ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כל הדרכים מובילות לבג"ץ: בית המשפט יכריע בעתיד החוקים השנויים במחלוקת

בזו אחר זו ידונו השופטים בשורת עתירות שהוגשו נגד חוקים שהעבירה הכנסת במושב האחרון, שעוסקים בשינויים בסדרי השלטון. השופטים יצטרכו להכריע על עתידם של "חוק טבריה" וחוק הנבצרות שנגועים בפרסונליות, ובנוסף יבחנו את החוק לביטול עילת הסבירות. בתחילת ספטמבר ידון בג"ץ גם בעתירה לחיוב כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

Supreme Court President Esther Hayut arrives to a court hearing at the Supreme Court in Jerusalem about the decision of Israeli PM Bemjamin Netanyahu to authorize Israel’s internal security agency, to use cellphone location data to help combat the coronavirus, March 19, 2019. Photo by Olivier Fitoussi/Flash90 *** Local Caption *** עורך דין בגצ בית משפט העליון אסתר חיות חנן מלצר

אחרי מושב סוער בכנסת והעברת חקיקה שנויה במחלוקת יצאו היום (ראשון) חברי הכנסת לפגרת הקיץ. מי שייאלצו כעת להתמודד עם הקשיים שמעוררים אותם חוקים אלו שופטי בג"ץ, שנדמה שמתמודדים השנה עם לוח זמנים צפוף במיוחד בעקבות פעולותיה של הממשלה הנוכחית. עתירות אלו, שעוסקות בנושאים בוערים במיוחד, הן חלק מהמשבר החוקתי שמבטא את היחסין הרעועים שבין הרשות השופטת לשלטון. 

חוק טבריה

כבר היום בצהריים (ראשון) ידון בית המשפט העליון בשידור חי בשעה 16:00 בעתירה כנגד "חוק טבריה" שיזם חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד), שיאפשר לראשי ועדות קרואות במועצות מקומיות להתמודד לראש הרשות, ולמעשה, יסלול את דרכו של בועז יוסף – שמונה על ידי אריה דרעי לראש הוועדה הקרואה בטבריה, להתמודד לראשות העיר כבר בבחירות הקרובות שייערכו בסוף אוקטובר.

הבעיה העיקרית בחוק טמונה בחשש שבעזרתו יצניח שר הפנים פוליטיקאים מקורבים לו לתפקיד הזמני של ראש ועדה קרואה, שלא בכדי המחוקק ביקש לנטרל אותו מזיקות פוליטיות. במאבק למניעת החוק רתמנו את שקוף למעקב אינטנסיבי אחר סיקורים של ישיבות בוועדה ומחוצה לה וכן נרתמה התקשורת הכללית באמצעות כתבות שונות וסיקורים רוחביים, כמו כן גופים מקצועיים ואזרחיים הגישו חוות דעת משפטיות חריפות כנגד החוק, ואפילו חברי ליכוד בעצמם לא חסכו במילים קשות, כאשר חלקם אף הסירו את שמם מההצעה.  אולם החוק לבסוף עבר באישון לילה כאשר 24 חברי אופוזיציה כלל לא טרחו לנכוח בהצבעה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה בשבוע שעבר את התנגדותה לחוק ואמרה עליו כי הוא "לוקה בפגמים מהותיים" עוד הוסיפה שאין להחיל את החוק על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, והצביעה על כך ש"מוקד הקושי" הוא הפרסונליות של החקיקה על רקע הרצון להסדיר את עניינו של בועז יוסף.

נבצרות

גם הדיון בחוק הנבצרות לא מאחר לבוא: ביום חמישי ייאלצו שופטי בג"ץ לדון בחוק לפיו בג"ץ לא יהיה מוסמך לדון בנבצרות של ראש ממשלה, וכל החלטה או צו בנושא יהיו נעדרי תוקף. על פי נוסח הצעת החוק, נבצרות של ראש ממשלה תוכל להתרחש רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את מקומו. הסמכות להכריז על נבצרות תהיה של ראש הממשלה עצמו, או בניגוד לדעתו אם הממשלה הצביעה על כך ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ולאחר מכן גם הכנסת הצביעה על כך ברוב של 90 ח"כים. 

נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

החוק התקבל על רקע קשיים מהותיים וטענות לחקיקה פרסונלית שנועדה לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי, ובפרט להתגבר על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה באשר לניגוד העניינים שנמצא בו נתניהו בהתעסקותו בחוקי המהפכה המשפטית. 

בחוות דעת חריפה על החוק קבעה היועצת המשפטית לממשלה שיש לבטל את החוק שכן מדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, ובשימוש בהליך חקיקה מואץ בשביל לעצב הסדר נבצרות לראש הממשלה באופן שיאפשר לו להתערב ב"קידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב באופן אישי את מצבו המשפטי".

סבירות 

דיון נוסף שצפוי להיערך בחודש ספטמבר (עוד לא נקבע יום) הוא בחוק ביטול עילת הסבירות על החלטות הממשלה והשרים שעבר בקריאה שנייה-שלישית במליאה רק שבוע שעבר ונכנס לספר החוקים באופן רשמי ביום רביעי האחרון.

זהו החוק הראשון שעובר במסגרת המהפכה המשפטית ואשר נוסחו קובע כי בית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטות של שרי הממשלה, הממשלה וראש הממשלה. בהצעה נכתב כי החוק יחול על "כל החלטה, לרבות מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". במהלך הדיונים בוועדת חוקה של הכנסת התריעו בייעוץ המשפטי שהנוסח שגורף עשוי להיות פתח לשחיתות, פגיעה בשומרי הסף וקבלת החלטות או מינויים לא סבירים של הממשלה ושריה. אולם לבסוף, החוק עבר באמצעות כל 64 האצבעות של חברי הכנסת מהקואליציה.

אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים

עתירה נוספת שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון וסיעת יש עתיד, תעסוק בהימנעות שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד יצא בהודעה לעיתונות לפיה: "לא ייתכן שראש הממשלה לא מסוגל להשתלט על שר המשפטים שלו ולהודיע לו לכנס את הוועדה למינוי שופטים. זאת פגיעה ממשית באזרחי ישראל, זו פגיעה מקצועית במערכת המשפט ופגיעה בערכי הדמוקרטיה".

שר המשפטים יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)


בג"ץ צפוי לדון בעתירה בשבעה בספטמבר, על רקע סירובו של לוין לאייש עשרות תקני שופטים פנויים בערכאות בתי המשפט השונים. וכך, כל יום נוסף שהוועדה לא מתכנסת לבחור שופטים נוספים, גובר העומס על בתי המשפט ופוגע לבסוף בשירות שמקבל האזרח. בג"ץ יתבקש בין היתר לדון מדוע הממשלה נמנעת לבחור נציג ממשלה לוועדה לבחירת שופטים – ואז לכנסה, זאת לאחר שנבחרו כבר נציגים מהכנסת במהלך החודשים האחרונים – חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) מטעם האופוזיציה וחבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) מטעם הקואליציה. מטעם "שקוף" נשלחה בקשה לשידור חי של הדיון.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,867 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק