לפני הבחירות: הדברים שבני גנץ רוצה שתשכחו

את העובדה שהבטיח שמפלגת כחול-לבן לא תשב עם נתניהו, אף אחד לא ישכח. אך יש כמה החלטות נוספות שיו"ר המפלגה בני גנץ מקווה שלא שמרנו בזיכרון.

למעשה, הוא מחזיק בשלל התחייבויות שלא קוימו ויש לו תמיד תירוצים מדוע – בגלל הרכב הממשלה. אלא שרה"מ החליפי נתן אשתקד גם הבטחה שהייתה תלויה רק בו. בפברואר 2021 התחייב גנץ: "נפעל להפסקת מכירת נשק למשטרים שמואשמים ברצח עם". 

הבטחה חשובה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה מגדלור מוסרי. וכל הכוכבים הסתדרו גם בהתאם: בחודש מאי 2020 גנץ התמנה לתפקיד אידיאלי ליישום ההבטחה הזו: שר הביטחון של מדינת ישראל. יד ימינו – גבי אשכנזי היה לשר החוץ, ואפילו השר הנוסף במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, הוא מכחול לבן. 

האם ישראל הפסיקה למכור נשק למשטרים רצחניים? להבנתי התקיימו דיונים בנושא במשרד הביטחון – אך לא ידוע מה הוחלט. פעילים ותיקים בתחום איתם דיברתי טוענים שהם לא מצליחים לקבל תשובות, וחוששים שהמכירה ממשיכה במחשכים. משרד הביטחון בחר לא להגיב לבקשתי לפירוט המנגנונים שנקבעו כדי לוודא שנשק ישראלי לא יימכר למשטר שמבצע הפרות חמורות של זכויות אדם. גם לא נמסר מידע אודות כמה עסקאות בפועל לא קיבלו אישור בגלל השינוי במדיניות. השר ביטון הפנה אותי לגנץ וגם הוא בחר שלא להשיב. הם כולם ממלאים את פיהם מים. וזה לא הדבר היחיד שגנץ לא מצטיין בשקיפות לגביו.

לקראת הבחירות, אנחנו מפרסמים עובדות על ראשי המפלגות – שהם היו רוצים שתשכחו. לפני ההצהרות וההבטחות שנועדו לגרום לנו להצביע להם בקלפי, חשוב שהם יידעו שאנחנו זוכרים היטב כיצד התנהלו בעבר. אחרי בנט, לפיד, הורוביץ, ליברמן וזליכה – הנה גנץ.

הרחיב את הפתח לשחיתות

נכון, גנץ הקים לבסוף ועדת חקירה לפרשת הצוללות. מגיע לו כל הקרדיט על כך. אין זו אשמתו שהוועדה הוקפאה. זה קרה בהוראת היועמ"ש. אלא שגנץ היה יכול לעשות דברים אחרים כדי למנוע את הפרשה הבאה. למשל לקדם תקנות שיאפשרו פיקוח מחדש על סוכני נשק, כפי שהיה נהוג טרם הפרשה – אך גנץ לא עשה זאת. אבל הפעם "כחול לבן" לא רק נשארו פסיביים: גנץ וביטון מקדמים תקנות שיעניקו לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות פטור ממכרזים בעסקאות בסכומים גבוהים יותר פי שלוש מאשר היה עד היום. 

מכרז נועד לוודא שההצעה הטובה והמשתלמת ביותר למדינה תתקבל בהליך הוגן לכולם: לחברות קטנות כמו למונופולים. פטור ממכרז יכול לתרום לגופים חזקים על חשבון חלשים, לעודד שחיתות וערבוב בין ההון לשלטון – בכירים במערכת הביטחונית עלולים לקבל, למשל, הצעות רכישה של חבריהם מהתעשייה, ולמחרת להפוך לבכירים באותן חברות. 

במקום להחמיר את הכללים כדי למנוע שחיתות, כחול לבן דווקא מבקשים להגדיל את המרחב שבו יכולות לצמוח עסקאות מפוקפקות: כיום הפטור ניתן לעסקה עד גובה 220 אלף ש"ח – גנץ מעוניין לאפשר פטור לעסקאות עד 2 מיליון. אישור מנכ"ל לפטור נדרש בעסקאות עד 1.8 מיליון – כחול לבן מעוניינים לשנות את הרף לחמישה מיליון. 

אפס שקיפות

גנץ, למעשה, לא קידם חוקי שקיפות ולא נלחם עליהם. כשעלתה אשתקד להצבעה הצעה לשקיפות בניגודי עניינים של השרים – הוא נעדר מהמליאה. חרף ההבטחות במצע למלחמה בשחיתות ולקידום מנהל תקין גנץ גם לא חשף את הוצאות מפלגת כחול לבן. בדיוק כמו עצירת מכירת הנשק למשטרים רצחניים – על אף השוני המהותי – גם אלו הם סעיפים שהשקפתם תלויים אך ורק בו. אך ורק בבני גנץ. לא צריך את נתניהו, ולא צריך את הליכוד.

אגב, אתם בטח חושבים שהוצאות המפלגות זה עניין אפור ומשעמם. טעות. מדובר בכסף של כולנו. ואם פוליטיקאים מחלקים אותו באפלה – הוא עלול להתבזבז. זו לא תיאוריה: אשתקד נחשף שגנץ חילק מאות אלפי שקלים ליועציו דרך תקציב המפלגה. יועציו הקרובים ביותר זוכים לשכר של כ-80-100 אלף שקל בחודש, באפס שקיפות. 

בד בבד, גנץ סירב לבקשת "שקוף" לחשוף את היומן שלו ואת האינטרסים הכלכליים שלו. הוא יכול לרוץ בין אולפנים ולהאשים את נתניהו עד מחר בהכנסת מקלות לגלגלים – אבל זה שוב סעיף שתלוי רק בו. ניצן הורוביץ ואביגדור ליברמן, למשל, חשפו הצהרות הון. גנץ? כלום. הוא אפילו איחר משמעותית בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה לשנת 2020.

לא עומד בלחץ

גנץ מדבר בממלכתיות, וטוען ש"ישראל מעל הכל", אבל הוא ושוב ושוב מתכופף בפני קבוצות לחץ. לאחרונה הניחו על שולחנו כשר משפטים תקנות חשובות להחלת שקיפות באגודות עותמאניות. מדובר באלפי עמותות שניזונות מכספי ציבור אך פועלות באפלה. התגלו בחלקן שחיתויות מפוארות בחסות אותה אפלה. גנץ מכיר את הנושא וכבר ערך ישיבות בנושא, אך מופעלים עליו לחצים נגדיים מהאגודות – בהן הסתדרות העובדים והסתדרות המורים. 

הוא יודע שחתימה אחת תאפשר לציבור לדעת מה עושים בכסף שלו, ועדיין – עד לרגע זה הוא לא חתם על התקנות. אדגיש שוב: זה תלוי אך ורק בו. אם יאזור אומץ ויעשה היסטוריה – נהיה הראשונים לפרגן לו.

ועוד מילה אחת על בזבוזי כסף מהכיס של כולנו.

כיום מתנהל מאבק אדיר בבית משפט לביטול בונוסים לא חוקיים שרמטכ"לים מחלקים בעלות של כמיליארד שקל בשנה. כרמטכ"ל גנץ הגדיל בעצמו באופן לא תקין ולא שקוף את הפנסיות התקציביות. מילא, אז היה חלק מצה"ל – לוביסט של אנשי הקבע. אלא שכיום הוא ראש הממשלה החליפי. הוא אמור לייצג את האינטרס הציבורי הרחב. למרות זאת גנץ, יחד עם נתניהו, פועל לביטול העתירה ולהנצחת העוולה – על חשבוננו.

גנץ סירב להגיב לטור.

מילה אחרונה. הסיפור הוא לא ש"כולם גרועים" או "כולם מושחתים", תמיד אפשר לברור מבין המהלכים החיוביים לעומת השליליים שנזקפים לזכות כל מפלגה והעומדים בראשה.
קראו את סדרת הכתבות שלנו על כל ראשי המפלגות, תשקללו את המידע ותצביעו:

• מה בנט רוצה שתשכחו?
• מה יאיר לפיד רוצה שתשכחו?
• מה ליברמן רוצה שתשכחו?
• מה ירון זליכה רוצה שתשכחו?
• מה הורוביץ רוצה שתשכחו?