שלב אחרי שלב: כך מנסה התעשייה לחסל את מס הסוכר

שר האוצר אביגדור ליברמן חתם ביום רביעי האחרון על צו להטלת מס סוכר על שתייה מתוקה, בגובה כשקל לליטר, ו-70 אגורות למשקאות הדיאט. הצו ייכנס לתוקף באחד בינואר 2022 –  אלא אם ועדת הכספים לא תאשרו בעצמה בחודשיים הקרובים.

עוד ב"שקוף":

• מס הסוכר: קרב להשאיר את משקאות הדיאט בפנים
• הטריקים של חברות הטבק אומצו על ידי חברות הנפט
• מס הסוכר: הלוביסטים עטים על לשכות הח"כים

ל"שקוף" נודע כי ועדת הכספים תדון בצו מיד אחרי אישור התקציב, כלומר בעוד כשבועיים. יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) תומך במס. "המהלך לצמצום צריכת המשקאות הממותקים היה צריך לעבור כבר מזמן" אמר היום (ב') קושניר ל"שקוף". לדבריו, "כל יום שעובר, והמשקאות עמוסי הסוכר ממשיכים להימכר בכמויות, עוד ילדים נפגעים. עוד ילדים נכנסים למאגר הסוכרתיים". לדבריו, "המיסוי יטיב במיוחד עם השכבות החלשות, שלצערי הן הנפגעות העיקריות מצריכה מופרזת של סוכר."

יש הטוענים כי אין מתפקיד המדינה לחנך את הציבור דרך העלאת המחירים

"להיפך. יש למדינה אחריות כלפי הציבור, וגם כלפי משלמי המסים שנאלצים היום לממן הוצאות בריאות אדירות בגלל צריכת הסוכר". קושניר אמר שמופעלים עליו "המון לחצים" למסמס את המס, אבל הוא לא מתכוון להיכנע, ומסרב לשבת עם לוביסטים בעניין.

ואכן, עוד לפני שהצו מגיע לישורת האחרונה – לאישור בכנסת – תעשיית הסוכר מפעילה ארטילריה כבדה, כפי שחשפנו בסדרת כתבות. השיטות בחלקן זהות אחת לאחת לאלו שהוצאנו לאור ב"שקוף" בתחקיר הלובי הגדול. הנה הן שלב אחרי שלב: כך זה עובד מאחורי הקלעים.

הפעלת לחץ דרך חרדים וערבים

בשבת שעברה נפגש יו"ר רע"מ מנסור עבאס עם יבואני ויצרני משקאות קלים שביקשו ממנו למנוע את המס. בין היתר ישבו עם עבאס יבואני פרישר – חברת משקאות מטורקיה שמשקאותיה פופולאריים בחברה הערבית.

הם טענו שהחברה הערבית תסבול מעליית מחירים, וביקשו מעבאס לבטל את המס או לדחות אותו לפחות בשנה – כדי שיוכלו להיערך באמצעות ייצור משקאות עם רמות סוכר מופחתות. הם גם תהו בפניו מדוע מס הסוכר אינו מוטל על מוצרי מזון עתירי סוכר. עבאס הבטיח להעלות הטענות בממשלה ולחפש נוסחה שתמנע הפסדים אך תעודד צריכה בריאה. במקביל, יו"ר ש"ס אריה דרעי התנגד בפומבי למיסוי וטען כי הממשלה פוגעת במשפחות מרובות ילדים במקום למסות משקאות חריפים יקרים. 

שתי החברות הללו, הערבית והחרדית, צורכות שתייה מתוקה בהיקפים רחבים יותר מהציבור הכללי. שיעור הסוכרת ומחלות נוספות המקושרות לצריכה גבוהה של סוכר – גבוה אצלן בהתאם. אלא שהיצרניות מתעלמות מהנזקים. ספק אם היבואנים ציינו בפני עבאס, למשל, ששיעור התמותה מסוכרת הוא 32% בממוצע אצל ערבים מול 14% אצל יהודים.

הפעלת לוביסטים

במסדרונות המשכן התרוצצה – עוד לפני שהצו הגיע לכנסת – קרן שינמן, סמנכ"לית רגולציה בחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) ונציגת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. בליווי לוביסטים שח"כים כבר מכירים היטב, שינמן מבקרת בלשכות נבחרי הציבור ומכינה את הקרקע כדי שיסתייגו בהמשך מהטלת המס. בין טיעוניה לביטול המס: העובדה שאינו חל על גלידות ושוקולד.

גיוס קהילות מעוררות הזדהות להפעלת לחץ 

בקהילת פז"מ, המערבת תוכן שיווקי לחיילים, עלה קמפיין של חיילים בחובה המתנגדים למיסוי הפחיות. הקמפיין זלג לרשתות החברתיות, שם חיילים, שמשתכרים שכר עלוב, התלוננו על מס הסוכר לאחר שהוזנו במידע שגוי – למשל שיחול גם על ממתקים.

זריעת ספק על הנזק – דרך מחקרים ממומנים

התשובה לשאלה האם משקאות דיאט – הנכללים במס – מזיקים או לא, שווה לתעשייה סכומי עתק. "יש מחקרים מהשנים האחרונות על הקשר המזיק של ממתיקים מלאכותיים לבריאות", מבהיר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל לשעבר פרופסור חגי לוין. "כדאי לבחון מי מימן את כל המחקרים שהראו ששתיה דיאט לא מזיקה". 

ואכן, שימו לב: אנשי אקדמיה ניתחו 31 מחקרים שנערכו בנושא בשנים 1978-2014 וגילו שהמחקרים שמומנו על ידי התעשייה היטיבו עם ממתיקים מלאכותיים פי 17 יותר ממחקרים עצמאיים. 100% מהמחקרים הממומנים מצאו למשל שהממתיק המלאכותי אספרטיים הוא בטוח. מנגד, 92% מהמחקרים העצמאיים טענו כי לצריכתו יש תופעות לוואי. ואם זה לא מספיק, ב-42% מהמחקרים הממומנים כלל לא הופיע גילוי נאות על האינטרסים מאחוריהם. 

אותה שיטה עבדה עם סוכר רגיל: ב-2016 התברר שתעשיית הסוכר שילמה למדענים משפיעים עוד בשנות השישים במטרה לצייר מציאות מעוותת שבה לסוכר אין כמעט קשר למחלות לב.

תעודת הכשרות: הצטיידות בבכיר לשעבר

איגוד תעשיות המזון שכר לאחרונה את שירותיו של בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים. סופר הגיש לממשלה חוות דעת שמטילה ספק בצורך להטיל מס על משקאות עם ממתיקים מלאכותיים לצד פוטנציאל לבעיית "זליגה" של משקאות מהשטחים – מה שיוביל לפערי מחירים בין עסקים שונים.

התהדרות במומחים בעלי שם היא פרקטיקה נפוצה של גופים בעלי אינטרס המעוניינים למנוע או לקדם מהלכים מול הכנסת והממשלה. כך, למשל, חברת "פרטנר", שפחדה מהרפורמה בשוק הסלולר בתחילת העשור הקודם, התקשטה בפרופ' ירון זליכה בעל התדמית החברתית. החשב הכללי לשעבר באוצר נימק במסמך רשמי מטעם "אורנג" מדוע צריך למתן את הורדת דמי הקישוריות. לחלק מנבחרי הציבור והפקידים קל יותר לעתים להשתכנע מאדם מכובד בעל רקורד אקדמי מוכח. העובדה שקיבל שכר מחברה מסחרית – לעתים תיבלע בתוך קורות החיים המרשימים שלו.

הפעלת עיתונאים וכלי תקשורת נגד המס

התעשייה מפרסמת בהיקפים גדולים בכלי התקשורת, ואף מחזיקה בחלקם. בכמה עיתונים התעלמו מהנזקים העצומים שאליהם מובילה צריכת סוכר מופרזת, וקראו לביטול המס. כך למשל, ב"וואלה" וב"גלובס" הופיעו ידיעות שמתנגדות למהלך מבלי להציע חלופות למשבר הבריאותי. ב"כלכליסט" התייחסו למס בטור תחת הכותרת "ממשלת שינוי? ממשלת מיסוי". ב"ישראל היום" הסתייגו מהמס, בין היתר משום ש"יעודד הברחות (משקאות) מהרשות הפלסטינית ובכך יתרום לפיתוח התעשייה הפלסטינית על חשבון זו המקומית" – אותם טיעונים שלאחר מכן נאמרו על ידי אנשי התעשייה.

בגזרת הטלוויזיה: ערוץ 12 נשלט על ידי החברה המרכזית למשקאות. מבדיקת "העין השביעית", ב"קשת" הכריזו מלחמה של ממש במס: בערוץ ובאתר מתייחסים בביקורתיות גדולה מהרגיל לרפורמה, תוך ריאיונות עם מומחי בריאות שמציגים עמדה התומכת באינטרס בעלי הבית. כל זאת נעשה ללא גילוי נאות על כך שהמס עלול לפגוע בהכנסות בעלי הערוץ המשדר ולכן יש לו אינטרס בטרפודו.

בנוסף, התקשורת נותנת רוח גבית לחברות שמאיימות בהעלאת מחירים ופיטורי עובדים, מבלי לציין את הנזקים שצריכת מוצריהן מובילה אליהם. בד בבד, בחלק מהכתבות מככבות הבעיות – שאכן קיימות – בהטלת מס סוכר – אך רובן לא קוראות כלל לתקן את המתווה. כל פגם מוצג כסיבה לחסל את המס כליל.

יצירת התנגדות תוך-ממשלתית

התעשייה פועלת לייצר התנגדות בחלונות הגבוהים ביותר. אנשי התעשייה כבר רתמו את משרד הכלכלה – שהביע התנגדות למס וצפוי להסתייג ממנו בכנסת או לדרוש לרככו. במקביל שרת הפנים איילת שקד פרסמה פוסט מנוגד לנהלים שבו תמכה בהחרגת משקאות הדיאט: "לגבי הקולה זירו, בכנסת תיאמר המילה האחרונה!"

אילו לוביסטים פעילים במסדרונות הממשלה? קשה לדעת. החוק המסדיר כיום את עיסוק הלוביסטים תקף בתחומי הכנסת בלבד. למעשה, ברגע שהם יוצאים מהש"ג בכנסת – הלוביסטים פועלים ללא שקיפות מינימלית. פגישות במשרדי הממשלה עם פקידים בכירים, פגישות עם חברי כנסת ושרים בבתי קפה, מפגשים בין לקוחות תאגידיים לבין נבחרי ציבור במשרדי חברות הלובינג: כל אלו פרקטיקות מתחת לרדאר ששמענו עליהן ללא הרף בריאיונות שקיימנו. 

לאט לאט, המצב מתחיל להשתנות. נוהל חדש קבע כללים לפגישות עם שדלנים בינתיים במשרדי האוצר והגנת הסביבה. במשרד המשפטים הבטיחו לפרסם נוהל דומה. בדיקת "שקוף" העלתה שהיישום עדיין לא מושלם – אך הצעדים הראשונים יכולים להבשיל לשקיפות משמעותית הרבה יותר.

שלב ראשון בדרך לשינוי החשיבה?

חשוב לומר, יש ביקורות מוצדקות: כדי להילחם בנזקי הסוכר, המס חייב לבוא כחלק מתוכנית רחבה יותר. יש לבחון הטלת מס דומה על מזון עתיר סוכר – שהיעדרו מעורר שאלות רבות וחוסר אמון בציבור. אפשר גם להגביל את הפרסום של מזונות ומשקאות עתירי סוכר. 

עוד צעד שישנה את היחס למס: "לצבוע" את ההכנסות ממנו ולייעדן לתחום רלוונטי. דמיינו למשל שמאות מיליוני השקלים שייכנסו מדי שנה ינגישו לציבור הרחב את האפשרות לשתות מים דרך התקנת ברזיות וקולרים ברחבי ישראל. ההכנסות יכולות גם לשמש להסברה או מימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה. 

כך או אחרת, כשלב ראשון המס עשוי לסייע בקרב על שינוי התודעה – בדיוק כפי שקרה בימים הראשונים שבהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק.