הצגה של ועדה

נתניהו וקרעי לא מבזבזים זמן: שלושה ימים בלבד אחרי שוועדת הכנסת החליטה להקים את "הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת", נשלחו זימונים לשלוש ישיבות ראשונות של הוועדה בראשות גלית דיסטל אטבריאן, חברת הכנסת מהליכוד הזכורה מהקדנציה האסונית שלה במשרד ההסברה וידועה בהשתלחויות שלה בכלי תקשורת ובעיתונאים.

הוועדה נועדה לקדם בהליך בזק, תוך עקיפת הדרגים המקצועיים והייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה, את "חוק קרעי", שנועד לשנות מן היסוד את הרגולציה על התקשורת המשודרת המסחרית בישראל ומהווה חלק מחזון ההפיכה התקשורתית של נתניהו: חיסול השידור הציבורי, הלאמת הרייטינג ושוק הפרסום, ביטול אסדרה המגנה על עיתונאים ומונעת ריכוזיות ותנאים מועדפים לערוצים המשרתים את הממשלה.

מעל הוועדה מרחפת בקשה של ארגון העיתונאים והעיתונאיות ושל עמותת הצלחה לבית המשפט העליון, להוצאת צו ביניים שימנע את כינוס הוועדה: "הקמת הוועדה המיוחדת מהווה 'מסלול עוקף' ופסול, שמטרתו למנוע דיון מקצועי ומעמיק בהצעת החוק", והיא "מסכנת את חופש העיתונות, פוגעת במעמד כלי התקשורת ועלולה ליצור נזק בלתי הפיך ולפגוע במנגנונים הדמוקרטיים המרכזיים בישראל".

הקמת הוועדה היא מהלך חסר תקדים, שכן הוועדה המוסמכת לדון בחקיקת תקשורת היא ועדת הכלכלה בראשות הח"כ הנאשם מהליכוד דוד ביטן, ששר התקשורת שלמה קרעי מסוכסך עימו. הן ביטן והן היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מתנגדים למהלך. למרות שהסכמת שניהם נחוצה על מנת להניע מהלך עוקף כזה, ועדת הכנסת בראשותו של ח"כ אופיר כץ אישרה אותו השבוע.

אפיק, בחוות דעת חד-משמעית, התנגדה להקמת ועדת התקשורת של קרעי, וקבעה כי מדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות בין הממשלה לכנסת, פגיעה בסמכויות יושבי ראש ועדות הכנסת ופגיעה בהליך המקצועי של החקיקה – זאת משום שאין כל צידוק מקצועי להקמת ועדה מיוחדת, והעילה היחידה, והמוצהרת, להקמתה היא פוליטית בלבד. 

האופי הלא ענייני של הוועדה נחשף כבר מרשימת חברי הכנסת המרכיבה אותה ומלוח הזמנים שנקבע לה. כאמור, בראש הוועדה שאמורה לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת בישראל, תעמוד דיסטל-אטבריאן, מי שידועה בהשתלחויות הבוטות שלה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת. בנוסף, דיסטל-אטבריאן חסרת כל כוח פוליטי בליכוד ותהיה חייבת להפגין נאמנות מוחלטת לקרעי ונתניהו.

מלבדה יכהנו בוועדה תריסר חברי כנסת נוספים, עם רוב לחברי כנסת מהקואליציה שיאפשר לשר קרעי להעביר כל החלטה שהוא חפץ בה. החברים הנוספים מטעם הקואליציה הם ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי), טלי גוטליב (הליכוד), אוהד טל (הציונות הדתית), צגה צגנש מלקו (הליכוד), צביקה פוגל (עוצמה יהודית), ואושר שקלים (הליכוד). מדובר במקבץ של דמויות פוליטיות שחלקו מזוהה עם מאבק ואף הסתה נגד העיתונות והתקשורת הישראלית.

מטעם האופוזיציה מונו לחברי הוועדה ואליד אלהואשלה (רע"ם), מירב בן ארי (יש עתיד), איתן גינזבורג (המחנה הממלכתי), שלי טל מירון (יש עתיד), יבגני סובה (ישראל ביתנו), ואפרת רייטן (העבודה). 

זהות חברי הוועדה מהקואליציה והרוב האוטומטי לממשלה מלמד כי כל דיון שיתקיים בה יהיה למראית עין בלבד. סממן נוסף הוא לוח הזמנים הצפוף שנקבע, שלא יאפשר השתתפות מלאה של חברי הוועדה.

הישיבה הראשונה, שתתקיים בהשתתפות קרעי, זומנה כבר ליום שני הקרוב (8.12), ושתי ישיבות נוספות יתקיימו בימים שלישי ורביעי, לסך כולל של תשע וחצי שעות דיון בשבוע הראשון. כבר בעת הדיון על הקמת הוועדה, שהתקיים השבוע בוועדת הכנסת, עלתה הטענה שהעמסת דיונים רבים על חברי הכנסת במסגרת ועדה נוספת הופכת את עבודתם לבלתי אפשרית.

הסיבה לכך היא גם אחת הסיבות לחולשתה של הרשות המחוקקת בישראל מול זו המבצעת: המספר המצומצם של חברי הכנסת, זאת למרות שבישראל פועל רק בית מחוקקים אחד ויחיד, בניגוד לנהוג בדמוקרטיות אחרות. בשל זאת, כל חבר כנסת חבר במספר ועדות, חלקן ועדות קבועות המקדמות נושאים במשך חודשים וחברי כנסת החברים בהן צוברים ידע וניסיון. הדבר יקשה עליהם להשתתף במקביל גם בוועדה נוספת או שיפגע בעבודת הוועדות האחרות שהם חברים בהן. 

קובץ החוק, שעלה בתיקיית החומרים הנלווים לדיון יחד עם קבצים נוספים, כולל 112 עמודים. בדיון בוועדת הכנסת נאמר כי קרעי מעוניין כי הוועדה תסיים את הדיון בהצעת החוק שלו במהירות שיא: חודש לפי ביטן ושלושה חודשים לפי עו"ד אפיק.