המאבק על מינוי הנציב: רוטמן האשים את היועמ"שית בהשתלטות על ההליך

המאבק על מינוי נציב שירות המדינה הבא, האיש האחראי על כ-80 אלף עובדי השירות הציבורי, נמשך: בדיון בוועדת החוקה השבוע היו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית) האשים את היועמ"שית גלי בהרב מיארה כי היא מנסה להשתלט על ההליך ואף נזף בנציגיה על כך שהיא לא הגיעה בעצמה לדיון, לדבריו בניגוד לתקנון הכנסת. עוד התרעם רוטמן על כך שלא גובש נוהל לבחירת הנציב, חרף החלטת הממשלה בעניין מ-2018. 

הדיון התקיים לבקשת שליש מחברי הוועדה על רקע ניסיונות הממשלה לשנות את אופן המינוי של הנציב החדש. הנציב המכהן פרופסור דניאל הרשקוביץ צפוי לסיים את תפקידו בחודש ספטמבר. הח"כים שביקשו לקיים את הדיון: חברי הכנסת מיש עתיד קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', גלעד קריב (עבודה), מנסור עבאס (רע"מ), עופר כסיף (חד"ש) ומתן כהנא (המחנה הממלכתי).

• "רוצים 'יסמנים'": המינוי לתפקיד החשוב ביותר בשירות הציבורי מוחזק בידי הדרג הפוליטי
• מהפכת המשילות: כך פורק השירות הציבורי בישראל
• בלוף המשילות: פירוק השירות הציבורי היה חלק מתוכנית גדולה יותר

ועל מה בעצם נסוב כעת הוויכוח? לאחר בחירתו של הרשקוביץ לפני שש שנים, התקבלה החלטת ממשלה כי בעתיד ייקבע נוהל שיגובש ע"י היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום לא גובש נוהל כזה. בהרב-מיארה המליצה בחודש שעבר להקים ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס ומנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו המליץ לבחור באופן ישיר את הנציב הבא.

"אפשר לדבר רבות על השאלה מדוע משימה שהוטלה בשנת 2018 מוגשת תוך כדי הליך, בייחוד כשהייעוץ המשפטי טורח בחוות הדעת שלו לציין שכאשר יש הליך מינוי שקרוב להתנהלות אז לא כדאי לשנות את הכללים", אמר רוטמן בדיון. "אני הייתי חושב שמשימה שמוטלת על עובד מדינה ב-2018, אנחנו לא נשב ב-2024 ונדון בתוצרי עבודתו, אבל אולי אני כזה משונה".

המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד גיל לימון, התייחס לכך ואמר כי העיכוב חל בשל עבודה רבה שהייתה למחלקה המשפטית סביב מערכות הבחירות והקורונה. "מסוג הדברים שהיה נכון לבצע אותם יותר מוקדם, אבל עדיין נעשו בזמן מספיק שהממשלה יכולה להתארגן לזה מעל חודשיים לסיום הכהונה של הנציב", אמר.

"קוראת לממשלה להתעשת"

חברי האופוזיציה בדיון התייחסו לניסיונות של נתניהו להתערב במינוי החשוב. "אנחנו בימים שהאמון בשירות הציבורי קצת הולך לאיבוד", אמרה אלהרר. "זה חייב להיות מקצועי, בלתי תלוי, ממלכתי – מילה שהופכת להיות זרה לממשלה המכהנת. אני קוראת לממשלה להתעשת".

ח"כ כסיף אמר כי "הניסיון להביא שינוי בהליך מינוי הנציב הוא בדיוק חלק מהדה לגיטימציה ומהפגיעה בכל איש מקצוע שמעלה קול אחר. צריך לראות את זה כחלק מצונאמי, שאנחנו בפני סכנה של משטר טוטליטרי וזה חלק מזה. אם לא נתעורר ונשים לזה סוף עכשיו, יהיה מאוחר מדי".

מנגד, ח"כ רוטמן אמר כי היועמ"שית לממשלה מנסה להשתלט על מינוי הנציב. ומדוע? משום שבנוהל שגיבשה יחד עם יועמ"שית משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו נכתב כי שלושה מתוך חמשת חברי ועדת האיתור ימונו אליה בהסכמת היועמ"שית. 

"מבין חמישה חברים אחד הוא שופט עליון בדימוס ועוד שלושה מינויים בהסכמת היועמש"ית", אמר. "כשמטילים על מישהו לגבש נוהל והוא מקבל בו את כל הקלפים בידיו זה לא נראה טוב". 

רוטמן אף אמר כי הזמין את בהרב מיארה באופן אישי לוועדה והיא בחרה שלא להגיע. "היא לא מחליטה את מי לשלוח, היא זומנה אישית", אמר. "יותר מזה, גם השר הממונה עליה פנה אליה, במקרה נודע לי, ואמר לה לבוא. גם השר הממונה, גם הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת זימנה אותה והיא החליטה על דעת עצמה לא לבוא".

רוטמן הדגיש את ניגוד העניינים העלול להיות במידה וליועמ"שית תהיה שליטה בוועדת האיתור. "ניסיתי לחשוב מה עושים כאשר יש עובד מדינה שלא מבצע את תפקידו בניגוד לחוק, בניגוד לתקנון הכנסת כאשר הוא מוזמן לוועדה בכנסת ואז בדקתי למי אני יכול להתלונן", אמר. "מסתבר שיש בכל שירות המדינה אדם אחד ויחיד. מיהו אותו האדם – נציב שירות המדינה ולכן הדרישה הבסיסית ביותר – שהאדם לא יבחר את זה שממונה עליו".

וכך אומר תקנון הכנסת בעניין: אם זומן עובד ציבור לאחת מהוועדות והוא לא הודיע "בהתראה הולמת מראש" שלא יופיע בפני הוועדה, אז רשאית הוועדה, באישור יו"ר הכנסת, לפנות לנציבות שירות המדינה או לגורם אחר המוסמך לדון בתלונות בענייני משמעת, בבקשה להפעיל את סמכותם כלפי המוזמן והם יודיעו לוועדה על הפעולות שנקטו בעניין. 

במקרה זה, המשנה ליועמ"שית אמר בדיון כי היא עדכנה שלא תוכל להגיע ולכן שלחה אותו במקומה. "היועצת דיברה אתמול בערב עם שר המשפטים ומסרה לו שבגלל לוח הזמנים העמוס שלה היא לא תוכל להגיע ושהיא תשלח נציג בכיר, עבדכם הנאמן", אמר לימון בדיון. "אני חושב שזה מענה נכון וראוי בהתנהלות של פקידות בכירה, האמת שאני לא מבין מה הטרוניה". רוטמן סירב לקבל את ההסבר.

ובחזרה למינוי הנציב

בדיון עסקו בין היתר גם בתהליכים של פגיעה בשירות המדינה. כך למשל התייחסו לעזיבת עובדים במשרדי הממשלה וכניסה למערכת של עובדים לא מספיק טובים, זאת בשל מינויים מעוררי מחלוקת שהכשיר הנציב המכהן. 

"כארגון שעובד כבר עשור מול השירות הציבורי אני מזמינה אתכם לבוא לסיור ולראות מה קורה, המסדרונות ריקים כי אין אנשים. האנשים הטובים והמקצועיים עזבו", אמרה מנכ"לית לובי 99 לינור דויטש. "כשפעם אחרי פעם מאושרים מינויים לא ראויים, כשפעם אחרי פעם מעדיפים שיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים – השירות הציבורי מתרוקן מאנשים טובים. ואז כל אזרחי המדינה מקבלים שירות פחות טוב של משרדי ממשלה שאינה מתפקדת".

בנוסף לדיון בוועדת החוקה, גם בישיבת הממשלה השבועית עסקו במינוי הקרוב. הנוכחים בישיבה לא תמכו, בלשון המעטה, בהצעתה של בהרב-מיארה, שאותה ייצג המשנה שלה, עו"ד לימון. לפי הכתב הפוליטי של כאן 11 מיכאל שמש, השר דוד אמסלם (הליכוד) צעק כי "לימון הוא האדם הכי מסוכן במדינה. צריך לפטר אותו ואת היועמ"שית". 

נתניהו ככל הנראה לא גיבה את עו"ד לימון ואומנם אמר לו "אל תחת ואל תרא", אך הוסיף כי "בדמוקרטיה שומרי הסף זה הציבור והבוחרים". בפועל הוא בחר להתעלם משומרי הסף הניצבים מולו: הצעת היועמ"שית נדחתה ורה"מ אמר שיביא הצעה משלו.

עוד קודם לישיבה, תקף שר התקשורת שלמה קרעי את בהרב-מיארה וכתב כי "היא קצת התבלבלה והכריזה מראש שעל כל הצעה אחרת שהיא איננה ההצעה שלה ככתבה וכלשונה, חלה מניעה משפטית".

עוד כתב: "זה לא מזיז לה שקביעתה מעלה סירחון של ניגודי עניינים למכביר, כך שהיא למעשה מחליפה את הממשלה וממנה בעצמה את נציב שירות המדינה, מקעקעת את יסודות הדמוקרטיה, מנוגדת לחוק ואפילו לפסיקת בג"ץ. עם שלל אוקסימורונים, היא קובעת שהיא אלוהי הדמוקרטיה ואין בלתה. אם תגיע היום לישיבת הממשלה, נדאג להעביר לה שיעור בסיסי באזרחות".