החוק שיאפשר לכלוא קטינים אושר בוועדת החוקה, בן משפחה של חטוף בעזה הורחק בכוח מהדיון

במהלך החודשים האחרונים, דיוני הוועדות השונות בכנסת נפתחים עם דברי בני משפחות החטופים ומשפחות שכולות. בזמן זה, בדרך כלל, יושבי הוועדה ובהם חברי הכנסת, מקשיבים לדברים אך לא מגיבים. אתמול (שני), בתחילת דיון על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) – שבהמשכו אף אושרה ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, הושמעו התבטאויות קשות במיוחד ע"י אחת הדוברות שהביאו ליציאה הפגנתית של שניים מחברי הוועדה. לאחר מכן אירעה תקרית קשה נוספת שבה בן משפחה של אחד החטופים הוצא בכוח מחדר הוועדה. אין זו הפעם הראשונה שבה משפחות חטופים משני צדי המתרס מתנגחות זו בזו תחת ניהולו של היו"ר רוטמן.

• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט
• אושרו בוועדת השרים: חוק למניעת מעצר מנהלי למתנחלים, המשך החלשת מערכת המשפט

חנה גיאת, שהציגה עצמה כנציגת ארגון "אמהות הלוחמים", התייחסה למעצר שלושה ישראלים בחשד להרג מחבל נוח'בה. גיאת תקפה בחריפות את הפרקליטות ובראשה פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, וגופים נוספים בהם: אמ"ן, המשטרה וחיל האוויר. באתר של ארגון "אמהות הלוחמים" נכתב שהוקם בשנת 2014 בזמן מבצע צוק איתן וחזר לפעילות עם המלחמה הנוכחית, ולפני כחודשיים התנגד למתווה העסקה לשחרור החטופים.

"בימים האחרונים נעצרו שלושה לוחמים שירדו בשמחת תורה להגן על תושבי העוטף", אמרה בדיון. "הם הואשמו, המשפט הזה לא ייאמן – ברצח מחבלי נוח'בה ובהתחזות לחיילים. בשעה שבה כל צמרת צה"ל התחזתה לבובות שעווה, אמ"ן לשלושת הקופים, וחיל האוויר לחבורת ארנבות, הלוחמים הללו התחזו ללוחמים, התחזו לחיילים. על זה מגיע להם צל"ש".

"מסתבר שמסכת ההתחזות לא הסתיימה כאן, וחברים בחמאס מתחזים לאנשי משטרה ופרקליטות ומקבלים משכורת ממשלם המסים הישראלי", המשיכה גיאת בדברים הקשים. "הגיע זמן להסיר את המסכות, לברר מי החפרפרות במערכת הצדק הישראלי ששותפים להחלטה המטורללת הזו, ולהעיף אותם מיד, עמית איסמן אני מדברת אליך".

בזמן הדברים, חברי הכנסת גלעד קריב (העבודה) ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) יצאו מחדר הוועדה. חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), פנה אליהם ואמר: "כשנאמרו פה אמירות קשות נגד פוליטיקאים אחרים נשארתם לשבת, נכון?".

רוטמן, יו"ר הוועדה, בחר שלא להתייחס לדבריה של גיאת. לאחר שסיימה נתן זמן דיבור לבן קיבוץ נירים שעשרות מחבריו נחטפו והתחיל אחריו את הדיון כאילו דבר לא קרה.

עו"ד יפעת רווה, נציגת משרד המשפטים, ביקשה להתייחס לדברים הקשים בקצרה אך רוטמן ביקש ממנה שלא. "נאמרות פה אמירות קשות מאוד לפעמים כולל על אנשים שנוכחים בחדר, כולל על אנשים שלא בחדר", הסביר את סירובו לאפשר לה לדבר. "כבר זכיתי פה להאשמות פרסונליות ולא פרסונליות".

קריב מיד ענה ואמר כי "דינם של נבחרי ציבור הוא לא כדינם של עובדי ציבור" והוסיף כי על רוטמן היה להתייחס לדברים. אך רוטמן טען מנגד שלא היה צורך: "אין לראות בהיעדר תגובה משום הסכמה או שתיקה כהודאה".

עו"ד רווה ביקשה שוב להתייחס לדברים הקשים שנאמרו ואמרה כי "ההשוואה של הפרקליטות לחמאס אינה במקומה". עו"ד דפנה פינקלשטיין, נציגת פרקליטות המדינה הזדעזעה מהדברים ואמרה כי "ההשוואה לחמאס יוצרת נזק לא יתואר".

ח"כ סגלוביץ' הסביר מדוע בחר לצאת במהלך הדברים: "נכון שנאמרים פה דברים קשים הרבה פעמים, אבל לא מדובר פה במשפחות חטופים או משפחות שכולות. הגיעה אמא לחייל, רמת הסבלנות שלי לאנשים שלא באים בכותרת הזו היא שונה".

יחס שונה

במהלך דיון נוסף בוועדה שהתקיים בהמשך היום, דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, פנה לרוטמן, הניף את תמונת אחיו ושאל אם הוא יודע איך קוראים לו. רוטמן כעס על כך שאלגרט דיבר ללא זכות דיבור והוציא את הישיבה להפסקה.

"יש רשימת דוברים, אני מרגיש שיש פה אנשים שבאו כדי לייצר מהומה ולא לדבר", אמר רוטמן. "יש פה משפחות חטופים שמעוניינות לדבר ואעשה הכל שהן יקבלו את הזכות שלהן לדבר. מי שיפריע, יתפרץ ובוודאי מי שינהג בבוטות או באלימות כלפי הסדרנים או עובדי הכנסת אני אבקש להוציא".

לאחר מכן, במהלך דבריו של בועז מירן, אחיו של עמרי החטוף, שכינה את עסקת החטופים "עסקה מופקרת", אלגרט התפרץ שוב לדברים ואמר לרוטמן "הבאת חיזוק מהבית", תוך שהוא מסרב לבקשת היו"ר רוטמן לצאת. רוטמן הכריז על הפסקה נוספת, במהלכה סדרני הכנסת ואנשי משמר הכנסת הוציאו את אלגרט והדיון חודש.

והיה גם דיון ענייני

בין התקריות הקשות הללו, הוועדה דנה גם בהצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) של חברי הכנסת: יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), מהליכוד: אריאל קלנר, דן אילוז, אופיר כץ, אלי דלל ועמית הלוי, משה רוט (יהדות התורה) ויונתן מישרקי (ש"ס). בסיום הישיבה ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית ותונח על שולחן המליאה.

מדובר בהצעת חוק שתאפשר לבית המשפט להטיל עונש מאסר על קטין בטרם הגיעו לגיל 14 אם ביצע עבירת רצח שהיא מעשה טרור או שנעשתה במסגרת פעילותו של ארגון טרור או ניסיון לרצח.

כיום, לפי חוק הנוער, יש דרכי ענישה ייחודיות לקטינים. ניתן לצוות על החזקתו של קטין במעון נעול במקום להטיל עליו מאסר ואדם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות ואין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום. עוד קובע החוק כי בקביעת עונשו של קטין, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה וכי לא יוטל מאסר על קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה.

אחת הבעיות העולות מהצעת החוק היא הפגיעה במשפט הבינלאומי – גיל האחריות הפלילית בישראל, גיל 12, נמוך ומהווה את הרף הנמוך ביותר המקובל כסביר במשפט הבינלאומי, כשבעולם גיל המינימום הנפוץ ביותר לאחריות פלילית הוא 14, ויש גם מדינות בהן הוא גבוה מכך. בנייר עמדה של הסניגוריה הציבורית הסבירו כי "האפשרות לכלוא בבתי הסוהר בישראל קטינים בני 14-12, כשבמדינות רבות הם אינם כשירים כלל לעמוד לדין פלילי בשל גילם הצעיר, מבליטה את הקושי הרעיוני בכליאתם, ומרחיבה את הפער מהמצב הראוי לפי המשפט הבין-לאומי".

חברי האופוזיציה הדגישו שהם מבקשים שההצעה תעבור כהוראת שעה (חקיקה הנקבעת לתקופה מוגבלת​ כדי לאפשר לבחון את יישומה עד לקביעת הסדר של קבע), בדומה להצעה דומה משנת 2016, בשל הבעייתיות שלה בפגיעה בקטינים.

חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש) אמר כי ההצעה תפגע בעיקר בקטינים ערבים וכי היא חלק מ"צונאמי של הצעות שהמטרה שלהן מאוד ברורה והיא להתמקד באוכלוסייה מאוד ספציפית".

קריב אמר כי לא יתנגד להצעה במתכונת של הוראת שעה והתייחס ל"דוקטרינה של המדרון החלקלק", כפי שעשה בדיון על ההצעה מחודש מרץ. "תפיסת המדרון החלקלק מחייבת אותנו להסתכל רגע אל מעבר לתחום הטרור ולשאול את עצמנו האם החומה הבצורה הזאת תעמוד לעד". עוד אמר "אי אפשר כל הזמן להתעלם מסוגיית המדרון החלקלק ולחשוב שמה שנמצא בתחום הזה לא יחדור ויכרסם גם בטריטוריות אחרות".

בסיום הדיון רוטמן וקרויזר הצביעו בעד ההצעה וכסיף התנגד. ההצעה תועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית.