מס הסוכר: למה משקאות הדיאט והזירו בפנים?

הנה זה קורה – מס הסוכר בדרך לדיונים בכנסת. הנושא מעורר דיון סוער, ולחצים להורדתו מסדר היום כבר ניכרים בעבודת הממשלה ובסיקור בכלי התקשורת. המחלוקת הלוהטת ביותר נוגעת כעת להכללת שתייה "דיאט" ו"זירו" ברפורמה. שרים, עיתונאים וגולשים גורסים כי משקאות עם תחליפי הסוכר כלל לא מזיקים – ולכן אין צורך למסות גם אותם. מנגד, במשרד הבריאות משוכנעים כי המהלך חייב לכלול גם את משקאות הדיאט והזירו. 

עוד ב"שקוף":

• מס הסוכר: הלוביסטים עטים על לשכות הח"כים
• מס הסוכר בדרך: במשרד הבריאות חותרים לרפורמה רחבה יותר
• הטריקים של חברות הטבק אומצו על ידי חברות הנפט

הלחצים מכל הכיוונים ממשיכים, והם מופעלים על נבחרי הציבור ברמות הגבוהות ביותר. גורמים מטעם יצרני המשקאות שוחחו בשבועות האחרונים עם שר האוצר אביגדור ליברמן ובכירים במשרד האוצר והציגו להם נתונים נגד מס הסוכר. במקביל, איגוד תעשיות המזון נפגש עם שר הבריאות ניצן הורוביץ. עם זאת, בלשכתו של הורוביץ הבהירו שגם השר וגם גורמי המקצוע תומכים במס.

למרות זאת, בממשלה כבר עשו סיבוב פרסה חלקי, והחליטו לבסוף לאשר את המס מחוץ לחוק ההסדרים. במקום, הוא מקודם באמצעות צו של שר האוצר – שידרוש את אישור ועדת הכספים. בממשלה מתכוונים לאשרו בעת מעבר התקציב בחודש נובמבר. עם זאת, צו – בניגוד לחוק – משמעו ששר עתידי יוכל לבטל את מס הסוכר בקלות, תוך הצבעה אחת. במשרד האוצר מסרבים להסביר מדוע שינמכו את המס לצו אך טוענים כי יאושר כפי שהוא. הצו פתוח להערות הציבור עד הלילה (חמישי), לאחר מכן ייקבע מועד הדיון הראשון בכנסת.

בקוקה קולה יתמקדו בניסיון להקטין את המס ולסלק את הזירו

בכיר בענף המשקאות אמר ל"שקוף" כי בחברות כמו קוקה קולה הבינו כבר כי מס הסוכר הוא עובדה מוגמרת ולכן הם יתמקדו בניסיון להפחיתו ולסלק את משקאות הדיאט ממנו – בדיוק בגלל חוסר הבהירות לגבי הנזק שהם מחוללים. 

"עובדה שאין על קולה זירו מדבקה אדומה", הוא אומר. בחלק מכלי התקשורת כבר מגבים אותם. בחדשות 12, למשל, ראיינו תזונאית שטענה ש"ממתיקים מלאכותיים לא קשורים בשום צורה להשמנה או לסוכרת". המנחה נתן לטענותיה רוח גבית ולא סיפק גילוי נאות על כך שהערוץ נשלט בידי דודי ודרורית ורטהיים – שהם גם הבעלים של החברה המרכזית למשקאות, יצרנית קוקה-קולה בישראל ובעלת מונופול בתחום המשקאות הקלים.

ממתיק מלאכותי מונע השמנה? לא ממש

את תשובותיהם של שלל מומחים לשאלה האם דיאט מזיק ניתן לסכם במילים הבאות: "כנראה שכן". למה התשובה מסויגת?

"יש מחקרים מהשנים האחרונות על הקשר המזיק של ממתיקים מלאכותיים לבריאות", מבהיר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל לשעבר פרופסור חגי לוין. "חשוב להסיט את הרכישה משתיה מבוקבקת, כולל דיאט, למי ברז". אבל שימו לב כיצד לוין מקפיד בעצמו להתנסח כשאני מבקש ממנו יותר פירוט. "ייתכן ששתיה של משקאות דיאט גורמת לשבץ מוחי בצריכה מרובה בקרב נשים. היא כנראה מעלה במשקל בקרב ילדים ובעיקר משבשת מנגנון רעב ושובע בכלל האוכלוסייה, והיא מעלה תנגודת לאינסולין".

למה לוין מסויג ובוחר מילים כמו כנראה וייתכן? כי המחקרים בנוגע לדיאט עדיין לא חד משמעיים. עם זאת, לוין עדיין משוכנע בצורך להגביל אותו. כפי שנראה בהמשך – מחריץ הספק הזה מתקיימת תעשיית הסוכר.

אחת הבעיות בדיאט: מתרגלים לטעם המתוק

במשרד הבריאות עצמו בטוחים: הממתיקים המלאכותיים מזיקים. במכתב רשמי שחיברו לרשות המסים, שם תהו למה לכלול את הדיאט, נכתב: "הדבר נובע מהחשש ההולך וגובר מההשפעה השלילית המזיקה של הממתיקים על מערכות רבות בגוף".

למה החשש רק "הולך וגובר"? במשרד מציגים לא מעט מחקרים שלפיהם הסיבה העיקרית שבגינה מתפתחת סוכרת מסוג 2 היא דווקא ממתיקים מלאכותיים. לדברי מומחי המשרד, חרף המחסור במחקרים, צריכת ממתיקים מלאכותיים כבר הוכחה כקשורה בהשמנה, עלולה לפגוע במערכת העיכול וגם קשורה לצריכה גבוהה יותר של סוכר.

במשרד מרגישים על קרקע מספיק בטוחה כדי להצביע על כך שהממתיק המלאכותי אספרטיים (שנוכח בקולה זירו), למשל, נקשר עם בעיות קוגניטיביות והתנהגות, כולל קשיי למידה, פרכוסים, כאבי ראש, אי-שקט, חרדה, מיגרנה, נדודי שינה ודיכאון. מחקר אחר מצא שצריכתם עלולה לעכב ייצור דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין, האחראים לבקרת פעילות נוירו-פיזיולוגית. "שתיה ממותקת בתחליפי סוכר מרגילה לטעם המתוק וגורמת לצריכה קלורית משלימה ממזון ועל כן מעלה סיכון לתחלואה ותמותה", קובעת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. 

במשרד מוסיפים כי צריכת ממתיקים מלאכותיים משנה את הרכב חיידקי המעיים, מה שעלול לגרום להשמנה ועמידות לאינסולין.

לכן, אחד החששות הגדולים במשרד הבריאות הוא שהמס יוטל רק על שתייה מתוקה רגילה, וכתוצאה מכך רבים יעברו לשתות דיאט. "אין במשקאות הדיאט מרכיבי תזונה טבעית", מבהירה ד"ר דורית אדלר, ממקימי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא והתזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. לדבריה, "הם פוגעים בחיידקים הטובים בגוף ומשדרים סיגנלים למוח שממשיך לרצות דברים מתוקים. לכן המס חייב להיות גם על התחליפים".

בכל הקשור לתזונת ילדים – במשרד הבריאות נחרצים מעט יותר: ועדה מייעצת לנושא שימוש בתחליפי סוכר בקרב ילדים בדקה את הנושא לעומק, וביוני 2020 הודיעה כי תחליפי הסוכר מעודדים השמנה ומשמרים את "ההרגל הלקוי של העדפה לטעם המתוק". לדברי הוועדה, אין שום הוכחה שתחליפי סוכר מונעים השמנה או סוכרת, ו"ייתכן שאף להפך בעקבות ההתרגלות למתוק שתחליפי הסוכר יוצרים". המסקנה שאליה הגיעו החוקרים: יש להימנע ככל האפשר מאכילת מזונות ממותקים בתחליפי סוכר בקרב ילדים ובני נוער.

של מי המחקר הזה? תעשיית המחקרים הממומנים

חשוב להבין: התשובה לשאלה האם משקאות דיאט מזיקים או לא, שווה לתעשייה סכומי עתק. לכן כדאי לקרוא בשבע עיניים את מקור המידע עליו מסתמכים. "כדאי לבחון את כל המחקרים שהראו ששתיה דיאט לא מזיקה – מי מימן אותם", מסביר לוין. "אותה טקטיקה שהייתה בסיגריות לגבי עישון פסיבי וסיגריות אלקטרוניות מופעלת כאן. הטקטיקות של תעשיית המזון לבלבל לגבי מזון אולטרה-מעובד, ששתייה מתוקה וממותקת היא חלק מזה".

ואכן, שימו לב: ב-2016 ניתחו חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה 31 מחקרים שנערכו בנושא בשנים 1978-2014 וחשפו כי המחקרים שמומנו על ידי התעשייה הטיבו עם ממתיקים מלאכותיים פי 17 יותר ממחקרים עצמאיים. 100% מהמחקרים הממומנים מצאו למשל שהממתיק המלאכותי אספרטיים הוא בטוח. מנגד, 92% מהמחקרים העצמאיים טענו כי לצריכתו יש תופעות לוואי. ואם זה לא מספיק, ב-42% מהמחקרים הממומנים כלל לא הופיע גילוי נאות על האינטרסים מאחוריהם. 

"מדהים לראות את הכוח של תעשיית הממתיקים המלאכותיים על תוצאות מחקרים", הסבירה עורכת המחקר, המדענית ד"ר ליסה ברו. אותה שיטה עבדה גם עם סוכר רגיל: ב-2016 התברר שתעשיית הסוכר שילמה למדענים משפיעים עוד בשנות השישים במטרה לצייר מציאות מעוותת שבה לסוכר אין כמעט קשר למחלות לב.

נראה, אם כן, שאנחנו באותה נקודת זמן כמו תחילת המחקרים על נזקי הטבק. מתחילות להצטבר הוכחות בדבר הנזק במשקאות דיאט, אלא שעדיין הן לא מובהקות ומעל לכל ספק. והתעשייה? עושה בכך שימוש נרחב. מסמך פנימי כבר מ-1969 של תעשיית הטבק חשף את האסטרטגיה במקרים כאלו – המוצר עצמו הוא הטלת ספק: 

"Doubt is our product since it is the best means of competing with the 'body of fact' that exists in the mind of the general public".

דרוש מהלך כולל

חשוב לומר, יש ביקורות מוצדקות. כדי להילחם בנזקי הסוכר, המס חייב לבוא כחלק מתוכנית רחבה יותר. יש לבחון הטלת מס דומה על מזון עתיר סוכר – שהיעדרו מעורר שאלות רבות וחוסר אמון בציבור. אפשר גם להגביל את הפרסום של מזונות ומשקאות עתירי סוכר. 

עוד צעד שעשוי לשנות את היחס למס: "לצבוע" את ההכנסות ממנו ולייעדן לתחום רלוונטי. דמיינו למשל שמאות מיליוני השקלים שייכנסו מדי שנה ינגישו לציבור הרחב את האפשרות לשתות מים דרך התקנת ברזיות וקולרים ברחבי ישראל. ההכנסות יכולות גם לשמש להסברה או מימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה, ונראה שחברי כנסת יעלו את הנושא לדיון כשיגיע הצו לכנסת. בכל מקרה, כשלב ראשון המס עשוי לסייע בקרב על שינוי התודעה – בדיוק כפי שקרה בימים הראשונים שבהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק. 

כך או אחרת, המספרים מחייבים פעולה. בישראל ישנם יותר מחצי מיליון חולי סוכרת, והיא רק אחת משלל מחלות שצריכה מופרזת של סוכר מעובד עלולה להוביל אליה. וגם אם נתמקד רק בסוכרת – הנתונים מבעיתים: כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת שתוביל לחיים של סבל וייסורים. ב-2017 נכרתו כ-1,200 רגליים בשל המחלה. בנוסף, כולנו משלמים את המחיר: במחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי מ-2018 נמצא כי ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית, מהווה 33% מההוצאה הכללית (שליש!), בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.

"צריכת הסוכר מובילה לעודף משקל, השמנה והמחלות הנלוות לה – מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כבד שומני, מחלות סרטן שונות ועוד", אומרת פרופ' אנדוולט. "מים הם השתיה המומלצת לכל".