ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
התעשייה מעלה הילוך נגד מס הסוכר: מלבד צבא הלוביסטים שמסתער על מסדרונות הכנסת, ל"שקוף" נודע שאיגוד תעשיות המזון שכר את שירותיו של בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים. סופר הגיש לממשלה חוות דעת שמטילה ספק בצורך להטיל מס על משקאות עם ממתיקים מלאכותיים, כמו זירו. סופר גם הצביע על פוטנציאל לבעיית "זליגה" של משקאות מהשטחים – מה שיוביל לפערי מחירים בין עסקים שונים.
בחוות הדעת טען סופר כי על הממשלה לשקף לציבור את השיקולים מאחורי מיסוי משקאות דיאט. בשיחה עם "שקוף" הוא הוסיף כי בעוד שמשרד הבריאות הציג נתונים אודות העול הכלכלי והבריאותי של נזקי הסוכר – לא הוכח כי הממתיקים המלאכותיים משיתים עומס דומה. כל עוד הממשלה לא מציגה נתונים, הוא אומר, היא אינה יכולה לטעון שהסיבות למס בריאותיות ולא כלכליות.
"ייתכן שיש נזק ממשקאות דיאט אבל הוא בוודאי לא נגרם מקיומו של סוכר, ועמדות המומחים לא בהכרח תומכות בעמדת משרד הבריאות", מצהיר סופר. "משרדי הבריאות והאוצר צריכים להציג את התחשיב של הנזק הבריאותי לגבי המס המוצע על משקאות דיאט ביחס למשקאות הממותקים".
משרד הבריאות, חשוב לציין, מבהיר כי קיים קשר מזיק ומובהק בין ממתיקים מלאכותיים לבריאות שלנו.
טיעון נוסף של סופר בחוות הדעת הוא כי הצו של משרד האוצר יאפשר פערי מיסוי, למשל דרך רכישת שתייה ממותקת מהרשות הפלסטינית. "יש חשש שהיא תימנע מהטלת מס מקביל בשטחה בגובה המס הישראלי – משיקולי כוח קנייה", הוא אומר. לדבריו, ייקח זמן לגבש משאבים ומודל אכיפה יעיל. מרשות המיסים ומשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.
התהדרות במומחים בעלי שם היא פרקטיקה נפוצה של גופים בעלי אינטרס המעוניינים למנוע או לקדם מהלכים מול הכנסת והממשלה. כך, למשל, חברת ׳פרטנר׳, שפחדה מהרפורמה בשוק הסלולר בתחילת העשור הקודם, התקשטה בפרופ' ירון זליכה בעל התדמית החברתית. החשב הכללי לשעבר באוצר נימק במסמך רשמי מטעם ׳אורנג' מדוע צריך למתן את הורדת דמי הקישוריות.
לחלק מנבחרי הציבור והפקידים קל יותר לעתים להשתכנע מאדם מכובד בעל רקורד אקדמי מוכח. העובדה שקיבל שכר מחברה מסחרית – לעתים תיבלע מבין קורות החיים המרשימים שלו.
איגוד תעשיות המזון, ששכר את שירותי מומחה המס, הוא גוף בתוך התאחדות התעשיינים שמייצג כ-200 מפעלי מזון ומשקאות. בעבר נלחם האיגוד בסימון מוצרי מזון עתירי סוכר ושומן רווי במדבקות אדומות.
אגב, בסיום השיחה עם סופר שאלנו על הדרך מה הוא עצמו שותה. "לפני 14 שנים הפסקתי לשתות קולה רגילה ולעתים רחוקות אני חוטא בזירו", הוא אומר. "בבית אין לנו משקאות ממותקים בכלל – מלבד מיצים טבעיים, ואנו משתדלים לעבור לסודה. לשמחתי אין דרישה מהילדים לפיוז טי ויתר המשקאות הללו".
במכתב רשמי שחיברו במשרד הבריאות לרשות המסים, שם תהו למה לכלול את הדיאט, נכתב: "הדבר נובע מהחשש ההולך וגובר מההשפעה השלילית המזיקה של הממתיקים על מערכות רבות בגוף".
במשרד מציגים לא מעט מחקרים שלפיהם הסיבה העיקרית שבגינה מתפתחת סוכרת מסוג 2 היא דווקא ממתיקים מלאכותיים. לדברי מומחי המשרד, חרף המחסור במחקרים צריכת ממתיקים מלאכותיים כבר הוכחה כקשורה בהשמנה, עלולה לפגוע במערכת העיכול וגם קשורה לצריכה גבוהה יותר של סוכר.
במשרד מרגישים על קרקע מספיק בטוחה כדי להצביע על כך שהממתיק המלאכותי אספרטיים (שנוכח בקולה זירו), למשל, נקשר עם בעיות קוגניטיביות והתנהגות, כולל קשיי למידה, פרכוסים, כאבי ראש, אי-שקט, חרדה, מיגרנה, נדודי שינה ודיכאון. מחקר אחר מצא שצריכתם עלולה לעכב ייצור הורמונים מסוג דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין, האחראים לפעילות מוחית, ריכוז ושינויים במצב הרוח.
"שתיה ממותקת בתחליפי סוכר מרגילה לטעם המתוק וגורמת לצריכה קלורית משלימה ממזון ועל כן מעלה סיכון לתחלואה ותמותה", קובעת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות.
במשרד מוסיפים כי צריכת ממתיקים מלאכותיים משנה את הרכב חיידקי המעיים, מה שעלול לגרום להשמנה ולעמידות לאינסולין – הניתן לצורך טיפול בסכרת.
ישנם יותר מחצי מיליון חולי סוכרת, והיא רק אחת משלל מחלות שצריכה מופרזת של סוכר מעובד עלולה להוביל אליה. וגם אם נתמקד רק בסוכרת – הנתונים מבעיתים: כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת שתוביל לחיים של סבל וייסורים. ב-2017 נכרתו כ-1,200 רגליים בשל המחלה. בנוסף, כולנו משלמים את המחיר: במחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי מ-2018 נמצא כי ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית, מהווה 33% מההוצאה הכללית (שליש!), בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.
מרשות המסים נמסר בתגובה:
"יבואני המשקאות לרשות הפלסטינית ישלמו את מס הקניה בנמל עם שחרור המשקאות מפיקוח המכס. על מנת שלא ליצור אפליה בין יבואני משקאות לרש"פ לבין יצרנים מקומיים ברש"פ, המכס הפלסטיני יצטרך לגבות את אותו מס הקניה מהיצרנים המקומיים. רשות המסים תבצע בקרה ואכיפה כפי שנעשה היום בענפים אחרים כגון ענף הטבק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"o בשנים האחרונות התבסס המחקר המדעי בנושא צריכת תחליפי סוכר והנזקים הבריאותיים הנלווים לה.
o מחקרים מצאו קשר בין צריכת תחליפי סוכר לעליה בסיכון לתחלואה בסוכרת, השמנה, מחלות לב וכלי דם ועליה בתמותה כוללת.
o תחליפי סוכר מזיקים לפעילות חיידקי המעי: נמצא כי צריכת אספטראם ואצסופאם קי משפיעה על המיקרוביום והתקשורת בין החיידקים ובכך פוגעת גם במערכת החיסונית.
o לפי מחקרים, חשיפה של אימהות לממתיקים בעת ההיריון קשורה להשמנה בקרב התינוקות גם בבגרותם.
o מחקרי התערבות שבדקו הפסקה של שתייה ממותקת לעומת קבוצת ביקורת שהמשיכה לצרוך את המשקאות, הראו שיפור במדדי בריאות ומשקל בקרב הקבוצה שנמנעה מתחליפי סוכר.
o צריכת תחליפי סוכר יוצרת הרגל לטעם מתוק שמגביר צריכת סוכרים נוספים והשלמה קלורית בלתי רצויה.
o מדובר במוצר אולטרה-מעובד המכיל לא רק ממתיק, יש בחלק מהמשקאות גם רכיבים נוספים שעלולים להזיק לבריאות ואף לגרום להתמכרות.
o בין השנים 2018 ל-2020 חלה עליה משמעותית בצריכת משקאות המכילים תחליפי סוכר בישראל, שמתבטאת בגידול של 15.4% במכר הכמותי ועליה של 19.23% בהיקף המכירות השיקלי של קטגוריית משקאות דיאט לפי סטורנקסט.
o קיימת עלייה בשימוש בתחליפי סוכר ויש לתת את הדעת לחשיפה להשפעות מצטברות באופן ישיר או דרך שרשרת המזון על הבריאות".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
דז'ה וו. תקראו כל מה שאפשר על "חוק היובש" בארה"ב (1920 – 1933). הנימוקים, השוק השחור, הפשע המאורגן, ההברחות. גם אצלנו זה יעבור מהעולם, והרבה יותר מהר.
סוכר, מאכלים מתועשים, MSG, צבעי מאכל, חומרים כימיים, פחממות, לחם, גם מלא, אורז, שמנים מזוככים, ועוד ועוד, הכל זבל.
דווקא שומן רווי, שמנים כמו MCT, קוקוס, זית, חמאה, ואח', טובים, בשר, טוב, ירקות מעולים.
צריך ללמד את הגוף לאכול ולצרוך את מה שהוא אוכל נכון.
מאכלים מתועשים ולא טיבעיים, זה הכל זבל.
מה שגודל טיבעי, טוב, מה שמתועש? זבל.