"הבחירה תהפוך לפוליטית": אושרה בקריאה ראשונה ההצעה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים

ימים אחרונים נותרו עד לפגרה ובקואליציה מנסים להשאיר את השולחן נקי ולקדם כמה שיותר הצעות חוק. כך היה גם אתמול במליאה, בישיבה ארוכה שהחלה בבוקר יום רביעי והסתיימה לפנות בוקר ביום חמישי. בין הצעות החוק שקודמו הייתה הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים של חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שאושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת: 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 48 שהתנגדו, והיא תוחזר להמשך דיונים בוועדת החוקה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

ההצעה הוגשה על רקע חוסר ההסכמה בין שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) ועוזי פוגלמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, לגבי מינוי נציב חדש לתפקיד. בחודש מאי פרש מתפקיד זה אורי שהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס ומאז טרם מונה לו מחליף.

• "כוח לא מידתי": רוטמן הוציא את חברי האופוזיציה מהדיון על מינוי נציב התלונות על השופטים
• "נועדה להחליש את המערכת השיפוטית": הצעת החוק שתפגע בפיקוח על הרבנים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
• הצעת חוק חדשה של ח"כ מהליכוד תאפשר לרה"מ לשלוט במינוי נציב שירות המדינה

לפי הצעת החוק, הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, בשונה מההסדר הקיים כיום, לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.

פוגלמן התייחס לכך בשבוע שעבר בטקס הצהרת אמונים לשופטים בפני נשיא המדינה יצחק הרצוג, ואמר כי "בימים אלה, מקודמת בכנסת הצעת חוק חדשה שעניינה בשינוי דרך מינויו של נציב תלונות הציבור על השופטים וביטול תנאי כשירותו. לצערי, הצעת החוק מבקשת להפוך את הליך הבחירה לפוליטי. אני תקווה כי מקבלי ההחלטות ישכילו לשמור על מעמדו העצמאי הנוכחי של הנציב ועל החיץ הקיים בינו לבין העולם הפוליטי. כך שגם בהיבט זה תשמר העצמאות השיפוטית".

"תפקיד נציב התלונות על שופטים הוא חיוני לשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת המשפט", הוסיף פוגלמן. "לשם כך, הנציב חייב להיות עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי. זאת, באופן שיבטיח את יכולתו לבחון תלונות ללא השפעות זרות או לחצים פוליטיים". 

"אהרון ברק לא אהב את החוק שלנו, הוא פחד בדיוק מזה. הוא כנראה ראה קדימה מה יקרה. הוא פחד מאוד שתהיה כאן פוליטיזציה של כל הדבר הזה וניסיון לקפד את ראשם של השופטים" 

יו"ר ועדת החוקה לשעבר אופיר פינס-פז

נציבות תלונות הציבור על השופטים היא יחידה במשרד המשפטים שהוקמה במסגרת חוק מ-2002. מדובר בחוק שיזם חבר הכנסת לשעבר, יוסף פריצקי ז"ל (שינוי) והצעתו לוותה בדיונים רבים בוועדת החוקה. עד לחקיקת חוק זה, לא היה גוף שעסק בנושא מלבד נציב תלונות הציבור שסמכויותיו היו מוגבלות ומטרת הנציבות החדשה הייתה לרכז את הטיפול בתלונות הציבור על שופטים ולספק כתובת לפניות הציבור.

"בחוק נקבעו מספר מנגנונים כדי להבטיח כי הנציבות תוכל למלא את תפקידיה באופן עצמאי וללא תלות", נכתב באתר הנציבות. "כמו בחירת הנציב בידי הוועדה לבחירת שופטים, הכפפתם של הנציב ושל עובדי הנציבות למרותו של הדין בלבד ועוד". מדובר במנגנונים שכרגע מוטלים בספק לאור התקדמות הצעת החוק לעבר כניסתה לספר החוקים.

חבר הכנסת לשעבר, אופיר פינס-פז (עבודה), שכיהן כיו"ר ועדת החוקה במהלך הדיונים הארוכים בוועדה על החוק המקורי של פריצקי, אומר בשיחה עם "שקוף" כי אין בעיה עם החוק המקורי וכי הצעת החוק הנוכחית תוביל ל"פוליטיזציה של מערכת המשפט".

יו"ר הוועדה הנוכחי הזכיר את פינס השבוע במהלך דיון בנושא, כשאמר "מצאתי את עצמי בנעליו של אופיר פינס-פז כיו"ר ועדת חוקה, מקבל תלונות רבות שלא מבוררות ואין מי שיברר אותן". רוטמן התייחס לכך שבדיונים על החוק המקורי, אמר פינס-פז כי מגיעות לפתחו תלונות רבות על שופטים כיוון שאין גוף העוסק בכך.

"המשך של המהפכה המשטרית בצורה גסה ובריונית"

פינס-פז מסביר בשיחה עם "שקוף" מדוע אינו תומך בהצעה הנוכחית. "ברגע שהכנסת בוחרת, אתה בעצם קובע שהביקורת על השופטים תהיה ביקורת פוליטית", הוא מסביר. "שהכנסת בעצם מחפשת להכפיף את מערכת השפיטה לרצונות ולאינטרסים של הרשות המחוקקת, שהיא כמובן באופן טבעי פוליטית. שיקול הדעת יהיה שרירותי, לא יהיה ענייני ומקצועי ובוודאי שיהיה מוטה פוליטי".

"הכנסת תבחר את המועמד לפי הדעות הפוליטיות שלו, לפי העמדות שלו, לא לפי היכולות שלו, זה ברור", מוסיף פינס-פז. "מי שיהיה לו רוב בכנסת יבחר את הנציג שלו, את האיש שלו לטובת המשימה הזאת. הביקורת תהיה פוליטית כי הוא יהיה נציג מטעם הרוב בפרלמנט שהוא בדרך כלל של הקואליציה".

אתה זוכר את הדיונים שלך בנושא?

"כשאנחנו חוקקנו את זה היה לי דין ודברים, שיחות לא מעטות עם אהרון ברק, שהיה אז נשיא בית המשפט העליון. הוא לא אהב את החוק שלנו, הוא פחד בדיוק מזה. הוא כנראה ראה קדימה מה יקרה. הוא פחד מאוד שתהיה כאן פוליטיזציה של כל הדבר הזה וניסיון לקפד את ראשם של השופטים. אנחנו באנו כמובן בקטע טוב, שהשופטים הם לא מעל העם וגם שופטים טועים וצריך איזשהו גורם מקצועי שיוכל באיזשהו מקום לפקח עליהם, וכל גורם צריך לדעת שיש מישהו שגם יכול לפקח עליו. מהמקום הזה עדיין הוא לא אהב את זה, אבל הוא קיבל את זה. אנחנו גם לא ויתרנו כי אמרנו שבעינינו זה נחוץ, אבל הנה, הגיע הרגע שלוקחים את זה למקום הכי גרוע, מקום של פוליטיזציה של המכשיר".

"זה מכשיר מאוד רגיש", אומר פינס-פז על הנציבות. "ברור שחייב לעמוד בראשו איש מקצוע, שופט בדימוס. אדם שהוא בעל כישורים מוכחים וניסיון. שמבין מה זה שיפוט ומבין איך עושים שיפוט ואם יש לו מה להעיר, אז הוא יודע להעיר ממקום מקצועי, לא ממקום שקורא תיגר, שמנסה לפגוע, אלא באמת לתקן, מה שנקרא ביקורת קונסטרוקטיבית".

אתה חושב שצריך לעשות שינויים בנציבות?

"המכשיר הזה עובד, הרי אין ביקורת אמיתית על התפקיד הזה. אף פעם לא טענו שמי שנציב תלונות הציבור על השופטים לא מבצע את עבודתו או מבצע את עבודתו שלא כהלכה. אני לא זוכר ביקורת כזו. אז למה אתם מנסים לשנות את זה? הרי אין בעיה עם התפקיד, אין בעיה עם איך שהוא מתבצע. למה אתם רוצים לשנות? רק מסיבה אחת – שאתם רוצים לשלוט, לשלוט על השופטים באמצעות נציב התלונות. זה כל הסיפור. זה המשך של המהפכה המשטרית בצורה ישירה, גסה בריונית. מסתבר שלא רוטמן ולא חבריו, לא למדו דבר ולא שכחו דבר מהאסון שהם המיתו על עם ישראל ומדינת ישראל, והם ממשיכים. כי השנאה שלהם למערכת המשפט גוברת על האהבה שלהם למדינת ישראל, זה ברור לי. בזה אין לי ספק".

מה מטרת הצעת החוק לדעתך?

"זו יוזמה מאוד חמורה ומסוכנת שממשיכה לנסות לשנות את ישראל שנמצאת במלחמה ולנצל את המלחמה לצרכים פוליטיים שנועדו לערער את הדמוקרטיה הישראלית או להזיז אותה למקום היותר שמרני קיצוני שלה. בחסות המלחמה הם רוצים להקים מדינה יותר יהודית ופחות דמוקרטית".

מצעד ההרחקות

מי שעוד חושב שיש בעייתיות עם הצעת החוק, הוא הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה. לקראת הדיון בוועדה פורסם מסמך הכנה, שבו נכתב כי החוק מ-2002 משלב שני עקרונות מרכזיים – הרצון שיתקיים מוסד ביקורת עצמאי וחיצוני למערכת המשפט ושמירת העצמאות השיפוטית. בהתאם לכך, אחד המנגנונים שמשקפים לפי המסמך את האיזון שעיצב המחוקק, הוא זה המסדיר את אופן המינוי של הנציב בידי הוועדה לבחירת שופטים, לפי הצעה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

בייעוץ המשפטי הדגישו כי יש חשיבות לכך שהליך הבחירה בנציב יאפשר בחירת אדם בעל מעמד עצמאי מהרשות השופטת, שלא יהיה כרוך אחר הגשמת המדיניות של הדרג הנבחר. לכן, בייעוץ המשפטי חוששים שהשיקולים בבחירת הנציב יהיו פוליטיים ולא מקצועיים והפנו חזרה לוועדה לבחינת הדברים.

"נראה כי מתן הסמכות לכנסת לבחור את הנציב בלא לערוך בחינה כוללת של מבנה ותכלית מוסד הנציבות והתאמתו לתיקון המוצע, עלול ליצור חוסר הלימה בין הליך המינוי של הנציב ובין ההיבטים האחרים הקשורים בתפקידו ומעמדו", נכתב במסמך שרוטמן לא היה מרוצה ממנו, כך נראה. במהלך אותו הדיון, הוציא רוטמן את חברי האופוזיציה בזה אחר זה (בדומה לדיון הקודם). יועמ"ש הוועדה גור בליי ניסה לפנות לרוטמן, שהתעצבן ואמר בכעס מספר פעמים: "חבר הכנסת גור בליי אתה לא מפריע לי כרגע". בסיום הדיון רוטמן התנצל בפני בליי. 

הצעת החוק אושרה בתמיכת רוטמן והח"כים ארז מלול (ש"ס), אברהם בצלאל (ש"ס) ויצחק פינדרוס (דגל התורה) ובהתנגדות חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) שהגישה רביזיה, אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) ושלי טל מירון (יש עתיד). למחרת הוועדה דחתה את הרביזיה, ההצעה הונחה על שולחן הכנסת וכאמור אושרה במליאה בקריאה ראשונה לפנות בוקר.