איך ביטול עילת הסבירות קשור לפקקים בכבישים?

הצעת החוק לביטול עילת הסבירות על החלטות הממשלה והשרים נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל ותקפה החל מהיום. החוק כולל סעיף אחד בלבד לפיו "בית המשפט העליון לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר". החוק מנוסח באופן גורף, אולם לקואליציה היה חשוב להדגיש "כל החלטה, לרבות בענייני מינויים". בכך, היא סימנה בדיוק לשומרי הסף, לתקשורת ולציבור, היכן בדיוק כדאי לפקוח עין.

ואיפה בדיוק סכנת המינויים המושחתים אורבת לפתח? מכתבה שפרסמנו לפני חודשים ספורים וכן מפרסומים נוספים בעיתונות הכלכלית מתגלה שכמעט בכל משרד ממשלתי. כך למשל, במשרד התחבורה עורכת בימים אלו השרה מירי רגב מצעד של מינויים מפוקפקים. לפני שניכנס לפרטים, חשוב לציין כי לא מדובר בעניין ביורוקרטי – ניהול טוב או כושל של משרד התחבורה משפיע באופן ישיר על חיי היום יום של האזרחים כולם. לא צריך לספר לכם, כי גם אתם עומדים בפקקים. היעדר מערכת תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות יכול להשפיע על הבחירה היכן לעבוד או לגור. אם נחשב את זמן הנסיעה (או העמידה) אותו מבלים נהגים הנוסעים אל מקום עבודתם, כזמן עבודה מבוזבז, נגיע למיליארדי שקלים בשנה, וזאת מבלי להזכיר את  זיהום האוויר הנגרם בזמן עמידתן של מאות אלפי מכוניות בכניסה לערים הגדולות.

אבל כאמור, כפי שנחשף ב"כלכליסט" השיקולים העומדים לנגד עיניה של רגב אינם רק מקצועיים. עידן מועלם, מנהל החברה הממשלתית לתיירות נבחר לתפקיד מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אך לפי פרסומים בכלכליסט נטען עליו בעבר על ידי האדריכלית אורנה אנג'ל כי פעל בניגוד עניינים בכל הקשור לפעילות החברה בטבריה שבה לקרובי משפחתו של מועלם יש עסקים. עובדת בחמ"ת שטענה דברים דומים כלפי מועלם זכתה לצו הגנה כחושפת שחיתויות ממבקר המדינה. 

המינוי מעורר המחלוקת מצטרף לשלל מינויים שאירעו תחת ידה של השרה כמו למשל החלטתה למנות את  משה בן זקן למנכ"ל המשרד לאחר שהוכרז בתחילת השנה כחסר ניסיון לתפקיד, ומינוי עו"ד זוטרה עינב אבוחצירה לממלאת מקום היועמ"ש בנתיבי ישראל, מינוי אשר "הקפיץ" אותה לתפקיד לפני מועמדים מנוסים ובכירים ממנה. לפי פרסום של כלכליסט, רשות החברות דרשה ממנכ"ל נתיבי ישראל לנמק את השיקולים בבחירתה של אבוחצירה לתפקיד, ומדוע נבחרה כאשר המינוי שלה אינו עולה בקנה אחד עם ההיררכיה הארגונית במחלקה המשפטית. 

כמו כן, מפרסום ב"כאן חדשות", נחשף שהשר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם מנסה במשך חודשים לקדם את מינויו של משה סוויסה לתפקיד מנכ"ל. מדובר באיש שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אישרה ליחידת להב 433 לפתוח בחקירה נגדו בשל החשד שהעביר לנציבות פרטים שגויים על פי החשד, על אודות עברו המשמעתי. 

מינוי נוסף שנחשף בכלכליסט הוא של שר השיכון יצחק גולדקנופף שקידם חסיד גור בשם זלמן ינקלביץ' למנהל מחוז דרום במשרד השיכון, מי שאחראי על הבנייה במחוז הדרום. גם כאן, ההשפעה המיידית על האזרחים ברורה: ניתוב תקציבים לאוכלוסיות כאלה ואחרות, החלטות הנוגעות לערי הדרום, פיתוח ויישוב הנגב וכדומה. זלמן שימש עד לאחרונה בתפקיד מנהל החינוך החרדי בעיריית אשדוד ולפני עבודתו בעיריית אשדוד שימש כמנהל בית ספר. עלו תמיהות רבות נגד מינויו, שכן הוא חסר ניסיון רלוונטי בתחום הנדל"ן. החשש הוא שהתחום החשוב הזה כעת נמצא בידיים לא מקצועיות.

על חוסר המקצועיות ישלם כל אחד מאזרחי ישראל מכיסו הפרטי. בסופו של דבר דרושים לנו מנכ"לים ומנכ"ליות מקצועים ואיכותיים שינהלו את משרדי הממשלה באופן שיפתח ויצמיח את המדינה שנים שנים קדימה. החשש במינויי מקורבים הוא לא רק מטובות הנאה, אלא גם החשש מכך שנבחרי הציבור ימלאו את משרדי הממשלה ב"יסמנים", עושי רצונם, במקום אנשים שלא יפחדו להביע את עמדתם המקצועית במידת הצורך. התגברות תופעת המינויים הפוליטיים, על חשבון מועמדים ומועמדות שצברו ניסיון הולם ויוכלו להעניק לנו את השירות המגיע לנו בכל תחומי החיים מדרדרת את אמון הציבור הירוד ממילא. בפרט כאשר מדובר באנשים שהרקע שלהם אינו נקי.

לאור המינויים המפוקפקים, קיימת מעתה דרישת פיקוח מוגברת שחלה הן על העיתונות והן על שומרי הסף הקיימים, באמצעות חוות דעת ופיקוח שוטף של היועצת המשפטית לממשלה (ככל שתמלא את ימיה בתפקיד) ושל היועצים המשפטיים של המשרדים השונים. בוועדת המינויים לתפקידים בכירים יידרשו נציגי ההרכב לערוך תחקירים מעמיקים יותר על המועמדים השונים בטרם אישור מינויים. שכן כעת, משהוסר החסם של עילת הסבירות מהשולחן, החשש העולה הוא שתופעות המינויים מסוגים אלו יגברו ויהפכו אף מופרכים יותר.