ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המאבק להקצנת "חוק אל-ג'זירה" הסתיים בניצחונות קטנים לקיצוניים

חברי הכנסת מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות-הדתית ביקשו להפוך את החוק הממשלתי שנועד למנוע פגיעה בביטחון המדינה למכשיר סתימת פיות דרקוני • הייעוץ המשפטי וח"כ גלעד קריב בלמו רבים מהשינויים בדרך לאישור במליאה • האגודה לזכויות האזרח וערוץ "אל-ג'זירה" מתכוננים לעתור לבג"ץ
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר התקשורת שלמה קרעי ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל אחרי אישור "חוק אלג'זירה" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מליאת הכנסת אישרה השבוע (1.4) את הצעת החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה", אשר מעניקה לשר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד סמכויות לסגור ערוץ זר שמאיים על ביטחון המדינה. ב"אל-ג'זירה" ובאגודה לזכויות האזרח בישראל מסרו ל"העין השביעית" כי בכוונתם לעתור לבג"ץ.

החוק, ששמו הרשמי הוא "חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב גדול של 71 חברי-כנסת. מלבד סיעות הקואליציה הצביעו בעד החוק גם חברי-כנסת מישראל-ביתנו, הימין הממלכתי ויש עתיד. נגד הצעת החוק הצביעו רק חברי-הכנסת מרע"מ וחד"ש-תעל, בעוד ח"כ גלעד קריב מהעבודה נמנע. שאר חברי הכנסת מהעבודה לא הצביעו.

נוסח הצעת החוק שאושר בכנסת דומה להפליא לנוסח התקנות לשעת חירום שתוקנו כחודש לאחר פריצת מלחמת עזה, אך בדרך לנוסח המוסכם של החוק עברה ההצעה טלטלות רבות בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית.

למרות שהיתה זו הצעת חוק ממשלתית, שהוגשה לאחר שהממשלה קיימה דיון והגיעה להסכמות המבטאות לדעת כלל חבריה את האיזונים הראויים בין ביטחון המדינה לחופש הביטוי, היו אלה דווקא חברי הקואליציה בוועדה, ושר התקשורת קרעי בעצמו, שניסו מיד עם תחילת הדיונים על הצעת החוק בוועדה לביטחון לאומי, ועד כמעט לרגע האחרון, לשנות את הנוסח שלה באופן קיצוני.

אם היו מתקבלות הסתייגויות חברי-הקואליציה, בהם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל, ח"כ משה סעדה מהליכוד, ח"כ עמית הלוי מהליכוד וח"כ צבי סוכות מהציונות-הדתית, היה החוק מעניק לשר התקשורת סמכויות דרקוניות.

ח"כ גלעד קריב במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

חברי הקואליציה ביקשו להעביר חוק לפיו יכול השר לפעול נגד כמעט כל ערוץ טלוויזיה, זר או ישראלי; ללא צורך בחוות דעתם של גורמי ביטחון ולא רק בעילה של פגיעה בביטחון המדינה אלא גם בעילות עמומות יותר כמו הסתה; ולהורות לא רק על החרמת ציוד וסגירת משרדים אלא גם להנחות את מערך הסייבר ליירט את שידורי הערוץ כך שכלל לא ניתן יהיה לקלוט אותו בישראל בשום צורה ודרך. חשוב מכך: חברי הקואליציה רצו להוציא מנוסח החוק את החובה להביא את צווי השר לאישור בית-המשפט בימים שלאחר כניסתם לתוקף.

הנוסח הסופי נבדל מנוסח התקנות בכמה פרטים קטנים, אך משמעותיים. את מקומו של שר הביטחון, כמי שמתניע את התהליך, החליף ראש הממשלה, ולצד הקבינט המדיני-ביטחוני, שבתקנות המקוריות נדרש לתת את הסכמתו להליך, נוספה האפשרות לקבל במקום את הסכמת הממשלה. שינויים אלה מאפשרים לשיקולים חוץ ביטחוניים לשחק תפקיד גדול יותר באישור מתן הסמכות לשר התקשורת להגביל שידורי ערוץ זר.

הבדל נוסף נוגע לחוות הדעת של הגופים הביטחוניים, מי שאמורים לספק את הצידוק המקצועי והענייני לכך שערוץ כזה או אחר מהווים סכנה לביטחון המדינה. בתקנות נקבע כי שר התקשורת יוכל להורות על הגבלת השידורים רק "לאחר שיוצגו בפני שרי הביטחון והתקשורת ובפני ועדת השרים חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון, המתייחסות לתשתית העובדתית לצורך מתן ההוראה בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה". במשרד המשפטים פירשו את הנוסח הזה כנוסח המחייב קבלת חוות דעת מכלל גורמי הביטחון: צה"ל והצנזורה הצבאית, שב"כ ומוסד. הנוסח שהתקבל מאפשר לשר התקשורת להורות על הגבלת שידורים גם אם התקבלה רק חוות דעת אחת, מצד גורם ביטחוני אחד.

עוד הבדל נוגע להרחבת הסמכות להחרמת ציוד, כך שתכלול גם מכשירי טלפון אישיים של עיתונאים שעובדים בערוץ נגדו פועל השר. בתקנות הוחרג מכשיר הטלפון הפרטי של העיתונאי אם המכשיר "משמש לשימוש אישי". בחוק שאושר בכנסת נקבע כי אין להחרים מכשיר טלפון "אם עיקר תכליתו לשימוש אישי". במילים אחרות, לא די בכך שמכשיר הטלפון של העיתונאי משמש גם כמכשירו האישי, עיקר שימושו של העיתונאי במכשיר צריך להיות אישי ולא כדי לתעד ולהעביר תכנים במסגרת עבודתו כעיתונאי.

שינוי הנוסח עליו התעקשו חברי-הכנסת מהקואליציה יותר מכל נגע להסרת חובת הפיקוח המשפטי על הצווים. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי פוגל הציע כי במקום החובה להביא את הצווים לעיון נשיא בית-משפט מחוזי מיד לאחר כניסתם לתוקף, ינוסח החוק כך שיקבעו זמנים לדיון בערר שיוגש, ככל שיוגש, על הצווים.

לאורך כל הדיונים בוועדה לביטחון לאומי, היה ח"כ קריב מהעבודה נציג האופוזיציה היחיד שנלחם, לצד הייעוץ המשפטי, להגביל את הדרישות הדרקוניות של חברי הקואליציה

רק לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק, היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור ועו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, הבהירו כי מדובר בשינוי בסיסי באיזונים שבבסיס הצעת החוק, והבהירו כי השינוי הופך את ההצעה ללא חוקתית, התרצו חברי-הקואליציה ונסוגו מעמדתם.

אמנם בתקנות נקבע כי השופט יוכל "לאשר [את הוראת השר], לבטל אותה או לקצוב את תקופת תוקפה" ואילו בהצעת החוק נקבע כי השופט יוכל רק "לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה", אולם יועמ"ש הוועדה עו"ד פרנקל-שור הבהירה, במענה לשאלת ח"כ קריב, כי שינוי ההוראה כולל כמובן גם את האפשרות לביטולה.

לאורך כל הדיונים בוועדה לביטחון לאומי, היה ח"כ קריב מהעבודה נציג האופוזיציה היחיד שנלחם, לצד הייעוץ המשפטי, להגביל את הדרישות הדרקוניות של חברי הקואליציה. קריב גם הטיח בחברי הקואליציה כי החוק חסר תועלת ממשית, וממילא לא ימומש נגד "אל-ג'זירה" הקטארית, שכן נתניהו, לדבריו, "עקוד לאינטרסים של הקטארים" והוא "משתף הפעולה הגדול ביותר עם הקטארים". בהקשר זה הזכיר קריב את הטענות הלא מאומתות של אל"מ במיל' יגאל כרמון על תשלומים של מיליונים מקטאר לנתניהו.

כשהגיעה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ונתניהו הודיע כי יפעל מיידית להפעילה לסגירת ערוץ "אל-ג'זירה" בישראל, שינה ח"כ קריב את גרסתו. מעל דוכן הכנסת טען כי הוא מאמין שהחוק אכן ימומש נגד "אל-ג'זירה" אבל רק משום שהמהלך מתואם עם קטאר. לדבריו, הקטארים מעוניינים בשמירת שלטון נתניהו בישראל ולכן ישמחו להעניק לו הישג ציבורי חסר משמעות שכזה.

בדרך לבג"ץ

עוד לפני שהחוק אושר במליאת הכנסת פנו מהאגודה לזכויות האזרח בישראל אל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה במכתב טרם הגשת עתירה לבג"ץ ובו הביעו את הסתייגותם מנוסח החוק. החשש של האגודה, כך הסבירה עו"ד הגר שחטר במכתב שהפנתה ליועמ"שית, נובע מהשינוי בסעיף שמחייב את הבאת ההוראה לאישור בית-המשפט ומחיקת המילים "לבטל אותה".

על אף הבהרת היועצת המשפטית של הוועדה כי גם בנוסח החדש תהיה לשופט הסמכות לבטל את ההוראה שהוציא שר התקשורת, באגודה לזכויות האזרח מסרו ל"העין השביעית" כי בכוונתם לעתור לבג"ץ בבקשה לבטל את החוק.

וואליד אל-עומרי, מנהל משרד "אל-ג'זירה" בירושלים, מסר גם הוא ל"העין השביעית" כי ככל שיוציא שר התקשורת הוראה להגבלת שידורי הערוץ וסגירת משרדיו, תפעל הרשת בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אורן פרסיקו

אורן פרסיקו
כתב "העין השביעית". בעברו כתב בגלובס, מעריב, כל העיר וכלי תקשורת נוספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.