ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המאבק על מינוי הנציב: רוטמן האשים את היועמ"שית בהשתלטות על ההליך

יו"ר ועדת החוקה גער בנציגי בהרב-מיארה על כך שזו לא הגיעה בעצמה לדיון על מינוי המחליף להרשקוביץ • מנכ"לית "לובי 99": השירות הציבורי מתרוקן מאנשים טובים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

המשנה ליועמ"שית גיל לימון ויועמ"שית משרד רה"מ שלומית ברנע פרגו בדיון בוועדת החוקה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

המאבק על מינוי נציב שירות המדינה הבא, האיש האחראי על כ-80 אלף עובדי השירות הציבורי, נמשך: בדיון בוועדת החוקה השבוע היו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית) האשים את היועמ"שית גלי בהרב מיארה כי היא מנסה להשתלט על ההליך ואף נזף בנציגיה על כך שהיא לא הגיעה בעצמה לדיון, לדבריו בניגוד לתקנון הכנסת. עוד התרעם רוטמן על כך שלא גובש נוהל לבחירת הנציב, חרף החלטת הממשלה בעניין מ-2018. 

הדיון התקיים לבקשת שליש מחברי הוועדה על רקע ניסיונות הממשלה לשנות את אופן המינוי של הנציב החדש. הנציב המכהן פרופסור דניאל הרשקוביץ צפוי לסיים את תפקידו בחודש ספטמבר. הח"כים שביקשו לקיים את הדיון: חברי הכנסת מיש עתיד קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', גלעד קריב (עבודה), מנסור עבאס (רע"מ), עופר כסיף (חד"ש) ומתן כהנא (המחנה הממלכתי).

ועל מה בעצם נסוב כעת הוויכוח? לאחר בחירתו של הרשקוביץ לפני שש שנים, התקבלה החלטת ממשלה כי בעתיד ייקבע נוהל שיגובש ע"י היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום לא גובש נוהל כזה. בהרב-מיארה המליצה בחודש שעבר להקים ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס ומנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו המליץ לבחור באופן ישיר את הנציב הבא.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"אפשר לדבר רבות על השאלה מדוע משימה שהוטלה בשנת 2018 מוגשת תוך כדי הליך, בייחוד כשהייעוץ המשפטי טורח בחוות הדעת שלו לציין שכאשר יש הליך מינוי שקרוב להתנהלות אז לא כדאי לשנות את הכללים", אמר רוטמן בדיון. "אני הייתי חושב שמשימה שמוטלת על עובד מדינה ב-2018, אנחנו לא נשב ב-2024 ונדון בתוצרי עבודתו, אבל אולי אני כזה משונה".

המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד גיל לימון, התייחס לכך ואמר כי העיכוב חל בשל עבודה רבה שהייתה למחלקה המשפטית סביב מערכות הבחירות והקורונה. "מסוג הדברים שהיה נכון לבצע אותם יותר מוקדם, אבל עדיין נעשו בזמן מספיק שהממשלה יכולה להתארגן לזה מעל חודשיים לסיום הכהונה של הנציב", אמר.

"קוראת לממשלה להתעשת"

חברי האופוזיציה בדיון התייחסו לניסיונות של נתניהו להתערב במינוי החשוב. "אנחנו בימים שהאמון בשירות הציבורי קצת הולך לאיבוד", אמרה אלהרר. "זה חייב להיות מקצועי, בלתי תלוי, ממלכתי – מילה שהופכת להיות זרה לממשלה המכהנת. אני קוראת לממשלה להתעשת".

ח"כ כסיף אמר כי "הניסיון להביא שינוי בהליך מינוי הנציב הוא בדיוק חלק מהדה לגיטימציה ומהפגיעה בכל איש מקצוע שמעלה קול אחר. צריך לראות את זה כחלק מצונאמי, שאנחנו בפני סכנה של משטר טוטליטרי וזה חלק מזה. אם לא נתעורר ונשים לזה סוף עכשיו, יהיה מאוחר מדי".

מנגד, ח"כ רוטמן אמר כי היועמ"שית לממשלה מנסה להשתלט על מינוי הנציב. ומדוע? משום שבנוהל שגיבשה יחד עם יועמ"שית משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו נכתב כי שלושה מתוך חמשת חברי ועדת האיתור ימונו אליה בהסכמת היועמ"שית. 

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"מבין חמישה חברים אחד הוא שופט עליון בדימוס ועוד שלושה מינויים בהסכמת היועמש"ית", אמר. "כשמטילים על מישהו לגבש נוהל והוא מקבל בו את כל הקלפים בידיו זה לא נראה טוב". 

רוטמן אף אמר כי הזמין את בהרב מיארה באופן אישי לוועדה והיא בחרה שלא להגיע. "היא לא מחליטה את מי לשלוח, היא זומנה אישית", אמר. "יותר מזה, גם השר הממונה עליה פנה אליה, במקרה נודע לי, ואמר לה לבוא. גם השר הממונה, גם הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת זימנה אותה והיא החליטה על דעת עצמה לא לבוא".

מינוי הנציב - על מה נסוב הוויכוח?

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה בחודש שעבר (19.6) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו התייחסה להליך מינוי נציב שירות המדינה. במכתב כתבה כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3793 ממאי 2018 (לפיה צריך לשנות את אופן המינוי של הנציב הבא וזה ייעשה בנוהל שיגובש ע"י היועמ"ש של משרד ראש הממשלה ותוך התייעצות עם היועמ"ש לממשלה) ולאחר בחינה של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו ושל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), ד"ר גיל לימון, היא החליטה לקבל את המלצותיהם ולקבוע כי מינוי הנציב ייעשה ע"י ועדת איתור, בראשות שופט בדימוס של ביהמ"ש העליון.

*מה זו ועדת איתור?

תפקידה לאתר מועמדים למשרות בכירות בשירות המדינה, הפטורות מחובת מכרז, ע"י פרסום מכרז פתוח לציבור ובאופן יזום. בוועדה חברים 3 או 5 חברים בוועדות למשרות בעלות מאפיינים ייחודיים, כמו במקרה משרת הנציב.

בראש ועדת האיתור למשרת הנציב יעמוד שופט בדימוס של ביהמ"ש העליון (שימנה נשיא ביהמ"ש העליון בהסכמת רה"מ) ויהיו חברים בה: היועמ"שית לממשלה או נציגה, במקום נציב שירות המדינה היושב דרך קבע בוועדה ימונה מי שכיהן בעבר כנציב או מנכ"ל משרד מטה ממשלתי לשעבר (ימונה ע"י מנכ"ל משרד רה"מ בהסכמת היועמ"שית לממשלה), איש אקדמיה המיומן בתחום המשפט הציבורי (ייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים) ונציג ציבור (ימונה ע"י מנכ"ל משרד רה"מ ובהסכמת היועמ"שית לממשלה).

החלטתה של בהרב-מיארה

ההמלצה לבחור בוועדת איתור מנוגדת להצעת נתניהו, שהועברה באמצעות מזכיר הממשלה (יוסי פוקס), לפיה הנציב הבא ימונה בבחירה פרסונלית – באופן ישיר ע"י ראש הממשלה ומינויו ייבדק ע"י הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ועדה זו עוסקת בשבעה מינויים מעולמות הביטחון: רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס, ראש שב"כ וראש מוסד ועולמות המקרו-כלכלה: נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. בהצעת רה"מ נאמר כי באופן חד פעמי חברי הוועדה יוסיפו לרשימת המשרות שנבדקות על ידם את בחינת משרת הנציב ואת מקומו של הנציב היושב בוועדה, ימלא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שאינו עובד מדינה, או נציב שירות המדינה לשעבר, שימונה ע"י ראש הממשלה בעצמו.

בהרב-מיארה, מתוקף תפקידה כשומרת סף, התייחסה להצעת נתניהו וכתבה באופן נחרץ כי "הצעה זו אינה נתמכת בהנמקה מקצועית, אינה הולמת את אופיו של התפקיד וסמכויותיו ואין התאמה בין סמכויותיה של הוועדה המייעצת ומומחיותה, לבין המשימה החדשה והשונה שמציעים להטיל עליה כעת". בהרב מיארה הבהירה בדברים אלו כי מדובר בניסיון למינוי פוליטי.

בינתיים הזמן עובר ונותרו רק עוד כחודשיים וחצי לסיום כהונתו של הרשקוביץ'. הסיכויים לבחירה בנוהל שיהיה מוסכם על כל הנוגעים בדבר בזמן הקרוב נמוך ונראה כי 80 אלף עובדי שירות המדינה שוב יופקרו.

רוטמן הדגיש את ניגוד העניינים העלול להיות במידה וליועמ"שית תהיה שליטה בוועדת האיתור. "ניסיתי לחשוב מה עושים כאשר יש עובד מדינה שלא מבצע את תפקידו בניגוד לחוק, בניגוד לתקנון הכנסת כאשר הוא מוזמן לוועדה בכנסת ואז בדקתי למי אני יכול להתלונן", אמר. "מסתבר שיש בכל שירות המדינה אדם אחד ויחיד. מיהו אותו האדם – נציב שירות המדינה ולכן הדרישה הבסיסית ביותר – שהאדם לא יבחר את זה שממונה עליו".

וכך אומר תקנון הכנסת בעניין: אם זומן עובד ציבור לאחת מהוועדות והוא לא הודיע "בהתראה הולמת מראש" שלא יופיע בפני הוועדה, אז רשאית הוועדה, באישור יו"ר הכנסת, לפנות לנציבות שירות המדינה או לגורם אחר המוסמך לדון בתלונות בענייני משמעת, בבקשה להפעיל את סמכותם כלפי המוזמן והם יודיעו לוועדה על הפעולות שנקטו בעניין. 

במקרה זה, המשנה ליועמ"שית אמר בדיון כי היא עדכנה שלא תוכל להגיע ולכן שלחה אותו במקומה. "היועצת דיברה אתמול בערב עם שר המשפטים ומסרה לו שבגלל לוח הזמנים העמוס שלה היא לא תוכל להגיע ושהיא תשלח נציג בכיר, עבדכם הנאמן", אמר לימון בדיון. "אני חושב שזה מענה נכון וראוי בהתנהלות של פקידות בכירה, האמת שאני לא מבין מה הטרוניה". רוטמן סירב לקבל את ההסבר.

ובחזרה למינוי הנציב

בדיון עסקו בין היתר גם בתהליכים של פגיעה בשירות המדינה. כך למשל התייחסו לעזיבת עובדים במשרדי הממשלה וכניסה למערכת של עובדים לא מספיק טובים, זאת בשל מינויים מעוררי מחלוקת שהכשיר הנציב המכהן. 

"כארגון שעובד כבר עשור מול השירות הציבורי אני מזמינה אתכם לבוא לסיור ולראות מה קורה, המסדרונות ריקים כי אין אנשים. האנשים הטובים והמקצועיים עזבו", אמרה מנכ"לית לובי 99 לינור דויטש. "כשפעם אחרי פעם מאושרים מינויים לא ראויים, כשפעם אחרי פעם מעדיפים שיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים – השירות הציבורי מתרוקן מאנשים טובים. ואז כל אזרחי המדינה מקבלים שירות פחות טוב של משרדי ממשלה שאינה מתפקדת".

דניאל הרשקוביץ ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)

בנוסף לדיון בוועדת החוקה, גם בישיבת הממשלה השבועית עסקו במינוי הקרוב. הנוכחים בישיבה לא תמכו, בלשון המעטה, בהצעתה של בהרב-מיארה, שאותה ייצג המשנה שלה, עו"ד לימון. לפי הכתב הפוליטי של כאן 11 מיכאל שמש, השר דוד אמסלם (הליכוד) צעק כי "לימון הוא האדם הכי מסוכן במדינה. צריך לפטר אותו ואת היועמ"שית". 

נתניהו ככל הנראה לא גיבה את עו"ד לימון ואומנם אמר לו "אל תחת ואל תרא", אך הוסיף כי "בדמוקרטיה שומרי הסף זה הציבור והבוחרים". בפועל הוא בחר להתעלם משומרי הסף הניצבים מולו: הצעת היועמ"שית נדחתה ורה"מ אמר שיביא הצעה משלו.

עוד קודם לישיבה, תקף שר התקשורת שלמה קרעי את בהרב-מיארה וכתב כי "היא קצת התבלבלה והכריזה מראש שעל כל הצעה אחרת שהיא איננה ההצעה שלה ככתבה וכלשונה, חלה מניעה משפטית".

עוד כתב: "זה לא מזיז לה שקביעתה מעלה סירחון של ניגודי עניינים למכביר, כך שהיא למעשה מחליפה את הממשלה וממנה בעצמה את נציב שירות המדינה, מקעקעת את יסודות הדמוקרטיה, מנוגדת לחוק ואפילו לפסיקת בג"ץ. עם שלל אוקסימורונים, היא קובעת שהיא אלוהי הדמוקרטיה ואין בלתה. אם תגיע היום לישיבת הממשלה, נדאג להעביר לה שיעור בסיסי באזרחות".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

5 תגובות

  1. למדינה דמוקרטית יש שלוש רשויות שוות כוח: מחוקקת, מבצעת ושופטת. המבצעת איננה רשאית לפטר את השופטת; השופטת חייבת לקבוע שהמחוקקת והמבצעת פועלים על-פי החוק.

  2. 1) שמעתי את טענותיו של ח"כ רוטמן ולצערי הרב הוא מתאר את המציאות העגומה בצורה מדוייקת. היעוץ המשפטי הפך כבר לפני שנים לאבן נגב בתואנות חסרות בסיס שונות. מאז תחילת המלחמה היועמ"שית ובג"צ לא רק מתמסרים לאויב, אלא ממש משרתים אותו. ולא סתם, אלא בחדווה של ממש, לטעמי.
    2) "השירות הציבורי מתרוקן מאנשים טובים" טוענת מי שטוענת. מי הם "אנשים טובים"? אנשים שחושבים כמונו (השמאל הקיצוני הפוסט ציוני הפוסט-יהודי) כמובן. נו, מה הפלא? בציבור החילוני יש מיעוט זניח של אנשים כאלה ואת בחורי סאטמר הרי אתם (השמאל) לא תעסיקו. מי נשאר? הגריאטרים של קפלן שלא ניתן לשכור את שירותיהם. כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כׇל־אוֹיְבֶ֙יךָ֙ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה

    1. ועדת האיתור, שתהיה מורכבת מאנשים א-פוליטיים אמורה לבחור נציב שירות מדינה שיפעל בצורה א-פוליטיים ושיוויונית לכתובת כלל האזרחים. רק ועדה כזו יכולה לבחור מישהו שאינו חושב "כמונו", כולל גם לא כמו אנשי הימין

      1. "אנשים א-פוליטיים" – אין כזה דבר. אגב, אפילו החתול שלי צופה לפעמים בטמבלויזיה. הוא מגיב לפוליטיקאים שונים בצורה שונה והוא מראה נטיה פוליטית ברורה. קל וחומר בני אדם. חוץ מזה, אתה מעלה בדעתך מצב שבו שמאלנים ירשו למישהו שאינו משלהם להחליט / למנות? לא אנ"ש == לא יעלה על הדעת בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,902 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!