מזכויות למשרתי המילואים ועד לחוק אלג'זירה: החוקים שעברו בכנס החולף

כנס הקיץ של המושב השני, שהחל ב-19.5 והסתיים השבוע (ראשון), ארך 70 ימים בלבד, במהלכו חוקקו 57 חוקים – מרביתם, 39, במהלך חודש יולי, כשרק בשבוע האחרון נוספו לספר החוקים 16 חוקים. לצורך השוואה, בכנס הקודם, בכנס החורף, שנפתח כשבוע לאחר תחילת המלחמה ב-15.10 והסתיים ב-7.4 ונמשך 175 ימים, חוקקו 117 חוקים. ניתן לראות בכנס הנוכחי את השפעת המלחמה על החקיקה – המשך הארכת הוראות שעה רלבנטיות ועיסוק ביום שאחרי בסיוע לחיילי וחיילות המילואים, נפגעי טבח 7 באוקטובר, תושבי העוטף ועוד.

מבחינת חוקים הקשורים ישירות במלחמה – הוארכו תקנות לשעת חירום העוסקות בעצורים הביטחוניים: חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) של ועדת החוקה – העוסק בתקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורכי דין וחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) של ועדת החוקה – העוסק בהארכת התקופות המרביות שניתן להאריך למעצרם של המחבלים.

• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט
• "רוצים 'יסמנים'": המינוי לתפקיד החשוב ביותר בשירות הציבורי מוחזק בידי הדרג הפוליטי
• "הבחירה תהפוך לפוליטית": אושרה בקריאה ראשונה ההצעה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים

בוועדה לביטחון לאומי אישרו תיקונים לפקודת בתי הסוהר העוסקים בעומס הכליאתי בבתי הסוהר והניסיונות לפתור אותם. אחד מהם הוא חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (חופשה מיוחדת לאסיר) – המאפשר לתת לאסיר שהוא אזרח או תושב ישראל, בשל מצב החירום, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים כדי לפנות מקום. חוק נוסף שאושר הוא תיקון לפקודת בתי הסוהר (מצב חירום כליאתי) – המאפשר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) את הסמכות להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע כי בשל המצב הביטחוני יש צורך במקומות כליאה נוספים. משמעות ההכרזה היא שניתן לכלוא עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות החוק העוסק בשטח המחיה המותר וגם להלין אותם לא על מיטות בניגוד לחוק. החוק למעשה מצמצם את שטח המחיה של עצורים ואסירים בשל העלייה במספרם בעקבות הלחימה.

חוק נוסף שעבר בהוראת שעה של המלחמה עוסק בהגדלת סמכויות לשירותי הביטחון ומעורר חשש בקרב ארגונים מהחברה האזרחית, שהצביעו על כך שהוא מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. מדובר בחוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו. החוק נידון בוועדת החוץ והביטחון, כך שחלק מהדיון התקיים במתכונת חסויה. החוק מאפשר לחדור למחשבים פרטיים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות ולמחוק, לשנות או לשבש חומרים הנמצאים בהם, בלי שבעל המחשב ידע על כך וללא צורך בקבלת צו בית משפט שיכול לפקח על כך. תוקף החוק הוארך עד לסוף חודש דצמבר.

גם החוק הידוע בכינויו חוק "אל גז'ירה" הוארך בשבוע שעבר עד לסוף חודש נובמבר (חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה). הוא נחקק כהוראת שעה בעקבות המלחמה וכעת בליכוד ובעוצמה-יהודית מנסים להרחיבו כך שיהפוך להוראת קבע ויאפשר לשר התקשורת להפעיל את מערך הסייבר או אמצעים אחרים שבידי המדינה על מנת לחסום בישראל אתרי אינטרנט.

עניין של סמנטיקה?

לצד חוקים אלה, שהחוט המקשר ביניהם הוא צמצום זכויות אזרח שונות בחסות המלחמה ומצב החירום, נחקקו גם חוקים שנועדו לסייע לאזרחים שנפגעו. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי של ועדת העבודה והרווחה באה להקל על מי שנחטפו ב-7 באוקטובר, שוחררו והוכרו פדויי שבי. ההצעה קובעת כי הם יהיו זכאים לזכויות שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 50% בשל פוסט טראומה.

עוד אושר בכנס החולף גם תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) של חברי הכנסת אופיר כץ (ליכוד) ונאור שירי (יש עתיד). החוק מרחיב את ההגנה לעובדים שמשרתים במילואים, ומעגן הגנות לבני ובנות זוגם כך שיהיה קשה לפטר אותם בשל סיבות הקשורות במילואים.

תיקון נוסף עוסק בחוק זכויות נפגעי עבירה – שיזמו חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ואליהו רביבו (ליכוד). מטרתו להרחיב את היקף זכויות נפגעי העבירה המעוגנות בחוק, כך שבני משפחתם של נפגעי עבירה באירועי 7 באוקטובר יקבלו באופן מיידי אפשרות לממש את זכויות נפגעי העבירה הישירים.

במהלך השבועות האחרונים עברו גם תיקוני חוקים המסייעים לאוכלוסיות ספציפיות. כך למשל, תיקון לחוק שיקום נכי נפש בקהילה של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד), עוסק בסמנטיקה של המונח "נכה נפש" ומציע להחליף אותו במונח "מתמודד נפש", "שאינו טעון במשמעות שלילית", כפי שנכתב בדף ההסבר.

תיקון סדרי הדין (חקירת עדים) של חברי הכנסת דבי ביטון (יש עתיד), אלי דלל (ליכוד) וקבוצת חברי כנסת נועד להקל על ילדים נפגעי עבירות מין או התעללות. התיקון מבקש להגן על הילדים מפני סיטואציות קשות כמו עדות מול מי שפגע בהם, ולהקל עליהם למסור את עדותם. החוק גם מרחיב את העבירות שבגינן יזכו הילדים באותה הגנה. 

ומה הלאה?

פרט להצעות שכבר נכנסו לספר החוקים בכנס הזה, על שולחן הכנסת מונחות עוד הצעות חוק רבות. ביניהן נמצאות הצעות שאם יאושרו – עשויות להיות להן השפעות ארוכות טווח על השירות הציבורי, מוסד הרבנות, מערכת המשפט ועוד. ההצעות הללו נמצאות בשלבי חקיקה שונים, בהמתנה להמשך הליך חקיקתן עם פתיחתו של המושב השלישי של הכנסת ב-27.10, או במהלך פגרת הכנסת אם יתקיימו דיונים בנושא.

תיקון הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים של חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) – התיקון בא לשנות את הליך מינוי הנציב כך שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד. זאת בשונה מהמצב כיום, שבו הוא ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. באופוזיציה מנסים למנוע את קידום התיקון וטוענים כי השיקולים בבחירת הנציב יהיו פוליטיים ולא מקצועיים. ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), אמרה במהלך הדיונים עליו בוועדת החוקה כי "החוק הזה הוא עוד לבנה בהפיכה המשטרית, רק עכשיו זה בשיטת הסלאמי. החוק מציע פוליטיזציה מלאה בגוף מעין שיפוטי".

ההצעה אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור) של רוטמן – לפי ההצעה לא יהיה ניתן לעצור במעצר מנהלי אזרח של המדינה, אלא אם לשר הביטחון יהיה יסוד סביר להניח כי אותו האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה. מי שיקבע מיהו ארגון טרור הוא שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה – בראשותו של רוטמן. להצעה מתנגדים בשב"כ בטענה כי רוב המפגעים היהודים לא חברים רשמית באף ארגון ופועלים על דעת עצמם, כך שהתיקון ימנע את רוב המעצרים המנהליים של יהודים, ורואים בו איום על יכולתם לטפל בטרור.

ההצעה הועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), של אופיר כץ (ליכוד), יבגני סובה (ישראל ביתנו) וח"כים נוספים – לפי ההצעה, מנהל מוסד אקדמי יוכל לפטר איש סגל שמביע תמיכה בארגון טרור, במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב, או של יחידים, נגד מדינת ישראל או מסית לטרור. בוועד ראשי האוניברסיטאות מתנגדים לחוק וטוענים כי הוא יפגע ב"עקרונות חופש המחשבה וחופש הביטוי" ויהפוך את המוסדות להשכלה גבוהה "לגורמים מרוסנים, שלוחי השלטון המהווים חלק ממערכת אכיפת החוק".

ההצעה הועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי) של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) – ההצעה מבקשת להכניס את תקציב תאגיד השידור הציבורי לתקציב המדינה. בדברי ההסבר נכתב כי "הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציבי כל משרדי הממשלה על מנת לעמוד בהתחייבויות הנדרשות עקב המלחמה" ומשום שתאגיד השידור הוא ציבורי – מוצע שגם הוא "יירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת". זאת אומרת – הממשלה תוכל לשלוט על התקציב שלו ולקצץ אותו אם תרצה ובכך הוא יהפוך לכלי פוליטי בידיה שיוכל לשרת את השלטון ולמנוע תקשורת חופשית.

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב שירות המדינה ומינויים באמצעות ועדת איתור), של ח"כ בוארון – לפי ההצעה יש לתקן את שיטת בחירת נציב שירות המדינה ולאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוט במינוי. ההצעה מבקשת לעגן באופן רשמי את ראש הממשלה כדמות המובילה את כל הליך המינוי: הוא זה שיציע את המועמדים וגם ימנה את הדמויות שירכיבו את ועדת הכשירות שתחליט האם המינוי ראוי. ההצעה הונחה בזמן שהנציב המכהן פרופסור דניאל הרשקוביץ צפוי לסיים את תפקידו בחודש ספטמבר ובמקביל היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מנסה לגבש נוהל למינוי באמצעות ועדת איתור. 

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים של חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) ומשה פסל (ליכוד) – מדובר בנגזרת של חוק הרבנים הגדול שלעת עתה נעצר. ההצעה מצמצמת את סמכות נציב תלונות הציבור על השופטים ודיינים, כשהיא מבקשת לפצל את תפקידו ולהעביר את העיסוק בדיינים לנציב התלונות על רבנים.

ההצעה הועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים – הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות, של חה"כ מלול – נגזרת נוספת של חוק הרבנים. לפי ההצעה, לשר לשירותי דת תהיה האפשרות לתקצב לפי אמות מידה שהוא בעצמו יקבע, שכר ותקנים של רבנים ובלניות ובכלל עובדי שירותי הדת כמו אנשי מינהלה ומזכירות, ללא הגבלת היקף התקצוב. המתנגדים לחוק חוששים שהחוק יהפוך, בדומה לחוק הרבנים הכולל, למפעל ג'ובים למקורבים.

החוק עבר מספר גלגולים ובש"ס ניסו לקדם אותו כמה פעמים, ובכל פעם הוא ירד מסדר היום בשל סיבות פוליטיות בעיקרן. 

ההצעה עדיין ממתינה לעלות לדיון במליאה לקראת הקריאה הראשונה