מס הסוכר בדרך: במשרד הבריאות חותרים לרפורמה רחבה יותר

ביום ראשון הקרוב יתבקשו שרי הממשלה לאשר לראשונה הטלת מס על שתייה קלה ממותקת, כחלק מאישור חוק ההסדרים וחוק התקציב. גובה המס יהיה בערך שקל לליטר – תלוי בכמות הסוכר, ובחודשים האחרונים קראנו למהלך כזה לאחר שיושם כבר ב-39 מדינות, והתוצאות מעודדות. 

יש כבר מי שטוען כי מדובר במהלך מגביל ושלא צריך "לחנך" את הציבור. מנגד עולות טענות כי יש צורך דווקא במהלך רחב יותר כדי להיטיב עם בריאות הציבור.

אבל נתחיל בהתחלה: במשרד הבריאות מגבים בכל הכוח את המהלך. "במשקאות קלים אין רכיבי תזונה החיוניים לבריאות", כתבה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה, במסמך שהוכן כתשובה לשאלות בנושא מטעם רשות המיסים. "צריכת הסוכר מובילה לעודף משקל, השמנה והמחלות הנלוות להם – מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כבד שומני, מחלות סרטן שונות ועוד". מים, מבהירים במשרד, הם "השתיה המומלצת לכל".

הקושי הוא הפריצה התודעתית – כמו בימים הראשונים עם הטבק

במשרד הבריאות מבהירים שמיסוי מזון חייב להיות חלק מאסטרטגיה רחבה בהרבה. בין ההצעות שעלו: הגבלה על מבצעי חטיפים וממתקים באינטרנט, איסור על הצגת ממתקים וחטיפים בחזית קיוסקים וליד הקופות בחנויות הסופר מרקט, איסור פרסום מזון עתיר סוכר, שומן או מלח לפני השעה תשע בבוקר (לפני שהילדים מתחילים ללמוד במסגרות חינוכיות). עוד הצעות כוללות איסור הופעת דמויות אנימציה וידוענים על אריזות מזון לא בריא, איסור מכירת משקאות אנרגיה ממותקים לילדים, סימון קלורי על מנות במסעדות, בבתי קפה ובסניפי מזון, הסרת דוכני טעימת הממתקים בקניונים. 

בנוסף, יש אפשרויות לשדרוג המס עצמו במטרה לצמצם צריכת סוכר מעובד. אפשר להטיל מס דומה על מזון עתיר סוכר. ניתן לצבוע את ההכנסות מהמס ולייעדן לתחום רלוונטי: דמיינו למשל שמאות מיליוני השקלים שייכנסו מדי שנה ינגישו לציבור הרחב את האפשרות לשתות מים דרך התקנת ברזיות וקולרים ברחבי ישראל. אפשרות נוספת היא שההכנסות ישמשו להסברה על הנזק מסוכר או מימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה.

כך או אחרת, חשוב לזכור שאף רפורמה לא מושלמת, ותמיד ניתן בהמשך להרחיב אותה לאפיקים נוספים. הקושי זה שינוי התודעה. זה מאתגר כפי שבימים בהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק. עכשיו, בואו נבדוק אם גם מהלך חלקי – יצליח לחולל שינוי. 

הבעיה: לאכול בריא זה עסק יקר

מהלך משלים נוסף שיכול לשפר את המצב הוא סבסוד מקביל של מזון בריא. במחקר שערך מכון ברוקדייל בדצמבר 2019 עבור משרד הבריאות נמצא ש-40% מהנשאלים בישראל הביעו תמיכה בהטלת מס על מוצרי מזון לא בריאים. התמיכה עלתה ל-56% כשהמיסוי נקשר בהורדת מחירים של מוצרי מזון בריאים.

"על פי מחקרים בעולם יש למס סוכר השפעה בהורדת צריכה", אמר ל"שקוף" פרופסור נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב. "חשוב ללוות מס סוכר בהוזלה של מזון בריא – כדי שיהיה גזר לצד המקל וכדי לא להגדיל פערים חברתיים". לדבריו, "כל צעד כזה חייב להיות מלווה במעקב ובמחקר כדי לראות את ההשפעה – בדגש על צריכה מקומית של מזון שגם תחזק את הכלכלה המקומית".

המתנגדים: "זו סחיטת מיסים מהציבור"

לא כולם מתלהבים מהמהלך. "יש במס סוכר שתי סוגיות נפרדות: סוגיה ערכית וסוגיה פרקטית", אומר עידן ארץ, בלוגר כלכלי ועיתונאי הדאטה של גלובס. "צריך לשים את המס הזה בקונטקסט הראוי: באותה נשימה שמשרד הבריאות מציע מס סוכר 'למען הבריאות', הוא מציע גם להטיל מס של 40% על הרפואה הפרטית. כלומר, מדובר פחות בדאגה לבריאות שלנו, ויותר בדרך נוספת לסחוט מיסים מהציבור במקום לקצץ בהוצאות הממשלה".

לדברי ארץ, "הסוגיה הפרקטית עוסקת בשאלה מה יקרה בפועל אחרי הטלת מס כזה. האם אזרחים ינטשו את הסוכר לטובת מוצרים בריאים יותר, או לטובת תחליפי סוכר שיש להם השפעות בריאותיות שליליות אחרות? האם הם יחליפו את הסוכר בתזונה עתירת-פחמימות, שגם היא לא בריאה? האם גם פירות עתירים בסוכר ימוסו באותה מידה?"

חשוב להדגיש שהמס כן יחול גם על משקאות עם תחליפי סוכר, או בקיצור: גם על דיאט וזירו. בנוסף, השפעתם של פירות עתירי סוכר שונה לחלוטין משתייה מתוקה או ממתקים, והם כוללים ערכים תזונתיים שאין במתוקים המעובדים.

למה המדינה מתערבת? תג המחיר היקר של הסוכר

דיון עקרוני יותר נסוב סביב שאלת התערבות המדינה בתזונת האזרחים. "הסוגיה הערכית עוסקת בשאלה האם זה תפקיד המדינה 'לחנך' אזרחים מבוגרים לקנות או לא לקנות מוצרים מסוימים בעזרת הטלת מס כבד עליהם", כפי שמנסח זאת ארץ. "יש מגוון עצום של רכיבים תזונתיים לא בריאים, והטלת מס על כולם תביא לעלייה ניכרת ביוקר המזון, שמהווה חלק גדול של הצריכה עבור השכבות החלשות". 

כדי להבין מדוע לקחה על עצמה המדינה את המאמץ, חשוב להביט בנתונים: לפי ה־OECD ישראל עמדה ב-2017 במקום הראשון והמפוקפק של צריכת סוכר בקרב המדינות המפותחות. ישראל גם במקום הראשון במערב בהשמנת ילדים. יש לכך השלכות מחרידות: באותה שנה מתו בישראל 6,402 מעודף משקל או השמנה. כיום, סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל. דמיינו אלונקה חדשה שיוצאת לדרך מדי שעה וחצי. זהו היקף המתים מהתופעה. 

לפי משרד הבריאות, צריכת הסוכר המעובד מרוששת את המדינה ולא רק גורמת למחלות: נתונים טריים מצביעים על תג מחיר של כ-20 מיליארד שקלים בשנה – עלות ישירה ועקיפה הקשורה בהשמנה בישראל. בנוסף, כולנו משלמים את המחיר: במחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי מ-2018 נמצא כי ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית, מהווה 33% מההוצאה הכללית (שליש!), בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.

"אנחנו בשיעורי השמנה וסוכרת דרמטיים, ואנחנו לא מצליחים להפחית אותם", אומרת ד"ר דורית אדלר ממקימי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא והתזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. אדלר, שהציגה תוכנית למיסוי מזון מזיק כבר ב-2017, מבהירה כי "סוכרת היא הגורם העיקרי כיום לעיוורון, קטיעת גפיים, דיאליזה ומחלות לב". 

לדבריה, משקאות ממותקים הם אחד מהאויבים המרכזיים של גופנו משום שהם לא מובילים לתחושה של שובע. "אתה יכול לשתות ליטר – 400 קלוריות – והגוף לא יזהה שקיבלת קלוריה אחת", מסבירה אדלר. "אנחנו לא סובלים מחוסר קלוריות, אלא מחוסר של מזון שמגן עלינו ומספק לנו את מה שצריך. 40% מהמזון שמבוגרים צורכים בישראל הוא מזון אולטרא מעובד – עשיר בסוכר, מלח, שומן רווי וכו'. אצל הצעירים זה כבר 50%".

מה בנוגע לתחליפי הסוכר הנמצאים במשקאות הדיאט? אדלר טוענת כי "אין בהם מרכיבי תזונה טבעית, הם פוגעים בחיידקים הטובים בגוף ומשדרים סיגנלים למוח שממשיך לרצות דברים מתוקים. לכן המס חייב להיות גם על התחליפים".

היא ממליצה לאכול לפי קשת המזון החדשה שעליה ממליץ משרד הבריאות. "הם מבקשים להימנע מצריכת מזונות אולטרא מעובדים. אנחנו חשופים לסביבת מזון רעילה. זה רודף אחריך באמצעות בליץ פרסומות לכל הגילאים. כל הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות חושבים שצריך לאסור את הפרסום שלהם". לפי אדלר, שמברכת על המס החדש, מחיר המוצר חייב לכלול את העלויות העקיפות שאליהן הוא מוביל, כמו עיקרון "המזהם משלם". 

האם מס סוכר ישנה את התמונה?

המחקרים בעולם מאשרים ירידה בצריכת המשקאות הממותקים בעקבות הטלת מס, אבל עוד אין מחקרים שמראים ירידה תחלואה. מוקדם מידי. 

ומה צריך להיות גובה המס? במשרד הבריאות גורסים כי מס בגובה 20%-50% יפחית צריכת משקאות מסוכרים בשיעורים גבוהים. "אפילו מס קטן יותר יביא לתוצאות משמעותיות", מצהירה רחל גור מלובי 99, שמקדמת את המס וחוקרת את הנושא לעומק. "במקסיקו הטילו מס של 10% בלבד ב-2014, וזה הביא להפחתת צריכה של כמעט 8% באוכלוסייה הכללית וכמעט 12% בקרב האוכלוסיות החלשות".

הפרופסור לכלכלה התנהגותית דן אריאלי, שתומך במיסוי, טוען שהוא גם בעל משמעות פסיכולוגית. "הנקודה איננה הכסף", הוא אמר בשיחה עם "שקוף". "אלא לתת לאנשים עוד נקודה לחשוב על הרכישה". אריאלי משווה את המהלך למס השקיות שמחולקות בסופר. ב-2019 ירדה צריכת שקיות הפלסטיק ב-76% בהשוואה לשנה שלפני ייקור השקיות בעשר אגורות.

"10 אגורות הן נקודת חשיבה", אומר אריאלי. "גם בסוכר צריך לחשוב על מיסוי, לא כבד – רק בשביל לעזור לאנשים לחשוב האם הם באמת רוצים את זה". לדבריו, "אין ספק שבסופו של דבר שמנת וסוכרת עולים למדינה המון כסף, והמדינה בוחרת לטפל בזה אחרי שאנשים חולים. צריך פעולה מונעת".