הפרלמטר של "שקוף": רוטמן שיאן הנוכחות, האופוזיציה לא הטילה "מצור" על הקואליציה

סיכום כנס הקיץ במשכן הכנסת: הפרלמטר של "שקוף" העלה נתוני נוכחות טובים יותר עבור האופוזיציה מאשר בכנס שקדם לו, אך הח"כים עדיין לא הצליחו לייצר עבור הקואליציה את "אווירת המצור" שהייתה יכולה לסייע להם בפעילות הפיקוח האפקטיבי על הממשלה. 

במסגרת סיכום הכנס במשכן, בדקנו ב"שקוף" כמה פרמטרים, ביניהם מדד ההשתתפות בהצבעות במליאה, הגשת שאילתות, הצעות לסדר ועוד. המדד הראשון שבדקנו הוא נוכחות חברי הכנסת. הנתונים לקוחים מאתר "זמן כנסת".

• שאילתה של ח"כ טיבי חשפה: תאונות הדרכים בחברה הערבית מחמירות והתקציב שאושר מתמסמס
• בעקבות הפרסום ב"שקוף": פנייה לוועדת האתיקה נגד דרעי, לפיד, ליברמן ועבאס
• משרד הביטחון מתעלם משאילתות, אך הפעם גלנט התייצב לענות לח"כים

ממוצע נוכחות 64 הח"כים מהקואליציה עמד בכנס הנוכחי על יותר מ-253 שעות, בעוד ממוצע 56 הח"כים מהאופוזיציה עמד על יותר מ-246 שעות, פער של כמעט 3%. מדובר בממוצע השעות הכולל גם את חברי הכנסת מהקואליציה המכהנים במקביל כחברי ממשלה, שבאופן טבעי מגיעים לכנסת פחות מחברי הכנסת מהשורה. עוד ראוי לציין כי השעה היא שעת מלחמה ולכן שר הביטחון ורה"מ התקשו לנכוח בכנסת. אם מורידים מהחישוב את חברי הממשלה – ממוצע חברי הקואליציה עומד על 307 שעות נוכחות. 

בהשוואה לכנס הקודם ממוצע הנוכחות של חברי הקואליציה עמד על 490 שעות, ושל האופוזיציה על 468 שעות, כשהפער ביניהם עמד על כמעט 5%, כלומר האופוזיציה צמצמה בכנס הנוכחי את פערי ממוצע הנוכחות בינה ובין חברי הקואליציה בשיעור של 2%. 

אופוזיציה בישראל סובלת מהיעדר כוח משמעותי לצורך פיקוח על פעילות הממשלה ולזכות בייצוג משמעותי בוועדות הכנסת, ומסיבה זו הנשק העיקרי שיכלה לפתח לעצמה הוא נשק פסיכולוגי ויצירת "אווירת מצור" כלפי חברי הקואליציה. מי שהיטיב לעשות זאת באמירותיו (גם אם לא בביצועי חברי הכנסת שלו), זה רה"מ בנימין נתניהו בשעה שכיהן כיו"ר אופוזיציה בכנסת ה-24 ואסר על התקזזות בהצבעות עם חברי קואליציה. החשיבה האסטרטגית שעמדה מאחורי מהלכי נתניהו היא שנקודת התורפה של הקואליציה היא הח"כים המכהנים במקביל כחברי ממשלה. 

הפער בין הקואליציה והאופוזיציה במליאת הכנסת עומד על 8 אצבעות (64-56) אולם לקואליציה יש 19 ח"כים המכהנים במקביל כחברי ממשלה + ח"כ אריה דרעי שמתפקד אפילו פחות מחברי הממשלה. כלומר מדובר ב-20 חברי כנסת שאם האופוזיציה הייתה מוציאה "צו גיוס" לחבריה לאורך כל הכנס האחרון, המשמעות של המהלך עבור הקואליציה היא חיוב נוכחות מתמדת במליאה של לפחות 12 מחברי הממשלה המכהנים במקביל כשרים. זה אולי נשמע כמו משימה קלה, אבל בפועל היא אינה קלה כלל וכלל, במיוחד אם מדובר בדרישה המתקיימת לאורך חודשים. 

נתניהו כיו"ר האופוזיציה ידע שאפילו איום ורבלי בנושא יפעיל לחץ פסיכולוגי על הנהלת הקואליציה ועל חברי הממשלה המכהנים כשרים שעומס העבודה עליהם יגדל, מה שעשוי היה להקנות מדי פעם הזדמנויות עבור האופוזיציה להביך את הקואליציה לפחות במליאה. 

אולם באופוזיציה הנוכחית ספק אם נחזה במהלך כזה כיוון שמעבר לעובדה שהאופוזיציה אינה מנוהלת כיאות, מדובר גם באופוזיציה מפולגת הכוללת סיעות כגון הימין הממלכתי וישראל ביתנו, לצד חד"ש-תע"ל וסיעת רע"ם, שיכולת שיתוף הפעולה ביניהן היא נמוכה, ולעיתים גם בלתי אפשרית. 

ועם זאת, ישנם כמה ח"כים באופוזיציה שנכחו לא מעט במשכן. שיאני הנוכחות באופוזיציה הם ח"כ משה טור פז (יש עתיד) עם 374 שעות נוכחות ובמקום 9 בדירוג הכללי; ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי) וח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל) החולקים תוצאה משותפת של 343 שעות (מקומות 17-18 בכללי); ח"כ מירב כהן (יש עתיד) עם 339 שעות במקום ה-19; וח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) עם 336 שעות נוכחות הממקמות אותה במקום ה-20 הכללי. 

לילות במליאה

שיאן הנוכחות בכנסת בכנס החורף של הכנסת ה-25 נותר בעינו – יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שנכח במשכן 503 שעות. במקום השני ממוקם ח"כ אופיר כץ (ליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, עם 453 שעות נוכחות. במקום השלישי יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס), עם 452 שעות, ברביעי ח"כ עמית הלוי (ליכוד) עם 435 שעות, ובחמישי יו"ר הוועדה לפניות הציבור ח"כ זאב פינדרוס (יהדות התורה) עם 430 שעות נוכחות. 

ראשון חברי הכנסת מהאופוזיציה, ח"כ משה טור פז (יש עתיד), ממוקם במקום העשירי עם 374 שעות נוכחות. מבין 20 הנוכחים ביותר במשכן בכנס החורף, ניתן למצוא חמישה ח"כים בלבד מהאופוזיציה.

נציין כי באופן טבעי מצופה מיו"ר ועדות מרכזיות בכנסת לשהות בה יותר מחברי כנסת מהשורה, במסגרת ההכנות לדיוני הוועדות, למידת החומר המקצועי הקשור לדיונים ולנושאים המקודמים על ידם בוועדה, ולצורך העשייה הפוליטית הקשורה לפעילותה ודורשת נוכחות משמעותית בכנסת. 

לצד זאת, הנה כמה ח"כים שאינם ראשי ועדות אך בכל זאת נכחו מספר רב של שעות במשכן. במקום הרביעי, מעל כל חברי האופוזיציה, ניתן למצוא את ח"כ עמית הלוי (ליכוד) שאינו עומד בראשות ועדה בכנסת. במקום השביעי נמצא ח"כ סימון מושיאשוילי (ש"ס). במקום השמיני נמצא ח"כ ינון אזולאי מש"ס (עמד בראשות ועדת אתיקה שלא כונסה בכנס הנוכחי). במקום התשיעי נמצא ח"כ ארז מלול (ש"ס). אפשר גם למנות את ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), שמכהן אמנם כיו"ר ועדה הוועדה למיזמים ציבוריים, אולם היקף פעילותה מצומצם והוא ממוקם במקום השישי.  

אופיר כץ הוא אחד מחברי הכנסת החרוצים בכנסת ה-25. חריצותו והעדפותיו מאתגרים את פרלמטר הנוכחות בכך שמיקומו מושפע מעט מכך שלעיתים הוא מבלה לילות שלמים במשכן. מבדיקת "שקוף" עולה שכץ נוהג להגיע בחלק מהשבועות ביום שני בבוקר, יום בו מתקיים דיון מליאה, ולצאת את הכנסת בלילה של יום רביעי בלבד, אחרי שדיוני המליאה מסתיימים. כץ הוא יו"ר הקואליציה בכנסת, ומרכז פעילותה במליאה, ונוכח במליאה ברוב שעות פעילותה. יש לציין, שגם ללא שהיות הלילה שלו – כץ עדיין ממוקם בעשירייה הראשונה.

רוטמן התייחס בשיחה עם "שקוף" לנתוני הנוכחות שלו. "אני שמח שהשעות המרובות שהשקעתי בכנס הנוכחי הניבו תוצאות", אמר. "אני גאה לומר שוועדת החוקה בראשותי שברה בכנס הזה את כל שיאי החקיקה והפיקוח. ההישג שאני גאה בו יותר מכל הוא שהצלחנו להביא לכך שרוב רובם של החוקים בוועדה עברו בהסכמה מלאה קואליציה ואופוזיציה כאחד".

במחנה הממלכתי איבדו עניין במשכן?

חברי סיעת הציונות הדתית מחזיקים בשיא הנוכחות בכנס הקיץ וממוקמים במקום הראשון עם ממוצע של 312 שעות נוכחות לחבר כנסת. במקום השני, בפער יחסית גדול, ממוקמת סיעת יהדות התורה עם 272 שעות בממוצע, בשלישי סיעת העבודה עם 268 שעות, ברביעי סיעת יש עתיד עם 264 שעות, ובחמישי סיעת ישראל ביתנו עם 261 שעות בממוצע לחבר כנסת. 

בתחתית הטבלה ממוקמת סיעת המחנה הממלכתי, שבכנס הקיץ עברה מהקואליציה לשורות האופוזיציה, מעבר שהתרחש ב-9 ביוני, כשממוצע הנוכחות של חברי המחנה הממלכתי עומד על מעט פחות מ-207 שעות נוכחות. מקום מעליה נמצאת סיעת רע"ם עם מעט יותר מ-207 שעות נוכחות, מעליה סיעת הימין הממלכתי עם 209 שעות, הליכוד עם 237 שעות ועוצמה יהודית עם 255 שעות נוכחות בממוצע לחבר כנסת. 

הפער בין סיעת הציונות הדתית הממוקמת במקום הראשון עם 312 שעות ובין המחנה הממלכתי שבתחתית עם 207 שעות, הוא פער של 105 שעות בממוצע (34%). 

ומה מבחינת ראשי המפלגות? ראש המפלגה הממוקם במקום הגבוה ביותר הוא יו"ר חד"ש איימן עודה שנכח 343 שעות בכנס הקיץ וממוקם במקום ה-18 מכלל חברי הכנסת. הבא אחריו הוא יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, במקום 86 הכללי עם 204 שעות נוכחות. יו"ר רע"ם מנסור עבאס נמצא במקום ה-97 עם 176 שעות נוכחות. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן במקום 99 עם 170 שעות נוכחות. יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד במקום ה-109 עם 130 שעות נוכחות. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ במקום ה-114 עם 103 שעות נוכחות. במקום האחרון נמצא יו"ר ש"ס אריה דרעי עם פחות מ-4 שעות נוכחות בכנס כולו. 

כפי שפרסמנו בפרלמטרים לאורך הכנס, עודה שובץ בחלק מהשבועות במקום הראשון בטבלה ולרוב ניתן למצוא אותו בין עשרים הראשונים, על אף שהוא מכהן כיו"ר מפלגה. 

למה אנחנו סופרים שעות?

מושב כנסת מתפרש על פני שנה ומורכב משני כנסים. כנס החורף הוא הכנס הארוך, וכנס הקיץ הוא הקצר שביניהם. ביום ראשון השבוע הסתיים כנס הקיץ במושב השני של הכנסת ה-25 שהחל ב-19 במאי והסתיים ב-28 ביולי. 

לבדיקת כמות השעות ששוהים חברי הכנסת במליאה יש חשיבות רבה. כדי להמחיש זאת אפשר לחשוב לשם ההשוואה על חברות לובינג. השירות של החברות הללו כולל נוכחות מתמדת של לוביסטים בכל שעות פעילות הכנסת. הסיבה לכך היא היכולת להניע מהלכים באופן מיידי. ומה שנכון לעולם הלובינג בכנסת נכון גם לחשיבות נוכחות חברי הכנסת.