לא למדו ולא תיקנו: מדוח המבקר משתמע שכשלי המלחמה בעזה המשיכו גם במערכה מול איראן

בכירי ממשלת ישראל כשלו בניהול התחום האזרחי במלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 וטרם הסתיימה – כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (רביעי) בנושא. המבקר הזכיר באופן אישי את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וכן את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי שלי. בראשית הדוח של המבקר המדינה צוין כי הביקורת נערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל "אך המלצותיה יפות גם למבצע 'עם כלביא', במהלכו נאלצו תושבים רבים נוספים לעזוב את בתיהם". ככלל, קובע המבקר, לא הייתה בידי הממשלה ומשרדי הממשלה תמונת מצב לאומית מלאה בכל הנוגע לניהול האזרחי במהלך המלחמה.

התמונה שעולה מדוח המבקר לא צפויה להפתיע את מי שעקב אחרי התנהלות ממשלות ישראל בשנים האחרונות, אך היא מתארת מציאות עגומה. לפי המבקר, בשעתה הקשה של מדינת ישראל החל מפרוץ המלחמה, "הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש". 

המבקר המצביע על שש סיבות עיקריות בהקשר זה: היערכות לקויה לפני המלחמה להעמדת גורם מוביל אחד הנתמך במערך אופרטיבי לצורך ניהול הצד האזרחי של המלחמה: פעילותם של גופי החירום שפעלו תחת משרד הביטחון – רח"ל ופקע"ר ואי-מימוש "אחריות-העל" של שר הביטחון לטיפול בעורף; כישלון הניסיון להעמיד מבנה תפקודי יציב לאחר פרוץ המלחמה; פעולה מצומצמת ודלילה של הפורום המדיני המוביל – הקבינט החברתי-כלכלי; פעולה לא אפקטיבית של פורום המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ; המל"ל לא סיפק את תמונת המצב הלאומית והאינטגרטיבית בזמן המלחמה – בפרט בהיבטי הטיפול האזרחי, כנדרש ממנו. 

לטענת המבקר, מאפיינים אלה של הניהול הכולל היו תשתית רעועה לטיפול הממשלה בצורכי הציבור במהלך המלחמה. זאת, עקב מחדל מתמשך של ממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה.

לקריאת הדוח המלא של מבקר המדינה:

על פי הדוח של המבקר, הצורך בניהול כולל של התחומים האזרחיים בעת מלחמה עלה במלוא עוזו עוד בשנת 2006, כ-17 שנים לפני פרוץ המלחמה בעזה. במשך השנים הללו, נכתב, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. הממשלה הטילה בשנת 2007 על שר הביטחון אחריות-על לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, לרבות בעת מלחמה. אך לא הוקנו לו או לכל גורם אחר הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת הסמכות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום ולניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. 

בפעילות גופי החירום שפעלו תחת משרד הביטחון – רח"ל ופיקוד העורף (פקע"ר), במגבלת סמכויותיהם – לא היה מענה על כלל הפערים שעלו מיד עם פרוץ המלחמה. המבקר מדגיש כי לא מומשה אותה "אחריות-על", לא בידי שר הביטחון ולא בידי אף גורם אחר. מדובר במחדל שנמשך שנים רבות ושנוגע בין היתר לתחום ההיערכות לחירום, שאין חשוב ממנו במציאות החיים בישראל.

לא מדובר כמובן בנושא חדש שנתון לביקורת. למעשה, אנגלמן בעצמו התריע עליו בשורה של דוחות במשך שנים רבות. בדוח הביקורת קובע אנגלמן כי עקב המחדל נפגע המענה הממשלתי בתקופת המלחמה, וכתוצאה מכך בפרוץ המלחמה בעזה ובצפון הממשלה נדרשה לעסוק במינוי גורם שיוביל ויתכלל את הפעולה האזרחית, בלא שהוכנה התשתית לפעולתו טרם המלחמה.

• אין למי לפנות: מבקר המדינה מתח ביקורת על מענה הממשלה לאזרחים במלחמה
• ראש מערך ההסברה הלאומי: "מודעים לכך שיש פערים במידע שמגיע לציבור"
• עולם הפוך: הגופים האזרחיים מבקשים מהמדינה להיכנס מתחת לאלונקה 
• חצי שנה למלחמה: במשרד רה"מ לא גיבשו תוכנית לתיאום עם הרשויות המקומיות בחירום

המבקר מטיל אחריות על ראש הממשלה נתניהו – שבמשך שנות כהונתו לא הבטיח מתן מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה בהסדרת הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום. ובפרט לא הוסדרו באופן מלא הסמכות והאחריות הכוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה.

ומה עם המלחמה הבאה?

בראשית הדוח ציין המבקר כי המסקנות שעולות מהבדיקה נכונות גם לסבב הלחימה מול איראן בחודש יוני האחרון, שבמהלכו ספג העורף פגיעות משמעותיות. "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה נרחבת מתמשכת. על כן על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד רה"ם, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה", כותב המבקר. "פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים כמו גם לאירועי חירום אחרים". 

המבקר מסיים את הדוח בקריאה ליישום מהיר של ההמלצות, אך נשאלת השאלה אם הממשלה בכלל מעוניינת בקבלת הביקורת לשם התייעלות. דבריו של אנגלמן יפלו ככל הנראה על אוזנים ערלות, שכן הרצון הכן והאמיתי לתיקון דרכיה של הממשלה עובר קודם לכל בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת אירועי 7 באוקטובר, מהלך שהממשלה מתנגדת אליו בתוקף. ללא מחויבות אמיתית לקבלת אחריות על הכשלים, הסיכוי להימנעות מחזרה עליהם שואף לאפס.