חוק הנבצרות קודם למרות עמדת יועמ"שית הכנסת: "עיתוי ההצעה מעורר שאלות" 

חוק נבצרות ראש ממשלה עבר אתמול (שני)  בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 61 תומכים מול 54 מתנגדים. לפי ההצעה, בג"ץ לא יהיה מוסמך לדון בנבצרות של ראש ממשלה, וכל החלטה או צו בנושא יהיו נעדרי תוקף. ההצעה אושרה על רקע הקשיים המהותיים בה והחשש מחקיקה פרסונלית, אותם העלתה יועמ"שית הכנסת שגית אפק.

על פי נוסח הצעת החוק, נבצרות של ראש ממשלה תוכל להתרחש רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את מקומו. הסמכות להכריז על נבצרות תהיה של ראש הממשלה עצמו, או בניגוד לדעתו אם הממשלה הצביעה על כך ברוב של 3/4 מחבריה, ולאחר מכן גם הכנסת הצביעה על כך ברוב של 90 ח"כים. 

להצבעה קדם דיון בוועדה המיוחדת בכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ, וכמו בדיונים השונים שמתנהלים בוועדה, נדמה היה שאף אחד מן הצדדים לא יכל להתנתק מהרקע הפרסונלי להצעת החוק. אף אחד גם לא התכוון להסתיר את זה.

כבר בדיון של יום חמישי, אמר יו"ר הוועדה אופיר כץ בפני חברי הוועדה המועטים שישבו לצידו, שניים מהאופוזיציה, אפרת רייטן (עבודה) ומשה טור-פז (יש עתיד): "יש פה סטארט אפ משפטי ישראלי, רק אצלנו יש כוונה להוציא ראש ממשלה מכהן לנבצרות מסיבות שאינן בריאותיות".

"בוא נסכים שהחוק יהיה מהכנסת הבאה", הציע ח"כ משה טור-פז (יש עתיד). כלומר, בצדק או שלא, נדמה שמשני הצדדים נלחמים בלהט על מושא הצעת החוק, במקום על ההצעה עצמה.

"אתם הולכים עיוורים אחרי ראש הממשלה שלכם" קראה רייטן.

"אתם לא הולכים עיוורים אחרי כל מה שקשור לראש הממשלה? להיות בצד השני גם אם הוא נכון והגיוני?" החזיר ח"כ כץ.

"גם אם ראש הממשלה יהיה יאיר לפיד, אני לא רוצה כוח אין סופי לרשות (הממשלה) שמחזיקה את הכל במדינת ישראל", קרא טור-פז. "אם הייתם פועלים בתום לב, הייתם מחוקקים את החוק מהכנסת הבאה".

בדבריה של היועצת המשפטית לכנסת ניתן ביטוי לאתגר שמתעורר מהצעת החוק. כשמצד אחד ההצעה עונה על הצורך בהליך מסודר לנבצרות, אולם מצד שני לא ניתן להתעלם מכך שנתפרה למידותיו של אדם ספציפי. "אין ויכוח שאין הליך מוסדר ביחס לנבצרות ולכן מובן שיש הכרח להסדיר את ההליך, עם זאת עיתוי ההצעה מעורר שאלות". בנוסף, הדגישה היועמ"שית כי קיים קושי בדרישה של רוב גבוה במיוחד של חברי הממשלה כדי להוציא ראש ממשלה לנבצרות כשגם להם יש אינטרסים הקשורים בהמשך קיום של הממשלה.

היועמ"שית של הכנסת העירה בנוסף על הקשיים שמעלה ההצעה, כך שלא נותר צל של ספק באשר לכך שגם היא מודעת לזהות האדם עליו היא תשפיע. "לא נכון שיכלל סעיף מהסוג הזה (הסעיף שמגביל את בג"ץ מלהתערב בנבצרות) בשעה שישנה עתירה תלויה ועומדת בעניין הזה (נגד ראש הממשלה נתניהו א"א). זה נראה לי סעיף לא דרוש לא ראוי ולא נכון להצעה הזאת".

"אנו שוקלים את זה בכובד ראש ונחליט לקראת הקריאה השנייה-שלישית", הגיב כץ לדבריה.

גם המומחים שזומנו לוועדה יצרו רושם כי ההצעה עשויה להיות מקובלת עליהם, אולם הדרך, והעיתוי הם שמהווים בעיה. כך, סברה פרופ' אסנת עקירב, ראש החוג לממשל וחברה באקדמית גליל מערבי. לדבריה, יש להסתכל על הצעת חוק הנבצרות כמכלול, כחלק ממגמה להגביר את כוח הממשלה:"בכל העולם נעשו רפורמות וזה לגיטימי, אולם בעבר שינויים פרלמנטריים בישראל התבססו על שיתופי פעולה. מתחילת כהונת הכנסת עד כה הונחו 2,812 הצעות חוק מתוכן ב-112 יש כותרת של צמד המילים חוק יסוד. הרוב של הקואליציה. ומתוך אותם חוקי היסוד, ב-24 הצעות חוק הכותרת היא חוק יסוד הממשלה", פירטה.

פרופ' יואב דותן, מרצה באוניברסיטה העברית, הבהיר כבר בתחילה כי אינו מסכים עם חוות הדעת של היועמ"שית בעניין נבצרות נתניהו. "חוות הדעת שמדברת על ניגוד עניינים של ראש הממשלה הנוכחי היא איננה מבוססת ואיננה עומדת בדיני הכללים של דיני ניגוד העניינים. אני לא רואה איך אפשר לקחת אדם שנבחר על ידי רוב הציבור בבחירות דמוקרטיות ולהוציא אותו מהתפקיד על בסיס כלי של נבצרות משפטית שאינו קבועה בחוק. לפי דעתי הדבר הזה לא יעלה על הדעת".

אולם גם הוא הבהיר את כוונת יוזמי הצעת החוק לשיטתו:"כל הקונסטרוקציה הנוכחית של הצעת חוק הנבצרות מבוססת על הנושא של ניגוד עניינים של חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. יורים פה בתותח בשביל להרוג זבוב".

לדבריו הגיב ח"כ להב-הרצנו בתדהמה מעושה:"אה זה פרסונלי התיקון הזה?".