"נועדה להחליש את המערכת השיפוטית": הצעת החוק שתפגע בפיקוח על הרבנים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

הממשלה ממשיכה לקדם מהלכים לחיזוק הרבנות והחלשת הפיקוח עליה: לפני כשלושה שבועות פרש מתפקידו נציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים, אורי שהם. לשהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס, טרם מונה מחליף בשל רצונם של שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) למנות נציב שלא היה שופט עליון, כפי שהיה מאז חוקק החוק בנושא ב-2002. עוזי פוגלמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, מתנגד לכך ולכן טרם אויש מחדש התפקיד החשוב.

בעוד התפקיד לא מאויש, ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות לוין אישרה השבוע (ראשון) לתמיכה את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים, שהונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם לפני חודשיים. ההצעה מצמצמת את סמכות נציב תלונות הציבור על השופטים ודיינים, כשהיא מבקשת לפצל את תפקידו ולהעביר את העיסוק בדיינים לנציב התלונות על רבנים. בד בבד, היא מחזקת את מעמדם של השר לשירותי דת, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות במינוי הנציב.

• תמיכה בשני חוקים של חברי אופוזיציה ובהעמקת הפוליטיזציה ברבנות: השבוע בוועדת השרים לחקיקה | 02.06.24
• האופוזיציה נעלמה: רוטמן הצביע לבד על חוק לשינוי בלשכת עורכי הדין
• קהלת ענו בלחץ הח"כים: "אנחנו בקשר מול רוטמן ולוין"

מדובר בהצעת חוק של חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) ומשה פסל (הליכוד). לפי ההצעה, השר לשירותי דת יוכל למנות, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית, משרת נציב תלונות הציבור על רבנים. זאת, "לצורך שיפור וייעול השירות לצרכני שירותי הדת", כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעה.

"מנסים לצמצם את הביקורת"

ייתכן שההצעה מגיעה בעקבות תלונות שהוגשו בעבר נגד הרב הראשי יצחק יוסף ונבדקו ע"י נציב תלונות הציבור, בין היתר בעקבות התנגדותו לרפורמת הכשרות וקיום כינוס חירום נגד הממשלה בנושא, אמירות שנויות במחלוקת ועוד. נציב התלונות על השופטים אף הורה אז להעמידו לדין משמעתי. נראה שכעת מנסים, באמצעות ההצעה, למנוע הישנות מקרים כאלה, העלולים לפגוע מבחינת יוזמיה במעמד הרבנים.

עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל ויועצת משפטית של עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון), מסבירה בשיחה עם "שקוף" כי הצעת החוק תביא בפועל להפחתת הביקורת על תפקודם של הרבנים. "ברגע שהסמכויות מועברות לנציג שממונה ע"י הרבנות הראשית – הליך תקין לא יהיה שם", היא אומרת. "זה יביא להרחקת הביקורת, להרחקת אפשרות של ניהול הליך משמעתי משמעותי ע"י גורמים שהם לא תלויים בגורמים הפוליטיים. בסופו של דבר כל מערכת בתי הדין, הרבנות הראשית ומשרד הדתות קשורים כולם".

"הם מנסים בכל פינה אפשרית לצמצם את הביקורת, להרחיב את העצמאות שלהם", מוסיפה סולל. "מנסים ליצור מערכת עם כמה שיותר סמכויות ועצמאויות, מקבילה למערכת של בתי המשפט".

"שומר הסף כפוף למי שאותו הוא אמור לבקר"

הצעת חוק זו היא אחת מנגזרותיה של הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות) – או בכינויה "חוק הרבנים" של חברי הכנסת מלול ורוטמן. אותה הצעה הייתה אמורה בין היתר לאפשר למנות מאות רבנים חדשים בערים, יישובים ושכונות בצעד שעלול להביא למינוי מקורבים והוספת תקנים מיותרים ולהפקיע מהרשויות המקומיות את הסמכות בבחירת הרבנים. בנוסף, אחד מסעיפי ההצעה עסק בדיוק, הפלא ופלא, בנושא שבהמשך הפך להצעת החוק שיגישו חברי הכנסת מלול ופסל.

"השר, בהסכמת הרבנים הראשיים, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות", נכתב באותה הצעה, בניסוח דומה מאוד לזה שנמצא בהצעה הנוכחית של מלול ופסל.

"מלכתחילה החוק הזה הגיע עם כמה אינטרסים משולבים, כשהמוטיבציה העיקרית בחוק הרבנים המקורי הייתה לאפשר השתלטות מהירה על כמה שיותר מינויי רבנים", טוען תני פרנק, מנהל מרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן.

"מה שהם עושים זה להקים נציבות שבעצם תישלט על ידם", הוא ממשיך. "מאפשרים למועצת הרבנות הראשית להדיח את הנציב ברוב לא גדול. זאת אומרת, יש כאן בעיה מהותית פנימית שהגוף המבקר או שומר הסף הזה לכאורה הוא בעצם כפוף למי שאותו הוא אמור לבקר".

ובחזרה לאותה משרה שטרם אוישה מחדש, של נציב קבילות הציבור על השופטים. "ברור שזה באופן מובהק נועד להחליש את הכוח של המערכת השיפוטית והביקורת שלה על מערכת הרבנות ובתי הדין", אומר פרנק על הצעת החוק. "אתה מעביר את הסמכות מנציב הקבילות על שופטים ודיינים לנציב אחר לחלוטין. זה חלק מהמכלול של הניסיון להשתלט על מערכות שירותי הדת, להפוך אותם לריכוזיים יותר ולתת עוד כוח למועצת הרבנות הראשית".

אותה הצעה של מלול ורוטמן ירדה בינתיים מהפרק, לאחר שסיעות המחנה הממלכתי והימין הממלכתי הביעו התנגדות למהלך וגם גורמים מתוך הקואליציה אמרו כי שעת מלחמה היא לא הזמן לקדם חוקים שנויים במחלוקת. ולמרות זאת, כפי שניתן לראות, גורמים בקואליציה שהתקשו בניסיון הקודם, מנסים שוב להכניס אותה, הפעם לא כהצעה אחת. 

סעיפי ההצעה המקורית חולקו בין כמה הצעות חוק וחלקם נכללו בתקנות שמקדם השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (ש"ס) והועברו בחודש שעבר להערות הציבור. תקנות שירותי הדת היהודיים עוסקות בדיוק בנושאים אלה: עריכת שינויים בהליכי בחירות רבני העיר, בהרכב האסיפה הבוחרת ובנושאים נוספים המוסדרים בתקנות. נכון להיום הגורמים המשפטיים ככל הנראה עצרו את קידום התקנות ובוחנים את היתכנותן. כעת נותר לראות מה יעלה בגורל שתי הצעות חוק אלו והאם נראה ספיחים נוספים של הצעת החוק המקורית בהצעות נוספות.