ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לאחרונה התבשרנו על שתי מפלגות שהחזירו את חובותיהן הכספיים לכנסת. ראשונה הייתה "כולנו" שהשיבה שלושה מיליון שקלים לכנסת. על השבת החוב חתומה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כיום ב"תקווה חדשה"). כך גם נהגה מפלגת "גשר", שכיסתה את חובות המפלגה, על סך 1.2 מיליון שקלים. בתמונה ששיתפה כתבת חדשות 13, ליאור קינן, נראית ח"כ אורלי לוי אבקסיס (כיום מתמודדת מטעם "הליכוד"), מעבירה את הצ׳ק לכיסוי החוב לחשב הכנסת.
גשר, בראשות לוי אבקסיס, לקחה בסך הכל הלוואה של שני מיליון שקלים, עם היבחרה לכנסת ה-23 ברשימה משותפת עם העבודה ומרצ. "כולנו", שאינה מתמודדת באופן עצמאי מאז הכנסת ה-22, כיסתה את ההלוואות שלקחה כבר לפני שנה וחצי.
השבת החובות לכנסת היא לכאורה חדשה משמחת. על נבחרי הציבור לדעת שהקופה הציבורית אינה קרדום לחפור בו. אך בשולי הידיעות המשמחות קיים עוקץ – מדוע מלכתחילה נדרשות ההלוואות הנדיבות?
בשני המקרים, קשה להסביר כיצד השיבו המפלגות את ההלוואות הכספיות. מדובר במפלגות חדשות שאינן מחזיקות בנכסי נדל"ן שעשויים היו להכניס כסף למפלגות בתקופה זו. בנוסף, ידוע לנו שהמפלגות לא השיבו את ההלוואות באמצעות קמפיין גיוס המונים.
במקרה של "כולנו", נמסר כי ההלוואה הוחזרה מ"עודפי תקציב מימון המפלגות שהועבר לכולנו על ידי הכנסת בשנה וחצי האחרונות" (כך, לפי הסיקור של "כלכליסט"). במילים אחרות: ייתכן מאוד שהכסף כבר שכב בחשבון המפלגה, ואולי הושקע בערוצים סולידיים וצבר ריבית. אפשר ללמוד מכך שב"כולנו" וב"גשר" לקחו הלוואה מהכנסת – לא כי היה בה צורך, אלא פשוט כי היה אפשר. ולמה לא, בעצם? גם אנחנו היינו שמחים להלוואה נדיבה כל כך.
החדשות על "גשר" ו"כולנו" מציפות עניין חשוב, וכלל לא טריוויאלי: העובדה שמפלגה לווה כסף מהכנסת לא בהכרח אומרת שהיא זקוקה לתקציב הנוסף. חובותיהם השמנים של המפלגות, עליהם אנו נוהגים לדווח גם כאן ב"שקוף", מלמדים אותנו כמה כסף חייבות המפלגות לציבור אבל מגלים מעט מאוד, אם בכלל, על מצבן הפיננסי.
סביר מאוד ש"גשר" ו"כולנו" לא לבד. כמפלגות מדף, הן מביאות איתן נדוניה נאה. כך היה עם מפלגת "חץ", למשל, שכספיה שימשו את היו"ר לשעבר, אברהם פורז, בריצה לבחירות המקומיות בתל-אביב. וכך אפשר להניח גם קורה עם מפלגת "התנועה" של ציפי לבני, שקיימת עדיין על הנייר מבלי שנדע מה בדיוק קורה בחשבון הבנק.
אז למה בעצם אנחנו לא יודעים מה מצבן הפיננסי של המפלגות שמשתמשות בכסף שלנו? הסיבה היא שבשונה ממשרדים ממשלתיים, הכסף בו מחזיקות המפלגות לא כפוף לכללי שקיפות בסיסיים כמו פרסום שוטף של הוצאות.
הגורם היחיד שיכול לבקר את הדוחות שלהן ולבדוק כיצד התנהלו עם כספי הציבור הוא מבקר המדינה. אלא שהח"כים דוחים את הגשת הדוחות פעם אחר פעם. למעשה, המידע שיש בידינו נכון רק לסוף דצמבר 2018.
מאחר שאנחנו כבר במערכת הבחירות הרביעית תוך שנתיים, כשבכל סבב מוציאות המפלגות כמאתיים מיליון שקלים בסך הכל, אין לנו מושג ירוק מה מצבן הנוכחי. בעקבות פנייה של התנועה לאיכות השלטון, במקרה שינסו המפלגות לדחות שוב את הגשת הדוחות, בג"ץ עשוי להתערב ולשים סוף לעזות המצח של הח"כים.
בהיעדר שקיפות, קשה לדעת על מה בדיוק מוציאות המפלגות כספים במסגרת קמפיין הבחירות. הסיקור החדשותי על סבב הבחירות הנוכחי עשוי לספק לנו חור הצצה.
כך למשל, מעיתון "דה מרקר" למדנו כי אתר מאקו מעביר מידע למפלגות על נטיות ההצבעה שלנו, שנאספו בשאלון באתר ללא גילוי נאות. חשיפה של "שקוף" גילתה כי מפלגת "יש עתיד" אספה מידע על עובדי יום הבחירות, שלא כחוק, כחלק מתנאי קבלתם לעבודה. בנוסף, אתרים אחרים דיווחו על כך שב"ליכוד", ב"ישראל ביתנו", ב"ציונות הדתית" וב"ימינה" שילמו שוב על שימוש באפליקציה שמסייעת בהמרצת בוחרים לקלפי אך עוברת על החוק ונכשלת בשמירה על המידע האישי שלנו.
אך לפעמים הסיקור החדשותי אינו אלא כלי תעמולה בשינוי אדרת. כך למשל, בידיעה שפורסמה השבוע ב"ישראל היום", דווח על כך שב"ליכוד" מודאגים משאננות הבוחרים, וכי המפלגה החליטה להעביר לשטח מיליון שקל כדי "להעיר אותו".
מדובר בכתבה שאינה אלא להטוט תעמולתי. העברת מיליון שקל "לשטח" לא אומרת כלום לאף אחד, וחמור מכך: מדובר בנתון שלא ניתן לאמת – לא עכשיו ולא בעתיד. מה בדיוק תקציב הקמפיין, כמה הוא שונה ממערכת הבחירות הקודמת ואיפה באמת משקיעים את כספי הסבב הנוכחי, שלפי הערכותינו עומדים על כחמישים מיליון שקלים? כל זה לא נכתב בכתבה.
אבל ידיעות סתמיות אינן דבר ייחודי ל"ישראל היום". מה שמיוחד בידיעה הזו הוא שבאופן אירוני היא משרתת בדיוק את המטרה של קמפיין השטח – המרצת הבוחרים. בציון המצביעים ה"רדומים" ובהבאת ציטוט מח"כ מיקי זוהר שאומר עד כמה "הניצחון לא קריטי רק לנתניהו אלא לימין כולו", מדרבנים את קוראי העיתון להראות נוכחות בקלפי. בדרך זו לא צריך להוציא מיליון שקל כדי להעיר את השטח, אפשר רק לספר על כך בעיתון הנפוץ במדינה שמחולק בכל פינת רחוב בחינם.
אפשר להניח שידיעות כאלו ילכו ויתרבו ככל שיום הבחירות יתקרב. לתעמולה במסווה של חדשות – בין אם במכוון ובין אם לאו – יש לשים לב.
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
