ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ, לא ממש אוהב להגיע למקום העבודה שלו – משכן הכנסת. לרוב דיוני הוועדות בהן הוא חבר, הוא לא טרח להגיע. בדיונים חשובים שמשפיעים על החיים של כולנו הוא לא מילא את תפקידו כפרלמנטר, לא שאל את נציגי הממשלה שאלות קשות ולא פיקח על פעילותם. כך למשל, בוועדת החוץ והביטחון בה היה חבר – הגיע רק לשבע מתוך 33 ישיבות. על פי פרוטוקולי ועדת חוקה, הוא נכח אשתקד רק בשליש מהדיונים.
לקראת הבחירות, אנחנו מפרסמים עובדות ונתונים על ראשי המפלגות – שהם היו רוצים שתשכחו. לפני ההצהרות וההבטחות שנועדו לגרום לנו להצביע להם בקלפי, חשוב שהם יידעו שאנחנו זוכרים היטב כיצד התנהלו כשהכוח כבר היה בידיים שלהם.
הורוביץ לא רק נעדר מהכנסת, הוא גם ממעט לנצל את הכלים העומדים לרשותו. כך למשל, הוא בקושי עשה שימוש בכלי הפרלמנטרי החשוב של האופוזיציה – שאילתות: הורוביץ הגיש בכנסת היוצאת רק 5 שאילתות למשרדי הממשלה. יאיר גולן, אגב, הגיש רק 2. זנדברג הצילה את כבוד המפלגה והגישה 13.
עוד כתבות ב"שקוף":
אדגיש שהורוביץ בהחלט תומך בשקיפות שלטונית, והצביע בעד חוקי שקיפות כמו החוק לחשיפת ניגודי עניינים של ראש הממשלה והשרים. אך לעומת התמיכה בחקיקה, הוא מסרב להשקיף כבר כעת את מה שתלוי בו – האינטרסים הכלכליים שלו.
בחודשים האחרונים פנינו לכל ראשי המפלגות וביקשנו פירוט של מה שעלול להעמידם בניגוד עניינים דוגמת נכסים, קרקעות ומניות בשווי גדול. הדגשנו שאין לנו עניין לדעת ולפרסם כמה כסף יש בחשבון העובר ושב שלהם. אך הורוביץ מסרב.
בניגוד אליו, איימן עודה, אביגדור ליברמן, גדעון סער ויעקב ליצמן הסכימו לחשוף את מצבת האינטרסים שלהם.
עריכה לאחר הפרסום: בעקבות הכתבה הורוביץ הסכים לחשוף את האינטרסים הכלכליים שלו.
בכל הנוגע לשקיפות עצמית של מרצ הוא כבר התנגד בעבר לפרסום מידע בהקלטה מתוך ישיבת הנהלה שהגיעה לידינו, הוא משיב כך לפעילים שמבקשים לחשוף את מספר המתפקדים במפלגה: "אבל בשביל מה, כדי שתעשה כותרת 'למרצ יש רק ככה וככה מתפקדים?' נו, מה טוב לנו בזה? מה זה תורם לנו ומה אכפת לציבור כמה מתפקדים יש לנו ובאיזה צבע צבועים הקירות וכמה כיסאות קנינו?"
ח״כ הורוביץ כנראה לא מבין שחברי הכנסת צריכים לתת לנו דין וחשבון מלא, כחלק מתפקידם. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף הם מוציאים על פרסום בפייסבוק, וכמה על משכורות, וכן, גם על כיסאות. מדובר בכסף שלנו.
ברגע שהמידע שקוף, פוליטיקאים חושבים פעמיים לפני שהם פועלים בחוסר יעילות או בצורה מסואבת. הכל צריך להיות נגיש, הכול צריך לעמוד לביקורת הציבור – שמממן את שכרם ואת רוב התקציב שלהם.
"אבל הפעילות הפרלמנטרית לא נמדדת ב-״עיקר השתתפות״. הורוביץ הוא הח״כ היחיד מהאופוזיציה שהצליח להעביר הצעת חוק בניגוד לעמדת הקואליציה (חוק ההמרה), הורוביץ הוא מבין היוזמים של הצעת החוק חינוך חינם מגילאי 0-3 שעברה בטרומית בסוף המושב".
עוד הוסיפו כי "הורוביץ הגיש 5 שאילתות, יותר מכל יו״ר מפלגה אחרת, אבל הגשת השאילתות של הורוביץ היא רצינית ועניינית מתוך הבנה שהאיכות חשובה מהכמות ואינפלציית שאילתות מוזילה את מוסד השאילתה ומאפשרת לשרים ומשרדי הממשלה להתחמק.
"במקביל, ניצן הורוביץ רואה חשיבות מכרעת להשתתף ולתמוך בהפגנות התואמות את השקפת עולמו, גם מחוץ לכנסת, גם בזמן הישיבות בכנסת, הורוביץ רואה חשיבות במפגש בין אישי עם ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור ואנשים עם מצוקות וקשיים. לניצן הורוביץ חשוב גם שקולו של השמאל נשמע בתקשורת ובמדיה ולכן הורוביץ לא מוכן להפקיר את הזירה התקשורתית שגם היא חלק מעבודת ח״כ, מנהיג ציבור, על אחת כמה וכמה יו״ר מפלגה.
"הורוביץ מוביל מפלגה של בסה״כ שלושה מנדטים לנוכחות והישגים בולטים בכנסת ובפוליטיקה, נאמן לעקרונותיו, לא מתחנף ולא מתקרנף. הורוביץ עובד 24/7 כדי להשפיע ולהגדיל את השמאל בכנסת הבאה, את עבודתו יש למדוד בראיה כוללת של השפעה ויכולת לשנות".
העובדה שהורוביץ היה יו"ר ועדה לפרק זמן קצר – לא נותנת לו פטור משאר תפקידיו. גם העברת חוק בקריאה טרומית לא אומרת שהינו פרלמנטר מצטיין. הטענה לגבי אינפלציית שאילתות היא שערורייתית במיוחד – בניגוד להגשת הצעות חוק חסרות סיכוי, שאילתה היא כלי תכלסי. הגשת שאילתות משמען פיקוח על הממשלה ופעולה ישירה למען הציבור – ראו למשל את השאילתות שהגיש בצלאל סמוטריץ'. עם זאת – הופעות בתקשורת, במיוחד לחברי אופוזיציה – הן גם כלי חשוב לעורר שיח ולהשפיע, ואני מקבל הערה הזו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
הרורביץ הוא פוליטרוק מאפאייניק מצוי. הוא התראיין בדמקוטיוי, וקשקש ססמאות שמאל נבובות. האיש אימפוטנט פוליטי, לא מסוגל לעשות דבר. הוא נמצא בראש מרץ על תקן ההומו. כמו שברק אובמה האימפוטנט היה בראש המפלגה הדמקורטית על תקן הכושי. הכל מיתוג, שום דבר לא אמיתי.
ולגבי דמקוטיוי- ערוץ רקוב של התקשורת הישנה. שום דבר חדש. ריקבון אחד גדול. מראיינים אחד את השני, ואת הברנז'ה. ולוסי אהריש מסתחבקת עם המרואיינים שלה, כאילו אכלה איתם מאותו מסטינג בטירונות. הכל בתקשורת רקוב. וכן גם דמקוטיוי. אני מחכה לראות מתי העיין השביעית יתחילו לטפל גם בהם. או שבהם הם לא ייגעו, כי הם שייכים לבארנז'ה הנכונה. פחח. מדינה בהתפרקות מוחלטת..
יש גבול כמה אפשר לדון אדם לפי מדדים כמותיים. אין פה משהו שמפיל מהכיסא…
גזען מטונף. סמרטוט רצפה. שמח שבומרים כמוך עומדים להעלם לאט לאט מהעולם.