ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הצעת החוק שנפלה בימים האחרונים במליאת הכנסת ביקשה להחיל חובת פרסום דוחות כספיים על חברות פרטיות בשוק המזון שמחזיקות בכוח שוק מונופוליסטי – מדובר בחברות שאחראיות ליוקר המחייה ולעלייה בלתי נגמרת של מחירי המזון, תוך ניצול הריכוזיות בשוק המזון: כמו תנובה, אסם וקוקה קולה. מטרת ההצעה היא לאפשר פיקוח אפקטיבי, לספק לצרכנים ולרשויות כלי לבחינת ההצדקות להתייקרויות המזון, וליצור בסיס נתונים מוצק שיאפשר לרגולטורים לקבל החלטות מבוססות נתונים. הצעת החוק נפלה, ואיתה גם האפשרות ליצור שוק הוגן יותר ופתוח יותר. אך את המאבק הרחב יותר לפירוק המונופולים בענף חובה להמשיך.
ענף המזון הוא לא רק עוד ענף כלכלי והמזון אינו רק עוד מוצר. מדובר בשוק שמגלגל מאות מיליארדי שקלים הנובעים מביקוש קשיח, יסודי ויומיומי של כל משק בית. בשל כך, אפשר לומר כי תאגידי המזון אינם גופים עסקיים "רגילים". בשל שליטתם באספקה של מוצרי יסוד חיוניים ובסיסיים ובמגוון רחב של תהליכים – מייצור וייבוא, דרך שיווק ומיתוג ועד למכירתם של מוצרי המזון לקהל הרחב, הם אינם ספקים של עוד מוצר בשוק החופשי, אלא שחקנים מרכזיים בעיצוב דפוסי הצריכה, המחייה והתזונה של הציבור. לכל זאת נוסיף את העובדה כי ההוצאה של משקי הבית על מזון מהווה כחמישית מסך ההוצאות.
כיום, חלק מהחברות הפועלות בשוק המזון מאוגדות כחברות פרטיות, ולכן לא חלה עליהן חובה לפרסם דוחות כספיים. עם זאת, לאור השפעתן הרחבה על הציבור ושליטתן בהספקה ובמחיר של מוצרים כה חיוניים, עולה השאלה האם יש מקום להטיל על מי מהן, שמהווה מונופול בתחומה, חובות מוגברות של שקיפות ואחריות ציבורית.
אמנם, בתי המשפט טרם הכירו בתאגידי המזון כגופים דו-מהותיים – כלומר, כאלה שחלים עליהם עקרונות מנהליים כמו חובת הגינות, שוויון וסבירות. זאת מאחר שהם אינם עומדים במלוא התנאים שנקבעו לכך בפסיקה (כגון זיקה מהותית לרשות ציבורית או הפעלת סמכות שלטונית). עם זאת, נראה שניתן לטעון כי, לכל הפחות, כוח השוק של אותן חברות הפועלות בשוק המזון שמהוות מונופול בתחומן, ותפקידן במרחב הציבורי באספקה של מוצרים חיוניים, מצדיק הטלה של חובות מוגברות, מעבר לאלו החלות עליהן על-פי דיני התאגידים הרגילים. זאת, בדומה למה שכבר נקבע בפסיקה ביחס לתאגידים עסקיים אחרים, שהינם בעלי השפעה ציבורית רחבה (למשל, תאגידים בנקאיים).
בראש ובראשונה, מבין אותן חובות מוגברות שניתן לטעון כי נכון להטיל על אותם מונופולים בשוק המזון, יש להתחיל בהטלת חובת שקיפות מוגברת, שתאפשר פיקוח ציבורי יעיל ותתרום להגברת ההוגנות והאמון בשוק המזון.
אחד הכשלים המרכזיים במאבק ביוקר המחיה הוא היעדר מידע זמין לציבור, שמוביל לכך שהדיון הציבורי והפתרונות המוצעים מבוססים על נתונים חלקיים, השערות ולחצים פוליטיים במקום על נתונים כלכליים ומוצקים.
אמנם גורמים רגולטוריים מסוימים מחזיקים בחלק מהמידע הפיננסי של אותן חברות פרטיות הפועלות בשוק המזון (למשל, רשות המיסים) ולגורמים רגולטוריים אחרים ישנה סמכות לדרוש נתונים שונים (אך נראה כי אלו לא ממהרים להשתמש בה). אך מידע זה אינו נגיש לגורמים המובילים את השיח הציבורי בנושא יוקר המחייה – הכנסת, ארגוני החברה האזרחית, חוקרים עצמאיים והתקשורת. כתוצאה מכך, האחרונים אינם מחזיקים בנתונים פיננסיים מדויקים.
פער מידע זה מונע מאותם גורמים לאתגר את הצהרותיהם של אותם יצרנים, יבואנים וקמעונאים שמאוגדים כחברות פרטיות, כשהם אומרים שההתייקרויות בלתי נמנעות. אותו פער מידע גם אחראי לכך שהציבור מנוע מלמקד את דרישותיו או להפעיל לחץ צרכני חכם ואפקטיבי מול מחירי המזון המאמירים.
בנוסף, ללא שקיפות, ונוכח פערי המידע המשמעותיים בין החברות לבין מי שמבקש לרסן את כוחן, יש קושי של ממש לקדם רגולציה מדויקת ורצויה בתחום. אם לציבור ולקובעי המדיניות השונים תהיה גישה ישירה לנתוני רווחיות ולמבנה העלויות של החברות בשוק המזון, תהיה בידם תשתית לבחינת ההצדקה להעלאות מחירים. הם יוכלו להשוות מחירים ורווחיות בין גופים עסקיים שונים ובין ישראל למדינות אחרות, ולזהות האם ההתייקרויות במשק נובעות מגורמים חיצוניים ובלתי נשלטים או שמא מניצול פערי הכוחות במשק. נתונים אלו יוכלו גם לסייע לזיהוי דפוסים של ריכוזיות וניצול כוח שוק, ולהבנה רחבה של האופן שבו פועלות שרשראות האספקה ומנגנוני התמחור. מידע זה יאפשר לגופים הרלוונטיים לפתח פתרונות מדיניות מדויקים ומבוססים.
הנגשת וחשיפת הדוחות הכספיים של גופים בעלי כוח מונופוליסטי בשוק המזון תאפשר גם לגורמים אחרים מקרב הציבור לסייע בניתוח השוק ולהפעיל לחץ על חברי הכנסת והרגולטורים השונים כדי שיקדמו צעדים שונים כמו פיקוח, אכיפה וחקיקה לגבי גורמים עסקיים שמנצלים את כוחם לרעה. בנוסף, קיומו של מידע פיננסי נגיש, שוטף ואמין ימנע מצב שבו מקבלי ההחלטות נמנעים מפעולה תחת הטענה שאין בידיהם די נתונים.
כדי להיאבק ביוקר המחיה, ולאפשר פעילות אפקטיבית ומדויקת מול הגורמים לו, יש לקבוע חובת פרסום דוחות כספיים שתחול על חברות פרטיות בעלות כוח מונופוליסטי בשוק המזון. הציבור משלם מחיר כבד על חוסר השקיפות, והגיע הזמן שהמידע על הנתונים הפיננסיים של אותם גורמים תהיה חשופה לכל כדי להבטיח שהתנהלות השוק תהיה הוגנת, תחרותית ומבוקרת. זה צעד חשוב בדרך להבטחת כלכלה הוגנת ותחרותית.
עו"ד מלי טופצ'יאשוילי ועו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה הן לוביסטיות ציבוריות בלובי 99, הלובי הציבורי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
