עתירה נגד הזרמת תקציבים ממשלתיים לערוץ 14: "התערבות פוליטית גסה"

ממשלת נתניהו מנצלת את תקציבי הפרסום הציבוריים כדי לתגמל גופי תקשורת שמשרתים אותה, ומענישה גופי תקשורת ביקורתיים – כך נטען בעתירה שהוגשה היום (10.2) לבג"ץ בדרישה לעצור את התופעה. הרקע לעתירה הוא החרם שהטילה הממשלה על קבוצת "הארץ" וחשיפות עיתונאיות של "שקוף" ו"העין השביעית" על הנסיונות לרסק את ענף התקשורת ולעצב אותו מחדש כך שייטיב עם ערוץ 14, השופר השלטוני של בנימין נתניהו.

• חשיפה: ממשלת נתניהו הקפיצה את התקציבים של ערוץ 14 ב-280%
• היועמ"שית תכריע האם הממשלה מתגמלת את ערוץ 14 באופן בלתי חוקי
• חשיפה: היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 זינק אחרי חזרת נתניהו לשלטון

על פי נתונים שנחשפו ב"שקוף", מאז הקמת ממשלת נתניהו חל זינוק חד של כ-280% בהיקף התקציבים שמזרימה הממשלה לערוץ 14. במקביל חלה צניחה של עשרות אחוזים בתקציבים שמופנים לערוצים המתחרים. מגמה זו משתלבת עם סדרה של מהלכי חקיקה שיזמה הקואליציה בניסיון לפטור את ערוץ 14 מחובות כספיים ורגולטוריים – הטבות בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים. בהצהרות פומביות, נתניהו ושריו קוראים לציבור לצפות בערוץ הבית שלהם ולהחרים את "ערוצי התרעלה".

את העתירה הגישו מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ואשת התקשורת ליאורה ניר מהתנועה לרגולציה הוגנת. "העובדות נשוא הליך זה מצביעות על התערבות פוליטית גסה במטרה להפחית מכוחם של כלי תקשורת הנחשבים בעיני הממשלה לעומתיים, ובעיקר ליצור יתרונות כלכליים לגוף תקשורת פרטי יחיד אשר משרת את הממשלה ואת צרכיה", כתבה עו"ד יפעת סולל, שניסחה את העתירה.

לצד הביקורת על השימוש הממשלתי בתקציבי הפרסום, העתירה מתעכבת על תופעה נוספת שממדיה נחשפו באתר "העין השביעית": ההימנעות הממושכת של נתניהו מהענקת ראיונות לכלי תקשורת ישראליים שאינם ערוץ 14, שנמשכת באופן רציף מאז 2021.

"מדובר בהעדפה שאין להסבירה אלא ברצון לקדם ערוץ מסחרי ולשפר את מעמדו הכלכלי והציבורי תוך יצירת יחסי תלות פוליטיים-כלכליים-אישיים בין ראש הממשלה ובעלי הערוץ", נכתב בעתירה. בעל השליטה הרשמי בערוץ 14 הוא יצחק מירילשוילי, בעל הון יליד רוסיה ששולט גם בתחנה החרדית רדיו קול-חי, בערוץ כלכלה טלוויזיוני שהושק לאחרונה ובאתר החדשות הימני "0404".

בעתירה נדרשים שופטי בג"ץ לחייב את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפרסם הנחיות מחייבות שיעצרו את האפליה השלטונית. מלבד היועמ"שית, העתירה הוגשה גם נגד הממשלה, ראש הממשלה נתניהו ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הגוף המקצועי שמטפל בקמפיינים פרסומיים של גופי ממשל.

לפי העתירה, השימוש הפוליטי בכספי ציבור ומדיניות הראיונות המפלה של נתניהו נועדו להשיג מטרה משותפת: "לשנות את פני התקשורת הישראלית באופן שיגביר את התלות של אמצעי התקשורת בממשלה ואת כוחה של הממשלה להשפיע על המפורסם בהם, וזאת בדרך של מתן או שלילה של הטבות בעלות משמעות כלכלית ישירה או עקיפה".

הנהנה הישיר מההטבות הללו הוא ערוץ 14, שמתמחה בהפצת תעמולה, הסתה וחדשות כזב בשירות נתניהו. לפי ההערכה הנפוצה בענף התקשורת, במשך רוב שנותיו פעל הערוץ של מירילשוילי במודל הפסדי. שינויי החקיקה והרגולציה שהובילו ממשלות נתניהו, לצד ההקצאה הגוברת של תקציבי הפרסום הממשלתיים, עשויים להעבירו לפסים רווחיים. מערכת היחסים הדו-כיוונית הזאת, שבה גוף תקשורת משרת את הממשלה ובמקביל זוכה ממנה להטבות כלכליות יקרות ערך, יוצרת מצב פסול שלפי העתירה יש למנוע.

עו"ד סולל מציינת כי הראיונות שהעניק נתניהו לערוץ 14, שקודמו באמצעות חשבונות המדיה החברתית שלו, זכו לרייטינג גבוה, שבעקבות מודל הפרסום הנהוג בטלוויזיה המסחרית מיתרגם אוטומטית להכנסות גבוהות יותר מפרסומות. "קיים אפוא קשר ישיר בין החלטת ראש הממשלה להתראיין בישראל בערוץ 14 בלבד לבין הגדלת ההכנסות של הערוץ ובעליו", נטען בעתירה.

"ממשלת נתניהו פועלת לקידום מעמדו הציבורי והכלכלי של ערוץ 14. היא עושה כן במספר אפיקי פעולה: חקיקה היוצרת יתרונות כלכליים, העברת תקציבי פרסום, והופעות ייחודיות של ראש הממשלה, אשר מעלות את הרייטינג ולכן את מחירי הפרסום בערוץ", הוסיפה עו"ד סולל. לדבריה, נתניהו גם נתן מעין "חסות" לערוץ המסחרי, ובכך הפר את הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה.

"ברור כי התנהלותו כאמור של ראש הממשלה היא חלק מתוכניתו לשנות את מפת התקשורת הישראלית וליצור כוח תקשורתי אשר לא רק מחויב אידיאולוגית לימין הישראלי, אלא מחובר בקשרי אינטרסים כלכליים לממשלה ולעומד בראשה. נזכיר את הידוע: ראש הממשלה נתניהו נשפט בימים אלה ממש על מהלכים קודמים שלפי כתב האישום נועדו להשפיע על דמותה של התקשורת הישראלית. האם העובדה שהמעשים הנוכחיים נעשים בגלוי, ולא במחשכים, מקנים למעשים כאמור הגנה?".

עו"ד סולל מותחת ביקורת גם על לשכת הפרסום הממשלתית, שבראשה עומדת כיום המנכ"לית מוריה שלום. שימוש פוליטי פסול בתקציבי פרסום ממשלתיים הוא תופעה ותיקה, אך משבר כוח אדם חריף שפקד את לפ"מ מעורר חשש שכיום אין מי שיתריע על כך. "בין אם לפ"מ פועלת מתוקף החלטה פנימית או בשל צמצום תקציב ומיעוט כוח אדם, העובדות מצביעות על תוצאות ברורות: לפ"מ מועלת בתפקידה כמי שאמורה להוות חסם ולמנוע שימוש לרעה בתקציבי מדינה", נטען בעתירה.

הביקורת מופנית גם לשר התקשורת שלמה קרעי, עמיתו של נתניהו לליכוד, שמוביל את מאמצי ההשתלטות הפוליטית על ענף התקשורת. "נתניהו והשר קרעי, שאותו מינה לשר התקשורת, מרבים לדבר גבוהה-גבוהה על תחרות בשוק התקשורת", נכתב בעתירה. "נדמה כי מסכת העובדות נשוא עתירה זו מצביעה על הפער בין ההצהרות לבין הפעולות. לא תחרות מבקשים לקדם ראש הממשלה ושריו, אלא תקשורת המחוברת בקשר כלכלי לעטיני השלטון, ניזונה ממנו ומחויבת לו פוליטית וכלכלית כאחד".

על שולחן בג"ץ כבר מונחת עתירה נגד החרם הממשלתי על "הארץ", שהוגשה על ידי עיתונאי קבוצת "הארץ" וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. היועמ"שית בהרב-מיארה קיבלה לאחרונה כמה פניות בנוגע לסוגיות שעומדות במרכז העתירה הנוכחית. במכון זולת דרשו ממנה לעצור את חרם הראיונות של נתניהו, ובארגון העיתונאים ביקשו שתטפל בניצול לרעה של תקציבי הפרסום הממשלתיים. בפנייה שלישית, של עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, נטען שהזרמת הכספים המוגברת לערוץ 14 עלולה לעלות לכדי עבירת שוחד.