סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה

בינואר 2023, כשבוע לאחר השבעת ממשלת ישראל ה-37, נבחר חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), לעמוד בראש ועדת החוקה בהמלצת הוועדה המסדרת. ביום בחירתו התייחס לכך יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה (ליכוד), ואמר כי "הוועדות כולן חשובות ומעניינות אך יש לי תחושה שפה יהיה מעניין במיוחד". אמר וכנראה צדק.

ועדת החוקה היא אחת הוועדות העסוקות ביותר. במהלך כנס הקיץ, שנמשך בסך הכל כחודש וחצי, היא קיימה 87 דיונים, יותר מכמעט כל ועדה אחרת – ועדת הכלכלה השיגה אותה במעט וקיימה 91 דיונים. ועדת הכספים לדוגמא קיימה 62 דיונים.

• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט
• "סכנה להפללת יתר": תיקונים לחוק המאבק בטרור אושרו בוועדת החוקה
• משרד המשפטים מזהיר: תיקון חוק המאבק בטרור יהפוך שיחת סלון לעבירה פלילית

במהלך המושב כולו שהחל באוקטובר 23' ונמשך כ-9 חודשים, קיימה הוועדה 264 ישיבות ואישרה 47 חוקים. מתוכם 41 אושרו סופית במליאת הכנסת ונכנסו לספר החוקים. נוסף על כך, אישרה הוועדה 40 צווים, תקנות והכרזות. רוטמן גם נכנס לא פעם לפרלמטר הנוכחות של "שקוף" כאחד מחברי הכנסת בעלי מספר שעות הנוכחות הגבוה ביותר.

עם תחילת חקיקת סדרת החוקים המשטרית עליה הכריז שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), רוטמן הפך לדמות מוכרת בציבור הישראלי, כמי שהוביל בעצמו את החקיקה הפרטית. הוא עשה זאת בהיעדר תמיכת משרד המשפטים במהלך של לוין, הן מבחינת המהירות והן מבחינת המשמעות שלו – החלשת מערכת המשפט והעברת עוד סמכויות לשלטון.

אך גם במושב הנוכחי, בצל המלחמה והפניית הקשב הציבורי לחטופים ולשאר זוועות המלחמה, הרגל לא הוסרה מהגז. ועדת החוקה בראשות רוטמן פעלה במרץ והעבירה סדרת חוקים שמעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה, בעיקר סביב סוגיות המאבק בטרור אל מול זכויות הפרט.

חוקים חריגים

בשבוע האחרון עד לפגרה (21-28.7) התכנסה הוועדה שמונה פעמים, מתוכן שני דיונים עסקו בהצעת חוק שהיא המשך ישיר ליישום הרפורמה המשפטית – הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב) של רוטמן, שספגה ביקורת על ניסיון לפוליטיזציה של התפקיד. 

לפי ההצעה, הכנסת היא זאת שתבחר את הנציב ברוב מיוחד ובהצבעה חשאית. בדיון במליאה לקריאה ראשונה, התייחס להצעה ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) ולהקשר שלה לרפורמה ואמר כי "ההפיכה המשטרית מעולם לא הפסיקה, רק הוסוותה תחת מתק שפתיים פוסט-טבח של אחדות מעושה ומאוסה. אלא שכעת שבה קואליציית ההפקרה לשים אקדח מעשן דיקטטורי על השולחן, שמטרתו לאיים בצורה מאפיוזית על מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט".

ההצעה אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ממש עם סיום הכנס והיא תוחזר להמשך דיונים בוועדת החוקה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לאורך הכנס עסקה הוועדה בחוקים ותיקוני חוקים הקשורים למאבק בטרור. רבים מהשינויים שהובילה הוועדה נושאים עמם, תחת כסות מצב החירום, צמצום משמעותי של זכויות אדם ואזרח שונות, כפי שהתבטא בעמדות של ארגוני חברה אזרחית שונים ולעיתים גם של משרד המשפטים והסנגוריה הציבורית.

בוועדה הוארכה בפעם התשיעית הוראת שעה שנועדה לאפשר קיום דיונים בבית המשפט בהשתתפות עצורים או אסירים החשודים או מואשמים בעבירות טרור – באמצעות היוועדות חזותית, זאת אומרת ללא הגעה פיזית שלהם לבתי המשפט. המהלך גרר ביקורת מצד הסניגוריה הציבורית שכתבה לשר לוין ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי "הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים כתוצאה מקיום דיונים מהותיים שלא בנוכחותם אלא בהשתתפותם בדרך של היוועדות חזותית, היא משמעותית וניכרת". 

עוד כתבו בסנגוריה כי "הסדר השולל באופן אוטומטי מהעצור, הנאשם או האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון, ומנגד כופה עליו להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי – פוגע קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן, לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פלילי שעניינו הגבלת חירות האדם". בשב"ס מנגד טוענים כי יש עדיין נחיצות בהארכת הוראת שעה זו כיוון ש"הוצאת האסירים הביטחוניים באופן פיזי לדיונים תגדיל משמעותית את נקודות החיכוך, תהווה פתח לניצול נקודות תורפה לפגיעה חמורה ותסכן מאד את אנשי הסגל, הציבור במרחב הציבורי וביטחון המדינה".

הארכת ההכרזה אושרה לתקופה של 14 ימים עד ל-6.8, במקום 28 ימים כבעבר (כרגע לא נקבע דיון המשך לבחינת הדברים).

הצעה שנויה במחלוקת נוספת היא הצעה לתיקון חוק העונשין (החזקה, נשיאה והובלה של כמה כלי נשק) של חברי הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) וצבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית) (ההצעה מוזגה עם הצעת חוק של ח"כ סוכות – הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק). הצעת החוק מבקשת לקבוע שמי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר שלא על פי דין, יחשב כסוחר בנשק, אלא אם הוכיח אחרת. 

המשמעות היא שהעונש על החזקת שני כלי נשק שלא כדין יעלה משבע שנות מאסר ל-15, אלא אם הנאשם הצליח להוכיח שהוא אינו סוחר נשק. בייעוץ המשפטי של הוועדה הביעו חשש שהתיקון עלול להוביל לכך שאדם יואשם בעבירה חמורה בהרבה מהעבירה שהוא ביצע. "תוצאה כזו מביאה לענישה שאינה הולמת את חומרת העבירה, ואינה משקפת כראוי את הסכנה הנשקפת מהמעשה שלו", נכתב במסמך הכנה לקראת אחד הדיונים בוועדה.

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) של חברי הכנסת: יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), מהליכוד: אריאל קלנר, דן אילוז, אופיר כץ, אלי דלל ועמית הלוי, משה רוט (יהדות התורה) ויונתן מישרקי (ש"ס). ההצעה תאפשר לבית המשפט להטיל עונש מאסר על קטין בטרם הגיעו לגיל 14 אם ביצע עבירת רצח שהיא מעשה טרור או שנעשתה במסגרת פעילותו של ארגון טרור או ניסיון לרצח.

חברי האופוזיציה הדגישו שהם מבקשים שההצעה תעבור כהוראת שעה (חקיקה הנקבעת לתקופה מוגבלת​ כדי לאפשר לבחון את יישומה עד לקביעת הסדר של קבע). ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הסביר במהלך הדיונים כי "אנחנו מחוקקים בשל המצב החריג בו אנו נמצאים, ואוכל לתמוך בחוק הזה אך ורק אם יחוקק כהוראת שעה, המסמנת את חריגותו".

ההצעה הונחה לדיון במליאה לקראת קריאה שנייה-שלישית.

הצעה נוספת ובעייתית לא פחות לדעת נציגי משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית החוששים מפגיעה נרחבת בחופש הביטוי, עוסקת בארבע הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור שמוזגו להצעה אחת. הח"כים שהציעו אותה הם צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית), אליהו רביבו (הליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). 

ההצעות שאוחדו נועדו לתקן את עבירת ההסתה לטרור, תוך הרחבה משמעותית של עבירת פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, כך שתחול גם על מי שמפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצעו רצח בפעולת טרור, וביטול "המבחן ההסתברותי" הנדרש כיום בעבירה, שבוחן בין היתר האם אותה התבטאות עלולה באמת להוביל לכדי מעשה טרור.

ההצעה אושרה בקריאה ראשונה במליאה והוחזרה לוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

לא רק טרור

במקביל לעדכון חוקי המאבק בטרור, נעשו בוועדה גם ניסיונות להגדלת כוחם של מוסדות הדת, ניסיונות שטרם הסתיימו אך יש להניח שנראה אותם בדיוני הוועדה בהמשך. בין היתר דנה הוועדה בהצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים של חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) ומשה פסל (ליכוד). ההצעה מחזקת את מעמדם של השר לשירותי דת, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות במינוי הנציב. ההצעה בשלבי הכנה לקריאה ראשונה.

הצעה נוספת בתחום זה היא הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות) של ח"כ מלול, גם היא מחזקת את מעמד השר לשירותי דת ותאפשר לו לשלוט בתקציב הוצאות שכר ותקנים של עובדי המועצות הדתיות. ההצעה הונחה לדיון במליאה לקראת הקריאה הראשונה.

חוץ מצמצום זכויות אדם ואזרח, ניסיונות להשתלטות פוליטית על תפקידים וניסיונות לחיזוק מוסדות הדת, הוועדה עסקה בנושאים מהותיים לא פחות.

את חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה יזמו חברי הכנסת צגה מלקו (ליכוד), פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), משה סולומון (הציונות הדתית) וח"כים נוספים. החוק מוזג עם הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, של ח"כ סולומון.

החוק עוסק ביחס המפלה, בין השאר ע"י משטרת ישראל, שחווים יוצאי אתיופיה, והניסיון לטפל בהשלכות הפליה ממסדית זו ושיטור היתר כלפי הקהילה. לפי החוק, יימחקו אוטומטית מהמרשם הפלילי והמשטרתי עבירות הפרת הסדר הציבורי של יוצאי אתיופיה, למי שאין לו רישום פלילי או משטרתי נוסף ולא הוטל עליו עונש מאסר על עבירה זו עד סוף דצמבר 20'. זאת בעקבות דוח ועדת פלמור ודוח מבקר המדינה שהצביעו על שיטור יתר בעבירות מסוג זה לא רק במסגרת המחאות שערכו.

החוק התקבל בקריאה שלישית ופורסם בספר החוקים.

חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם של ח"כ מלול – נולד לאחר 7 באוקטובר ומסדיר את הטיפול בתוכן דיגיטלי לאחר מותו של אדם. עד היום לא הייתה התייחסות בחקיקה לנושא הורשת זכויות דיגיטליות למשפחתו של הנפטר.

החוק מחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות ובהן הרשתות החברתיות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות בנושא הטיפול בחשבונות לאחר מותו של אדם, לפרסם את המדיניות ולאפשר במסגרתה לאדם, בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

החוק התקבל בקריאה שלישית ופורסם בספר החוקים.

בשבוע הקרוב מתוכננים שמונה דיונים בוועדה ויש להניח שקצב זה יימשך פחות או יותר במהלך הפגרה, כך שנכונו עוד דיונים סוערים על נושאים בוערים. אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב אחריהם וגם אחר אלה שלא יזכו לכותרות, על מנת שלא ייעלמו מהעין הציבורית.