ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אחרי מושב סוער בכנסת והעברת חקיקה שנויה במחלוקת יצאו היום (ראשון) חברי הכנסת לפגרת הקיץ. מי שייאלצו כעת להתמודד עם הקשיים שמעוררים אותם חוקים אלו שופטי בג"ץ, שנדמה שמתמודדים השנה עם לוח זמנים צפוף במיוחד בעקבות פעולותיה של הממשלה הנוכחית. עתירות אלו, שעוסקות בנושאים בוערים במיוחד, הן חלק מהמשבר החוקתי שמבטא את היחסין הרעועים שבין הרשות השופטת לשלטון.
חוק טבריה
כבר היום בצהריים (ראשון) ידון בית המשפט העליון בשידור חי בשעה 16:00 בעתירה כנגד "חוק טבריה" שיזם חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד), שיאפשר לראשי ועדות קרואות במועצות מקומיות להתמודד לראש הרשות, ולמעשה, יסלול את דרכו של בועז יוסף – שמונה על ידי אריה דרעי לראש הוועדה הקרואה בטבריה, להתמודד לראשות העיר כבר בבחירות הקרובות שייערכו בסוף אוקטובר.
הבעיה העיקרית בחוק טמונה בחשש שבעזרתו יצניח שר הפנים פוליטיקאים מקורבים לו לתפקיד הזמני של ראש ועדה קרואה, שלא בכדי המחוקק ביקש לנטרל אותו מזיקות פוליטיות. במאבק למניעת החוק רתמנו את שקוף למעקב אינטנסיבי אחר סיקורים של ישיבות בוועדה ומחוצה לה וכן נרתמה התקשורת הכללית באמצעות כתבות שונות וסיקורים רוחביים, כמו כן גופים מקצועיים ואזרחיים הגישו חוות דעת משפטיות חריפות כנגד החוק, ואפילו חברי ליכוד בעצמם לא חסכו במילים קשות, כאשר חלקם אף הסירו את שמם מההצעה. אולם החוק לבסוף עבר באישון לילה כאשר 24 חברי אופוזיציה כלל לא טרחו לנכוח בהצבעה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה בשבוע שעבר את התנגדותה לחוק ואמרה עליו כי הוא "לוקה בפגמים מהותיים" עוד הוסיפה שאין להחיל את החוק על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, והצביעה על כך ש"מוקד הקושי" הוא הפרסונליות של החקיקה על רקע הרצון להסדיר את עניינו של בועז יוסף.
נבצרות
גם הדיון בחוק הנבצרות לא מאחר לבוא: ביום חמישי ייאלצו שופטי בג"ץ לדון בחוק לפיו בג"ץ לא יהיה מוסמך לדון בנבצרות של ראש ממשלה, וכל החלטה או צו בנושא יהיו נעדרי תוקף. על פי נוסח הצעת החוק, נבצרות של ראש ממשלה תוכל להתרחש רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את מקומו. הסמכות להכריז על נבצרות תהיה של ראש הממשלה עצמו, או בניגוד לדעתו אם הממשלה הצביעה על כך ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ולאחר מכן גם הכנסת הצביעה על כך ברוב של 90 ח"כים.
החוק התקבל על רקע קשיים מהותיים וטענות לחקיקה פרסונלית שנועדה לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי, ובפרט להתגבר על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה באשר לניגוד העניינים שנמצא בו נתניהו בהתעסקותו בחוקי המהפכה המשפטית.
בחוות דעת חריפה על החוק קבעה היועצת המשפטית לממשלה שיש לבטל את החוק שכן מדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, ובשימוש בהליך חקיקה מואץ בשביל לעצב הסדר נבצרות לראש הממשלה באופן שיאפשר לו להתערב ב"קידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב באופן אישי את מצבו המשפטי".
סבירות
דיון נוסף שצפוי להיערך בחודש ספטמבר (עוד לא נקבע יום) הוא בחוק ביטול עילת הסבירות על החלטות הממשלה והשרים שעבר בקריאה שנייה-שלישית במליאה רק שבוע שעבר ונכנס לספר החוקים באופן רשמי ביום רביעי האחרון.
זהו החוק הראשון שעובר במסגרת המהפכה המשפטית ואשר נוסחו קובע כי בית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטות של שרי הממשלה, הממשלה וראש הממשלה. בהצעה נכתב כי החוק יחול על "כל החלטה, לרבות מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". במהלך הדיונים בוועדת חוקה של הכנסת התריעו בייעוץ המשפטי שהנוסח שגורף עשוי להיות פתח לשחיתות, פגיעה בשומרי הסף וקבלת החלטות או מינויים לא סבירים של הממשלה ושריה. אולם לבסוף, החוק עבר באמצעות כל 64 האצבעות של חברי הכנסת מהקואליציה.
אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים
עתירה נוספת שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון וסיעת יש עתיד, תעסוק בהימנעות שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד יצא בהודעה לעיתונות לפיה: "לא ייתכן שראש הממשלה לא מסוגל להשתלט על שר המשפטים שלו ולהודיע לו לכנס את הוועדה למינוי שופטים. זאת פגיעה ממשית באזרחי ישראל, זו פגיעה מקצועית במערכת המשפט ופגיעה בערכי הדמוקרטיה".
בג"ץ צפוי לדון בעתירה בשבעה בספטמבר, על רקע סירובו של לוין לאייש עשרות תקני שופטים פנויים בערכאות בתי המשפט השונים. וכך, כל יום נוסף שהוועדה לא מתכנסת לבחור שופטים נוספים, גובר העומס על בתי המשפט ופוגע לבסוף בשירות שמקבל האזרח. בג"ץ יתבקש בין היתר לדון מדוע הממשלה נמנעת לבחור נציג ממשלה לוועדה לבחירת שופטים – ואז לכנסה, זאת לאחר שנבחרו כבר נציגים מהכנסת במהלך החודשים האחרונים – חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) מטעם האופוזיציה וחבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) מטעם הקואליציה. מטעם "שקוף" נשלחה בקשה לשידור חי של הדיון.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק