הצעת חוק חדשה של ח"כ מהליכוד תאפשר לרה"מ לשלוט במינוי נציב שירות המדינה

ח"כ אביחי בוארון מהליכוד הגיש אתמול (שני) הצעת חוק במטרה לשנות את שיטת בחירת נציב שירות המדינה ולאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוט במינוי. הנציב הוא דמות משמעותית בעיצוב דמותה של המדינה ואיכות עובדיה ומשמש כשומר סף שיכול לפסול מינויים בלתי הולמים, כמו מינויים פוליטיים. לנציב יש גם אחריות על ניהול הליכים משמעתיים נגד עובדים. 

• המאבק על מינוי הנציב: רוטמן האשים את היועמ"שית בהשתלטות על ההליך
• "רוצים 'יסמנים'": המינוי לתפקיד החשוב ביותר בשירות הציבורי מוחזק בידי הדרג הפוליטי
• מהפכת המשילות: כך פורק השירות הציבורי בישראל

ההצעה מבקשת לעגן לראשונה באופן רשמי את ראש הממשלה כדמות המובילה את כל הליך המינוי: הוא זה שיציע את המועמדים וגם ימנה את הדמויות שירכיבו את ועדת הכשירות שתחליט האם המינוי ראוי. בדברי ההסבר, ההצעה מדגישה כי מינוי יו"ר ועדת הכשירות ייעשה "ללא מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה במינוי".

הדגשה זו בהצעה מגיעה לאחר מכתב חריף של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בו הזהירה מפני מצב שבו רה"מ ימנה בעצמו את הנציב והציעה להקים ועדת איתור. "מדובר במי שממלא תפקיד מובהק של שומר סף, שתפקודו העצמאי והא-פוליטי הוא חיוני מבחינה משטרית לשמירתו של השירות הציבורי בישראל מקצועי וממלכתי", כתבה.

בישיבת הממשלה לפני כשבועיים עסקו במינוי הקרוב. הנוכחים בישיבה לא תמכו, בלשון המעטה, בהצעתה של בהרב-מיארה, שאותה ייצג המשנה שלה, עו"ד לימון. לפי הכתב הפוליטי של כאן 11 מיכאל שמש, השר דוד אמסלם (ליכוד) צעק כי "לימון הוא האדם הכי מסוכן במדינה. צריך לפטר אותו ואת היועמ"שית". 

מגיש הצעת החוק, ח"כ ממפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתב בדברי ההסבר כי "ראוי כי מי שיציע את המועמד לתפקיד הנציב יהיה ראש הממשלה, שכן מדובר בתפקיד הדורש כישורים מקצועיים וניהוליים שיאפשרו לו לפתח את ההון האנושי בתפקידים בשירות המדינה".

נימוקים חסויים למועמדים פטורים ממכרז

לפי הצעת החוק, בוועדת הכשירות שימנה ראש הממשלה עצמו, יכהנו ארבעה חברים: מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד העבודה, נציב שירות המדינה והיו"ר – שופט בית משפט מחוזי בדימוס. במידה שמתגלעת מחלוקת בתוך ועדת הכשירות בנוגע למינוי הנציב, היו"ר יכריע. 

יש לשים לב לעובדה שמדובר בשופט מחוזי ולא עליון בדימוס: בימים אלה נסוב ויכוח על זהות שומר סף אחר, נציב התלונות על שופטים, כאשר יריב לוין מעוניין לשנות את הנוהג לפיו ממנים שופטי עליון בדימוס, והציע שופט בית משפט מחוזי לשעבר.

תיקון חקיקה נוסף במסגרת ההצעה, נוגע למסלול עוקף שקיים כיום למינויים בשירות המדינה – פטור ממכרז או אישור מינויים באמצעות ועדת איתור, שנועד לשמש במקרים מיוחדים. לפי התיקון, במקרים אלה, ועדת האיתור גם תציע את המועמדים (לפחות שלושה), תוך נימוק ההמלצה, כאשר "נימוקיה יהיו חסויים". 

הפאשלה של היועמ"שית

בשנים האחרונות נציב שירות המדינה עומד שוב ושוב בפני נסיונות של שרי ממשלה להשתמש במשרות בכירות במשרדיהם כמערכת ג'ובים שמחולקת בין קבלני קולות ובני משפחה, ולא כתפקידים מקצועיים שיכריעו את פני המדינה. תחקיר "העין השביעית" שסוקר את תהליכי הפוליטיזציה בשירות, מראה כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל ב-15 השנים האחרונות את תהליך החלשת השירות באופן זה, תוך ניסיונות חוזרים למנות דמויות בלתי ראויות לתפקיד הנציב.

ליועמ"שית בהרב-מיארה, שיצאה כאמור נגד השתלטות נתניהו על המינוי, וגם לקודמה בתפקיד אביחי מנדלבליט הייתה הזדמנות לתקן את המצב: לפני שש שנים התקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי יש לקבוע בעתיד נוהל שיגובש ע"י היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"שית לממשלה, לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום היועצים המשפטיים לא גיבשו נוהל כזה. 

הנושא עלה גם בדיון שנערך בנושא בוועדת החוקה חוק ומשפט, כשהיו"ר שמחה רוטמן מתח ביקורת חריפה על משרד המשפטים והנציגים המשפטיים שלא קידמו את הנוהל מאז. "אפשר לדבר רבות על השאלה מדוע משימה שהוטלה בשנת 2018 מוגשת תוך כדי הליך, בייחוד כשהייעוץ המשפטי טורח בחוות הדעת שלו לציין שכאשר יש הליך מינוי שקרוב להתנהלות אז לא כדאי לשנות את הכללים", אמר רוטמן בדיון.

המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד גיל לימון, התייחס לכך ואמר כי העיכוב חל בשל עבודה רבה שהייתה למחלקה המשפטית סביב מערכות הבחירות והקורונה. "מסוג הדברים שהיה נכון לבצע אותם יותר מוקדם, אבל עדיין נעשו בזמן מספיק שהממשלה יכולה להתארגן לזה מעל חודשיים לסיום הכהונה של הנציב", אמר.