ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חוץ וביטחון מול חוקה: מדוע השאלה איזו ועדה תדון בחוק הנפיץ של רוטמן היא חשובה?

ועדת הכנסת תכריע מחר האם הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שתמנע מעצרים מנהליים של אזרחי ישראל תגיע לשולחנו לדיונים לקראת הקריאה הראשונה, או תידון דווקא בוועדת החוץ והביטחון, שם הדיונים החשובים עשויים להפוך לחסויים? ומדוע ההחלטה הזאת כה חשובה?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אדלשטיין ורוטמן, ארכיון (צילום: פלאש 90)

לאיזו ועדה תגיע הצעת החוק מעוררת המחלוקת של רוטמן? בשבוע שעבר (3.7), אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), של חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) – 54 הצביעו בעד ו-51 התנגדו. לאחר אישורה היא הועברה לוועדת הכנסת המתוכננת להתכנס מחר (שלישי) ושם יוחלט איזו ועדה תכין את ההצעה לקריאה הראשונה.

חבר הכנסת רוטמן, יוזם ההצעה וראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מעוניין שההצעה תעבור לוועדה שלו, כך שיוכל לשלוט על קצב התקדמות ההצעה ולצמצם את הבמה של המתנגדים לה. סגן יו"ר הכנסת, ניסים ואטורי (הליכוד), שניהל את הדיון במליאה, חשף אולי את הוועדה הטבעית יותר להכנת ההצעה – ועדת חוץ וביטחון וכן את רצון האופוזיציה בנושא. ואטורי הודיע במליאה כי ההצעה "אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון, לצורך הכנתה לקריאה הראשונה".

רוטמן לא מצמץ וישר ענה: "חוקה" (כשהוא מתכוון שההצעה תעבור לוועדת החוקה). ואטורי לא התמהמה, הבין את הטעות ותיקן: "לוועדת החוקה". אך חבר הכנסת רון כץ (יש עתיד) הרס את החגיגה, הבין את הסיטואציה ואמר בזריזות "לוועדת כנסת". בכך הכריח את היו"ר ואטורי להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה.

ח"כ כץ ידע כי לפי תקנון הכנסת (סעיף 57), יו"ר הישיבה קובע באיזו ועדה ידונו בהצעה שאושרה. אך מיד לאחר שהיו"ר מודיע איזו ועדה תעסוק בהצעה, במקרה זה ועדת חוקה, רשאי כל אחד מחברי הכנסת להציע, בלי לנמק, כי הדיון יתקיים בוועדה אחרת. במקרה כזה, כפי שאירע במקרה הנידון, ועדת הכנסת, בראשות חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד), היא זו שתקבע את הוועדה שתדון בנושא.

זאת אומרת – מובן שצעד זה של האופוזיציה לא בהכרח ימנע בסופו של דבר מההצעה להגיע לוועדת החוקה בראשות רוטמן, אך הוא בהחלט יעכב במעט את התחלת הדיונים עליה ומראה את חשש האופוזיציה שהיא תועבר לוועדה זו ומנגד, את הוועדה המועדפת עליה לבחינת נושא רגיש זה – ועדת חוץ וביטחון.

דיון חסוי או ניסיונות להשתקת הביקורת

מדוע בעצם חשובה ההכרעה לאיזו ועדה תתגלגל הצעת החוק הנפיצה? ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון משמשות יחד כוועדה המשותפת שבסמכותה להכריז על מצב חירום, כך גם כעת, אך לכל אחת משתי הוועדות, סמכויות שונות בשגרה.

ועדת החוקה עוסקת בחוקת המדינה, חוקי-יסוד, חוקים וסדרי משפט. בראשותה עומד חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), המקדם בה חוקים מעוררי מחלוקת העוסקים בין היתר ברפורמה המשפטית, חוק המאבק בטרור, שירותי דת יהודיים, סמכויות לשעת חירום ועוד.

ועדת החוץ והביטחון עוסקת בפיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. בראשה עומד חבר הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד). בוועדה מאשרים חקיקה בנושאים שונים כמו העלאת גיל הפטור למילואים, שילוב תלמידי ישיבות, שב"כ, מצב חירום, תקנות שעת חירום ועוד.

מתנחל רעול פנים בגדה המערבית (צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90)

לוועדה מגיעים לעיתים השרים הבכירים ובראשם ראש הממשלה. השרים השונים המופיעים בפניה לשם העברת סקירות מצב בתחומים השונים, הם השרים האמונים על משרדי הביטחון, המודיעין, ההתיישבות והמשימות הלאומיות ושיתוף פעולה אזורי. בחודש שעבר, שר החוץ ישראל כ"ץ העביר לחברי הוועדה סקירה מדינית ולפני כן, במהלך חודש מאי, השר גדי איזנקוט – שהיה משקיף בקבינט ניהול המלחמה, העביר לחבריה סקירה מדינית ביטחונית.

אך בשונה מרוב ועדות הכנסת וגם ועדת החוקה, רבים מהדיונים בוועדת החוץ והביטחון וועדות המשנה שלה הם חסויים ותוכנם לא מתפרסם לציבור. זאת בשל החשיפה למידע ביטחוני רגיש העולה בישיבות והחשש מפגיעה בביטחון המדינה, באינטרסים חיוניים של המדינה או בשלום הציבור וביטחונו, כאשר יש סייגים נוספים, בהתאם לכל נושא המובא בפני הוועדה. ניתן להעריך בזהירות שגם הדיון בחוק של רוטמן, או חלקו, יהיה חסוי, דבר שימנע את הדיון הציבורי בחוק החשוב.

יוצאים מן הכלל הם המקרים הבאים: דיונים שהוחלט שאינם מסווגים, או שלפחות חלקם לא ואז הם גם משודרים בערוץ הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת. כשיו"ר הוועדה מודיע לפני תחילת הישיבה כי הפרוטוקול שלה לא יהיה חסוי (הוא רשאי להודיע על כך גם לאחר שהחלה הישיבה, ובלבד שהודעה כזו תינתן רק בהסכמת כל מי שדיבר בישיבה עד למתן ההודעה) או כשוועדה דנה בנושא חקיקה ראשית או חקיקת משנה (אלא אם יו"ר הוועדה הודיע אחרת).

אבירי זכויות האדם

הצעת החוק קובעת כי לא יהיה ניתן לעצור במעצר מנהלי – אזרח של המדינה, אלא אם לשר הביטחון יהיה יסוד סביר להניח כי אותו האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה. מי שיקבע מיהו ארגון טרור הוא שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה – בראשותו של רוטמן.

מטרת ההצעה, כפי שנכתב בדברי ההסבר לה, היא הגברת "ההגנות הקיימות על חירותם של אזרחי ישראל בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בפועל, ההצעה למעשה עלולה להגביל את יכולת השב"כ, המתנגד להצעה, לבצע מעצרים מנהליים לפעילי טרור יהודים.

בשב"כ, שם מתנגדים להצעה, טוענים כי כיום רוב המפגעים היהודים לא חברים רשמית באף ארגון ופועלים על דעת עצמם, כך שהתיקון יימנע את רוב המעצרים המנהליים, ורואים בו איום על יכולתם לטפל בטרור.

רוטמן טוען בהצעתו כי צריך להגביל את המעצרים המנהליים שעושה השב"כ ליהודים. "אין פיקוח פרלמנטרי והם (השב"כ) עושים מה שהם רוצים, ובמקרים מסוימים אנחנו גם יודעים שהם עושים שימוש שגוי ושימוש פסול, אנחנו יודעים את זה", אמר רוטמן במהלך הדיון במליאה.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא אישום, ללא משפט, ללא משך מוגדר מראש וללא זכות ערעור או ביקורת שיפוטית – כלי בעייתי המונע זכויות בסיסיות מהעצורים – יהודים וערבים כאחד. ארגוני זכויות האדם קוראים לבטלו ולא להחיל אותו רק על אוכלוסייה מסוימת. רוטמן בהצעה זו עושה הבחנה ברורה בין יהודים וערבים ובין הזכויות או במקרה זה, היעדרן, של צד אחד באוכלוסייה. חברי האופוזיציה מתנגדים להצעה של רוטמן כי הם לא יכולים להתעלם מהניחוח הגזעני העולה ממנה ומהמכשול שהיא תציב לשב"כ.

רוטמן אמר במליאה בעוקצנות לחברי האופוזיציה: "עכשיו אנחנו נחזה בכל אבירי זכויות האדם מתנגדים לחוק שמקדם זכויות אדם". חבר הכנסת גלעד קריב (עבודה) התייחס לדבריו של רוטמן וענה לו כי "הצעת החוק הזו משקפת את המנהג הנפסד של הימין הלאומני בישראל, לנצל שפה של זכויות אדם ושפה ליברלית ושפה דמוקרטית, על מנת לקדם את המשנה הגזענית שלהם".

"כיצד ניתן לקבל חוק שאומר שיש פרוצדורה אחת לאזרחים ישראלים, כאשר לתושבים פלסטינים שחיים באותו תא שטח ישנה פרוצדורה אחרת?", תהה קריב. "אם מה שהיה מעניין באמת את חבר הכנסת שמחה רוטמן זה זכויות אדם וערכים דמוקרטיים, הוא לא היה מסייג את הצעת החוק שלו רק לאזרחים ישראלים".

מחר (כנראה) נדע באיזו ועדה יימשכו הקרבות על הצעת החוק שהעמידה את אנשי השב"כ על רגליהם האחוריות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,902 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!