דרעי בכנסת ה-25: 14 שעות עבודה חודשיות בממוצע תמורת 1.4 מיליון ש"ח

יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, אדם שהורשע פעמיים בעבירות שחיתות, מכהן בכנסת ה-25 מיומה הראשון. דרעי הוא מקרה חריג וקיצוני של אדם שקיבל לידיו את המנדט מהציבור ואת האחריות לתפקיד של חבר בבית המחוקקים, אך לא עשה אפילו מחצית מחובתו החוקית כלפי האזרחים שבחרו בו. כפי שמראים נתוני "שקוף" לאורך השנים, וגם כעת בסיכום תקופת כהונת הכנסת ה-25 עד כה, דרעי מתאפיין כמעט באפס עשייה פרלמנטרית. 

מאז תחילת כהונת הכנסת הנוכחית בנובמבר 2022 קיבל דרעי 30 משכורות על עבודתו כח"כ, בסכום כולל של יותר מ-1.4 מיליון שקלים. אבל אין זה נוגע רק למשכורת השמנה של דרעי, משכורת שהוא מקבל מבלי לעבוד כמעט בפרלמנט, אלא גם לעובדה שכמו כל חבר כנסת אחר דרעי מעסיק מהכסף שלנו גם שלושה יועצים פרלמנטריים המקבלים משכורות במקביל אליו. 

על פי חישוב השכר הנמוך ביותר של יועץ פרלמנטרי ללא תואר וללא שנות ותק, על העסקת שלושת יועציו של ח"כ דרעי בזבז הציבור עוד סכום (מינימום) של 1.1 מיליון ש"ח. 

כלומר אם נחבר את סכום המשכורות של דרעי ויועציו, הציבור מימן סכום של 2.5 מיליון ש"ח משכורות ללשכה שתפוקת העבודה הפרלמנטרית שלה שואפת לאפס, ולא ברור בכלל מה עשו היועצים הללו כל השנתיים וחצי האחרונות בהקשר לעבודה פרלמנטרית. 

בימינו סעיף 3 בחוזה שעליו חותמים יועצים קובע כי "היועץ מתחייב לסייע למעסיק במילוי תפקידו כחבר הכנסת בלבד, וחבר הכנסת מתחייב כי לא יטיל על היועץ מטלות לצרכים אחרים". כלומר, לדרעי שלושה יועצים שאמורים לסייע לו בעבודתו כחבר כנסת, מה שמעלה את השאלה המתבקשת מה היה עיקר עיסוקם בשנתיים וחצי האחרונות?  

בטרם נצלול לעובדות ראוי לציין שמדובר בנתונים חריגים בכל קנה מידה השוואתי, וכמו כל מקרה קיצון גם המקרה של דרעי מחדד צורך להגדיר באופן ברור יותר מהי פעילות חברי הכנסת שאנו נדרשים לשלם להם עליה משכורת, להם ולצוותים שלהם. 

הזמנים שניתן היה לבטוח במוסר העבודה של נבחרי ציבור, ובהנחה ששירות הציבור נמצא בראש מעייניהם, שייכים לעבר הרחוק, אולם החקיקה והרגולציה הקיימות לא הותאמו לשינוי.  

נוכחות חברי הכנסת – פרולוג

תקנון הכנסת קובע שחברי כנסת מהשורה, כאלה שאינם מכהנים במקביל בממשלה, מחויבים להגיע ל-66% מישיבות המליאה. מדובר במינימום נמוך מאוד של "ימי עבודה" בשנה. מספר ימי דיוני מליאה בשנה נע בין 90-100 ימים בלבד כיוון שהמליאה מתכנסת בדרך כלל שלושה ימים בשבוע בחודשי פעילות הכנסת, שיוצאת לשתי פגרות במהלך השנה, שאורכן 3 עד 4 חודשים. כלומר חובת ההגעה לכנסת בשנה של ח"כ מהשורה היא בסביבות ה-64 ימים בלבד. 

לצורך ההשוואה, חובת ההגעה לעבודה של רוב הישראלים נעה סביב 250 ימי עבודה (תלוי בשנה).

ימי דיוני מליאה מהם נגזרת חובת המינימום (64 ימים) : 90-100 ימים בשנה. 

ימי עבודה של אזרח מהשורה: סביבות 250 ימים בשנה.

בפועל הכנסת משאירה לחברי הכנסת 180-190 ימי עבודה בשנה שבהם אינם מחויבים להתייצב במשכן ויכולים לפגוש את הציבור או לעסוק בפעילויות אחרות כגון פעילות מפלגתית. 

ואם לא די בכך, מוסדות הכנסת מתירים לח"כים הקלה משמעותית נוספת. המנגנונים בכנסת הבודקים את נוכחות הח"כים לצורך דיווח לוועדת האתיקה, בודקים רק אם חבר כנסת נכח במשכן בשעות בהן התקיים דיון במליאה ולא בודקים אם הוא נכח בכלל בדיון. 

וכך, ח"כ יכול להגיע לכנסת לעשר דקות בזמן פעילות המליאה, להיכנס למזנון הכנסת, לקנות שתייה קלה, לחזור לרכב ולנסוע מהמקום בלי שעשה כל פעילות פרלמנטרית, ועדין מבחינת רישום הנוכחות שלו עבור ועדת האתיקה זה ייחשב כהגעה. 

חריג באופן קיצוני

סעיף 13 בתקנון הכנסת קובע כי "חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן". סעיף 1א(4) בכללי האתיקה לחברי הכנסת קובע כי חבר כנסת "יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר הכנסת ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת". 

גם בסיום כנס החורף במושב השלישי של הכנסת ה-25, כלומר בכנס החמישי, נוכחות דרעי במשכן הכנסת אינה עולה בקנה אחד עם המתחייב בתקנון ובכללי האתיקה. 

כאמור, על חברי הכנסת מוטלת חובה להיות נוכחים בשני שליש מימי ישיבות המליאה בכנס, וכל החורג מהמספר המינימלי של הישיבות בהתאם לחוק, חייב בהסבר בפני ועדת האתיקה, לא רק לגבי החריגה האמורה אלא לגבי כלל ימי היעדרותו מישיבות הכנס. 

מבין 69 ישיבות מליאה שהתקיימו בכנס החורף, דרעי הגיע רק ל-18 מהן (26%) כאשר המינימום הנדרש מחבר כנסת מהשורה כמו דרעי הוא 66% (46 ישיבות). 

אחוז ההגעה של דרעי בכנס הנוכחי אינו נתון חריג עבורו. ממוצע ההגעה שלו מאז תחילת פעילות הכנסת בנובמבר 2022 עומד על 28% בלבד. 

האם הנתון הזה חריג ביחס לנתוני ח"כים אחרים? מאוד חריג. ולא רק באופן נקודתי, אלא שמה שחסר תקדים בנתונים הוא התמשכות התופעה, וגם עוצמתה. 

בכנסים קודמים ניתן היה להיתקל בחברי כנסת שלא עמדו במינימום ההגעה הנדרש, אבל אחוז הנוכחות של אלה תמיד התקרבה למינימום, ובכנסים לאחר מכן הם לא נכללו שוב ברשימת הח"כים שלא עמדו במינימום הנדרש. אצל דרעי מדובר במצב קיצון קבוע.

14 שעות בממוצע בחודש

ואיך זה נראה בשעות? לפי אתר "זמן כנסת" ח"כ דרעי עבד בכנסת במשך שנתיים וחצי 431 שעות בלבד, מספר שאם מחלקים אותו ל-30 חודשי עבודה ומשכורות שקיבל דרעי, מקבלים ממוצע של 14 שעות עבודה בחודש עבור משכורת של 47,583 ש"ח. 

בטבלת כמות שעות נוכחות בכנסת של כלל חברי הכנסת דרעי נמצא בתחתית, כשמתחת לדרעי ממוקם רק ח"כ עפיף עבד (ליכוד) שנכנס לכנסת רק לפני ארבעה חודשים. 

כמות שעות הנוכחות בכנסת של רה"מ בנימין נתניהו למשל כמעט כפולה מזו של דרעי ועומדת על 791 שעות נוכחות, וזה לאדם שמשרתו כחבר כנסת היא חלקית, ומתפקד כראש ממשלה שעסוק שנה וחצי בניהול מלחמה. 

הח"כ הראשון שנמצא מעל דרעי וכהן כהונה שלמה כשאינו חבר קואליציה הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שמחזיק בנתון של 1,171 שעות נוכחות, נתון נמוך אך עדיין כמעט פי שלוש מדרעי. 

שיאן שעות הנוכחות בכנסת הנוכחית הוא ח"כ שמחה רוטמן שנמצא במקום הראשון עם 5,272 שעות נוכחות, פי 12 מח"כ דרעי.      

כמעט ללא עשייה פרלמנטרית במשך שנתיים וחצי

קטגוריית "תפקידים בכנסת" בעמוד ח"כ דרעי – 0 תפקידים.  

אך מעבר לנוכחות חבר הכנסת בשעות במשכן ובמליאה, ישנם פרמטרים נוספים המעידים על היקף העשייה שלו: הגשת הצעות חוק, הגשת שאילתות (דחופות, רגילות, ישירות), הגשת הצעות לסדר לדיון במליאה, הצבעות במליאה, נאומים במליאה, השתתפות בישיבות הוועדות, חברות בוועדות, ניהול ועדה, חברות בשדולות וניהול שדולות. כמעט בכל הפרמטרים הללו פעילותו של דרעי היא אפסית או שואפת לאפס, לכל אורך השנתיים וחצי של הכנסת ה-25, ועוד קודם לכן. 

הצעות חוק: 1 

מתחילת הכנסת הנוכחית ניתן למצוא רק הצעת חוק אחת שח"כ דרעי חתום עליה כמוביל – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף) שהונחה על שולחן הכנסת בסוף מרץ 2023. מדובר בהצעת חוק מבורכת שמאחוריה כוונה לסייע לשכבות מוחלשות.

ביולי 2023 עלתה הצעת החוק לדיון במליאה, אולם דרעי לא טרח אפילו לעלות ולהציג את הצעתו כמקובל. במקומו עלה לדוכן חבר מפלגתו ינון אזולאי. "אני רוצה להודות ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שעשה את כל המאמצים כדי שהחוק הזה יעבור", טען אזולאי מעל דוכן הנואמים כשדרעי לא עשה אפילו מאמץ להגיע לדיון.

החוק תקוע מאז בתהליכי החקיקה בוועדת הפנים. עד כה התקיימו לגביו שני דיונים בלבד, בקצב של דיון אחד בשנה, שגם אליהם דרעי לא טרח להגיע.

מדובר בהצעת חוק הזוכה לתמיכה ממשלתית ושנטען כי דרעי עושה כל מאמץ כדי שתחוקק, אך גם אחרי שנתיים וחצי היא טרם עלתה אפילו להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.

לשם השוואה וכדי שנבין מה יכולותיו של דרעי כשהוא באמת רוצה לקדם משהו – את הצעת "חוק דרעי 2" המושחתת, שמטרתה הייתה לאפשר את חזרת דרעי העבריין למשרת שר, לקח חודש וחצי בלבד כדי להביא למצב שבו תונח על שולחן המליאה, מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

מבחינה השוואתית, האם הגשת הצעת חוק אחת בשנתיים וחצי זה מעט? כן. עבור חבר כנסת מהשורה זה אפסי. הליך החקיקה, ובמיוחד החקיקה הפרטית, מהווה בישראל אחד מעמודי התווך של העשייה הפרלמנטרית. 

בדיקה של אחד מחברי הכנסת הפחות חרוצים, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, מעלה שהוא הגיש וחתום על 81 הצעות חוק בכנסת הנוכחית, וגם זה נחשב למעט. לדוגמה, ח"כ נעמה לזימי, אחת החרוצות במשכן הכנסת, חתומה על יותר מ-300 הצעות חוק שהגישה במשך כהונת הכנסת הנוכחית. ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שנחשב גם הוא לאחד החרוצים, חתום עד כה על 223 חוקים. 

הגשת שאילתות: 0

בדיקתנו מעלה שהשאילתה האחרונה שהגיש ח"כ אריה דרעי הייתה בכנסת ה-19, בשנת 2014, לפני 11 שנים. אמנם ברוב התקופות דרעי כיהן כשר, ולשרים אסור להגיש שאילתות, אולם בכנסת ה-24 הוא ישב על ספסלי האופוזיציה, וגם בתקופה זו לא טרח להשתמש ולו פעם אחת בכלי הפרלמנטרי החשוב.

הצעות לסדר: 0 

גם ההצעה לסדר האחרונה שהגיש דרעי הייתה בשנת 2014 בכנסת ה-19. 

חיפוש "אריה דרעי" בהצעות לסדר: האחרונה הונחה על ידו בכנסת ה-19 ב-2014.

השתתפות בוועדות: 0

לפי הנתונים באתר "זמן כנסת", דרעי לא השתתף ולו בישיבת ועדה אחת בכנסת ה-25. ועדות הכנסת הן המקום בו מתקיימת עיקר הפעילות הפרלמנטרית. 

חברות בוועדות: 0

דרעי אינו חבר באף ועדה בכנסת ה-25, אף שהוא חבר כנסת רגיל מהשורה שאינו חבר ממשלה. 

תפקיד יו"ר ועדה: אין. 

דרעי אינו משמש כיו"ר של אף ועדה בכנסת, על אף היותו פוליטיקאי בכיר ותיק שיכול היה לקבל לידיו כמעט כל ועדה שיחפוץ בה. 

השדולות שדרעי חבר בהן: 0

בכנסת ה-25 קיימות 226 שדולות שונות במגוון רחב של נושאים חשובים לקידום. ח"כ דרעי לא חבר באף אחת מהן.

נאומים במליאה: 3

מבין 280 ישיבות מליאה שהתקיימו בכנסת ה-25 , ח"כ אריה דרעי עלה לבימת הנואמים רק שלוש פעמים לשאת דברים. 

הח"כים "מהשורה" עושים את העבודה

מדדי הפרלמטר של "שקוף" לאורך שנים, כולל בכנסת הנוכחית, הצביעו על חברי הכנסת מש"ס, למעט דרעי, כעל חברי כנסת חרוצים ובעלי מדדי פעילות פרלמנטרית גבוהים בכל הפרמטרים כמעט. עשייתו הפרלמנטרית הכמעט אפסית של דרעי מצביעה על תפיסתו שלפיה שאר חברי הכנסת של הסיעה אמורים לעשות את כל העבודה עבורו, עבודה שכחבר כנסת מהשורה גם הוא אמור לקחת בה חלק מסוים. 

הדבר היחיד שעושה דרעי זה בעיקר להגיע להצבעות במליאה שממש חייבים להגיע אליהם, כגון הצבעות תקציב חשובות, כיוון שזה הדבר היחיד שהח"כים האחרים לא יכולים לבצע עבורו מבלי לעבור עבירה פלילית של הצבעה כפולה. 

הם עובדים, מבצעים את כל הנדרש מבחינת חקיקה, דיוני הוועדות, שאילתות וכו', והוא תופס עצמו על תקן "מפקח-על ומרחוק" שבעבור עבודת הפיקוח מרחוק הוא מקבל משכורת מלאה. 

מהו חבר כנסת?

בישראל, כמו בפרלמנטים אחרים בעולם, תפקיד חבר הפרלמנט מוגדר באופן מעורפל בלבד. הסיבה לכך היא גישה שרווחה בסוגיה זו מראשית הקמת הפרלמנטים במדינות הדמוקרטיות-ליברליות. לפי הגישה, ניתן לבטוח בנבחר הציבור שיעשה את המצופה ממנו, וגם קיים חשש שהגדרה ספציפית תגביל את יכולת העשייה שלו. 

כמו כן בעבר רווחה הנחת היסוד שניתן לבטוח בציבור שיתגמל בחיוב או בשלילה נבחרי ציבור חרוצים/עצלים. 

אולם, בישראל לא קיימת בחירה ישירה של חברי הכנסת, כך שהיכולת של הציבור הרחב לתגמל ח"כ או להענישו כמעט ולא קיימת, וגם הבחירה המועטה שנשארה במרכזי מפלגות נגזרת מדילים וקבוצות לחץ מאורגנות שקולן שבוי בדילים, לפחות ברובו.

מחקרה המקיף של ד"ר שילה הטיס רולף משנת 2017, שפורסם בעברית בספר בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביע על העובדה שבהחלט ניתן, ואולי אפילו רצוי, להגדיר באופן ברור יותר את עיקרי תפקיד חבר הכנסת בישראל. 

המקרה הקיצוני של דרעי מהווה אולי עדות לצורך הזה.

• הסיפור על האריה שלא רצה להיות חבר כנסת
• ומי (כמעט) לא בא? אריה דרעי: נוכחות הח"כים במושב הכנסת
• התלונות מצטברות, אבל ועדת האתיקה של הכנסת בתרדמת כבר חודשים
• בעקבות הפרסום ב"שקוף": פנייה לוועדת האתיקה נגד דרעי, לפיד, ליברמן ועבאס

ומה אפשר בכלל לעשות? הגורם האחראי בכנסת להטלת סנקציות על חברי כנסת הוא ועדת האתיקה, אולם זו פועלת באופן חלקי בכנסת ה-25, וגם זו הגדרה מתונה לתיאור המצב. בעיקרון ועדות אתיקה אמורות לדון בנתוני הגעות ח"כים בכנס שהסתיים. מנהלת הוועדה מניחה את הנתונים על שולחן הוועדה, כשמצופה שהדבר ייעשה בפתח הכנס שבא לאחריו. 

אולם בכנסת הנוכחית, שבשבוע הבא ייפתח הכנס השישי שלה (כנס הקיץ במושב השלישי), ועדת האתיקה דנה עד כה רק בנתוני שני הכנסים הראשונים (נתוני 2022-2023) אך נמנעה מלדון בנתונים של הכנסים השלישי עד הרביעי. 

בגין נתוני שני הכנסים הראשונים נענש דרעי באופן מינורי בלבד עם התראה שלא לחזור ולהיעדר, מה שלא קרה בפועל. האם החלטות עתידיות של הוועדה יחמירו יותר עם הח"כ ה"שקוף"?  

מלשכת דרעי נמסר בתגובה: "יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי יוזם ומוביל באופן אקטיבי עשרות הצעות חוק של סיעת ש"ס, בהן החוק להקמת רשות לאומית למלחמה בעוני, רפורמת חיסכון לכל ילד, חוקי הביטוח הלאומי לסיוע למילואימניקים, ועוד חוקים חברתיים רבים המאושרים פה אחד במליאת הכנסת, רבים מהם בנוכחותו.

"את הפעילות הפרלמנטרית הזו הוא מבצע מהכנסת, ממשרדי ש"ס, מביתו ומכל מקום שנדרש. כל זאת, בנוסף להשתתפותו בפורומים ביטחוניים מצומצמים ופעילותו למען שחרור החטופים. הניסיון לצייר מצג שווא כאילו הרב דרעי לא עובד כפרלמנטר – חוטא לאמת".

 גרסת האודיו של הכתבה הוקלטה באולפני המרכז לתרבות מונגשת