ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט

שורה של חוקים שאושרו בכנסת מאז פרוץ המלחמה נועדו על פניו לצורכי המלחמה ושעת החירום, אך בפועל עלולים להוביל להשלכות ארוכות טווח ולפגיעה בזכויות כמו חופש הביטוי והזכות לפרטיות • שר המשפטים לשעבר דן מרידור ל"שקוף": "יש שינוי ערכים עמוק בחברה הישראלית" • אלה החוקים הבעייתיים, ומה צפוי בכנס הבא במשכן?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"חקיקה היא כמו אבן שמושלכת למים, בהגדרה יש לה אדוות. וחקיקה שמפרה את העקרונות הבסיסיים ביותר של הדין הפלילי ביחס לקטינים מתחילה במקרים הללו שכולנו מרגישים לגביהם את התחושה הזו שחייבים לעשות משהו אבל תוך כמה שנים מוצאים את אותם גלים, מוצאים את אותן אדוות בחקיקה שעוסקת בענישה של קטינים שלא עוסקים בטרור אלא בדברים אחרים". 

כך הסביר ח"כ גלעד קריב (עבודה) בחודש שעבר במהלך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט את התנגדותו להצעת חוק הנוער שתאפשר להטיל עונש מאסר על קטין גם בטרם גיל 14. קריב הוסיף כי "הדוקטרינה של המדרון החלקלק היא לא תיאוריה בבתי הספר למשפטים. זו המציאות שאנחנו חיים בה והנזק יהיה כפול". במקרה זה מדובר בהצעת חוק שטרם אושרה. אבל בכנס החורף של הכנסת שהסתיים לא מזמן אושרו, בחסות המלחמה ומצב החירום, חוקים ותקנות שעשויים לשנות סדרי עולם.

כנס החורף עסק במרביתו בחקיקה הקשורה למלחמה. המאבק בטרור על שלל נגזרותיו היה ליבת עבודת הממשלה בהתאם למצב הביטחוני, אבל בפועל, יש מי שחוששים כי השלכות מגמת חקיקה זו עלולות להוביל לפגיעה בטווח הארוך בזכויות כמו חופש הביטוי, העיתונות והזכות לפרטיות. 

כל עדכוני "שקוף" – בקבוצה שקטה בוואטסאפ

מבדיקת "שקוף" עולה כי במהלך חצי השנה האחרונה (מ-15.10.23 עד 7.4.24) נכנסו לספר החוקים 114 חוקים ותיקונים, מתוכם 20 פרטיים. חלק מהחוקים הללו עוסקים בסוגיות רגישות ומורכבות שעברו במהירות במהלך המלחמה ולא בטוח שיש עליהן מספיק פיקוח. 

"סמכויות פולשניות"

חוק הסמכת צה"ל ושב"כ, למשל, מקל על הגופים הללו לחדור למחשבים המשמשים להפעלת מצלמה נייחת. מדובר בהוראת שעה שנקבעה לחצי שנה ומאפשרת לחייל צה"ל "בעל המיומנות הנדרשת" או איש שב"כ "מוסמך" לחדור למחשבים פרטיים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות ולמחוק, לשנות או לשבש חומרים הנמצאים בהם, בלי שבעל המחשב ידע על כך וללא צורך בקבלת צו בית משפט שיכול לפקח. נציגת משרד ראש הממשלה התייחסה לכך במהלך הדיון בנושא בישיבת ועדת החוץ והביטחון ואמרה כי "הפעילות היא פעילות דחופה למטרות ביטחון המדינה, ולכן לא ניתן לפנות לבית המשפט".

חוק הסמכת צה"ל ושב"כ מקל על הגופים הללו לחדור למחשבים המשמשים להפעלת מצלמה נייחת – למחוק, לשנות או לשבש חומרים בלי ידיעת בעל המחשב וללא צו בית משפט

בחוות דעת שהגישו בינואר במכון הישראלי לדמוקרטיה ליועמ"שית משרד ראש הממשלה עו"ד שלומית ברנע פרגו, נכתב כי הצעת החוק תקנה לשב"כ "סמכויות מעקב פולשניות". אלה, לדברי חוקרי המכון, יביאו לפגיעה בפרטיות ובזכויות נוספות "ללא בקרות סטטוטוריות חזקות וללא מנגנוני פיקוח אפקטיביים עצמאיים שיכולים להבטיח שהפעלת הכוח השלטוני הגלומה בהן תיעשה באורח מידתי".

(צילום: אילוסטרציה)

חוק נוסף שנכנס לספר החוקים הוא תיקון לחוק המאבק בטרור שעבר כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. לפי התיקון, צריכה ממושכת של תכני טרור של חמאס ודאע"ש תיחשב עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר. במקרה זה החשש הוא מענישה מחמירה על פעולה פסיבית, צפייה, בניגוד לפעולה אקטיבית, דבר שעלול לפגוע בעקרונות יסוד של המשפט הפלילי. גופים שונים, ביניהם הסנגוריה הציבורית, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בערבי בישראל, והאגודה לזכויות האזרח, ניסו למנוע או לרכך את הנוסח. הם הסבירו כי צריך להשקיע מאמצים במניעת הפצת התכנים ולהעמיד לדין את מי שמסית ומפרסם את תכני ההסתה ולא את מי שנחשף לכך.

ניסיונות החקיקה בתחום הזה יימשכו ככל הנראה גם בכנס הבא, לאחר שבחודש שעבר מליאת הכנסת העבירה בקריאה טרומית את הצעת חוק המאבק בטרור – תיקון בסעיף "הסתה לטרור ברשתות חברתיות", של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). לפי הצעת "חוק הלייקים", כפי שהיא מוכרת בתקשורת, יהיה ניתן לזמן לחקירה ואף להעמיד לדין אדם שלחץ על כפתור ה"לייק" במדיה החברתית על תכנים שנחשבים על פי החוק הישראלי כמסיתים לטרור.

הליך מהיר וללא דיון מעמיק

בתחילת המלחמה הועברו תקנות לשעת חירום וכן הוראות שעה המוארכות מעת לעת ולא ברור האם הן כאן כדי להישאר או שהן אכן יסתיימו בתום פרק הזמן שאושר להן. מתוקף היותן תקנות לשעת חירום והוראות שעה – ברור כי הן נוצרו בלחץ זמנים והשלכותיהן לא נבדקו לעומק. הליך החקיקה בחלק מהמקרים הושלם בתוך מספר ימים מועט. חקיקה מסוג זה מונעת פיקוח תקין של הכנסת וזמן תגובה לציבור. במצב מלחמה מובן שלעתים אין זמן לדיונים אך החשש הוא כי מצב זה ינוצל ובחסות המלחמה ימשיכו להעביר חוקים מבלי שתהיה היכולת לפקח עליהם.

"התקנות לשעת חירום היו טובות לכמה שבועות ואז פשוט החליפו אותן בהוראות שעה, אחר כך בחקיקה רגילה וכל הזמן מאריכים את זה. בפועל אלה חקיקות פוגעניות"

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה בשיחה עם "שקוף" את הליך ההסדרה המהיר של התקנות. "הן היו טובות לכמה שבועות ואז פשוט החליפו אותן בהוראות שעה, אחר כך בחקיקה רגילה וכל הזמן מאריכים אותן עוד ועוד. זו פרקטיקה לחקיקה שאחר כך קשה להיפטר ממנה", היא אומרת. "בפועל אלה חקיקות פוגעניות".

חקיקת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, לדוגמה, הושלמה תוך שלושה ימים. מדובר בחוק שעבר כהוראת שעה שהוארכה בהמשך ומצמצם את שטח המחיה של עצורים ואסירים בשל העלייה במספרם בעקבות הלחימה. החוק מעניק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) את הסמכות להכריז על מצב חירום כליאתי אם יהיה צורך במקומות כליאה נוספים. משמעותה של הכרזה על מצב חירום כליאתי היא שמנהל בית הסוהר יוכל להלין אסיר תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי. 

אסירי חמאס בכלא בדרום (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

הסניגוריה הציבורית התייחסה למצב החירום הכליאתי בדוח מיוחד שפורסם לפני חודשיים ובו הדגישה כי משבר הכליאה החל עוד לפני המלחמה. במסמך נכתב כי הפתרון של הממשלה הוא בינוי והרחבת מתקני כליאה עד שנת 2027, אך בינתיים אלפים מוחזקים בתת תנאים. בסניגוריה מציעים בין היתר לצמצם את שיעור המעצרים ולהפחית שימוש במאסרים קצרים, אך השר לביטחון לאומי ממשיך לקדם בניית מתקני כליאה.

"תמיד התנגדתי לתחושה ש'המצב קשה' ו'תנו להם לעבוד'. כי זה מתחיל בכוונה טובה ונגמר בזה שאתה מעצים גופים בעלי כוח ואנשים יעמדו חסרי הגנה מולם"

דן מרידור, לשעבר שר המשפטים ושר המודיעין מטעם הליכוד

ישנם חוקים נוספים שאושרו ומרחיבים את האמצעים שיש לגופי הביטחון השונים, בהם צה"ל, השב"כ והמשטרה, ועלולים לפגוע בזכות לפרטיות. למשל החוק לתיקון פקודת המשטרההמסדיר מערכות צילום חכמות ומיוחדות, בהן מערכת "עין הנץ" הנמצאת כבר בשימוש (מערכת המצלמת לוחיות רישוי של רכבים העוברים ויכולה לעבד את הנתונים בזמן אמת). האמצעים הללו מקלים על המשטרה לעקוב אחר האזרחים. חוק נוסף הוא חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון. החוק יאפשר למערך הסייבר הלאומי, שב"כ או מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) להתערב באופן הטיפול של חברות פרטיות המשמשות כספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים, במקרה שיתגלה אצלן חשש לתקיפת סייבר חמורה. בכך יש התערבות גדולה של המדינה בפעילות חברות פרטיות, התערבות שיכולה לפגוע בחופש הפעולה של ענף ההייטק ובכלל חברות ישראליות.

לסמכויות שניתנות לגופי הביטחון מתייחס בשיחה עם "שקוף" דן מרידור, שכיהן בתפקידים פוליטיים ופרלמנטריים רבים מטעם מפלגת הליכוד (שר המשפטים, שר האוצר, שר המודיעין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ועוד) ולכן מכיר מקרוב את הדילמות בנושא. "אני בדרך כלל בעד הגבלה גדולה ופיקוח גדול על ארגונים שיש להם כוח כמו שב"כ, משטרה, אחרים", הוא מסביר. "תמיד התנגדתי לתחושה ש'המצב קשה' ו'תנו להם לעבוד'. כי זה מתחיל בכוונה טובה ונגמר בזה שאתה מעצים גופים בעלי כוח ואנשים יעמדו חסרי הגנה מולם".

לצד זאת, אומר מרידור שצריך למצוא את האיזון: "היום יש הרבה כוח גם לגופי פשע, עבריינות וצריך להתמודד איתם. אתה רוצה לתת לגופים שלך כוח כדי לעמוד מולם אז אתה מאפשר להם דברים שלא אפשרת קודם. מיד נוצרת שאלה האם משתמשים בזה בצורה טובה או לא טובה". מרידור מדגיש כי "לא תמיד זה מתחיל מכוונה רעה, כי לפעמים באמת יש אתגר שלא היה בעבר וצריך לטפל בו. צריך למצוא איזון חדש ולזכור תמיד להגן מפני הכוח השלטוני וגם מול כוחות אחרים שמשבשים את החיים שלנו".

משנים סדרי עולם

עו"ד גילד-חיו אומרת כי "בחצי השנה הזו של המלחמה, על רקע זה שיש חטופים, אנשים מפונים, פצועים ועסקים קורסים, במקום שהממשלה תעסוק 24/7 בדברים האלה, השקיעו זמן ניכר מהעבודה של הכנסת בקידום של שורה של הצעות חוק פופוליסטיות". 

דן מרידור במחאה נגד חוקי הרפורמה המשפטית (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"בחסות כל הבלגן הזה מקדמים כל מיני חוקים שלא צריך אותם, הם חורגים מכל אמות המידה של הגנה על חופש הביטוי והשוויון", ממשיכה גילד-חיו. "זה ניצול של המצב כדי לשנות סדרי עולם, דברים שמקובלים כבר המון שנים, על הכל הם מערערים תוך ניצול המצב וקוראים להכל טרור". 

אילו חקיקות לשעת חירום בעיניך היו פופוליסטיות?

"למשל ההצעה של מורים תומכי טרור. כל מי שנמצא בוועדה: שב"כ, גורמים מקצועיים, כולם אומרים שלא צריך את החוק כי יש חוקים שמטפלים בזה. למרות זאת הם מתעקשים על זה כי פורסם מקרה אחד. הם מדברים על מקרים ספורים ורוצים לשנות נורמות קיימות".

"כנס החורף של הכנסת עמד בסימן המלחמה ובתקופה הזו עברו כמה הצעות חוק הקשורות במידה כלשהי לטרור", אומר חובב ינאי, המנהל את המרכז לשינוי מדיניות בארגון שתיל, בשיחה עם "שקוף". "הוגשו 111 הצעות חוק העוסקות בטרור דרך תיקונים ישירים לחוק המאבק בטרור או דרך תיקונים לחוקים עקיפים".

"הצעות החוק יוצרות הרחבה משמעותית של חוק הטרור, כך שהן לא ממש מבדילות בין אנשים שהם טרוריסטיים פוטנציאלים לבין אנשים שיש להם דעות שונות משל השלטון או שהם קצת מאתגרים את המערכת בדעות הפוליטיות שלהם", טוען ינאי. "בהצעות החוק האלה יש כמה בעיות: הן יוצרות המון עבודה למערכת אכיפת החוק ואז המערכת צריכה להתעסק בהגשת כתבי אישום ובאיתור אנשים שגוללים את הפיד שלהם ברשתות החברתיות במקום להיות עירניים לפעולות טרור אמיתיות. בעיה נוספת – כשמתייחסים לעבירות של חופש ביטוי כאל עבירות טרור אז בהגדרה מאבדים את היכולת להבחין בעבירות טרור אמיתיות כי כל פוסט בפייסבוק זו הסתה לטרור".

"כשמתייחסים לעבירות של חופש ביטוי כאל עבירות טרור, אז בהגדרה מאבדים את היכולת להבחין בעבירות טרור אמיתיות כי כל פוסט בפייסבוק נקרא כהסתה"

חובב ינאי, "שתיל"

ינאי מדגיש כי צריך לשים לב גם להצעות החוק שלא עברו או שנמצאות עדיין בהליך החקיקה ויש להן השפעה על אופן ההסתכלות על הדברים בחברה הישראלית. "אחד הדברים המאתגרים בחקיקה זה שאנחנו לא צריכים לשפוט אותה רק לגבי מה שעובר ומה שלא עובר", הוא מדגיש. "לדברים שהפוליטיקאים אומרים יש גם השפעה, זה מחלחל לקהל שלהם, לשיח הציבורי ומחלחל לתפיסה שגם דברים לגיטימיים נחשבים לטרור".

"הכנסת במידה רבה נשלטת על ידי הממשלה"

על תהליך החקיקה המהיר והשטחי בחלק מהמקרים אפשר לחשוב גם כסממן אחד ומרכזי של חולשת הרשות המחוקקת מול הרשות המבצעת. עו"ד נועה זלצמן, מנהלת תחום כנסת בלובי 99, מסבירה כי הכנסת בחודשים הראשונים למלחמה לא יכלה לפקח כראוי על הממשלה. "הכנסת התפרקה מחלק מהסמכויות הכי חשובות שלה, הדיונים הוגבלו אך ורק לנושאים שקשורים למלחמה", היא אומרת בשיחה עם "שקוף". "בהסכמות בין האופוזיציה והקואליציה הקפיאו הצעות חוק פרטיות, הקפיאו הצעות לסדר, היכולת של הכנסת לפקח על הממשלה מאוד הוגבלה".

את חוסר הפיקוח על הממשלה ניתן לראות למשל בשימוש שנעשה בכלי השאילתא ע"י חברי הכנסת ובמענה, או יותר נכון, בחוסר המענה לשאילתות. לפי הפרלמטר של "שקוף" – בחודשים אוקטובר עד ינואר, מתוך 67 שאילתות רגילות ודחופות שהוגשו למשרדי הממשלה – 33 לא קיבלו מענה. עוד עולה כי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה רק שליש מחברי הכנסת עשו שימוש בכלי השאילתא העומד לרשותם.

כלי השאילתא נועד לסייע לחברי הכנסת בפיקוח על עבודת משרדי הממשלה, באמצעות העמדת שאלות הנוגעות לנושאי האחריות של המשרדים ותוך חיוב משרדי הממשלה להשיב תוך פרק זמן מוגדר. שימוש נכון של חבר כנסת בכלי עשוי להביא לחשיפת עוולות, להשקפת העשייה המשרדית לציבור, ואף לשינוי מדיניות נקודתי. 

גם מרידור התייחס לכך: "יש קושי מובנה בשיטה הישראלית שהכנסת במידה רבה נשלטת ע"י הממשלה. לכנסת יש תפקיד מאוד מוגבל ביכולת לעמוד נגד הממשלה".

לדבריו, "זו בעיה מבנית שלא קשורה למלחמה עכשיו ולממשלה הנוכחית הזו, זה בנוי כך. השיטה הקלאסית של מונסטקייה של שלוש רשויות שמאזנות פחות עובדת כאשר הממשלה היא לא נבחרת ישירות כמו באמריקה, אלא הכנסת בעצם בוחרת מתוכה קבוצה שתנהל את העניינים והקבוצה הזו זקוקה לרוב כל הזמן והרוב לא קיים, לכן יחסי הגומלין הם כאלה שאין לצפות באופן ריאלי מהכנסת בדרך כלל להיות בלם או מאזן עמוק בנושאים העיקריים".

משבר עמוק

פרט לחוקים שכבר אושרו סופית, קיימות הצעות חוק, העלולות להיות בעייתיות לא פחות, שהוגשו למליאה ובכנס הבא צפויות לעלות לדיון. אחת מהן היא אותה הצעה שנגדה יצא קריב – הצעת חוק הנוער. כיום ניתן לגזור עונשי מאסר רק על קטינים מגיל 14 והצעת חוק זו נועדה לאפשר להטיל עונש מאסר על קטין גם בטרם גיל 14, אם ביצע עבירת רצח שהיא מעשה טרור,  כך שיהיה אפשר לעצור אותו עד תום ההליכים.

באותו הדיון על ההצעה בוועדת החוקה, חוק ומשפט אמר קריב כי "החקיקה הזו מזיקה יותר משהיא מסייעת. היא לוקחת קטינים ומכניסה אותם לאקדמיה לטרור" והוסיף כי "לא נלחמים בטרור בלהעביר חקיקה פופוליסטית".

ההצבעות במליאה על חוק התקציב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הצעה נוספת שתעלה לדיון היא הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור. ההצעה עלולה להביא לפגיעה בחופש הביטוי של עובדי הוראה. 

מרידור לא זוכר תקופה כזו בעבר. "המשבר הוא עמוק", הוא אומר, "יש שינוי ערכים עמוק בחברה הישראלית, מאבק גדול על מי אנחנו שנוגע למהפכה החוקתית, יחסי יהודים וערבים, זכויות אדם, מערכת שלטון החוק, אופיה של הציונות – האם זו מדינה שדואגת לאדם וליברלית או מדינה שהיא דתית משיחית שמרנית חצי גזענית. יש דעות שהיו בשוליים והיום הפכו למרכזיות, יש מאבק מאוד חזק על זה. זה בא לידי ביטוי גם בכנסת".

את השלכות החקיקה נראה בשנים הקרובות – לממשלה תהיה דריסת רגל גדולה יותר בתחומים שונים כמו בתקשורת ובמוסדות החינוך ולגופי הביטחון יהיו יותר סמכויות ואמצעים לעקוב מקרוב אחר האזרחים כמעט ללא פיקוח.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

3 תגובות

  1. בעיה קשה של הדמוקרטיה היא כיצד להגן על עצמה מפני שימוש לרעה בחופש הניתן לאזרחים להתבטא.
    תוך הבנת הסיכון הכרוך בחוקים שהתקבלו, אני תומך בכל אד ואחד מהם. לדוגמא – צנזורת המחשבות – האם מי שלוחץ לייק על פירסום המסית לטרור הוא מסית לטרור או שהוא אדם פרטי שהמחשבה העצמאית מותרת לו גם בנושא זה. לדעתי אותו אדם בעת הלחיצה העביר את עצמו מתחום הפרט שמותר לו לחשוב לתחום הכלל כמסית לטרור וכן יש מקום לאפשר לפעול נגדו במסית לטרור.
    או שטח הכליאה לאסירים – האם נשחרר את כל אותם מחבלים ומסיתים ששירותי הביטחון עוצרים כי כל אחד צריך 10מ"ר ומכוון שאין לנו השטח נוותר על מעצרם? אבסורד אפילו להעלות רעיון כזה, וכו'.
    המישפטיזציה העודפת אצלנו מאפשרת פריחת הסתה ותומכי טרור. כנראה עדיף לאפשר פחות ולהיות יעילים יותר במלחמה באוייבינו מבחוץ או מבפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,889 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!