
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ארגון "פייק רפורטר" מזהיר את חברי הכנסת לקראת בחירות 2026. לפי הארגון, בחודשים האחרונים מתגברת פעילות פוליטית זדונית ברשתות החברתיות הכוללים תכנים מזויפיים ורשתות השפעה זרה.
במכתב שנשלח על-ידי הארגון מצויינים ארבעה דפוסים עיקריים של פעילות זדונית: התחזות לפרופילים רשמיים של מפלגות וחברי כנסת; יצירת עמודים וחשבונות הנראים כקשורים לנבחרי ציבור, אך מופעלים על ידי גורמים זרים או בעלי אינטרס; רשתות השפעה זרות ורשתות בוטים מתואמות.
לפי הארגון, "שיטות הפעולה, התכיפות, התחכום והיקף הפעילות שנחשפו לאחרונה מטרידים ומהווים עליית מדרגה לעומת תופעות אלה בשנים האחרונות. בחלק מהמקרים קיימים סימנים המעידים על ניסיונות לייצר נוכחות מלאכותית סביב דמויות פוליטיות ספציפיות, זאת במטרה להשפיע על סדר היום, על השיח הפוליטי ולבסוף על תפיסת וקבלת החלטות של גופי תקשורת, הציבור, ונבחריו".
עמודים וחשבונות ברשתות החברתיות שנוצרים כעת, מזהיר הארגון, "עשויים לשמש כ'תאים רדומים' אשר עלולים להתפרץ ככל שנתקרב למועד הבחירות, כפי שנעשה בעבר במדינות אחרות".
בארגון מציינים לדוגמה פעילות זדונית שזיהו בעמוד אינסטגרם של חברת הכנסת מירב בן-ארי (יש-עתיד). לפי הארגון, מקורה ברשת בוטים המופעלת מהודו. באותו האופן, בעקבות פנייה לארגון, נחשפה מתקפת בוטים על עמוד הפייסבוק של ראש העיר ערד לשעבר, ניסן בן-חמו, בעקבות ביקורת שמתח על ראש העיר הנוכחי, איש הימין הקיצוני יאיר מעיין.
ח"כ מירב בן-ארי (צילום: יונתן זינדל)
דוגמה אחרת שמציגים בארגון היא של התחזות: פרופיל טוויטר שהתחזה לזה של תנועת "ישראל חופשית". דוגמה נוספת התגלתה לאחר פנייה יזומה של ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) לפייק ריפורטר, בעקבות חשיפתו של פרופיל איראני מתחזה שפתח לה קבוצת מעריצים.
המכתב מציע לחברי הכנסת לנקוט בצעדים על מנת להילחם בפעילות הזדונית ברשתות, לגלות עירנות כלפי תופעות חריבות, להצליב מידע עם גורמים בינלאומיים, לפנות באופן רשמי לרשתות ומציע לחברי הכנסת לפנות גם לארגון "פייק ריפורטר" עצמו.
"בצל מהפכת הבינה המלאכותית ולקראת שנת בחירות, פגיעּות זו הופכת קריטית במיוחד: השפעה זרה או מניפולציה ברשת עלולה לפגוע באמון הציבור ולהוות סיכון אמיתי לתהליך הדמוקרטי התקין", מוסיף המכתב, החתום ע"י מנכ"ל הארגון ניר רוזן.
היוזמה להגברת העירנות בקרב חברי הכנסת מבורכת, אולם באקלים התקשורתי שנוצר בעידן הרשתות, נבחרי הציבור הפכו במידה רבה שבויים של ענקיות הטכנולוגיה המחזיקות ברשתות החברתיות.
חבר כנסת שמתנהל נגדו קמפיין הכפשה שקרי או מזויף בתקשורת המרכזית יכול לפעול באמצעים חוקיים ומשפטיים נגד כלי התקשורת הנותן במה לקמפיין, אולם כשקמפיין כזה מתרחש ברשתות החברתיות, הוא תלוי ברצונם הטוב של בעלי הרשתות.
מצב זה נוצר בשל המציאות הבלתי נתפסת בה רשתות חברתיות, בניגוד לכל אמצעי מדיה אחר, נהנות מחסינות ואינן נושאות באחריות לתכנים שהן מפרסמות, למרות שמדובר באמצעי ההפצה המסיביים והמשוכללים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.
האופי המופקר של הרשתות החברתיות הפכו אותן גם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה, ולזירה מרכזית עבור ארגוני טרור המעוניינים להשמיד את ישראל ומדינות זרות כגון איראן, רוסיה וסין, המעוניינות לערער את הדמוקרטיות ברחבי העולם. ניסיון להטות את תוצאות הבחירות הוא מהלך נפוץ ואופייני של התערבויות זרות כאלו.
רה"מ בנימין נתניהו, איש התקשורת ינון מגל (מימין) ויאיר נתניהו, בנו של רה"מ נתניהו (צילומים: פלאש90)
בנוסף, באקולוגיית המדיה, נבחר ציבור תלוי במידה רבה בחשיפה שהוא מקבל ברשתות, אף ללא קשר לתוכנה. כך למשל אם פייסבוק, טוויטר או כל רשת חברתית אחרת, מעוניינים לרפות את ידיו של חבר כנסת מלפעול נגדן במישור החוקי או המשפטי, הן יכולות פשוט לייבש את הפרופיל שלו ולפגוע בו כך קשות.
הפוליטיקאים בני זמננו הפכו בני ערובה בפועל של אילון מאסק, מארק צוקרברג ושאר האוליגרכים המחזיקים ברשתות. כך למשל, בארגון מציינים כי חברת מטא התעלמה מהפניות אליה של חברת הכנסת לזימי והותירה על כנו את הדף המזוייף בפייסבוק.
בנוסף, בישראל, כמו בארה"ב, הונגריה ומדינות אחרות שהתפשט בהן הנגע של פופוליזם אוטוריטרי, הפוליטיקאים עצמם עושים שימוש ברשתות החברתיות על מנת להפיץ קמפיינים שקריים ותכנים מזוייפים.
בישראל אסטרטגיה כזו מזוהה כמובן עם רה"מ הנאשם בפלילים בנימין נתניהו, שהוא, משפחתו ונאמניו משתתפים באופן פעיל ונקשרו להובלה של מה שמכונה "מכונת הרעל", אופרציה תקשורתית הנשענת במידה רבה על המדיה החברתית, ומפיצה דיסאינפומרציה ותעמולה שקרית.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק