ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

משרד המשפטים מזהיר: תיקון חוק המאבק בטרור יהפוך שיחת סלון לעבירה פלילית

ארבע הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור מתקדמות במסלול החקיקה ומגיעות לדיון בוועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן • סעיף המחלוקת: ביטול "המבחן ההסתברותי", שעלול להפוך טוקבקים ושיחות סגורות בוואטסאפ לעילה למאסר
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, בדיון. (צילום דני דם טוב, דוברות הכנסת)

האם הכנסת תאשר בקרוב חוק שעלול להפוך שיחת סלון סוערת, אמירה נמהרת או אפילו לייק ברשתות החברתיות – לעבירה פלילית? ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) המשיכה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה ארבע הצעות חוק לתיקון חוק המאבק בטרור, שיזמו ח"כ יצחק קרויזר, ח"כ צבי ידידיה סוכות, ח"כ לימור סון הר מלך (הציונות הדתית) וח"כ אליהו רביבו (ליכוד). 

הצעות החוק נועדו לתקן את עבירת ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור, בשתי דרכים: הראשונה היא הרחבה משמעותית של עבירת פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, כך שתחול גם על מי שמפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצעו רצח בפעולת טרור. השנייה, שהיא גם זו שמעוררת את המחלוקת הגדולה בין תומכי ההצעות ומתנגדיהן, היא ביטול "המבחן ההסתברותי" הנדרש כיום בעבירה, שבוחן בין היתר האם אותה התבטאות עלולה באמת להוביל לכדי מעשה טרור.

נציגת משרד המשפטים בדיון, לילך וגנר, התעמתה עם יו"ר הוועדה רוטמן מספר פעמים, כשניסתה להזהיר מפני השלכות ארוכות טווח ובלתי רצויות של החוקים הנידונים. "אמירות שנאמרות בספונטניות, בלהט הרגע, בפני קהל מאוד מצומצם, יהפכו להיות עבירות פליליות במדינת ישראל", אמרה וגנר. "אנחנו חושבים שהפגיעה בחופש הביטוי בהרחבה כל כך גדולה של האיסור על דיבור יכולה להיות הרסנית ומשמעותית. ולכן צריך להיזהר".

לדבריה, חברי הכנסת שהציעו את הצעות החוק מעוניינים בהחמרה במקרים ספציפיים שלאורם יזמו את התיקונים, אך יביאו לשינוי מהותי ומסוכן. "בסוף כשאתם מתקנים את החוק, הוא תופס מעבר לדוגמה הקונקרטית שאתם מתייחסים אליה", אמרה. "האם הזדהות עם ברוך גולדשטיין באמירות כמו 'ברוך הגבר' תהיה עבירה ללא אלמנט סיכון? אתם חושבים שצריך להוציא את האמירות האלה משדה הביטויים הרעים לתוך השדה הפלילי? אתם צריכים להיות מודעים לכך שזו המשמעות של החקיקה הזאת".

"אמירות שנאמרות בלהט הרגע בפני קהל מאוד מצומצם, יהפכו להיות עבירות פליליות במדינת ישראל. הפגיעה בחופש הביטוי יכולה להיות הרסנית".

לילך וגנר, נציגת משרד המשפטים

היו"ר רוטמן זעם על כך שווגנר לא ענתה לשאלותיו והטונים בוויכוח בין עלו: "אתם אומרים שאם אני לא מראה סיכון במקרה הספציפי, לאדם הספציפי, באירוע הספציפי – אי אפשר להתקדם (לכתב אישום, ש"ב). אנחנו כמסתכלי התמונה הגדולה בכנסת אומרים 'תפסיקו להסתכל על עצים ותראו את היער'. ואנחנו לא אומרים את זה על כל מעשה טרור, אלא על מעשה המתה".

הוא אף איים שלא יאפשר לנציגת המשרד לדבר אם לא תענה לשאלותיו: "אם המטרה של נאומי משרד המשפטים היא שהחוק הזה לא יקודם, אם תחזרו שוב ותתעלמו מהשאלות, אז אני לא אתן זכות דיבור. אני יו"ר ועדה, את לא תעשי איתי תחרות צעקות. לא אמרת דבר אחד חדש". 

המשטרה תומכת בחוק, הפרקליטות לא מבינה את הצורך

עוד קודם לעיסוק בהשלכות החקיקה על חופש הביטוי, נציגים שונים של רשויות החוק היו חלוקים בדעתם האם יש צורך בחקיקה. ח"כ הר-מלך, מיוזמות החקיקה, טענה כי "התיקון שהבאנו בכך שכל סימון אהדה ייחשב כהסתה, בא כתוצאה מסימון לייקים של רופא בביה"ח ברזילי, כשנוהרים מאות פצועים במצבים מאוד קשים. בזמן הזה הוא מרשה לעצמו לסמן 32 לייקים על הזוועות שמתבצעות והפרקליטות לא ראתה לנכון לפתוח בחקירה על כך בטענה שסימון לייק לא נחשב הסתה. רק בעקבות הנחת הצעת החוק פתחו בחקירה באותו מקרה".

קצין חקירות מחוז ירושלים במשטרה רפ"ק אודי רונן, טען כי "ביקשנו לבטל או לצמצם את היסוד ההסתברותי כי הוא נועל את ידינו". לדבריו, "בכלים של היום אנחנו אמורים לבדוק כמה אנשים ברשת ראו, כמה נתנו לייק, שיתפו והגיבו ומה היו התגובות. כשאדם כותב 'כל הכבוד לנוח'בות', אני צריך לבדוק אם בעקבות כתיבתו נער בן 14 ילך לעשות מעשה?"

נציגי המשטרה בדיון (צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת)

מנגד, ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה עו"ד שלומי אברמזון, אמר כי החוק הקיים נותן מענה מספק. הוא הבהיר כי לעמדתו יש צורך במבחן ההסתברותי, מכיוון ש"לא כל דבר צריך להגיע לשדה הפלילי", כשכוונתו לאמירות שנאמרות בפורום מצומצם למשל. "אני מעריך את הרצון של הח"כים לנסות לסייע לנו להיאבק בהסתה וחושב שיש לנו מספיק כלים, השמיכה מספיק רחבה ומאפשרת לנו להתמודד", אמר. "יעידו על כך מאות החקירות שנפתחו ועוד כמעט 200 כתבי אישום".

בחוות הדעת של האגודה לזכויות האזרח, התייחסו לכך שהשינוי המהותי עובר בדרך של חקיקה פרטית ולא ממשלתית: "ההצעות הן הצעות חוק פרטיות שלא נלוותה להן עבודת מטה, והן אינן נסמכות על חוות דעת ביטחוניות. נראה שלא הונח בפני הוועדה כל בסיס לטענה שיש צורך בשינוי החוק, וכי העבירות הקיימות בחוק כיום אינן מספקות". 

עוד הזהירו גם מפני המשמעות של ביטול המבחן ההסתברותי, שלטענתם היא "הרחבה קיצונית של העבירה, הן להתבטאויות שאין להן מימד פומבי, למשל דברים שכתב אדם ביומנו האישי, או שיחה פרטית, באופן שעולה כדי משטור מחשבותיו של אדם; והן במחיקת המבחן ההסתברותי שהביטוי יוביל לביצוע עבירה. כלומר – אם היום יש צורך לבחון את נסיבות ההתבטאות, עיתוי הפרסום, היקף הפרסום, האווירה ששררה בציבור, וזהות הדובר ומעמדו, אם יתקבל החוק – גם התבטאות שאין כל סכנה או הסתברות שתוביל למעשה טרור, תהיה אסורה ותוביל למאסר ממושך".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שירי בלומברג

Picture of שירי בלומברג
עורכת משנה. קיבוצניקית מעמק יזרעאל במקור, ולכאן גם חזרתי אחרי 12 שנים במרכז. את דרכי העיתונאית התחלתי כעורכת באתר חדשות 2. בשנים האחרונות הייתי ראש דסק במחלקת הדיגיטל של כאן חדשות. הבנתי במהלך השנים, במסגרת תפקידיי בתוך מערכות חדשות גדולות, שאני נסחפת עם האירועים. הרבה פעמים, גם כשרציתי, לא הצלחתי לעצור ולתפוס את הגודל, את המשמעות ואת ההשפעה של האירועים שסיקרתי על חיי ועל חייהם של יתר האזרחים במדינה. מאמינה שבתוך עולם התקשורת הכאוטי צריך שיהיו גם מי שיעצרו, יחפרו ויתעקשו שוב ושוב על אותם נושאים - כדי ליצור שינוי. זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.

5 תגובות

  1. האם גם סמוטריץ יחקר ויואשם על קריאותיו לשרוף את חאוורה?
    או שבהצעת החוק מצויין שטרור נעשה רק ע"י ערבים?

  2. לא עונים לשאלות, עונים עליהן למי ששאל אותן. בקיצור, עונים לשואל על שאלותיו.

  3. היי,
    לראייתי צודקים חברי הכנסת וגם נציג המשטרה המבקשים להסיר את ההסתברותיות מהחוק משום שמבחן ההסתברותיות הוא מבחן קשה השם מכשול בפני שלטונות החוק בבואם למנוע הסתה ותמיכה בטרור. בהיות החוק מחייב הוכחת הסתברותיות נמנעת הפרקליטות בדרך כלל מהגשת כתבי אישום על מנת להמנע מכישלון – הם מאד רגישים לגיליון ההישגים שלהם ובדרך כלל נמנעים מפעולה כאשר הסיכויים אינם ברמת טובים מאד להרשאה. לאור התנהגות זו של הפרקליטות יש צורך לאפשר להם להגיש כתבי אישום על סמך המעשה בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!