשוד בפלילים, לשבת על הקופה של משרד הפנים שבעבר הורשע על מעילתה. 
אריה דרעי ובנימין נתניהו. מינו יחד יועמ"ש כחלק מדיל מלוכלך (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המהלך המקומם הזה הוא רק אחד משורת מינויים בעייתיים.

  • ב-2016 נתניהו לא מינה את המועמד שחשב שמתאים לראשות המוסד כי לא חתם, לכאורה, על "שטר נאמנות" אישי. ב-2018 נלחם נתניהו למען מינוי מקורבת חסרת כישורים לתפקיד נציבת שירות המדינה – כדי לשלוט במינויים השונים. למבקר מדינה דחף ב-2019 את מתניהו אנגלמן – שעסוק מאז בעיקר בגניזת דו"חות קיימים.
  • מעבר למינויים השערורייתיים, אתם יודעים את מי נתניהו לא מינה? מנכ"ל למשרד החשוב ביותר, המשרד שלו – משרד רה"מ. אין שם מנכ"ל כבר 628 יום. במקום, יש ממלא מקום – שהרבה יותר קל להיפטר ממנו. זה אומר שכבר שנתיים המנכ"ל של המנכ"לים בשירות המדינה לא יכול לשמש כשומר סף של הציבור, כי הוא נתון לחסדיו של נתניהו וחייב כל יום מחדש להוכיח את נאמנותו. וזו רק אחת מתוך 13 משרות בכירות לא מאוישות כיום בשירות המדינה.

תוקע רפורמות ועולה לנו מיליארדים

בעבר נתניהו התנהל, לדעתי, באחריות. הוא קידם רפורמות חשובות למען הציבור כמו החוק לצמצום הריכוזיות והגדלת המיסוי על השימוש באוצרות טבע. אבל בשנים האחרונות נתניהו מסייע לביצור מונופולים, מחלץ כספים מקופת המדינה לצרכים אישיים, ומקדיש הררי אנרגיה להסתרת תהליכי קבלת ההחלטות. 

נוני מוזס ושאול אלוביץ'. נתניהו נאשם שניסה לשחדם תמורת סיקור אוהד (צילומים מקוריים: פלאש 90)
  • לפי כתב האישום שהוגש נגד נתניהו אשתקד ראש הממשלה בלם רפורמה שהייתה מוזילה את מחיר האינטרנט והטלפון בבתים בפרטיים והייתה חוסכת אלפי שקלים במצטבר לכל משפחה. המהלך של נתניהו סייע לבזק, שלפי דו"ח של משרד התקשורת הרוויחה כ- 8.8 מיליארד שקל לעומת 2 מיליארד שהייתה אמורה להרוויח אילו הייתה מתקיימת תחרות. מדובר בכספים שהיו יכולים להישאר בכיס שלנו.
  • נתניהו אף הודה שהקדים את הבחירות ב-2015 כדי למנוע מ"חוק ישראל היום" לעבור.  הבחירות עלו כ-2.5 מיליארד שקל ותקעו אינספור דיונים בשלל רפורמות וחוקים. אנחנו היינו שחקנים בהצגה שלא שילמנו עליה. בעצם כן שילמנו עליה, 2.5 מיליארד שקל. 
  • וכמובן – השנה טרפד נתניהו את תקציב המדינה כדי למנוע רוטציה שהוא בעצמו חתם עליה. תקראו את השורה הזו בבקשה פעמיים. ראש ממשלתנו העדיף לשמור על הכסא גם במחיר של היעדר תקציב – דבר שפוגע בשמאלנים, בימנים ובלכל אזרח עם דופק – מלבד בנימין נתניהו.

אין שקיפות – יש שחיתות

  • ב-2017 התגלה שנתניהו רכש צוללות במיליארדים בניגוד לעמדת משרד הביטחון (פרשת הצוללות). נתניהו עשה זאת בשעה שבן דודו ועורך דינו היה הלוביסט של יצרני הצוללות. גם אם נתניהו לא ידע דבר – הוא לא תיקן את מערכת החוקים הקלוקלת שמאפשרת ליועצי רה"מ לקבל במקביל שכר מתאגידים – באפס שקיפות.
  • רק בגלל נתניהו אין לציבור מושג מה קורה במרכז העצבים של הדמוקרטיה – ישיבות הממשלה וועדת השרים לחקיקה. 
  • כבר שכנענו את כל מי שעמד בראשה בצורך בשקיפות – מציפי לבני ועד איילת שקד. אך נתניהו לא מוכן שתדעו כיצד מתקבלות החלטות שמשפיעות על כולנו.
יצחק תשובה. נתניהו הסתיר את פגישתו עמו (צילום: פלאש 90)
  • בכלל, נתניהו נלחם כמו אריה להסתרת כל פיסת מידע שחושפת כיצד הוא מתנהל. המאבק שלו מנוגד להגיון ולמוסר. לא רק אני חושב כך, אלא גם בתי המשפט: בשנים האחרונות נפסקו לרעת משרדו הוצאות בסך 44,000 שקל – אותן כולנו שילמנו. 
  • ראש הממשלה מתרעם בצדק שיאיר לפיד העלים את פגישותיו עם נוני מוזס מיומנו. אלא שלפחות היה אפשר לבדוק אצל לפיד אם הפגישות מופיעות ביומן או לא. אצל נתניהו? כלום. בניגוד לשלל שרים וח"כים – נתניהו מסרב בתוקף לחשוף את חלקי יומנו הלא מסווגים. 
  • למרות זאת חשפנו שהוא נפגש שוב ושוב עם טייקונים, ללא שקיפות. עם יצחק תשובה, למשל, ישב גם בארבע עיניים. 

מתעסק נון-סטופ בתדמיתו בתקשורת

לאחר שבית המשפט כפה זאת עליו, הסתבר שנתניהו מקדיש נתח עצום מזמנו לשליטה בתקשורת.

  • הוא הציב לפחות 150 דרישות לשינוי הסיקור בוואלה, ניהל עשרות מגעים למכירת ורכישת כלי תקשורת על ידי אנשי עסקים שהאמין שיפרגנו לו, ושוחח לפחות 482 פעמים עם ראשי "ישראל היום". 
  • לעתים השיחות עם "ישראל היום" נמשכו לתוך הלילה, רגע לפני הדד-ליין לסגירת מהדורת הדפוס. שערי העיתון הנקרא בישראל שוב ושוב הותאמו לדף המסרים של נתניהו, במיוחד סביב מועדי הבחירות. 
  • בעקבות החשיפה – נתניהו החליט לחדול מתיעוד של שיחות טלפון לא מסווגות. כלומר אי אפשר אפילו להילחם יותר לחשוף את כמות שיחותיו של נתניהו  – כי הנתונים לא נשמרים. במשרד רה"מ טענו בתגובה שזה "מטעמי יעילות ונוחות".

התמכר למתנות לא חוקיות

  • נתניהו הוא רה"מ היחיד בהיסטוריה שהעז לשדרג את אחוזתו הפרטית במיליוני שקלים ולהעמיס את העלויות על הציבור.
  • הוא אפילו העביר באמצעות מיקי זוהר ב-2018 חוק לפיו נמשיך לממן לנצח את הוצאות ביתו הפרטי בקיסריה, לרבות הבריכה – גם אחרי שיעזוב את התפקיד, וזאת למרות שנתניהו קרץ בעבר לפעילות בכלל בחו"ל. כשהיה אזרח פתח חשבון סודי במקלט מס באי ג'רזי. 
  • נתניהו לא עונה לבקשות חופש מידע, בניגוד לחוק, כך שאנחנו לא יודעים את התמונה המלאה ולאן הכסף שלנו הולך. נשיא המדינה, מנגד, הסכים לתת פומבי לכל שקל.
נתניהו. דאג שנמשיך לממן את הוצאות ביתו לעד (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
  • מכתב האישום שהוגש אשתקד, עולה שרה"מ קיבל "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות מאנשי עסקים במשך חמש שנים, בשווי שהסתכם לכ-700 אלף שקל. נתניהו בתמורה ביצע פעולות שלטוניות למען אחד מרוכשי המתנות, ארנון מילצ'ן, ולא דיווח כדרוש בחוק על זיקותיו לאותם אנשי עסקים.
  • זה הכתיב נורמות פסולות לכל שדרות השלטון לפיהן מותר לקבל מתנות בשווי אדיר כשאתה בשלטון. 

ויש גם פרשות עבר שנתניהו יעדיף שתשכחו

  • ב-1999 התגלה שנתניהו ניסה להעמיס על קופת המדינה עבודות ביצוע פרטיות במאות אלפי שקלים (פרשת עמדי). באותה שנה המשטרה גילתה גם שנתניהו הסתיר בביתו כ-700 מתנות שקיבל מתוקף מעמדו והיו שייכות למדינה (פרשת המתנות).
  • ב-2007 נתניהו רכש בסתר מניות מבן דודו, ומכר אותן לו חזרה ברווח של מיליונים, בתשואה של יותר מ-700% בתוך שלוש שנים. את המניות מימן בין היתר דרך הלוואה מאותו בן דוד. נתניהו לא דיווח לציבור שבזמן שהוא ראש ממשלה הוא בעצם בעלים של 1% ממפעל פלדה.
  •  ב-2015 הסתבר שבני הזוג נתניהו העבירו ריהוט גן חדש שנקנה מכספי משלמי המסים מהמעון הרשמי בירושלים – לביתם הפרטי בקיסריה. 
  • באותה שנה התגלה ששרה נתניהו העסיקה חשמלאי מקורב וחבר מרכז ליכוד לעבודות פיקטיביות במעון – על חשבוננו. גם הסתבר ששרה הזמינה שפים לבשל לארוחות פרטיות בעלות של כ-359 אלף שקל – בניגוד לנהלים והתקנות, ותוך כדי רישום שקרי.

קראו את סדרת הכתבות שלנו על כל ראשי המפלגות, תשקללו את המידע ולכו עוד רגע להצביע:

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

7 תגובות

  1. חבל ששקוף נפרד סופית ממטרותיו המקוריות:

    ב"אודות שקוף" עדיין מופיע שחור ע"ג לבן את הטקסט הבא:
    "שקוף" הוא גוף התקשורת של הציבור – כלי התקשורת הראשון בישראל שנמצא בבעלות מלאה וישירה של הציבור, ופועל בהכוונתו.
    ובהמשך: המודל הזה מאפשר לנו לעשות עיתונות תחקירים מעמיקה, נקייה מאינטרסים מסחריים או פוליטיים – ולעבוד רק בשבילכם, הציבור הרחב.
    האמת שלא מזמן אפילו חשבתי לתרום כמה גרושים כל חודש עבור מטרות חשובות כ"כ
    בתקופה האחרונה ובתהליך זוחל-מהיר, "שקוף" הפך להיות עוד עלון תעמולה בשירות הגוש השמאלי (שמאל יחסי) כאילו חסר משהו ב-90% מעיתונות התעמולה בישראל.

    חוסר האיזון וההוגנות וההטיה המוחלטת לצד שמאל מבטלים לחלוטין את בסיס וסיבת הקיום של "שקוף" הוא קיים סתם כך וללא כל סיבה (מה גם שהכתיבה בנאלית והתוכן לא מעניין).

    חבל מאוד
    (נ.ב. גילוי נאות אינני אוהד של נתניהו ומעולם לא הצבעתי לו).

  2. חובהלהפריד הדת מהמדינה ומוסדותיה.
    חובה להיפרד מנתניהו.

  3. יש לי הרבה הערות, אבל אסתפק באחת. הרפורמה שנתניהו מואשם בה בתיק 4000, עברה לאחרונה, בתנאים גרועים בהרבה למדינה, בקריאות הערצה של אלו שזעקו שמדובר בשחיתות כשהיה אפשר להשמיץ את נתניהו. חלק לא מבוטל משאר הפרטים המופיעים פה הם בעלי רמת אמינות דומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק