ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

התנאי של "יש עתיד" לעובדים בקלפיות: מסרו טלפונים וכתובות של מצביעים

חשיפה: עובדים שנרשמו לעבודה בקלפיות מטעם המפלגה נדרשו לספק מידע אישי על 10 מצביעים פוטנציאליים כתנאי לקבלת העבודה ● איסוף המידע בדרך זו אינו חוקי ואף פוגע בחופש העיסוק ● יש עתיד: "אנו נוהגים רק על פי הקבוע בחוק"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יאיר לפיד בקלפי ביום הבחירות ב-2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מפלגת "יש עתיד" הציבה לנרשמים לעבודה בקלפיות תנאי חריג: רק מי שימסור כתובות, טלפונים ומספרי זהות של עשרה תומכים של הסיעה יתקבל לעבודה. ל"שקוף" נודע כי מעל למאתיים אנשים שנרשמו לעבוד בתל אביב קיבלו הודעה מהמפלגה בה נכתב כי "התנאי לעבודה ביום הבחירות הוא מילוי טבלה הכוללת 11 שמות (כולל שמכם) של תומכי יש עתיד בתל אביב".

במסרון צורף טופס למילוי הפרטים, תוך הבטחה כי לא יעבירו את הפרטים למפלגה אלא לצורך "שיחות המרצה ביום הבחירות". יש להדגיש כי לא מדובר בעבודת שטח בקמפיין "יש עתיד" אלא בהשגחה על טוהר הבחירות. הנרשמים פועלים בקלפיות על מנת לוודא שההליך מתבצע כראוי וכי אין הטיה בספירת הקולות.

"זה נראה לי מאוד מאוד מוזר", סיפר ל"שקוף" אחד מהנרשמים לעבודה ביום הבחירות מטעם המפלגה. "דרשו שכל אחד יתן עשרה לידים של תומכים ביש עתיד. זה חובה – אי אפשר לעבוד בלי זה". לדבריו, ימסור את המידע. "אני לקוח שבוי", הסביר.

לדברי עו"ד נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית פרטיות ישראל, איסוף המידע אינו חוקי. "עמדות פוליטיות ואמונות נחשבות בחוק למידע רגיש, לא ניתן לאסוף מידע על עמדות של מצביעים ללא הסכמתם", לטענתה. "האחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות היא של המפלגה – המידע משמש למטרותיה, ועל כן עליה לפעול כדי לקבל הסכמה על איסוף המידע. בוודאי שיש טעם לפגם באופן איסוף המידע כשהוא מבוצע כך".

לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אין להפלות בין עובדים או דורשי עבודה בגלל השקפתם או שייכותם המפלגתית. בכך ש"יש עתיד" דורשת מעובדיה בקלפיות להצהיר על תמיכתם במפלגה ועל תמיכת עשרה מחבריהם, עולה חשש כי היא עוברת גם על חוק זה. המפלגה מחייבת את העובדים לקבל החלטה קשה: או שימסרו מידע אישי על חבריהם, בלי לדעת איזה שימוש תעשה המפלגה במידע – או שיאבדו יום עבודה ואת השכר שהיו אמורים לקבל עליו. 

מירוץ ההתחמשות בפרטים שלנו

"יש עתיד" מצטרפת למפלגות כמו "ימינה" ו"הליכוד" שנכנסו למירוץ לאיסוף פרטיהם של תומכים ותומכות פוטנציאליים. הנזק הטמון באיסוף כזה כבר נחשף: לפני כשנה דלף לרשת פרטיהם של כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה – יחד עם כתובתם, מספר הטלפון שלהם, כתובת הדוא"ל ומקום הצבעתם. 

יתרה מזאת, המידע שדלף כלל פירוט אודות מצבו האישי והרפואי של אדם המעוניין בהסעה אל הקלפי. נראה שאין מניעה שזה יקרה שוב – גם לקראת הבחירות הקרובות בסיעת "ימינה" מתכננים לאפשר לסמן באפליקציית אלקטור אם אדם צריך הנגשה ואילו בסיעת "הליכוד" פתחו את השערים למידע לכל דורש.

חלק מהסיעות הסיעות ממשיכות בכך חרף העובדה שלפני כחודש הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי השימוש באפליקציית "אלקטור" כלל הפרות של החוק, בהן "ליקויים רבים וחמורים באבטחת המידע". זאת בעקבות עתירה שהגישו עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, לצד חוות דעת מקצועית שחיברה ד"ר ענת בן-דוד ובתצהיר מאת ניר יסעור, שחקר את האפליקציה.

מהמפלגה נמסר: "יש עתיד נוהגת רק על פי הקבוע בחוק".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

יכול להיות שחברה רחוקה שלך רוצה לעבוד בקלפי ותיתן את הפרטים שלך בתמורה. אולי היא אפילו תשאל אותך לפני – אבל לא בטוח שתדעי מה המשמעות. מכאן, מספר הטלפון שלך הכתובת והנטיה הפוליטית יכולים להגיע לידיים זרות ואף להתפרסם ברבים ולשמש גורמים בעלי אינטרסים.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

על פי החוק הגנת הפרטיות יש לכל אזרח זכות לבקש לעיין במידע אודותיו. כלומר אנחנו יכולים לפנות ולדרוש לדעת איזה מידע אוספים ומחזיקים עלינו חברות, ארגונים, רשויות ציבוריות ומפלגות – שמחוייבים להשיב תוך 30 יום. בעידן שבו המידע שלנו מצוי בכל מקום ונעשה בו שימוש תעשייתי – הגיע הזמן שנתחיל לדרוש לדעת מה יודעים עלינו.

שלחו למפלגות מייל עם בקשה לדעת איזה מידע הן מחזיקות אודותיכם. תוכלו לעשות זאת בקלות באמצעות הטפסים לדוגמה שנמצאים כאן ורשימת כתובות המייל של נציגי המפלגות – בקישור הזה. יחד נוכל לאותת להם שהנושא חשוב לאזרחים ואזרחיות רבים, שמעוניינים לדעת איזה מידע נאסף עליהם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל פינקלשטיין

Picture of יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

3 תגובות

  1. אני רציתי להיות משקיפה בקלפי בבחירות. יש לי ניסיון מהבחירות האחרונות וכן מבחירות מקומיות. בתפקידי הקפדתי שלא יהיו גניבות דעת, גיליתי שנעלמו פתקים של מפלגה מסויימת, עזרתי בספירת הקולות לפתור בעיה שגם הממונה על הקלפי התייאש והספירה התארכה בגללו. לא ביקשתי שכר ועבדתי בשמחה בהתנדבות . המפלגה שבה תמכתי נצחה ונהנינו מהממשלה הטובה שקמה.
    לאחר שקראתי על הדרישה האומללה ל"הסגיר" את דעותיהם הפוליטיות הפרטיות של 10 מכרים וחברים הזדעזעתי ומאחר שהתכוונתי לתמוך ביש עתיד בבחירות האלה אבד לי החשק לכך. מפלגה שאוספת דעות פרטיות של אזרחים בצורה חתרנית כזאת אינה מפלגה דימוקרטית.

  2. אהבתי את "אין כוונה לכפות על אף אחד/אחת אך זהו תנאי לעבודה בבחירות". יש עתיד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק